דו לשוני

תאריך הוצאה לאור: 06-2021

עמודים: 126

״הַשִּׁירָה הִיא קִשְׁקוּשׁ, נוֹכְלוּת מְסֻגְנֶנֶת,

מִלִּים בְּמִשְׁקָל, דִּמּוּיִים מְשֻׁנִּים;

מַעֲרֶכֶת יַחֲסֵי צִבּוּר מְשֻׁמֶּנֶת

שֶׁנּוֹעֲדָה לְהַשִּׂיג לַמְּשׁוֹרֵר זִיּוּנִים״.

ירון הופמן מציע בספר זה תשעים שירים בשפה קולחת ובמקצב סוחף. תערובת של ייאוש ציני, הומור וקורטוב תקווה רומנטית יוצרים שירה בועטת, שמשחקת על גבולות ה״מותר״ וה״אסור״ בשיח הקורקטי, וחוצה אותם בצעד בוטח.

ציונות, גלותיות וגבריות, כוח וחולשה, אהבה ושנאה, כולם יחד חושפים טפח מחייו של המחבר וטפחיים מתפיסת עולמו.

אִשָּׁה וְאָב

אִשָּׁה רוֹאָה גֶּבֶר בְּפַּארְק הַיַּרְקוֹן

מְשַׂחֵק עִם שְׁנֵי יְלָדָיו הַקְּטַנִּים,

זֹהַר הַדֶּשֶׁא כְּאֶבֶן זִירְקוֹן

עֵת יָצְאָה הַחַמָּה בֵּין קִרְעֵי עֲנָנִים.

וְנִזְכֶּרֶת שֶׁאָבִיהָ אִתָּהּ לֹא שִׂחֵק,

מֵעוֹלָם לֹא חִבֵּק, לֹא הֶחֱמִיא עַל דָּבָר,

וְכָמוֹהוּ מִגִּדּוּל הַיְּלָדִים הִתְרַחֵק

אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁנָּטַשׁ, בַּעֲלָהּ לְשֶׁעָבַר.

וְעוֹלָה בָּהּ כְּמִיהָה אֶל הַגֶּבֶר הַלָּז,

אֶל רֹגַע תְּנוּעוֹתָיו, אֶל קִסְמוֹ הָאַגָּבִי.

הִיא פּוֹסַעַת מֵהַצֵּל אֶל קֶרֶן הַפָּז

וְלוֹחֶשֶׁת: בּוֹא קָחֵנִי, אָבִי, אָבִי.

בַּקִּיּוֹסְק הֵם מַזְמִינִים עוּגַת גֶּזֶר כָּתֹם,

הִיא שׁוֹבֶרֶת צוֹם פַּחְמֵימוֹת שֶׁל יוֹמַיִם.

כַּמָּה קַל לִרְאוֹת שֶׁהָעוֹלָם לֹא יָתוֹם

עַכְשָׁו שֶׁהִתְבַּהֲרוּ הַשָּׁמַיִם.