יוגה למנהלים לנהל בדרך היוגה

יוגה היא תורה שלמה במחשבה ההודית והיא אחת משש האסכולות המרכיבות את הפילוסופיה ההודית העתיקה.
היוגה מנחה אותנו ומציעה לנו דרך לצעוד בה. באמצעות הרתימה לדרך היוגה, אנו לומדים להכיר את עצמנו, להגיע למודעות ושליטה עצמית, לטעון את עצמנו באנרגיה ולהתפתח כבני אדם וכמנהלים.

הצעידה בדרך היוגה משלבת בתוכה גם הרהור מעמיק ומחשבה, וגם תרגול פיזי של נשימה ותנועה. כל אלו ביחד מחוללים את האנרגיה המאפשרת להשתנות ולהשפיע על עצמכם ועל הסביבה שבה אתם פועלים.

ספר זה מיועד למנהלים הרוצים להתנסות בדרך היוגה, שתאפשר להם לפגוש את עצמם, ולשכלל את יכולות הניהול שלהם דרך מודעות עמוקה ועבודה עצמית.
מזמין אתכם לצאת למסע מרתק ודרך תרגול מעשי של מרכיבי היוגה להפוך למנהלים "יוגיים" ומצליחים יותר.

המחבר הינו מנהל בכיר בתעשיית ההייטק הישראלית, בעל ניסיון ורקע בניהול והובלת מערכות גדולות. בעל תארים אקדמאים בניהול, מדעי המחשב, פילוסופיה, וחינוך, בוגר תוכנית מנהיגות באוניברסיטת הרווארד, תלמיד ומורה ליוגה.

