דף הבית > בחשכת היום
בחשכת היום / יוסי בוקובזה
הוצאה: יוסי בוקובזה - הוצאה עצמית
תאריך הוצאה: 2021
קטגוריה: פרוזה וסיפורת מתח ופעולה
מספר עמודים: 239

בחשכת היום

         
תקציר

משפחת בן מנחם חיה חיים מושלמים ונהנתה משגרה שלווה ומוגנת בשכונה היוקרתית, עד ששרשרת אירועים טראגית בניצוחו של שכן עם עבר אפל טלטלה את עולמה. המשפחה המכובדת ירדה מנכסיה, הסתבכה עם הרשת האפלה וגרוע מכל – לא ידעה לענות על השאלה החשובה מכל, לאן נעלמה הבת הצעירה?

הטרגדיה מפצלת את חיי האחים למסלולים מקבילים עד שבאופן לא צפוי הגורל מפגיש בניהם באקראי עשר שנים מאוחר יותר. האם יזהו זה את זו? הרומן "בחשכת היום" הינה דרמת מתח רווית יצרים , מכיל מוטיבים מלודרמטיים ורומנטיים העוטפים סיפור הנע בין מרחבי החיים השונים. זהו סיפור על קשר בלתי מתפשר בין אח ואחות המאבדים זה את זו בנסיבות כאוטיות אך לא מאבדים את אהבתם וכמיהתם זה לזו.

בסיפור שזורים דמויות ואירועים שליוו את החברה בישראל בשנים האחרונות. הגיבורים ניצבים בפני דילמות אתיות, מוסריות ואתגרים קשים ומסובכים בסביבה עוינת, מסוכנת ורווית אינטריגות ואינטרסים.

בספרו הראשון המחבר, יוסי בוקובזה, בונה עולם אפל, סבוך אך אופטימי, המציף בפני הקורא שאלות על אהבה, משפחה, נקמה, פוליטיקה ומדינה במציאות מורכבת.

פרק ראשון
נובמבר 2004
 
 
היה זה בוקר של חורף ישראלי, תל אביבי טיפוסי, ביום הראשון של נובמבר, שנת 2004. השמש החורפית האירה פנים לקונים ולמטיילים שפקדו את שוק הכרמל. בין הדוכנים הססגוניים טיילה דוקטור מרינה בלופולסקי, רופאת אף אוזן גרון, עם בעלה, יעקב בלופולסקי, מהנדס מכונות. השניים היו מלווים בבתם היחידה, סאשה, בת השנתיים. סאשה היפהפייה הגיעה לעולם אחרי טיפולי פוריות קשים שנבעו מקושיה של מרינה להיכנס להריון. משנולדה, הפכה למרכז חייהם של מרינה ויעקב וכל חייהם נסובו סביבה. 
השעה הייתה אחת עשרה וחמש עשרה דקות לפני הצהריים, השוק המה אדם והרחוב נראה כנהר שוצף אנשים. יעקב וסאשה התקדמו מטרים בודדים בעוד מרינה נותרה מאחור, מלקטת מהתוצרת הטריה, הריחנית והמובחרת שבעלי הדוכנים הציגו בקולי קולות. 
פתאום נשמע פיצוץ עז ורב עוצמה שהפר את האווירה השלווה. 
עוצמתו העיפה את מרינה לאחור. עשן וריח חריכה נישאו באוויר. קריאות בהלה, תחינות לעזרה וזעקות שבר מילאו את החלל. המהומה הייתה גדולה. ראשה של מרינה איים להתפוצץ וצפצופים חזקים וטורדניים פעמו באוזניה. למרות הכאב, מרינה אילצה את עצמה לקום ולחפש אחר יקיריה. היא פילסה את דרכה בין אנשים שנותרו שרועים ומדממים על המדרכות. 
שני מטרים מהמקום בו עמדה, היא זיהתה את בגדיו של יעקב בעלה, מפויחים וקרועים, ולצידו שוכבת ילדתם, סאשה. מרינה החישה את צעדיה והפכה את סאשה הפעוטה על גבה. לחלחלתה, עיניה היו סגורות. מרינה החלה לזעוק את שמה, מתחננת שתפקח את עיניה. 
"סאשינקה, סאשינקה! תתעוררי, סאשה!" קולה נסדק בעודה קוראת. 
ידיה מיששו את בתה בחיפוש אחר דופק. בהעדרו, החלה מיד בפעולות החייאה קדחתניות. דמעותיה נחתו מטפטפות על פניה של סאשה, שנראתה כאילו ישנה שנת ישרים. 
בעודה מנסה להציל את בתה, הגיעו למקום צוותי הצלה שתפסו פיקוד על אירוע הזוועה ההמוני. רופא ופרמדיק הזיזו את מרינה הצידה תחת מחאתה קורעת הלב, רק כשקיבלה זריקת הרגעה הפסיקה להילחם בהם. מייבבת חרישית בצד, היא הבינה את עובדת אובדן יקיריה, בעלה יעקב ובתה היחידה, סאשה. 
לימים גילתה שיחד עמם נספרו שתי גופות נוספות. בניהן, המחבל המתאבד. גופתו נמצאה מרוטשת מעוצמת פיצוץ מטען החבלה - שהוחבא בבקבוק חלב בו נטמנו גולות מתכת ומסמרים במשקל חמישה קילוגרמים. בנוסף להרוגים החפים מפשע נפצעו בפיגוע עשרים ואחד אנשים, חמישה במצב קשה, ארבעה בינוני והשאר, נפגעי חרדה.
 
