העסק של בודהה

כיצד יכול הבודהיזם לסייע לך במשא ומתן עסקי? איך ניתן להגביר חדשנות ויצירתיות בעסק שלך באמצעות הדרך הבודהיסטית? מהו האתגר האמיתי של איש המכירות בעסק? איך חמלה עצמית תהפוך אותנו למנהלות טובות יותר? מהי אקולוגיה עסקית ומה הקשר בין דאגה לסביבה להצלחה שלך? בספר זה נבחן שאלות אלה ועוד רבות, תוך חיבור בין הפן העסקי והניהולי לדרך החיים הבודהיסטית. 

בספר עיון עסקי וניהולי פורץ דרך, מחבר אלעד נגר בין שני עולמות מנוגדים לכאורה, וממחיש כיצד אימוץ דרכו של הבודהה בעולם הגלובלי והדינמי של המאה ה-21 אינו עומד בסתירה לקידום יעדיהם של ארגונים עסקיים, אלא שזור בהם בסינרגיה.     
לאורך הספר הולכת ומתבהרת התובנה, דרך הראש ולא פחות מכך דרך הלב והחוויה: לבודהיזם יכולה להיות תרומה משמעותית לא רק לאיכות חייהם של כל אלה הפועלים בזירה העסקית והניהולית, אלא גם לקידום יעדיהם של ארגונים עסקיים.

חלקו הראשון של הספר מוקדש להיכרות בסיסית עם הבודהיזם ועקרונותיו, מתוך הנחת יסוד שזהו מפגשם הראשון של הקוראות והקוראים עם הבודהיזם. שלושת חלקיו האחרים של הספר מנתחים נושאים עסקיים וניהוליים שונים ברוח הבודהיזם. הספר מדגים באופן בהיר ועמוק, כיצד דרך חיים זו נותרה רעננה וישימה, ויכולה לספק גם כיום תובנות ומשמעות בעולם העסקים והניהול.

"הספר העסק של בודהה מחבר באופן חדשני ורגיש בין עולם העסקים והניהול לבין הבודהיזם. הוא ממחיש באמצעות ניתוח מצבים עסקיים וניהוליים שונים כיצד ניתן לפעול בזירה העסקית באופן שמקדם את יעדיו של העסק, ובו-בזמן מיטיב עם הסביבה הרחבה יותר. אלעד נגר, יזם ומנהל מוכשר, טווה בספר בעדינות ובאופן מעמיק את החוטים המגשרים בין עולם עסקים לדרכו של הבודהה. במבט חדשני ומרענן, הוא מדגים כיצד ניתן לנהל עסקים בעולם הדינמי והגלובלי בו אנו חיים, תוך התבססות על התובנות בנות 2,500 שנה של הבודהיזם. אני ממליץ בחום ליזמים, נשות עסקים ומנהלים בכל ארגון לקרוא ספר זה" (דיוויד אסיא, יזם היי-טק, מנהל ומשקיע).

אלעד נגר, יליד 1970, נשוי ואב לשלוש בנות, הוא איש עסקים, יזם ומנהל עם קריירה עסקית שהחלה בשנות ה-90, רובה בעולמות מדעי החיים, ההיי-טק וההשקעות. הוא הוביל כיזם, מנכ"ל, יו"ר דירקטוריון ומשקיע חברות סטארט-אפ וחברות בורסאיות. אלעד אף היה מפיק שותף של שני סרטי קולנוע של היוצר והבמאי אבי נשר. הוא מתרגל בודהיזם ומייעץ לאנשי עסקים, הנהלות ודירקטוריונים של חברות בנושאים עסקיים תוך שילוב ויישום הדרך הבודהיסטית.  