פתח דבר
במשך למעלה מעשרים וחמש שנים אני עוסק בניהול וחוקר מנהיגות דרך עשייה.
במהלך השנים תרגלתי סוגים שונים של יוגה. מצאתי ביוגה חוכמה רבה שסייעה לי
פיזית ומנטלית ושהעניקה לי כלים, תיאורטיים ומעשיים, שאפשרו לי להכיר את
עצמי, לאזן את הגוף ואת הנפש ולצלוח אתגרים רבים בחיים – אישיים, ניהוליים
ומנהיגותיים.
יוגה היא לא רק תרגול של רצף תנוחות )אסאנות( מאתגרות לאנשים גמישים
במיוחד; יוגה היא תורה שלמה במחשבה ההודית, והיא אחת משש האסכולות המרכיבות
את הפילוסופיה ההודית העתיקה.
ספר זה, הוא מסע עבור מנהלים השואפים להיות טובים יותר, משפיעים יותר
ולכאלו הרוצים לפתח מנהיגות משפיעה, אמפתית ומוכוונת מטרה. הדפים הבאים
מציעים אפשרות למיזוג אומנות הניהול האפקטיבי וחוכמת היוגה, תוך שילוב תפיסות
ניהול, טכניקות ותרגולים שמחוללים מהפכה בגישה הניהולית.
פירוש המילה “יוגה“
למילה “יוגה“ כמה משמעויות בסנסקריט )שפה הודית עתיקה(: המילה “יוגה“ מורכבת
משני שורשים:
1.
השורש “יוג׳“ ) yuj ( שפירושו “אחדות״.
2.
השורש “יוק“ ) yoke ( שפירושו “לכוון“, “לרכז את תשומת הלב“.
המילה “יוגה“ עוסקת באחדות ובחיבור בין הגוף והנפש, בין הנשימה לתנועה,
באמצעות מיקוד וריכוז תשומת הלב, תוך הסתכלות פנימית. פעולת היוגה היא
פעולת איזון בין הקצוות, החותרת להתקרבות למרכז, למקום השקט שבתוכנו.
רתימה
משמעות נוספת של השורש “יוק“ היא עול, אסל. המילה משמשת גם כדי להגדיר
את המוט הנרתם לבהמות לצורך נשיאת משא. בהתאם למשמעות זו ניתן לומר
שיוגה היא רתימה, עול נוסף שאנו בוחרים לקחת על עצמנו, שמשמעותו בפועל היא
עשייה אקטיבית. נשאלת השאלה מדוע אנחנו בוחרים לרתום את עצמנו; האם החיים
כשלעצמם אינם מורכבים וקשים דיים? למה שנרצה לקחת על עצמנו עול נוסף?
אם נחשוב על זה, גם הבחירה בתפקיד ניהולי היא בחירה לקבל אחריות נוספת על
עצמנו. אנחנו בוחרים בניהול כדי לייצר השפעה רחבה יותר, כדי לצקת על עצמנו
משמעות רבה יותר לעשייה שלנו – ואולי גם כדי להרוויח יותר. אנחנו בוחרים ביוגה
כדי להגיע למצב פנימי של השקטת המחשבות שלנו. בהגדרה ה“יוגית“, מדובר
בדרך המאפשרת לנו להגיע למצב של בלימת תנודות התודעה. התודעה שלנו עסוקה
ללא הרף בתנועות של עיבוד ותגובה לגירויים חיצוניים ופנימיים ובעיבוד חוויות,
רעיונות ומחשבות. בלימת תנודות אלו מאפשרת לנו להגיע למצב של היכרות עמוקה
עם “האני הפנימי“, שהוא שיא מנטלי שאליו אנחנו שואפים להגיע דרך תרגול היוגה.
להשיג את הבלתי ניתן להשגה
על פי דסיקשר, 1 אחד ממורי היוגה החשובים בעת המודרנית, משמעות נוספת של
המילה “יוגה“, היא “להשיג את מה שקודם היה בלתי ניתן להשגה“. המשמעות העמוקה
יותר של פירוש זה היא “למצוא את הדרך“. אם יש דבר שכרגע אנחנו רוצים לעשותו
או להשיגו, אך איננו יכולים לעשות זאת – עלינו למצוא את האמצעי למימוש רצון
זה ואז נוכל לעשותו. צעד זה, של השגת דבר כלשהו שעד לאותו הרגע היה בלתי
ניתן להשגה – הוא יוגה.
לדוגמה, כאשר אנחנו מוצאים דרך לכפוף את גופנו קדימה ולגעת באצבעות
הרגליים, ללמוד את משמעות המילה “יוגה“ בעזרתו של טקסט כלשהו או להבין טוב
יותר את עצמנו או את הזולת על ידי שיחה – הרי שהגענו לנקודה שמעולם לא היינו
בה קודם. כל אחת מהתנועות הללו, כל אחד מהשינויים הללו - הם יוגה.
התפתחות היוגה ומטרותיה
מחשבת היוגה התפתחה לפני למעלה מאלפיים שנים, ומקורותיה טמונים בניסיון
לענות על השאלה “מי אני?“ זוהי שאלה פילוסופית שהעסיקה את המין האנושי
לאורך שנים; האם אני גוף ונפש? האם אני ישות נפרדת חופשית או שמא אני חלק
ממשהו גדול יותר?
הפילוסוף הצרפתי אלבר קאמי כתב במאה הקודמת את החיבור “המיתוס של
סיזיפוס“, שמתוכו לקוח הקטע הבא המתאר את ייסוריו של האדם שמתחבט בשאלה
מי אני ולא מצליח לתת לה תשובה:
“על מי ועל מה אכן אוכל לומר: אני יודע זאת! הלב שבקרבי, אני יכול לחוש
אותו ואני קובע שהוא קיים. העולם הזה, אני יכול לנגוע בו ואני קובע שגם
הוא קיים, כאן מסתיימת ידיעתי, וכל השאר: קונסטרוקציה. כי בנסותי לתפוש
את האני שלי, שאני בטוח בו, בנסותי להגדירו ולסכמו, והנה אין הוא אלא
מים הזורמים בין אצבעותיי. אני יכול לצייר אחד לאחד את כל הדיוקנאות
שהוא עשוי ללבוש, וכן את כל הדיוקנאות שהלבישו עליו, החינוך, המוצא