 
 
נובמבר 2010 
 
 
פרק 1
 
 
"אנחנו נפגשים לראיון זוגי בביתם של יורם וטלי בן מנחם בשיכון צמרת, בתל אביב. הוא, מנכ"ל מפעל הפיס בהווה, מקורבו ואיש סודו של מנהיג מפלגת השלטון. יורם פרש מצה"ל לפני עשר שנים לאחר קריירה מרשימה בה סומן כמועמד לרמטכלות. לאחר תקופת הצינון הצטרף למפלגת השילטון ושימש כיועצו הנאמן של ראש הממשלה הנוכחי, נחום תדמור. טלי, האישה שצועדת לצידו כבר מעל לעשרים שנה, היא ארכיטקטית מצליחה הידועה כמי שתכננה ועיצבה את בתיהם המפוארים של אנשי העשירון העליון. היא, כמובן, גם תכננה ועיצבה את ביתם הפרטי בו אנחנו נמצאים כעת. בהמשך נזכה להצצה כשטלי תיקח אותנו לסיור ביצירת המופת שסביבנו!" ערן לב ארי סיים את דברי הפתיח של תוכנית התחקירים היוקרתית אותה הנחה מזה כמה שנים.
"וואו, אחרי מילות פתיחה מפרגנות כאלו זה יכול רק להידרדר." אמרה טלי, סומק קל עיטר את לחייה כשהיא חייכה בהערכה לעבר ערן.
"אולי באמת כדאי לסיים כאן." הסכים יורם. "ואפרופו המחמאות לכישרון של טלי, אני מעוניין להדגיש שהבית הוא פרי תכנון משותף... כמו גם המשפחה הזאת." הוא המשיך להקניט, חש יותר בנוח לנוכח התרחקות הצלם. האחרון פנה עם מצלמתו לסקור את סביבת המרואיינים - חדר האורחים העצום נח תחת תקרות גבוהות ומוסגר מסביב על ידי קירות מסך בגובה חמישה מטרים. אלו נישאו אדירים מהרצפה לתקרה, בעדם נשקף גן מטופח ובמרכזו בריכת שחיה. 
"היית ראש זרוע היבשה, ראש אמ"ן, ההבטחה בה"א הידיעה. מדוע החלטת לפרוש בשיא ההצלחה?" ערן שאל בעניין והחזיר את תשומת ליבו של יורם לראיון.
בקומה מעליהם, חיליק ישב בחדרו הגדול. החדר היה עמוס לעייפה בספרים ובמעמדי תליה שכרעו תחת המגוון הרחב של הבגדים והאביזרים. על השולחן הרחב עמד ציוד מחשבים עדכני ומשוכלל ולצידו, גולת הכותרת של החדר, עמדת איפור מקצועית. מעליה, נתלתה מראה מוקפת נורות לד כמו היה זה התיאטרון הארצי. 
חיליק, בנם הבכור של יורם וטלי, היה גאון מחשבים ופריק של איפור ושינוי זהויות. הוא בילה שעות באימון ותרגול יכולותיו בתחום, כשהוא מעמיד את עצמו שוב ושוב במבחנים עד שהצליח להופיע מחופש לדמויות שונות מול חבריו ומשפחתו מבלי שאלו הצליחו לזהותו. 
כעת סיים לבחון את בבואתו במראה. דמותו השתקפה בה כאישה בת שלושים, חמושה בשומה בינונית מעל השפה. הוא פנה מרוצה אל המצלמה שניצבה בפינת החדר על גבי חצובה וכיוון את הטיימר. הוא נעמד על הסימון שהדביק על הרצפה, הביט ישירות לעדשה והמתין להבזק הפלאש. לאחר מכן ניגש למצלמה ובחן את התמונה על המסך. מהנהן באישור, הוא שלח את התמונה להדפסה על נייר צילום מבריק שקנה במיוחד. לכשיצאה, גזר את תמונת הפספורט והדביק אותה בדרכון המזויף שהכין בעוד מועד. בעמודו הראשי התנוסס השם "מרים בן דוד". 
מסופק מהתוצאה, חיליק התלבש בבגדי אישה ששאל מארונה של אימו. מחויב למטרה, הוא לא וויתר על שום חלק בתחפושתו ובחר גם חזייה מתאימה. הוא מילא אותה בשתלי סיליקון שמצא במגירת בגדיה התחתונים, זכר לאותה פעם בה מנתח פלסטי מפורסם ניסה לשכנעה לבצע ניתוח להגדלת חזה.
