סָבְתָא שׁוֹשְׁטוּיוֹת - הַאִם גַּם חַיּוֹת פּוֹחֲדוֹת?

עמודים: 32 תאריך הוצאה לאור: 12-2021 אָלֶכְּסַנְדֶּר, יַנְשׁוּף חָכָם וְיַדְעָן שֶׁמִּתְגּוֹרֵר בְּגַן הַחַיּוֹת, מְשַׁתֵּף אֶת הַקּוֹרְאִים בְּמָה שֶׁמִּתְרַחֵשׁ בְּגַן הַחַיּוֹת אַחֲרֵי שֶׁכָּל הַמְּבַקְּרִים חָזְרוּ לְבֵיתָם: פַּעַם בִּשְׁבוּעַיִם נִפְגָּשׁוֹת כָּל הַחַיּוֹת וְחוֹלְקוֹת דֵּעוֹת וּמַחְשָׁבוֹת. בְּאַחַד הַמִּפְגָּשִׁים כְּשֶׁעוֹלֶה נוֹשֵׂא הַפְּחָדִים, כָּל חַיָּה מְשַׁתֶּפֶת אֶת חַבְרוֹתֶיהָ בַּפַּחַד שֶׁלָּהּ, וְאִלּוּ הַחַיּוֹת הָאֲחֵרוֹת מַקְשִׁיבוֹת לָהּ וְנוֹתְנוֹת עֵצוֹת שֶׁמְּסַיְּעוֹת לָהֶן.   בְּחֵן, בְּהוּמוֹר וּבַחֲרִיזָה מְשֻׁבַּחַת רוֹקֶמֶת הַמְּחַבֶּרֶת עֲלִילָה נוֹגַעַת לַלֵּב, שֶׁבָּהּ גַּם אֲרָיוֹת פּוֹחֲדִים מֵרוֹפְאֵי שִׁנַּיִם וְגַם דֻּבִּים פּוֹחֲדִים מֵהַחֹשֶׁךְ. הַסִּפּוּר מַעֲמִיק בְּנוֹשֵׂא הַפַּחַד, מְעוֹרֵר הִזְדַּהוּת רַבָּה וְאַף נוֹתֵן כֵּלִים רַבִּים לְהִתְמוֹדֵד אִתּוֹ, אִם כִּי נִרְאֶה שֶׁהַכְּלִי הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר הוּא זֶה שֶׁל הַחֲבֵרוּת, הָאִכְפָּתִיּוּת וְהַהַקְשָׁבָה.   שׁוֹשׁ בַּר-חֵן, סָבְתָא לִשְׁלוֹשָׁה, קְצִינַת מִשְׁטָרָה בְּגִמְלָאוֹת. זֶה סִפְרָהּ הַשֵּׁנִי בְּסִדְרַת "סָבְתָא שׁוֹשְׁטוּיוֹת". סִפְרָהּ הָרִאשׁוֹן הוּא "סָבְתָא שׁוֹשְׁטוּיוֹת שִׁירִים וַחֲוָיוֹת".  

שָׁלוֹם לָכֶן וְגַם לָכֶם, יְלָדוֹת וִילָדִים מַקְסִימִים וַחֲמוּדִים.

שְׁמִי אָלֶכְּסַנְדֶּר הַיַּנְשׁוּף, וַאֲנִי רוֹצֶה לְסַפֵּר לָכֶם מָה קוֹרֶה אֶצְלֵנוּ בְּגַן הַחַיּוֹת, מְאֻחָר, אַחַר הַצָּהֳרַיִם, אַחֲרֵי שֶׁכָּל הַמְּבַקְּרִים אוֹתָנוּ עוֹזְבִים וְעוֹשִׂים דַּרְכָּם הַבַּיְתָה בִּפְקָק אָרֹךְ, בַּעֲצַלְתַּיִם.

אָז כָּכָה:

בִּימֵי שְׁלִישִׁי, אַחַת לִשְׁבוּעַיִם,

אֲנַחְנוּ, הַחַיּוֹת, נִפְגָּשׁוֹת בְּמֶרְכַּז הַגַּן, לְיַד הַמַּיִם.