ההתלהבות או השתיקות, הגדולה או השפלות. אלא שאין מצרפים דיוקנאות.
הלב הזה שהוא שלי יישאר בלתי מוגדר לגבי לעולם. לעולם לא תתמלא התהום
המפרידה בין בטחוני בקיומי לבין התוכן שאני מנסה לשוות לביטחון זה. לעולם
אהיה זר לעצמי“. 2
למעשה כשמנסים להבין את מקורות היוגה וחוזרים למעלה מ־ 2,500 שנים לאחור,
לפני קאמי, מגיעים לאותה שאלה בסיסית שהוא מתחבט בה ושעליה ניסו ההודים
היוגים לתת תשובה; השאלה “מי אני?“
בציביליזציה שהתפתחה בהודו, לפני כ־ 2,700 שנים, הכוהנים ההודים המלומדים,
הברהמינים, היו עורכים טקסי דת ופולחן ולומדים את הוודות – אותם מנטרות
ופולחנים שנועדו לשלוט על מה שקורה בעולם: להוריד גשם, למגר מגפה, לרפא
מחלה או להביס אויבים.
האכזבה של הכוהנים מהוודות ומיכולתם המוגבלת לשלוט באמת במה שקורה
בעולם חלחלה ויצרה תנועה של אנשים מלומדים שמאסו בוודות ובטקסי הפולחן,
ברחו ליערות וביקשו ללמוד בעזרת מורים )גורואים( מי הם.
הנחת המוצא של אותה תנועה הייתה שאם אני לא יכול לשלוט בעולם, אולי
אצליח לפחות ללמוד מי אני ולשלוט בעצמי. דרך השליטה העצמית אוכל להעלים
את הסבל האנושי.
בתקופה זו נכתבו מגילות יער שחלקן השתמרו, ובתוכן דיאלוג כתוב בין
תלמיד חכם מאוד ששמו נארדה, כהן דת שקיבל את ההשכלה ברמה הגבוהה ביותר
באותה התקופה, ובין איש חכם, גורו ושמו סנתקומארה. נארדה מגיע לאיש החכם,
סנתקומארה, מספר לו את כל אשר למד ומבקש ללמוד ממנו דבר אחד שטרם הצליח
ללמוד בעצמו: “מי אני“:
“׳למד אותי אדוני!׳ ביקש נארדה משבא אל החכם סנתקומארה.
‘בוא אלי עם כל מה שאתה כבר יודע!׳ ענה האחרון, ‘ואז אספר לך את שיש
עוד לדעת׳.
‘למדתי את הריג־וודה, אדוני, כמו גם את היג׳ור־וודה, הסאמה־וודה
והאתהרווה־וודה, זו הרביעית, את ההיסטוריה ואת הסיפורים עתיקי היומין
שמהווים את החמישית מבין הוודות, את כללי הריטואלים לאבות, מתמטיקה,
ניבוי עתידות, אמנות גילוי אוצרות, אמנות הוויכוח, אתיקה, ידע האלים,
ידע הצלילים הוודים, ידע הרוחות/היסודות, ידע המשילות, אסטרולוגיה וידע
הנחשים, את כל אלה למדתי׳, אמר והוסיף, ‘הנה אני, אדוני, אדם אשר יודע
את כל המנטרות הוודיות אבל בור בנוגע לעצמי. ושמעתי מפי שכמותך שאלו
אשר יודעים את העצמי חוצים אל מעבר לצער. הנה אני, אדוני, אדם מלא צער,
אנא אדוני העבר אותי אל מעבר לצער׳“.
היוגה היא חקירה פנימית, היא המקום להבין טוב יותר מי אתם. ההבנה מי אנחנו
מאפשרת לנו כבני אדם וכמנהלים לשלוט בעצמנו, לנהל את עצמנו בצורה אפקטיבית
ולהשפיע על סביבתנו.
הבסיס לפיתוח מחשבת היוגה מצוי בכתבים הודיים עתיקים. אחד החשובים שבהם
הוא “היוגה סוטרה“, שכתב פטנג׳לי. היוגה סוטרה מכילה 196 סוטרות )אמרות(
פילוסופיות, שבהן מדגיש פטנג׳לי את כל ההיבטים של חיי האדם, לרבות יחסיו עם
הזולת, התנהגותו, בריאותו, נשימתו והמדיטציה שלו.
תרגול יוגה מועיל לכל אדם. הוא יכול להרגיע, לווסת לחצים, לחזק את הגוף
ולהגמישו ולחדד את המחשבה ואת האופן שבו אנחנו רואים את עצמנו וחווים את
העולם. כדי לתרגל יוגה לא צריך כלום – לא ציוד מיוחד, לא בגדים מיוחדים
ולא מותגים מנצנצים. אפשר לתרגל יוגה בהתנהלותנו היום־יומית, בעמידה בתור,
בישיבה במטוס ואפילו בפגישת הנהלה. בתרבות הקפיטליסטית הצרכנית של ימינו
הדגש בתרגול היוגה הוא בעיקר בפן הפיזי שלה וניתן למצוא פינת ציוד ייעודי ליוגה
בכל חנות ספורט. ציוד שתומך בתרגול, הופך את הישיבה לנוחה יותר או מאפשר
לגוף להימתח יותר – אולם שום דבר מכל אלו אינו הכרחי באמת.
הדבר היחיד שאתם צריכים להביא לתרגול יוגה הוא את עצמכם – בגוף ובכוונה
הפנימית.
מה בכל זאת הקשר בין יוגה לבין ניהול ומנהיגות?
האם שני העולמות השונים הללו יכולים להיפגש?
האם זהו ספר על ניהול או על יוגה? ובכן, יותר מהכול זהו יומן אישי, שמתאר דרך
ששזורים בה ניסיון אישי וחקירה של שני תחומים עיקריים בחיי – יוגה וניהול; זוהי
דרך שאפשר לאמץ חלקים ממנה. ספר זה מעניק כלים המאפשרים להתחיל לתרגל
יוגה ובעיקר – לתרגל ניהול בדרך היוגה. כולי תקווה שספר זה יסייע למנהלים
ולמנהלות בדרכם להצלחה בכל תחום, וכן שכל קורא יוכל למצוא בין דפיו את
המפתח לחיבור בין עולמות היוגה ועולמות הניהול ולשפר את עצמו בהיבטים שונים.