מהבעיה אל המטרה
כיצד יוצאים לדרך?
כדי לצאת לדרך צריך לעשות סוויץ' בראש.
למה הכוונה?
רובנו נעים רוב הזמן במרחב של בעיות:
המשמעות של האמירות הללו היא:
לא מוצא/ת את עצמי... לא טוב לי, רע לי.
אם נמשיך לשקוע במרחב השלילי ולשים עליו את הפוקוס – נהפוך להיות מומחים לבעיות. ננתח את הבעיה, ונשאל את עצמנו:
נציג בפני עצמנו את כל הדוגמאות שמצדיקות את העובדה שיש בעיה.
נחזור אחורה לילדות... אה! זה בגלל אמא, או אולי אבא. אולי כבר מהגן... ואם לא נמצא אצלנו הסברים מספקים, אל דאגה, Google תמיד לצידנו. נקליד את מילות המפתח של הבעיות שלנו, וכהרף עין, נקבל מיליוני הפניות להסברים מה לא בסדר איתנו. כשהפוקוס שלנו על הסימפטומים הלא רצויים ועל החיפוש אחר הסיבות למה הכול לא בסדר – טבעי לגמרי שבמצב הזה נחווה בעיקר קשיים.
האם זה נשמע לכם מוכר?
אנחנו פגשנו את זה פעמים רבות ב'חדר הצמיחה' שבו ליווינו והדרכנו את המתאמנים שלנו.
בתחילת תהליך אימוני חשוב לנו להבין את הסיבה שהביאה את האדם לפגישה. במקרים רבים אנו פוגשים את התשובה הבאה:
"אני לא מצליח X."
לתשובה זו מתחילה להתלוות תאוריה שלמה, סדורה ומנומקת היטב, שנדמה כאילו לא ניתן להפריכה... על גבול 'גזרת הגורל'.
לדוגמה:
"אני לא מצליח לרזות."
"עשיתי המון דיאטות בחיים, ולא הצלחתי. אין לי מוטיבציה להתחיל שוב סבב כזה כי תמיד אחרי דיאטה אני מעלה עוד יותר במשקל. גיליתי גם שהסבא של
האבא שלי סבל מגֵן של השמנה, ואני בטוח שזה 'גֵן שורד' שהגיע אליי. אז מה הפלא שאני אף פעם לא מצליח לרזות?"
ו... הוא כמעט מצליח לשכנע גם אותנו.
מה אנחנו יכולים ללמוד מהדוגמה?
אנשים לרוב מתמקדים בבעיות שלהם. כל זמן שאנחנו פועלים במרחב הבעיה, המערכות שפועלות אצלנו במוח הן מערכות שמונעות מאיתנו לנוע קדימה, ובמקביל מזינות פחדים ותגובות אוטומטיות מעכבות, ובטח שלא מקדמות (הרחבה על מערכות מוח אלו תמצאו בחוק 'הפוקוס').
כל זמן שמתמקדים בבעיה, הבעיה נשארת לנגד עינינו ומסתירה חלקים גדולים הקשורים בפתרון.
כאשר אנחנו ממוקדים במרחב הבעיה, אנחנו מוצאים את עצמנו פעמים רבות עם תחושה של חוסר שליטה... קורבן של מציאות בלתי נשלטת.
אלברט איינשטיין כבר אמר ש:"לא נוכל לפתור את הבעיות המשמעותיות העומדות לפנינו באותה רמת חשיבה שבה נמצאנו כשיצרנו אותן."
אם נוח לכם להתמקד במרחב הבעיה וההסברים המלומדים שנותנים לכם מענה ל"למה זה לא עובד" (רגילים... מפחדים לשנות... נשארים בתחום המוכר...?) – אז כנראה שספר זה לא בשבילכם.
אחת הבעיות בחשיבה מסוג זה, שמתמקדת במרחב הבעיה, היא התקבעות. ככל שאנחנו ממשיכים לתדלק ולהזין אותה – היא מתקבעת עמוק יותר ויותר. לכן, החשש של הרבה אנשים הוא בכלל להעז לחשוב שיש דרך אחרת.
אם אתם מרגישים פחד או אי־ודאות, רק מעצם המחשבה שתאבדו משהו אם תשחררו אחיזה בתאוריה שהובילה אתכם לאורך זמן כה רב, ותפסיקו להסביר לעצמכם כל הזמן "למה הבעיה היא בעיה" – אנחנו יכולים להבין. את התחושות והמחשבות האלו אנחנו מכירים, מבינים, ומגלים אמפתיה אמיתית לכך.
אך עם זאת...
החיים קצרים מדי בשביל להמשיך לחיות במרחב שלא עושה לנו טוב.
לכן, שוב אנחנו יוצאים בקריאה:
ברגע שתחליטו להפוך את הדף, תעברו למרחב שונה המוביל לדרך פחות מוכרת, אבל סלולה היטב, שבה תוכלו להיכנס לרכב ולצאת לדרך – דרך שמתחילה במרחב של בעיה ומסתיימת במרחב של הצלחה!