לִין הַקְּטַנָּה אָהֲבָה מְאוֹד לִישֹׁן.
כָּל עֶרֶב לִפְנֵי הַשֵּׁנָה הִיא מְצַחְצַחַת שִׁנַּיִם, שׁוֹטֶפֶת פָּנִים וּמַבְרִישָׁה
אֶת הַשֵּׂעָר. לְאַחַר מִכֵּן הִיא לוֹבֶשֶׁת אֶת הַפִּיגָ'מָה שֶׁלָּהּ וּמִתְכַּרְבֶּלֶת
בַּמִּטָּה מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה, בְּיַחַד עִם הַצַּעֲצוּעִים הָאֲהוּבִים עָלֶיהָ.
מִצַּד יָמִין שֶׁל לִין יְשֵׁנָה הַבֻּבָּה דָּנָה. מַר אַרְנָב וּגְבֶרֶת אַרְנֶבֶת יְשֵׁנִים מִצַּד שְׂמֹאל שֶׁל לִין.
כָּל עֶרֶב לִפְנֵי הַשֵּׁנָה מַשְׁכִּיבָה לִין אֶת חֲבֵרֶיהָ. הִיא אוֹמֶרֶת לַיְלָה טוֹב לְדָנָה וְלַיְלָה טוֹב לָאַרְנָבִים, וְאָז עוֹצֶמֶת אֶת הָעֵינַיִם.
כְּשֶׁלִּין עוֹצֶמֶת אֶת הָעֵינַיִם הִיא נִכְנֶסֶת לְמַמְלֶכֶת הַחֲלוֹמוֹת בְּיַחַד עִם דָּנָה וְהָאַרְנָבִים.
זֹאת מַמְלָכָה קְסוּמָה וּמֻפְלָאָה שֶׁכָּל אֶחָד בָּהּ יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ קָסוּם.
רָנִי הַכְּלַבְלַב הַשּׁוֹבָב יוֹדֵעַ לִקְפֹּץ גָּבוֹהַּ מְאוֹד עַד לָעֲנָנִים.
מַר קִפּוֹד יוֹדֵעַ לְהֵעָלֵם וּלְהוֹפִיעַ בְּמָקוֹם אַחֵר.
הַבֻּבָּה דָּנָה פִּתְאוֹם יוֹדַעַת לְדַבֵּר.
מַר אַרְנָב יוֹדֵעַ לַהֲפֹךְ אֶת עַצְמוֹ לְכָל דָּבָר שֶׁרַק יִרְצֶה, וּגְבֶרֶת אַרְנֶבֶת יְכוֹלָה לְשַׁנּוֹת אֶת הַגֹּבַהּ שֶׁלָּהּ. גַּם לִהְיוֹת מְאוֹד גְּבוֹהָה וְגַם מְאוֹד נְמוּכָה.
לִין הִיא הַיְּחִידָה שֶׁלֹּא יוֹדַעַת מָה הַיְּכֹלֶת הַקְּסוּמָה שֶׁלָּהּ.