בסלון, לא מודעת למעללי בנה, טלי בדיוק הניחה יד תומכת על ברך בעלה שענה על שאלות הריאיון בכובד ראש, "הייתה זו תקופה רבת הישגים עם אופק מאתגר, אלא שהיו אנשים שחשבו שהבטחות הן בגדר המלצות שלא חייבים לקיים. אני לא יכולתי להשלים עם נורמה זו והחלטתי לפרוש!" 
ערן המראיין הקשה ושאל, "יש שטענו שלא קיבלת את התפקיד המיוחל בשל מוצאך המזרחי. אחרים אמרו שהסיבה הייתה קרבתך ליו"ר האופוזיציה דאז וראש הממשלה כיום, מר נחום תדמור. יש גם כאלו שמוכנים להישבע שההוראה לא לקדם אותך הגיעה ישירות מראש הממשלה לשעבר, יצחק יעקובסון, וכל זאת כדי להעניש את יריבו הפוליטי, נחום תדמור." 
"בטרם ישיב לשאלתך, ראוי לציין שליורם ולי יש גנים צפון אפריקאים ואין לנו רגשות קיפוח. כפי שאתה יכול לראות, הגענו הכי רחוק שאפשר בזכות ולא בחסד. בזכות הכישרון, הכישורים, הסביבה התומכת, המזל ובעיקר בעזרת השם. בהקשר לקריירה של יורם, אין לייחס למי שקיבל את ההחלטה על המינויים מניעים גזענים. העובדה היא שמי שקיבל בסוף את המשרה ביצע את תפקידו בהצלחה מרשימה כך שהמינוי היה, ללא ספק, ראוי!" טלי הבהירה באסרטיביות.
"אני לא הייתי עושה זאת טוב יותר!" יורם הצטרף וחיזק את דבריה של טלי.
"וואו, איזה פירגון. באתי לחפש קרב תרנגולים ובמקום אני מקבל שיעור באחריות ציבורית, לא פוגשים את זה הרבה בפוליטיקה הארצית. אבל בואו לא ניתמם, בל נשכח שעזיבתך לוותה בצלילים צורמים. כולם הטיחו אשמה בראש הממשלה דאז, יצחק יעקובסון, והרמטכ"ל גינוסר. ההאשמות בגזענות הגיעו מן הדרגים הבכירים ואפילו נשמעו מפיו של ראש הממשלה הנוכחי." ערן ניסה לחמם את השיח ולגרום לשניים ליפול בלשונם.
יורם מיהר להגיב. "הנושא העדתי שימש תמיד ככלי ניגוח בידי פוליטיקאים ואני לא רוצה לחלק להם ציונים על כך. אין להכחיש שבשנים הראשונות לקיומה של המדינה היה קיפוח עדתי. יוצאי מזרח אירופה החזיקו בעמדות מפתח והעדיפו לקדם את בני עדתם על פני עדות המזרח. ביננו, אם הייתי חי באותה תקופה אז יתכן שהייתי נוהג כמותם, בבחינת עניי עירך קודמים! אבל כל זאת התרחש בעבר. ועדיין בני עדות המזרח שרצו קיבלו הזדמנות להוכיח את עצמם. רבים אף לקחו את ההזדמנות בשתי ידיים והגיעו גבוה בסולם המעמדות. והנה גם הם, בתורם, נתנו עדיפות לבני מוצאם וחוזר חלילה עד שהיטשטשו הגבולות. כולם התערבבו עם כולם וכולם התחתנו עם כולם עד שההבחנה העדתית נעלמה כליל." 
"אתה בטוח, יורם?" חיליק שמע את הקול הזר שואל מכיוון חדר האורחים בעודו יורד חרש. 
הסקרנות של חיליק גברה על חששו להיחשף בתחפושתו והוא נעצר על גרם המדרגות להקשיב לשיחה היצרית שהגיעה מחדר האורחים. 
הקול הזר המשיך להטיל ספק בדברי אביו, "אם נעקוב אחר התבטאויות הרוטוויילרים שעוטפים את ראש הממשלה, נראה שהם משסים ספרדים באשכנזים כאילו היו אויבים בלב ובנפש." 
חיליק הציץ לעבר הדוברים וראה את אביו מרים את ידו לעצור את שטף דיבורו של המראיין. "אנחנו לא צריכים לתת לזה יד. אני אומר לך, כמזרחי גאה משני הצדדים, שאין גזענות על רקע עדתי בישראל. אנשים מקודמים על פי כישוריהם ולא על פי מוצאם. כל הפוליטיקאים שמשתמשים בגזענות כקרדום לחפור בו, סופם שהדבר יחזור אליהם כבומרנג. הפצת שנאה לא תזכה אותם באמון הציבור!" קבע יורם בפסקנות. 
