פרק ראשון
גלית מגיעה לבדיקה
"ד"ר כץ לעמדת האחיות בבקשה" נשמע הקול ברמקול. ד"ר אבישי כץ ניגש לעמדת האחיות, "מה קרה?" הוא פנה לאחות שישבה בעמדת האחיות.
היא הביטה בו ואמרה "שלום ד"ר כץ" הוא הסתכל שמאלה וראה את שחר חברו עומד שם "שלום שחר, מה קרה שבאת לבקר אותי?" הוא מיד הבין מדוע קראו לו.
שחר הסתכל עליו ואמר "בוא נכנס רגע לחדר הרופאים" אבישי הבין שכנראה קרה משהו לאשתו של שחר. לפני מספר שבועות סיפר לו שחר שאצל אשתו גלית נתגלתה מחלת קרדיומיופטי (מחלה של שריר הלב), שחר לא ממש ידע לבטא את שם המחלה, אבל ידע היטב שמדובר במחלה לא קלה. לאחר שנכנסו לחדר הרופאים אמר שחר "אבישי, מצבה של גלית מחמיר, היה לה התקף לב קל הבוקר"
אבישי הסתכל על שחר בדאגה ושאל "מה אמר ד"ר שוורץ הקרדיולוג שלכם?"
"הוא בכלל לא הסכים לקבל אותה היום. רק אמר להמשיך בתרופות ולבוא מחר לבדיקת א.ק.ג." אבישי נראה עצבני "זה כל מה שיש לו להגיד? הוא ממש לא בסדר. איפה היא עכשיו, תביא אותה הנה בהקדם."
זה מה ששחר קיווה. עד כה אבישי סרב לבדוק אותה, רק הסתכל מדי פעם בתוצאות הבדיקות שהביאו לו, מצב המחלה לא היה כה חמור וגם אבישי אמר שלדעתו עדיף להמשיך בתרופות ולהשאר במעקב אצל ד"ר שוורץ" אבל עכשיו לאחר ששמע שעברה התקף לב קל, ועוד שהרופא המטפל אפילו לא בדק אותה, החליט שלמרות שאינו רוצה להתערב בעבודתו של רופא אחר, כאן נראה שיש סכנה לחיי אדם ומעבר לזה, זו אשתו של שחר חברו הטוב. הוא לא יכול להשאר אדיש לזה. שחר הניח שאבישי לא יוכל להשאר אדיש ולכן בא לאבישי.
"גלית כאן מחכה לי בקפיטריה למטה" אמר שחר.
"טוב, נלך לראות איפה יש חדר בדיקות פנוי ונלך לקחת אותה" אמר אבישי תוך שהוא קם ויצא לעבר עמדת האחיות.
"פזית, יש חדר בדיקות פנוי?" פנה אבישי לאחות בעמדת האחיות.
"רק רגע ד"ר כץ" אמרה פזית והביטה במסך המחשב לחפש חדר פנוי.
"שוב את עם הרשמיות, תקראי לי אבישי."
"חדר 12 פנוי, ד... אבישי " ענתה פזית לאחר מספר שניות.
"טוב אתה יכול לקרוא לגלית" אמר אבישי, פנה לפזית ואמר "תשמרי לי בבקשה את חדר 12 ובבקשה לא להפריע לי, אני הולך לבדוק את מר שטיינר." שחר חשב שהוא בר מזל שאבישי יכול היה להתפנות אליו בהתראה קצרה כזו.
"שחר, תביא את גלית לכאן, אני הולך לבדוק חולה שלי שהבוקר יצא מניתוח, אני מיד חוזר" אמר אבישי.
לאחר מספר דקות חזר אבישי לעמדת האחיות, שחר וגלית המתינו לו שם "שלום ד"ר כץ" אמרה גלית.
"גם את עם הרשמיות הזו, תקראי לי אבישי" הוא אמר בצחוק.
"אתה כבר רופא לא מעט שנים ועדיין לא רגיל שיקראו לך ד"ר?" שאל שחר את אבישי בשעה שהלכו לחדר הבדיקות.
"כן, עד היום, למרות שאני למעלה מעשר שנים ד"ר לרפואה, כשקוראים במסדרון ד"ר כץ, אני מסתכל למי קוראים, אני לא מצליח להתרגל לזה" צחק אבישי. בתקופה האחרונה לראות את אבישי צוחק, בעיקר בבית החולים היה מחזה די נדיר. לפני כשבועיים אשתו קרין עזבה אותו ונסעה לבד למשפחתה בקנדה, חיי הנישואין שלו היו כנראה לפני סיום.