הַחַיּוֹת שֶׁגָּרוֹת קָרוֹב מַגִּיעוֹת בָּרֶגֶל,

אֲנַחְנוּ בַּעֲלֵי הַכָּנָף חָגִים לָנוּ בַּשָּׁמַיִם,

הַהִיפּוֹפּוֹטָם נִשְׁאָר שָׁקוּעַ כֻּלּוֹ בְּמַיִם

וְרַק הַקּוֹפִים הַשּׁוֹבָבִים מַגִּיעִים לַמִּפְגָּשׁ רְכוּבִים עַל אוֹפַנַּיִם.

 

בְּמִפְגַּשׁ הַחַיּוֹת (אוֹ כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ קוֹרְאִים לוֹ: מִפְגַּשׁ גַּן),

אֲנַחְנוּ מַעֲלִים בְּעָיוֹת בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם.

לִפְעָמִים הַנּוֹשְׂאִים מְעַנְיְנִים רַק חֵלֶק וּלְעִתִּים אֶת כֻּלָּם.

אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים עַל נוֹשְׂאִים שׁוֹנִים וּמְגֻוָּנִים,

גַּם כְּלָלִיִּים אֲבָל הַרְבֵּה פְּעָמִים אִישִׁיִּים.

בְּסִיּוּם הַמִּפְגָּשׁ הָאַחֲרוֹן, כְּשֶׁהוֹדַעְתִּי שֶׁהַנּוֹשֵׂא הַבָּא יִהְיֶה "פְּחָדִים",

רָאִיתִי אֶת כֻּלָּם מִתְלַחֲשִׁים, אֶת הָאַרְיֵה מַאֲדִים

וְאֶת הַחֲבֵרִים יוֹצְאִים בְּזוּגוֹת וּבִשְׁלָשׁוֹת וְנִרְאִים מֻטְרָדִים...

 

וְהִנֵּה עָבְרוּ לָהֶם מַהֵר כְּבָר שְׁבוּעַיִם,

וְשׁוּב אֲנַחְנוּ נִפְגָּשִׁים בְּמַעְגָּל בְּמֶרְכַּז הַגַּן לְיַד הַמַּיִם.

חֵלֶק מֵהַחֲבֵרִים הֵבִיאוּ גַּם מַאֲכָלִים וְנִשְׁנוּשִׁים,

פַּשְׁטִידַת עָלִים יְרֻקִּים, חֲטִיפֵי זְחָלִים וּפֵרוֹת יְבֵשִׁים.

כִּמְעַט כֻּלָּם נִרְאוּ נִרְגָּשִׁים.

חִכִּינוּ לְאַחֲרוֹנֵי הַמְּאַחֲרִים

(בָּרוּוּוּר שֶׁאֵלּוּ הָיוּ הַצַּבִּים).

 

אָמַרְתִּי לְכֻלָּם: "בְּרוּכִים הַבָּאִים," וְהִזְכַּרְתִּי לָהֶם אֶת הַכְּלָלִים:

לְחָבֵר שֶׁמְּדַבֵּר לֹא מַפְרִיעִים, לִדְבָרָיו לֹא מִתְפָּרְצִים,

וְאִם רוֹצִים לְדַבֵּר, אֶת הָאֶצְבַּע מְרִימִים.

וְאָז שָׁאַלְתִּי: "מִי רוֹצֶה לְהַתְחִיל?"

עָנָה רוֹן הַדֻּבּוֹן: "אֲנִי," וְיָשָׁר הִמְשִׁיךְ: "אֲנִי פּוֹחֵד מֵהַחֹשֶׁךְ,

לֹא כְּמוֹ אָחִי הַבְּכוֹר.

כְּשֶׁאֲנִי כְּבָר בַּמִּטָּה, וְהָעֶרֶב הוֹפֵךְ לְלַיְלָה שָׁחֹר,

אֲנִי מְבַקֵּשׁ מֵאִמָּא מַיִם, וְלַעֲשׂוֹת פִּיפִּי, וְעוֹד מַיִם

וְשֶׁ... תַּדְלִיק אֶת הָאוֹר.

כָּל דָּבָר בַּחֲשֵׁכָה, נִרְאֶה לִי כְּמוֹ יְצוּר מַפְחִיד עִם מַסֵּכָה.

אֲנִי מִתְחַפֵּר בַּמִּטָּה וּמְכַסֶּה גַּם אֶת הָרֹאשׁ בִּשְׂמִיכָה."