גאה באביו, חיליק המשיך ביציאתו החשאית מהבית. הוא סגר את הדלת מאחוריו מבלי להשמיע צליל ומיהר במורד הרחוב לעבר סניף הבנק.
"אולי נעשה אתנחתא קלה מהנושא הכבד ונדבר עלי ועל ההצלחה האישית שלי. בזה, אני מתכוונת כמובן לעובדה שתפסתי לעצמי את האיש המושלם הזה." טלי הצביעה על יורם בניסיון להחליף את הנושא, חוששת שבלהט הדברים הוא יפלוט אמירה שתסבך אותו פוליטית.
"מיד נגיע גם לזה." המראיין המנוסה לא אפשר לטלי להשתלט על הריאיון. "יש לי שאלה נוספת ליורם. אומרים עליך שאתה לא יודע להידחף ושאין לך מרפקים. שלו היו לך, היית כבר מגיע למשרת ראש הממשלה. בסקרים הפנימיים של המפלגה אתה זוכה בענק ומלחשים שבשל כך הוא בחר בך לתפקיד מנכ"ל מפעל הפיס. שרצונו היה להרחיק אותך ממוקדי הכוח ומקבלי ההחלטות. מהי תגובתך?" 
"יש פרדוקס בתזה הזאת. אם אין לי מרפקים ואני לא יודע להידחף אז גם אין לי את הכישורים ההכרחיים לתפקיד ראש הממשלה, הלא כן?" קולו של יורם נישא פסקני. "טוב לי בתפקידי הנוכחי. הוא מאתגר, במיוחד כשמדובר בתיקון אופני חלוקת כספי הרווחים של מפעל הפיס והחזרתם לאזרחים באופן הראוי והמתגמל ביותר. אשתף אותך שלפני כניסתי לתפקיד, הכספים חולקו על פי מידת ההשפעה של קבוצות הלחץ השונות. לעומת זאת, אני פועל משיקולים עניינים וסדרי עדיפויות ציבוריים, ואינני נכנע ללחצים של גורמים אינטרסנטים! בקיצור, חברי, ראש הממשלה נחום תדמור, וכל הדולקים אחריו, אתם יכולים להוריד את הקנים המכוונים אלי. אני לא מתכונן למערכה פוליטית ולא מתכוון לעזוב את תפקידי הנוכחי, תודה!"   
"עכשיו מכוונים אליך ארטילריה כבדה אלו שלוטשים עיניים לתפקידך במפעל הפיס." חייך ערן. 
"נו, איך אומרים אצלנו במרוקאית-צברית? אנא המתן ותענה לפי התור, תודה." יורם שינה את טון דיבורו וחיקה את הפזמון המוקלט המושמע לממתינים למענה בקווים הטלפוניים של מוסדות הציבור. 
הנוכחים צחקו לשמע החיקוי והמראיין הפנה את תשומת ליבו לטלי. 
"מעבר להצלחה האדירה שלך במישור המקצועי והיותך האישה לצד יורם בן מנחם, את גם אימם של חיליק בן השש עשרה ודנה בת השמונה. איך זה לגדול בצילם של הורים כל כך מוצלחים ומפורסמים?" 
"לא הייתי מעיזה לשאול על כך את הילדים." טון דיבורה של טלי התרכך עם אזכור הילדים. "חיליק דומה לאביו, תולעת ספרים וגאון מחשבים. את דנה הייתי מגדירה כאושיית רשת היפר אקטיבית, פצצת אנרגיה מתפרצת. אנחנו מנסים לתעל את האנרגיות האין סופיות שלה לתחום האומנויות. היא לומדת בלט ופיתוח קול ועד כה הצליחה להרשים את כל מי שנחשף אליה. באשר לצל - ההצלחה והפרסום גובים מחיר לצערי. אנחנו לא תורמים מספיק או מעורבים בגידול הילדים כפי שהיינו רוצים בעולם אידיאלי. אנחנו מחוץ לבית רוב הזמן מתוקף עבודתנו והמחויבויות החברתיות והציבוריות שלנו. אני מקווה שלא נצטרך בבוא היום להכות על חטא."
הריאיון נמשך עוד דקות ארוכות. בסיומו, טלי ערכה לערן סיור מודרך בבית. היא הציעה הסברים מפורטים על החומרים בהם השתמשה והדגימה אלמנטים חדשנים בתחום העיצוב והאדריכלות. 
 