לאחר שנכנסו שלושתם לחדר הבדיקות הוציא אבישי סטטוסקופ מכיסו, פנה לגלית ואמר "תורידי בבקשה את החולצה"
שחר הסתכל עליו ואמר, "אתה לא רוצה לעשות לה א.ק.ג. או משהו אחר?"
"עם כל הכבוד לטכנולוגיה, אני מעדיף להקשיב לרחשי הלב בעצמי" אמר אבישי ופנה לגלית
"תורידי בבקשה גם חזייה"
אבישי הקשיב לליבה במשך דקות ארוכות, מדי פעם ביקש ממנה לעצור את הנשימה, או להתיישב ושוב לשכב. שחר הסתכל על אבישי, נדמה היה לו שהוא רואה דאגה על פניו.
"טוב את יכולה להתלבש" אמר לפתע אבישי.
גלית התלבשה מהר והביטה בו, גם לה היה נדמה שהיא רואה קצת דאגה על פניו.
אבישי הביט בשניהם ואמר "אני חושש שהמחלה מחמירה, אני אתן לך מרשם לבטקסולול שיחליף את מה שאת לוקחת עכשיו. תבואי בעוד שבוע לבדיקה נוספת, אני מקווה שלא נזדקק לניתוח"
"ומה עם ד"ר שוורץ?" שאלה גלית.
"לעזאזל איתו, אין מה ללכת אליו" אמר אבישי בכעס. זה היה מאד לא אופייני לאבישי לדבר ככה על עמית לעבודה.
"טוב ועכשיו אני הולך לים להפליג קצת, תרצו להצטרף אלי?" אמר אבישי ונראה שהכעס התחלף בשמחה. אבישי מאד אהב את הים וכל פעם שהלך לים היה חוזר מחייך.
"כן בשמחה" אמר שחר והסתכל על גלית ממתין לתשובתה.
"קרין גם באה?" שאלה גלית.
הבעת פניו של אבישי השתנתה מיד והוא אמר בצער "קרין כבר שבועיים בקנדה ואני לא יודע אם ומתי היא חוזרת"
"סליחה שכחתי" גלית חשה אי נעימות שהזכירה לו את קרין.
"מי עוד מפליג?" שאל שחר בנסיון להעביר נושא.
"רועי מהמספנה"
"את באה גלית?" שאל אבישי
"כן בשמחה" אמרה גלית, אבל לאחר רגע פנתה לאבישי ושאלה "זה בסדר ללכת להפליג במצב שלי?"
"הים מרפא הרבה יותר מכל הרופאים כאן בבית החולים" השיב אבישי בקול רציני.
"אתה אומר שאני יכולה ללכת לים במקום לבית החולים?" צחקה גלית.
"אני לא יודע, לא ראיתי עדיין מקרה שים הצליח לרפא קרדיומיופטי, אבל לא אהיה מופתע אם כן."
הם יצאו יחד מחדר הבדיקות, ליד עמדת האחיות אמר אבישי, "תמתינו לי כאן, אני הולך להחליף בגדים." לפני שהספיק ללכת פנתה אליו האחות שישבה שם ואמרה "ד"ר גרינברג חיפש אותך, אמרתי לו שאתה בבדיקה ואסור להפריע לך"
"טוב תקראי לו לכאן, אני מיד חוזר" אמר ונכנס למשרדו להחליף בגדים. בעודו מחליף בגדים נשמע ברמקול "ד"ר גרינברג לעמדת האחיות החיצונית" 'יום אחד אקרע את הרמקול הזה מהקיר' חשב אבישי בכעס. משסיים להתלבש יצא אבישי לעמדת האחיות, הוא ציפה שד"ר גרינברג ימתין לו שם.
"איפה הוא?" שאל אבישי. לפני שהשיבה קראה האחות שוב "ד"ר גרינברג לעמדת האחיות" "אין לי יותר מדי זמן לחכות לו" כעס אבישי.
"עכשיו אתה נראה יותר טוב" אמרה גלית בנסיון להרגיע את האוירה. הוא אכן נראה טוב יותר בחולצת פולו לבנה ומכנסיים כחולים, יותר טוב ממדי המנתח הירוקים. "תודה" אמר אבישי ונתן לה את המרשם לתרופה.
בנתיים הופיע ד"ר גרינברג. הוא שאל את אבישי כמה שאלות לגבי אחד החולים במחלקה. אבישי במקום להשיב לו אמר "אני אמור לנתח אותו היום בערב. רק תבדוק אותו ותוודא שהוא מוכן לניתוח"
"אתה עוד חוזר אחרי ההפלגה לבית החולים?" שאל שחר.
"כן,יש עוד הרבה עבודה וגם ככה אין לי מה לעשות בבית ריק" ענה אבישי.
