פרק 1
היא בת 54 - חלק א'
השעה 5:00 לפנות בוקר, העלטה מילאה בצבעה את השמיים כשאור קטן האיר ממקום לא ידוע. נועה התיישבה "בחלקת האלוהים" הקטנה שלה - במרפסת חדרה המשקיפה אל האופק והביטה בזריחה הקרבה ובאה.
כוס הקפה נאחז בכף ידה המטופחת כשלק אדום מרוח במקצועיות על ציפורניה הארוכות. היא לבשה את כותונת המשי הוורודה האהובה עליה כששיערה החלק, הארוך והבלונדיני כיסה כל חלקה בגבה הזקוף.
היא נקשה על הכוס בציפורניה כמו רצתה ליצור מנגינה שתשתלב עם פלאי הטבע, וכי מחשבות למכביר חלפו בראשה. זו הייתה דרכה הייחודית לבטא את מה שלעיתים, לא ידעה לבטא כלפי חוץ.
נועה נהגה להשכים קום, וכי חלונות הזמן לעצמה, כחלק ממרוץ חייה היו קטנים מאוד. עד הרגע המכונן ששינה את חייה לפני מספר שנים.
הרגע הזה בו היא בחרה להשתתף בעצת חברתה הטובה אפרת, בסדנה "מיינדפולנס בזריחה" אי שם במלון בוטיק בצפון במקום פסטורלי הנמצא על אם הטבע. סדנה שנמשכה שלושה ימים רצופים בה היא החליטה לקחת פסק זמן מחייה האישיים ומחייה המקצועיים, כדי להתקרב יותר לעצמה.
הגיע הזמן להתארגן.
נועה אספה את עצמה לאחר שסיימה את הקפה ונפרדה מרגעי השקט האחרונים ששרר שם בחוץ, לא לפני שהיא עצרה מול המראה והביטה בעצמה כחלק מהטקס היומי שהיא אימצה מהסדנה. הטקס שהפך להיות חלק בלתי נפרד ממנה.
היא נעמדה מול המראה הגדולה והמעוצבת להפליא אשר בחדרה והשילה מעליה את הכותונת שקנתה בפריז עם כפתורי הפנינים ובגוון הוורוד, שתמיד העלה חיוך על פניה עוד משחר ילדותה.
עירומה כביום היוולדה, היא הביטה מעלה ומטה באיטיות ובאהבה אין קץ, בגופה החטוב המתפרס על 1.80.
"יש לך גוף של דוגמנית" כך ידעו לומר לה הקולגות, אך במציאות חייה, הינה עורכת דין בכירה ומצליחה שידעה להתאים את בגדיה לגופה החטוב, ובכך, ידעה "לתפוס" את מקומה הייחודי.
בגדיה תמיד היו מוכנים מראש ותלויים על המעמד הגדול בו תלויים מבחר הכובעים שרכשה ברחבי העולם ואשר כיסו בצבעוניותם את הקולבים העליונים ויצרו צורת עץ עמוס בפירות בשלים ויפים.
היא לבשה את החולצה הלבנה המכופתרת שנכנסה לתוך חצאית מיני שחורה צמודה ויצרה מעין שמלה בצבעי שחור ולבן. גרביונים עטפו את רגליה השזופות והארוכות ונעלי עקב שחורות, כיסו את כפות רגליה המטופחות שהסתירו את הלק האדום על ציפורניה.
נועה אהבה להתאים את צבע הלק בציפורני ידיה לציפורני רגליה, כפי שידעה להתאים את בגדיה לכל אירוע ובפרט, כמו גם ליום המיוחד שהמתין לה היום מחוץ לכתלי ביתה.
היא הביטה שוב במראה על מנת לאשר בעצמה כי המראה אכן הולם, וכן להתפנות לחלק החסר "בפאזל" - אותו החלק שישלים את המראה.
נועה התיישבה בכיסא שבפינת הקומודה המפוארת שלה ופתחה את מגירת "ההפתעות", אך לפתע נקישת דלת הפרה את שלוותה.
"נועה, בוקר טוב. האם את ערה?" אליזבת שאלה בחשש.
"כנסי, אליזבת . אני מתארגנת". היא ענתה.
אליזבת נכנסה לחדר השינה שתמיד היה המקום הקדוש בבית וכשהכניסה אליו, ניתנה באישור שלה בלבד.
הבעת פניה של אליזבת הייתה שונה הפעם. היא הביטה בפליאה ולרגע שררה שתיקה. שתיקה לא מוסברת.
נועה הביטה בה בחזרה מנסה להבין במה מדובר ואם יש משהו שמטריד אותה.
"אליזבת, הכול בסדר?" שאלה.
"כן , כן הכול בסדר. משהו שונה בך היום ולכן תהיתי אם אצלך הכול בסדר ". אליזבת חייכה במבוכה.
מבט מוכר אחז בנועה לרגע. מבט אותו היא מזהה מהיום בו שכרה את שירותיה כאם הבית - בו ביום שבחרה להמשיך בקריירה ושתהיה דמות חמה ואוהבת שתטפל בשלושת ילדיה.
"האם משהו טוב או משהו רע?" נועה שאלה בשלווה מהולה בחוסר ביטחון. מעין מסכה שתמיד ידעה לעטות על פניה, כדי להסתיר את הסערה המתחוללת בתוכה. היא התמחתה בזה וידעה שאיש אינו מסוגל לזהות את אשר בתוכה...מלבד אליזבת.