*
 
באותו זמן בדרום העיר בקעה אזעקה מחרישת אוזניים מסניף בנק הפועלים שברחוב הרצל. מפתח הסניף נמלטה דמות כשהיא אוחזת מעטפה חומה גדולה. 
רחוב הרצל המרכזי כבר שקק חיים. בעלי מלאכה רבים מתחום הריהוט, הטקסטיל לבית והלבשת הגוף פרסו בו את מרכולתם. מטבע הדברים, תנועת כלי הרכב הייתה רבה ואיטית שכן היו אלו שעות המסחר העיקריות. המוכרים, העובדים והקונים נעו אנה ואנה על הכביש ועל המדרכות. 
הדמות שיצאה בריצה מפתח הבנק כבר נעלמה באחת הסמטאות הסמוכות עת הגיעו ניידות המשטרה הראשונות בצליל יללת הסירנות. 
המרדף היה קצר וחסר סיכוי ואחריו כל שנותר לשוטרים לעשות היה לתחקר את האירוע, לגבות עדויות ולצפות במצלמות האבטחה.
 
*
 
חיליק המחופש שם פעמיו אל הבנק כדי לא לאחר לפגישה שתיאם מראש עבור הגברת מרים בן דוד. מטרתו, פתיחת חשבון חדש. 
הוא התיישב מול הפקידה חמוש במשקפי ראיה מזויפות וענה על כל שאלותיה כשהוא מחקה במיומנות קול דקיק של אישה. בתום התשאול הקצר היא ביקשה לידיה את תעודת הזהות וחיליק העמיד פנים שהוא מחפש בקדחתנות בתיקו.
"איזו טעות." הוא צפצף. "נראה שהחלפתי את התיק ולא העברתי את הארנק עם תעודת הזהות. האם דרכון יכול להתאים או שנאלץ לתאם מועד אחר?"
הפקידה לקחה מידיו את הדרכון שהושט בבטחה ובחנה את התמונה מספר פעמים אל מול פרצופו. ליבו האיץ כשהיא החלה להשוות את הפרטים בדרכון עם הכתוב בטפסים ושוב חזרה להביט בו ארוכות. מבלי לומר מילה היא קמה ופנתה לממונה עליה כשהדרכון בידיה. 
רגעי המתח היו קשים מנשוא עבור חיליק כשהוא צפה בהם מסתודדים מבעד לחלון. הממונה בחן שוב ושוב את הדרכון עד שלבסוף החזיר אותו לידי הפקידה ואישר את המשך התהליך. אנחת רווחה בקעה ממנו כשהיא חזרה לעמדה והחתימה אותו בשמה של מרים בן דוד ואיחלה לו בהצלחה בהמשך יומו. 
חיליק יצא חזרה אל ביתו מעודד מהצלחתו. 
באוטובוס הוא הבחין בנדב, חברו הטוב. משועשע, הוא החליט לבחון עד כמה תחפושתו מוצלחת. חיליק פצח עמו בשיחת חולין בקולה של מרים, עשה עצמו מתעניין במעשיו ובתחביביו וכך קשקש ושיגע את מוח חברו עד שהגיעו לתחנה הקרובה לביתו של חיליק, שתי תחנות בלבד לפני התחנה של נדב.
"תרצה ללוות אותי הביתה?" חיליק התאפק לא לפרוץ בצחוק. "אני גרה כאן קרוב." 
מובך ומבולבל, נדב הסכים בחוסר אונים וירד אחר הגברת הטרחנית מהאוטובוס. 
הם הלכו לאיטם עד שהגיעו לפתח בית משפחת בן מנחם. לאורך הדרך, חיליק ניסה בכל כוחו לשמור על יציבות לבל ייפול מנעלי העקב של אימו. 
נדב, שהיה שקוע בשיחה, לא קלט שהוא עומד מול בית חברו הטוב. או אז, חיבקה אותו הגברת מהאוטובוס חיבוק מוחץ, הצמידה אליו את שתלי הסיליקון והוא נדהם לשמוע את קולו של חיליק לוחש באוזנו, "אתה חרמן, נדבצ׳וק? תרצה לעלות אלי לכוסית?" 
נדב קפץ כנשוך נחש ונסוג לאחור. הוא הביט מזועזע על הדמות שמולו. 
"מי את?" הוא צעק באימה. 
חיליק אחז בבטנו וצחק למראה פרצופו של נדב. 
"חיליק, זה אתה? מה? למה? הרגת אותי, לא הייתי מזהה אותך בחיים. איך עשית את זה?" נדב קרא אך נותר ללא מענה שכן חברו לא יכול היה להפסיק ולצחוק. "יש לך מזל שאני חייב ללכת להתאמן אחרת כבר הייתי מתחיל לתכנן את הנקמה בך." הוא רטן וגלגל את עיניו למראה חברו הצוחק. "אני מצפה לראות אותך ברסיטל שלי ביום ראשון!" הוא אמר בחיבה ופנה ללכת לביתו.
 
