מה עלינו לדעת כדי לנהל את חסכונותינו לטווח הארוך? כיצד להשקיע אותם באופן יעיל בשוקי ההון התנודתיים וחסרי הוודאות? מהם הסיכונים הכרוכים בכך וממה הם נובעים? האם יש תשואה ללא סיכון? האם סיכון הוא רק עניין רעיוני? איך להבין את הסיכון כדי שבאמת ישמור עלינו בדרכנו להשגת התשואה? עולם ניירות הערך וההשקעות האלטרנטיביות, ניהול כספים בשוק ההון ומחוצה לו, עלויות ודמי ניהול, ריבית ותשואה, צמצום החשיפה לסיכונים השונים, כללי התנהגות בדמות ‘עשה’, כמו גם ‘אל תעשה’, לאיזו הצעה כדאי לסרב ומה עלינו לבדוק כדי לשמור ולנהל את כספינו בתבונה? הספר יסייע למנהלים מתחום הכספים ובכלל, למנהלי השקעות וליועצי השקעות, לחברים ולחברות בוועדות השקעה, לסטודנטים במקצועות השונים ועוד. יותר מכל, הספר מיועד לציבור הרחב, לאנשים שאינם מהתחום המקצועי של עולם ההשקעות. הוא מיועד לכל מי שמעוניין לקחת אחריות על עתידו הפיננסי, או בקיצור, לכל אחת ואחד מאיתנו. ד”ר גדעון בן נון הוא מנהל ויועץ השקעות, ממנהלי ההשקעות המוכרים בשוק ההון בישראל. ד”ר בן נון הקים ומנהל את חברת ייעוץ ההשקעות הוותיקה “אג’יו” – ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות בע”מ, העוסקת בייעוץ השקעות (“פמילי אופיס”) ללקוחות פרטיים ולארגונים רבים במשק הישראלי. לאורך שלושת העשורים האחרונים עוסק בניהול השקעות בגופים גדולים, חבר ויועץ לוועדות השקעה ומלווה ארגונים גדולים בניהול סיכונים פיננסיים ובניהול הנכסים וההשקעות בשוקי ההון. במסגרת לימודי הדוקטורט שלו כתב ד”ר בן נון עבודת מחקר גדולה בנושא הסיכון בהחלטות הפיננסיות ומרכיביו. העבודה והמבוא העשיר אליה מפורטים גם הם בספר זה.
"אין ארוחות חינם" הוא אחד המשפטים השגורים ביותר בשוקי ההון בעולם. יש משפטים נוספים, כגון 'No pain - no gain' שמשמעותם היא שתמיד, אבל תמיד, לרווח, להצלחה, נלווה גם כאב הסיכון שיכול להתממש, יש מחיר שאותו אנו עלולים לשלם בדרך אל האושר.
רובנו לא מצויים בעולם ההשקעות בדרך של שגרת עשייה, עבודה או תחביב. מלבד מנהלי ההשקעות בגופים המנהלים את כספי הלקוחות, רבים מהשחקנים משקיעים בשוק באופן עצמאי, מתוך גירוי אינטלקטואלי, מימוש הצלחה והשגת הישגים, ואחרים רואים בפעילות ההשקעות בשוק ההון מקור ליצירת רווחים באמצעות הימור על התוצאה האפשרית של ההשקעה. חלק נכבד מהאנשים הפועלים בשוק זה עושה זאת מתוך צורך הישרדותי פשוט: ליצור ולהבטיח חיסכון לעתיד, לתקופת החיים שבה הם לא יעבדו באופן שוטף. הם עושים זאת באמצעות מנהלי ההשקעות בגופים המקצועיים, אך ציבור הולך ומתרחב עושה זאת באופן עצמאי. לצורך כך הוא משקיע בלמידה ובהכרת השוק, אך על פי עיקרון הא-סימטריה של המידע בשוק הון[1], הוא לעולם מצוי בנחיתות מידע לעומת שחקנים מקצועיים ומקורבים יותר.
בתקופות מסוימות, בעיקר בשנים שבהן שוקי ההון מצויים במגמה חיובית ממושכת, החשיפה של ציבור רחב זה לשוק ההון עלולה ליצור תחושה כי הרווח מובטח. רבים סבורים כי אכן קיים סיכון והם באמת יודעים כי 'אין ארוחות חינם', אך למרות זאת, בהתממש הסיכון, הם חווים חוויה קשה. כציבור שאינו מעורה בשוק ולא חווה את התנודתיות מקרוב, בפעולת ההשקעה אנו מתמקדים בתשואה וברווחיות ורוצים לאמץ אותן אלינו. אנו שואפים לממש את ההצלחה ורוצים לראות את נכסינו גדלים במהירות. אולם, לעיתים, הנהירה אל האור היא פעולה המסכנת מאוד את עתידנו הכלכלי, וכאן תפקידו של החשש מפני ההפסד. חשש זה אמור לשמור עלינו ולבלום את התיאבון להחליט על ביצוע פעולות השקעה נמהרות, שיכולות 'להכפיל' את כספנו 'ללא מאמץ' בתוך זמן לא רב, דבר שכל אחד היה רוצה בו. אם כך היה הדבר, ברור שהיינו רוצים לטעום את טעמו המתוק, אולם, כאמור, המציאות מלמדת אותנו אחרת, כך שפעולה שיש בה סיכוי לתוצאה כה חיובית, יש בה גם סיכון לתוצאה שלילית מאוד, מבחינתנו. הבנת הרעיון כי קיים סיכון, ההולך וגדל באופן משמעותי, ככל שהסיכוי גדל, משמשת עבורנו כ'שומר ראש'.
[1] תיאוריה שפותחה על ידי שלושה פרופסורים לכלכלה: ג'וזף שטיגליץ, ג'ורג' אקרלוף ומייקל ספנס, שזכו על עבודתם בפרס נובל לכלכלה לשנת 2001