לוּלִי תַּעֲלוּלִי יוֹצֵאת לְטַיֵּל,
דֻּבִּי אִתָּהּ לְאִטּוֹ מִזְדַּחֵל.
נְשִׁיקָה, חִבּוּק, צְחוֹק מִתְגַּלְגֵּל,
בּוּם טְרַח!
דֻּבִּי עָף וְנוֹפֵל.
"הַכֹּל בְּסֵדֶר לוּלִי,"
אִמָּא מַרְגִּיעָה,
"שִׁמְרִי הֵיטֵב עַל דֻּבִּי פֶּן יִפָּגַע,
בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁאִמָּא
עַל לוּלִי מְגִנָּה."
לוּלִי תַּעֲלוּלִי מַגִּיעָה לַגִּנָּה,
דֻּבִּי אִתָּהּ, רוֹצֶה נַדְנֵדָה.
נִדְנוּד, דְּחִיפָה, מְשִׁיכָה, סִחְרוּר,