הַצָּב מְחַפֵּשׂ בַּיִת

זֶהוּ סִפּוּר עַל צָב "אָבוּד" הַמְּחַפֵּשׂ בַּיִת לָגוּר בּוֹ. בְּמַסַּע חִפּוּשָׂיו הוּא פּוֹגֵשׁ חֲבֵרִים וּמַצִּיעַ לָהֶם לְהִתְגּוֹרֵר אִתָּם. חֲבֵרָיו דּוֹחִים אֶת הַצָּעָתוֹ, כִּי מְגוּרִים מְשֻׁתָּפִים עִמָּם אֵינָם הֶגְיוֹנִיִּים, וְהֵם חוֹשְׁבִים שֶׁהוּא מִתְנַהֵג בְּאֹפֶן מוּזָר מִשּׁוּם שֶׁהֵם יוֹדְעִים מַשֶּׁהוּ שֶׁהוּא אֵינוֹ מוּדָע לוֹ. הַצָּב נֶעֱלָב וּמַרְגִּישׁ דָּחוּי, וְרַק הַפִּיל מֵאִיר אֶת עֵינָיו וּמַחְזִיר לוֹ אֶת הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ. הַסִּפּוּר עוֹסֵק בַּצֹּרֶךְ שֶׁל יְלָדִים לְהִשְׁתַּיֵּךְ, וּבַחֲשִׁיבוּת שֶׁבִּתְחוּשַׁת חֹסֶן פְּנִימִי וְעָצְמוֹת פְּנִימִיּוֹת, שֶׁאֵינָם תְּלוּיִים בְּשׁוּם דָּבָר חִיצוֹנִי. בַּחֲרִיזָה נִפְלָאָה וּבְקֶצֶב נָעִים וְסוֹחֵף מְתָאֶרֶת דּוֹר הַרְאֵל עַד כַּמָּה נָחוּץ אוֹתוֹ טִפּוּח עַצְמִי אֵיתָן וְעָצְמָתִי שֶׁאֵינוֹ תָּלוּי בְּאִשּׁוּרִים מֵהַסְּבִיבָה.  

עַל כַּר דֶּשֶׁא לַח

מִתְהַלֵּךְ צָב מְצֻבְרָח,

פָּנָיו נְפוּלִים,

מִפִּיו מִלְמוּלִים:

"מְמְ... זֶה לֹא הוֹגֵן!

לְכֻלָּם יֵשׁ בַּיִת, רַק לִי אֵין!"

מִבֵּין הַשִּׂיחִים מַבִּיט בּוֹ אַרְנָב,

אַמְתַּחְתּוֹ גְּדוּשָׁה גְּזָרִים לְגוּרָיו,

תּוֹהֶה מַדּוּעַ עָצוּב הַצָּב

וְנִגַּשׁ לַעֲזֹר, כִּי לִבּוֹ לֵב רָחָב.

"לָמָּה נָפְלוּ פָּנֶיךָ צָב?

מֵאֵיזוֹ סִבָּה אַתָּה נֶעֱצָב?"

"שָׁלוֹם, מַר אַרְנָב,"

עוֹנֶה בְּעֶצֶב הַצָּב,

"אֲנִי רַק רוֹצֶה בַּיִת

כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לְכֻלָּם,

שֶׁאֶפְשָׁר לָצֵאת וְלַחְזֹר אֵלָיו

וְהוּא תָּמִיד שָׁם.

אִם תַּגִּיד כֵּן, רַק אֶת זוֹ הַמִּלָּה,

אֶשְׂמַח לָגוּר אִתְּךָ בַּמְּחִלָּה."

"לָגוּר אִתִּי?! רַעֲיוֹן מְגֻחָךְ!

אַתָּה צָב עִם הוּמוֹר מְפֻתָּח!

גּוּפְךָ לֹא גָּמִישׁ, בַּחֲפִירָה אֵינְךָ מְיֻמָּן,

בִּתְעָלוֹת הַמְּחִלָּה צָרִיךְ לַחְפֹּר כָּל הַזְּמַן!

הֱיֵה מְאֻשָּׁר, אַתָּה צָב נֶהֱדָר,

הַפְסֵק לְהִתְנַהֵג בְּאֹפֶן מוּזָר!"

הָאַרְנָב מִסְתּוֹבֵב, מִתְרַחֵק מֵהַצָּב,

קוֹפֵץ לַמְּחִלָּה, חוֹזֵר לְצֶאֱצָאָיו.

הַצָּב שׁוּב עָצוּב,

אֵין לוֹ בַּיִת לָשׁוּב,

הָעֶרֶב יוֹרֵד, הָאֲוִיר נִהְיֶה קַר,

מַתְחִיל לְהַחְשִׁיךְ – עַכְשָׁו מְאֻחָר!