הַגִּהוּץ שֶׁל אַבָּא

"הַקְשִׁיבִי בִּתִּי וְלִמְדִי מִמֶּנִּי אֶת מְלֶאכֶת הַגִּהוּץ,

שֶׁרַבִּים קְסָמֶיהָ כִּמְעַט כְּמוֹ בְּאֶרֶץ עוּץ.

שְׁבִי מוּלִי וּרְאִי אֵיךְ לְהַר שֶׁל בְּגָדִים

אֲיַשֵּׁר כָּאן מִיָּד אֶת כָּל הַקְּמָטִים."

הַגִּהוּץ שֶׁל אַבָּא הוּא סִפּוּר מָלֵא קֶסֶם עַל רֶגַע יוֹם-יוֹמִי שֶׁבּוֹ אַבָּא מְגַהֵץ – וּבִתּוֹ מִתְבּוֹנֶנֶת בִּמְלַאכְתּוֹ. מִבַּעַד לְעֵינֵי הַיַּלְדָּה, עֲבוֹדָה שִׁגְרָתִית וַאֲפֹרָה הוֹפֶכֶת לַחֲוָיָה קְסוּמָה שֶׁמְּקִימָה מְהוּמָה בְּכָל הַבַּיִת. עֲבוֹדַת הַגִּהוּץ הַמְּקוֹרִית וְהַיְּצִירָתִית שֶׁל הָאָב הִיא רַק דֻּגְמָה לָעוֹלָמוֹת הַמֻּפְלָאִים שֶׁאֶפְשָׁר לִבְרֹא עֲבוּר הַיְּלָדִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת פְּנִימָה, עִם מְעַט מַחְשָׁבָה וְהוּמוֹר.

הַקְשִׁיבִי בִּתִּי וְלִמְדִי מִמֶּנִּי אֶת מְלֶאכֶת הַגִּהוּץ, 

שֶׁרַבִּים קְסָמֶיהָ כִּמְעַט כְּמוֹ בְּאֶרֶץ עוּץ. 

שְׁבִי מוּלִי וּרְאִי אֵיךְ לְהַר שֶׁל בְּגָדִים

אֲיַשֵּׁר כָּאן מִיָּד אֶת כָּל הַקְּמָטִים." 

מִיָּד מַתְקִין אַבָּא אֶת שֻׁלְחַן הַגִּהוּץ,

וְגַם הַמַּגְהֵץ מוּכָן לְחִלּוּץ,

וַאֲנִי הַשּׁוּלְיָה 

גּוֹרֶרֶת סַל עָמוּס בִּכְבִיסָה נְקִיָּה 

שֶׁרַק לִפְנֵי רֶגַע קָט, הִתְמַלֵּא לִרְוָיָה. 

מוֹשִׁיט אַבָּא אֶת זְרוֹעוֹ הָאֲרֻכָּה,

מֵהַסַּל שׁוֹלֵף חֻלְצָה מְעֻמְלֶנֶת יְרֻקָּה