כחול אשר בעיניי

 כָּחֹל וְחוֹל מתמודדים בנפשה של המשוררת כמו ים ויבשה, שני איתני טבע במאבק הנשקף מעיניה. היא באה “מאבק דרכים, מכבשנים בוערים… מנובי דבור של שם ושל פה”. של שם, בפולין, ערש משפחתה, ושל פה, שיכון בחולון, מקום אחיזתה בארץ.

בתנופת יצירה ובתעוזת שירה, יודעת המשוררת “לָלוּש אֶת הַחַיִים בְּאַהֲבָה \ לְרַדֵד אוֹתָם בְּמַעֲרוֹךְ הַחָכְמָה”, כפי שהיא כותבת בשיר “נשיקות שלום” וכן בשירים רבים אחרים.

כחול אשר בעיניי הוא שם רב־משמעי. צירוף של יופי וקושי, רוך וחספוס. והוא מהדהד גם את ההבטחה לאברהם “הרבה ארבה זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים” (בראשית כב). שגורל אישי וכללי שזורים בה.

ברכה חי מחנכת ומורה במקצועה. מלמדת בבית ספר תיכון מדעי החברה ואזרחות. בוגרת סוציולוגיה ומדע המדינה ומוסמכת בחינוך.

משוררת וציירת. משתתפת במסגרת המשרד למעמד האישה ושוויון מגדרי, בקבוצת “נשים כותבות”. אוהבת אדם, טבע וארץ.

עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת

פָּנִים מְכַרְכְּמוֹת

מַחְשָׁבוֹת מְסָרְקוֹת,

מֵאֲבַק דְּרָכִים

מִכִּבְשָׁנִים בּוֹעֲרִים.

חוֹלוֹת זְהֻבִּים

חוֹלוֹת לוֹחֲשֵׁי אֵשׁ

עַל נוֹבִי דְּבוֹר שֶׁל שָׁם

וְשֶׁל פֹּה.

מתוך עיניים כחולות