1
מבוא

הבודהיזם, כך אמר הדלאי לאמה, "הוא מדע התודעה"[1]. דרך חיים זו, שהיא בת כ-2,500 שנה, נהגתה ופותחה על ידי סידהרתא גאוטמה, הוא הבודהה ("זה שהתעורר"), שאף לימד אותה במשך עשרות שנים. ה"דהרמה", או "הדרך" בסנסקריט, נשענת על שני יסודות: הראשון הוא מרחב עשיר של פילוסופיה, פסיכולוגיה ואינטלקט, ובאופן כללי, ה"חוכמה"; והשני הוא התרגול, היינו המדיטציה, שבלעדיו הדרך לא הופכת לחיה ונושמת בחייהם של ההולכים בה. שני המרכיבים הללו ביחד, החוכמה והפרקטיקה של התירגול המדיטטיבי, הם שהופכים את הבודהיזם למסע רוחני ומעשי בו-זמנית, המלווה בני אדם בכל היבט של חייהם.

רבים מוצאים בבודהיזם גם הדהוד לממצאים מדעיים מהעת המודרנית, דוגמת מכניקת הקוונטים, ביולוגיה התפתחותית ואחרים. אך בבסיסו, הבודהיזם אינו תורה פילוסופית שמטרתה הגברת השיח האינטלקטואלי; מדובר בדרך רוחנית שבבסיסה עומדות הנחות יסוד ותכלית הניתנות ליישום, היינו פרקטיקה מעשית. הנחות היסוד הן כי חיי בני האדם ספוגים באי-נחת ("דוקהה", מושג מרכזי במשנתו של הבודהה), וכי ניתן להביא להפסקת או לצמצום אי-הנחת האמורה. התכלית של הדרך, שהיא הדהרמה שלימד הבודהה, היא, אפוא, הפסקת או צמצום אי-הנחת האמורה[2].

כגשר לפרקים הבאים שיבואו בשער זה של הספר, נניח לפנינו כבר עתה את דבריו של הבודהה, המהווים מעין זיקוק אוניברסלי של מהות הדרך הבודהיסטית:

"הימנע מעשיית רע,

הרבה בעשיית טוב

וטהר את התודעה.

זוהי תורתם של כל הערים".

שני מרכיבי יסוד בולטים במילים אלו. הראשון הוא ההבנה החשובה, לפיה גורמי אי-הנחת הינם פנימיים ולא חיצוניים, ונובעים מהתודעה האנושית. מכאן, שהדהרמה באה לחקור את התודעה ולהתמירה באופן שיפחית את אי-הנחת או אף יביא לשחרור ממנה (התמרה היא טרנספורמציה בלעז). כך חזרנו למילותיו של הדלאי לאמה, לפיהן "הבודהיזם הוא מדע התודעה". ואילו המרכיב השני מתייחס למושג הקארמה בבודהיזם, לו נייחד את פרק 5. בקליפת אגוז, נאמר כבר עתה, כי על פי הבודהיזם, עשיית רע, כלומר הגדלת אי-הנחת, מהדהדת בעולם, והשפעתה תהיה ודאית ובלתי נמנעת, גם אם לא ניתן לזהותה, למדוד אותה או לקשור בינה לבין המעשה הרע. עשיית טוב, כלומר הפחתת אי-נחת, יוצרת מנגד אפקט הפוך, ולכן יש להרבות בה. לעומת זאת, זיכוך התודעה, שהוא בליבה של הפרקטיקה הבודהיסטית, לא רק מביא לצמצום הרע והרביית הטוב, אלא יש בו כדי להקל מאי-הנחת שבה נתון אדם. וזו, כפי שכבר אמרנו, תכליתו של הבודהיזם.

יש לשים לב לכך שהבודהיזם עצמו הוא בבחינת שיטה בלבד. הבודהה מציגו כרפסודה שעליה עוברים מגדת הנהר של אי-הנחת לגדה מיטיבה יותר שבה אי-הנחת פחותה או אינה קיימת. הרפסודה, לפיכך, אינה תכלית בפני עצמה, אלא רק מכשיר. התכלית נותרת הקלה או שחרור מאי-הנחת. מרגע שעובר בן אדם מגדת הנהר של אי-הנחת אל זו של השחרור, הוא יכול אף להותיר את הרפסודה על הגדה שאליה הגיעה, או "לשמוט את הדהרמה" בלשון הבודהיזם עצמו.

