מארי נפלה אל תוך העולם חופשייה, סקרנית, אנרגטית ומלאה בתשוקה לאהבה, לאינטימיות ולאורגזמה. היא מביטה אל קרסוליה במראה הגדולה שבמקלחת, עולה במבטה אל שוקיה, אל ירכיה, אל הישבן, האגן, הבטן הנפולה, השדיים שצנחו, הפנים שהעלו מעט קמטים אבל עדיין חלקים, והעור שהתקמט בזרועות. היא נעצרת בעיניים. העיניים עדיין כחולות, גדולות ויפות. והיא בוכה. היכן הייתי עד עכשיו, היא שואלת את עצמה, כאשר הכול עוד היה מוצק וחלק? האם בגן עדן? או שמא היה זה הגיהינום ולא הבחנתי? בארבע השנים האחרונות, מאז התאלמנה, יצאה מארי למסע של גילוי עצמי וקבלת העצמי באהבה. נאמר שכשנֹח הסתכל בעיני אלוהים, הוא מצא חן בעיני עצמו. כשמארי הסתכלה בעיני גלעד, היא מצאה חן בעיני עצמה. ספר השירים שבידיכם מלווה את המסע שעברה. מירי מונק (מארי ונטורה מונק), צאצאית למגורשי ספרד, נולדה בבורסה שבטורקיה ב-1942 ועלתה לארץ בשנת 1948. גדלה בהדר יוסף עד לנישואיה. רוב שנותיה חייתה בקיבוץ נירים. זהו ספר הביכורים שלה.
|
אַלְבּוֹם תְּמוּנוֹת
צְבִי
תְּמוּנַת חֲתוּנָה
שָׁלַחְתִּי לוֹ,
יָדַעְתִּי כִּי יֹאהַב
וְלֹא חָשַׁבְתִּי
עַל לִבּוֹ.
אַבְרָהָם
אַבְרָהָם קָרְאוּ לוֹ
כְּשֵׁם אָבִי,
יֶלֶד מָתוֹק פָּנִים
שֶׁיָּצָא אִתִּי.
הוּא מִמַּקְס פַיְין,
אֲנִי מֵעִירוֹנִי ו',
הוֹלְכִים לִמְסִבָּה.
אַנְדְרֵי
כָּבֵד שְׁמוֹ,
זָר.
בֵּן יָחִיד
מְנַגֵּן בִּפְסַנְתֵּר,
אוֹכֵל בְּשֶׁבַע בְּדִיּוּק עִם הוֹרָיו,
רַק בַּיָּם וּבַסֵּפֶר
אֲנַחְנוּ יַחְדָּו.