*
 
במרחק כמה רחובות ניסתה שחקנית אחרת, גם היא, את מזלה ביצירת דמות אמינה. 
דנה, מלווה בגברת אברג'ל, אם הבית של משפחת בן מנחם, נכנסה למשרדי חברת ההפקות לצורך אודישנים לפרסומת. באולם ההמתנה כבר נכחו שתים עשרה ילדות עם מלוויהן. אם הבית ניגשה לדלפק הקבלה ורשמה את דנה - מספר שלוש עשרה ברשימת המועמדות לתפקיד - יש שיאמרו מספר למזל טוב ויש שיאמרו למזל רע.
הילדות הקטנות עשו הכול כדי להפיג מי את המתח ומי את השעמום בחדר ההמתנה. אחת עשתה עמידת ידיים, השנייה מתיחות, השלישית שפגאט ואחרת פליק-פלאק לפנים ופליק-פלאק לאחור. רק דנה ישבה מתוחה ומרוכזת בפינה. כישלון באודישן לא היה אופציה מבחינתה. היא ישבה כך כמעט שעה עד שקראו בשמה, אז קמה אל החדר הצדדי. שם נתנה לה עוזרת הבמאי את התסריט והסבירה בפרוטרוט את הסצנה, התפקיד והמסר שעליה להעביר. עוזרת הבמאי הגדילה לעשות ואף סימנה בתסריט את הקטע שעליה להקריא מול הבמאי. מקץ חצי שעה נוספת למדה דנה את הטקסט בעל-פה. כשקראו בשמה, היא הוכנסה לאולפן, מותירה מאחוריה שש ילדות מתוחות הממתינות לתורן. 
באולפן חיכה לה צוות גדול שכלל את הבמאי, עוזרת הבמאי, הצלם, עוזר הצלם, איש הסאונד ועוזרו, המאפרת, המפיקה, פרסומאית ועוד אדם שלא ברור היה מה תפקידו. הוא ישב בשורה השנייה ליד המוניטור, לבוש חליפה מוקפדת במיוחד. 
עוזרת הבמאי העמידה את דנה לפני רקע ירוק. היא ביקשה ממנה להציג קטע ריקוד וקטע שירה בסגנון חופשי ולשחק את החלק המודגש מתוך התסריט. היא לא ידעה שבטעות ומבלי משים, היא נתנה לה גרסה לא מעודכנת של התסריט. 
דנה הפליאה בקטעי השירה והריקוד אולם בדיאלוג נאלצה לאלתר כדי להתאים את עצמה לסיטואציה מן התסריט החדש אשר עליו לא התאמנה. איש מהבוחנים לא קלט או הבין מה קורה בהתחלה, אפילו הצלם המשיך לצלם תוך כדי שהוא ממקד את המצלמה בפניה המשחקות של דנה. חלק מהנוכחים כל כך נהנה מכישרונה שהם לא הצליחו להתאפק ופרצו בצחוק תוך כדי הבחינה.
"קאט, קאט!" צעק פתאום הבמאי. 