אז מהו הבודהיזם? התשובה תלויה כמובן בנקודת ההשקפה וברקע של השואל. חוקר הבודהיזם יעקב רז עמד על הפער בתפיסת הבודהיזם, בין התפיסה המסורתית שהתפתחה באסיה, משם צמח הבודהיזם, לבין הגישה המערבית שהתפתחה במאה ה-20. וכך הוא אמר[3]:

"האם בודהיזם זו דת? פילוסופיה? פסיכותרפיה? כל אלה? אף לא אחד מהם? הכול תלוי בהגדרה, כמובן. נזכור נא שהמונחים הללו באים כולם מסביבה מערבית, ולכן השאלות מבקשות תשובה מערבית.

מכאן, אולי הבודהיזם הוא הכול. מעין תורה מאוחדת.

בודהיזם הוא פיסיקה - כלומר עיון בקיומם והתנהגותם של החלקיקים היסודיים של המציאות;

בודהיזם הוא כימיה - תיאור החיבורים שבין החלקיקים והיסודות החדשים שהם יוצרים בחיבורם;

בודהיזם הוא ביולוגיה - עיון בצורה שבה החלקיקים הופכים לאורגניזמים חיים של גדילה וצמיחה;

בודהיזם הוא אקולוגיה - הבנת התלות ההדדית והשפעת הגומלין של הכל על הכל;

בודהיזם הוא אתיקה - הבנת האופן בו התלות ההדדית הזו משמעותה חמלה ואחריות;

בודהיזם הוא פסיכולוגיה - העיון בעומקים הנסתרים של דרכי התודעה האנושית;

בודהיזם הוא תורת ריפוי - כלומר העיסוק בדרכים להחלצות ממצוקות ומסבל;

ובודהיזם הוא פילוסופיה - העיון בשאלה מהו האדם ואיך הוא מתקיים בעולם, איך מתקיים היחס בין היחסי והמוחלט, בין האחדות והריבוי, בין הוודאות והספק. בין היש והאין.

אלא שהגדרות אלה לא יעסיקו כלל את רוב רובם של הבודהיסטים באסיה. רובם אף לא יכירו מונח כזה: 'בודהיזם' שהוא המצאה מערבית. בין אם הבודהיזם הוא דת, פילוסופיה, או דרך ריפוי בעינינו, עבור הבודהיסטים זו דרך חיים שכל עניינה הוא הדרך לשחרור. לא יותר. לא פחות."

כבר מפרק מבוא קצר זה ייתכן שתביני באופן אינטואיטיבי, כי גם בעולם העסקים והניהול, המשוועים למשמעות מעבר ליצירת כסף או מקסום רווחים בלבד, יש מקום לדרך הזו, כמו בכל תחום אחר בחיים, מהאופן שבו תאכלי את ארוחתך הבאה בתשומת לב, עובר דרך ביצוע מטלה כגון שטיפת כלים, וכמובן בפעילויות ואינטראקציות הנוגעות ליחסים בין בני אדם, ליחסים בין בני האדם לטבע ולכדור הארץ, ועוד. אלא שספר זה מציע גישה ההולכת צעד אחד מעבר לכך. התזה העיקרית בבסיסו היא כי אימוץ עקרונות הבודהיזם בעסקים ובניהול יכול להביא לשיפור בביצועיו הכוללים של העסק לאורך זמן, ולהצלחה עסקית שתהא נמשכת ובת-קיימא יותר, לצד, כמובן, הקלה על אי-הנחת. על כך נרחיב בשערים הבאים של הספר.

נפנה עתה לסקור בפרק הבא את "ארבע אמיתות האצילים", שהן המסד הקונספטואלי והמעשי לדרך הבודהיסטית.

[1] https://www.dalailama.com/news/2006/buddhism-is-a-science-of-the-mind-dalai-lama
תרגום חופשי שלי - א"נ. 
[2] "דוקהה" יכולה להיות מתורגמת כ-"אי-נחת" או כ-"סבל". בספר זה נשתמש בשניהם.
[3] https://pdharma.wordpress.com/261-2/8-2/