שלוש שנים שאליזבת חיה ונושמת כל פינה בבית; מהיום שהתקבלה לעבודה בביתם ובזכות האנרגיה החיובית וחיוכה רחב הלב. שנים שהיא רואה את המתרחש בבית ובפרט את האני האמיתי של נועה. את עורכת הדין קשוחה "שמקלפת" כל פיסה, שמזכירה לה את הסערה שבחוץ בו ברגע שהיא נכנסת לביתה.
"אצלי הכול בסדר. אני קצת ממהרת וטרם התאפרתי. את צריכה ממני משהו?". שאלה בסמכותיות. מנסה לחפות על תחושת חוסר הביטחון שאפפה אותה.
"לא..אה.. לא..רק רציתי לשאול אם את רוצה שאעיר את מור. יש לה שעור אחרון היום לפני הטסט המיוחל עם המורה לנהיגה, שביקשת ממני לתאם איתה להיום. רגע.. ברח לי שמה...אה.. כן. נועם. איך שכחתי?". צחוק נפלט מגרונה בטבעיות כמו הייתה ילדה קטנה, שסיפרה בדיחה מצחיקה.
נועה אהבה טבעיותה של אליזבת ולעיתים תהתה בינה לבין עצמה, אם גם היא טבעית בעיניה או בכלל בחייה.
"כן, אשמח כי תעירי אותה. אני קצת ממהרת ולא אספיק וחוץ מזה, היא מתעוררת עם שעון מעורר. האם היא ביקשה ממך שתעירי אותה?" לרגע עלתה תחושה בתוכה שאולי מור היא רק תירוץ ושאליזבת רצתה להגיד לה משהו אחר, אך משהו מנע זאת ממנה.
"היא לא ביקשה, אך מאחר וזה השיעור האחרון שלה לפני הטסט, אני מעדיפה שהיא לא תתחרט אם היא לא תתעורר מהשעון ". אמרה והרכינה ראשה ללא כל סיבה.
נועה אחזה בידיה את המייק-אפ החדש שקנתה לאחרונה כחלק מימי הפינוק שלה ובתנועות סיבוביות, כיסתה את פניה במסכה אמיתית.
אליזבת המתינה לתשובה בפתח חדרה, בעוד נועה מנסה למצוא את התשובה המתאימה.
היא שמחה על היותה אמהית ואכפתית ולרגע תהתה אודות יכולותיה האמהיות. קנאה אחזה בה כשברגע אחד היא חשה כעס עולה וגואה במעלה הבטן אד לגרונה ומבקש לצאת. המילים נעצרו.
"כן, את יכולה להעיר אותה. אני בטוחה שהיא תעריך את זה מאוד". היא אמרה בחצי חיוך, מנסה להעביר מסר אמהי בין קשת הרגשות שאחזה בה.
"תודה נועה ובהצלחה היום בראיון". אליזבת חייכה וסגרה את הדלת אחריה.
נועה לא הספיקה להודות לה ולרגע חשבה על פשר מערכת היחסים בינה לבין אליזבת.
נועה חזרה במלוא הדרה אל-מול המראה לאחר שסיימה להתאפר ולמרוח על שפתיה הבשרניות את האודם האדום – אותו הצבע שהיה סימן ההיכר שלה.
היא הייתה מרוצה ומוכנה לצאת לדרך.
הטלפון הנייד שלה המתין על מיטתה, כמו נח את מנוחתו לפני היום העמוס המחכה לו לצידה.
הנייד צלצל כשהשיר של אמיר דדון "לבחור נכון" התנגן ברקע. נועה זמזמה את המילים וניגשה לענות.
מספר חסוי ריצד על הצג. נועה התלבטה אם לענות, אך משהו בה האיץ בה לעשות זאת.
"נועה יקרה, בוקר טוב. מה שלומך? זו דנה מ"קול הגלים". אנחנו עולים לשידור וחשוב שתגיעי חצי שעה לפני. האם תצליחי להגיע? השעה כבר 8:00". קול ילדותי וחסר מעצורים בקע מהצד השני של הקו; היא זכרה מדבריה שצריך להגיע חצי שעה לפני. ייתכן וזו תמיד הייתה היכולת שלה להבדיל בין טפל ועיקר בעיקר בקריירה שלה.
"בוקר טוב דנה; שלומי נפלא, הרבה תודה. אגיע חצי שעה לפני; נתראה". היא דיברה בשטף, מנסה לחקות את הקצב של דנה ובאותה הנשימה, לשמור על בגרות ואיפוק.
"יופי; מעולה; נתראה". הקול הילדותי חזר על עצמו, הפעם בהתלהבות גדולה יותר.
התלהבותה של דנה שימשה מראה למציאות חייה של נועה, בכל זאת מגיעה אליהם לאולפן עורכת דין מוכרת ומצליחה שמצאה זמן מבין חייה העמוסים, להגיע להתראיין אחרי חיזור ארוך שנמשך שלושה חודשים על ידי מפיק הרדיו, שכל חזונו הוא להכניס תכנים איכותיים ואינטלקטואליים לתוכניות הבוקר בניהולו, בשילוב מוסיקה ישראלית בעיקר.
היא נבחרה לככב בתוכנית הפופולרית שמשודרת בבקרים "בוקר למחשבה" עם השדרנית, נטע ברקוביץ - בעלת הקול הרדיופוני והסקסי. נועה נענתה בחיוב והתייצבה במלוא תפארתה, לייצג את עצמה תחילה ואת הצלחתה האחרונה בפסק הדין מהמדוברים במדינה.