הַלְוַאי שֶׁהָיִיתִי יָכוֹל

 אֲרִיאֵל הוּא יֶלֶד סַקְרָן שֶׁמַּבְחִין בְּכָל הַמִּתְרַחֵשׁ בִּסְבִיבָתוֹ. אַגַּב הַהִתְנַהֲלוּת הַשִּׁגְרָתִית בְּחַיָּיו, הוּא שָׂם לֵב לַעֲשִׂיָּה שֶׁל אַנְשֵׁי הַמִּקְצוֹעַ שֶׁבָּהֶם הוּא פּוֹגֵשׁ וּמִתְפַּעֵל מִיְּכוֹלוֹתֵיהֶם. עִם זֹאת, נִתָּן לִרְאוֹת אֶת חֹסֶר הַבִּטָּחוֹן שֶׁלּוֹ אֶל מוּל הַסְּבִיבָה. אֲרִיאֵל מְשַׁתֵּף בְּרִגְשׁוֹתָיו אֶת הָאֲנָשִׁים הַיְּקָרִים לְלִבּוֹ, וְהֵם מַטְמִיעִים בַּאֲרִיאֵל תְּחוּשׁוֹת שֶׁל מְסֻגָּלוֹת. לְאַט-לְאַט אֲרִיאֵל מַפְנִים אֶת הַדְּבָרִים, עֶרְכּוֹ הָעַצְמִי מִתְגַּבֵּר וּמִתְגַּבְּשִׁים בּוֹ הַבִּטָּחוֹן וּתְחוּשַׁת הַמְּסֻגָּלוּת.   חוֹפִית יָרִימִי, מַדְרִיכָה שֶׁל אֲנָשִׁים עִם אוֹטִיזְם בֶּעָבָר וּמְנַהֶלֶת שֶׁל דִּיּוּר חוּץ-בֵּיתִי שֶׁבּוֹ מִתְגּוֹרְרִים יְלָדִים וּבוֹגְרִים עַל הַסְּפֶּקְטְרוּם הָאוֹטִיסְטִי בַּהוֹוֶה, מוּנַעַת, בֵּין הַשְּׁאָר, עַל יְדֵי הַהֲבָנָה שֶׁכָּל אֶחָד, יֶלֶד וּמְבֻגָּר, יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְהֶשֵּׂגִים בִּתְנַאי שֶׁמִּישֶׁהוּ בִּסְבִיבָתוֹ מַאֲמִין בּוֹ וְדוֹאֵג לוֹ. "הַלְוַאי שֶׁהָיִיתִי יָכוֹל" הוּא סֵפֶר יְלָדִים חָשׁוּב מֵאֵין כָּמוֹהוּ, שֶׁהַמֶּסֶר שֶׁבּוֹ נוֹגֵעַ לְכָל הָאֲנָשִׁים בְּכָל הַגִּילִים וּבְכָל רָמוֹת הַתִּפְקוּד.  

בְּשַׁבָּת בַּצָּהֳרַיִם הִתְכַּנְּסוּ כָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה וְיָשְׁבוּ לֶאֱכֹל בְּמִסְעָדָה.

אֲרִיאֵל טָעַם מִן הַמָּנָה שֶׁהוּנְחָה מוּלוֹ וְאָמַר: "הָאֹכֶל כֹּה טָעִים!

הַלְוַאי שֶׁהָיִיתִי יָכוֹל לְהַבְחִין

בֵּין טְעָמִים וּלְעַרְבֵּב תַּבְלִינִים.

כְּדֵי לְרַצּוֹת כָּל סוֹעֵד וְאוֹרֵחַ, הַטַּבָּח טוֹרֵחַ וְעָמֵל.

הַלְוַאי שֶׁהָיִיתִי יָכוֹל כָּךְ אֲרוּחוֹת לְבַשֵּׁל."

אַבָּא הִבִּיט בַּאֲרִיאֵל בְּמַבָּט חוֹדֵר,

וְעָנָה בְּקוֹל שֶׁעָלָיו אִי אֶפְשָׁר לְעַרְעֵר:

"וַדַּאי שֶׁאַתָּה יָכוֹל, אַתָּה יֶלֶד מֻכְשָׁר,

תּוּכַל לַעֲשׂוֹת כָּל מָה שֶׁתִּבְחַר.

בְּכָל אֶחָד חָבוּי מִגְוָן שֶׁל כִּשְׁרוֹנוֹת,

וּכְדֵי לְגַלּוֹתָם צָרִיךְ לְהִתְנַסּוֹת.

לֹא לְפַחֵד, לִלְמֹד וּלְתַרְגֵּל,

וְזֶה בְּסֵדֶר לִפְעָמִים גַּם לְהִכָּשֵׁל."

אַחַר הַצָּהֳרַיִם בִּלּוּ אֲרִיאֵל וְסָבְתָא בְּגַן הַמִּשְׂחָקִים.

אֲרִיאֵל הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ, הִפְנָה מַבָּט לַמְּרוֹמִים וּלְפֶתַע רָאָה שְׁנֵי מְטוֹסִים.

הוּא הִסְתַּכֵּל בְּהִתְפַּעֲלוּת בִּכְלֵי הַטַּיִס הַגְּדוֹלִים וְקָרָא:

"הַלְוַאי שֶׁהָיִיתִי יָכוֹל לְהָטִיס מְטוֹסִים, וּלְהָבִיא אֶת הַנּוֹסְעִים מִמָּקוֹם אֶחָד עַד לִקְצֵה הָעוֹלָם.

לְהַמְרִיא וְלִנְחֹת הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת מֻשְׁלָם.

הַטַּיָּס מְשַׂמֵּחַ אֲנָשִׁים כַּאֲשֶׁר הוּא לוֹקֵחַ אוֹתָם לִיעָדִים חֲדָשִׁים, לְבַלּוֹת בְּחֻפְשָׁה אוֹ לְבַקֵּר מִשְׁפָּחָה.

כָּךְ לִשְׁלֹט בַּמָּטוֹס הַגָּדוֹל,

הַלְוַאי שֶׁהָיִיתִי יָכוֹל."