דנה קפאה על מקומה מבלי להבין על מה המהומה. 
"את לא יכולה לאלתר. את חייבת להיצמד לטקסט שבתסריט!" העיר הבמאי בחוסר סבלנות. 
"חשבתי ששיניתם את התסריט בכוונה כדי לראות אם הבנתי את הסצנה." דנה ענתה מבוהלת. 
הבמאי לא הבין על מה היא מדברת ואיתו שאר האנשים באולפן, הם החלו לדבר, רועשים, זה על גבי זה עד שקול מחיאות כפיים קצובות נשמע מכיוונו של האיש עם החליפה המגונדרת. הוא היה היחיד בחדר שהבין מה קרה. 
"מצאנו את הילדה שאנחנו מחפשים!" הוא קרא בקול. "הילדה הזאת יותר אינטליגנטית מכל הנוכחים פה. היא אלתרה מתוך מחשבה שהטענו אותה בכוונה, כשבפועל נתנו לה תסריט לא מעודכן. היא הילדה שלנו! אפשר לשחרר את שאר המועמדות." 
דנה ואם הבית לא הבינו דבר מהמתרחש ואם עברה או נכשלה באודישן, אבל אז הגיעו כולם, ללא יוצא מן הכלל, לברכך אותה על קבלת התפקיד. לאחר סבב הברכות הן יצאו שמחות ממשרדי ההפקה אל הערב החשוך. הנהג חיכה להן ברכב המשפחה בכניסה לבניין. כל משך הנסיעה סיפרה גברת אברג'ל לנהג את שקרה באולפן ולא החסירה שום פרט. 
 
*
 
בהגיען הביתה מצאה דנה את כל משפחתה בחדר האורחים. 
היא הרטיבה את עיניה בסתר במים ואז מול פניהם המשתאות זרקה בזעם את תיק בית הספר על הריצפה. היא רקעה ברגליה ועשתה עצמה בוכה בכי קורע לב. "אני לא, אני לא, אני לא רוצה להיות שחקנית. אני לא רוצה להיות זמרת וגם לא רקדנית!" היא זעקה והעמידה פנים שהיא רצה אל חדרה.
"היא בטח נכשלה באודישן." יורם אמר בצער וחיליק הנהן בעצבות. 
טלי נעמדה ללכת אחרי דנה כדי לנחם ולהרגיע אותה אך יורם נגע בעדינות בידה. "תני לה להירגע." הוא הציע. "גשי אליה עוד מעט." 
אם הבית המסורה, שבדיוק נכנסה צוהלת ושמחה, נעצרה על עקביה. פניהם הנפולות של בני המשפחה הדאיגו אותה. "קרה משהו?" היא שאלה בחשש. 
טלי היסתה את אם הבית וסימנה בידה לעבר החדרים. אם הבית הסתכלה סביב וראתה את התיק של דנה זרוק מתחת לשולחן. 
"מה קרה?" היא שאלה בייאוש וחפנה פניה בידיה. בכך היא כמעט פספסה את הכניסה הדרמטית של בת חסותה חזרה אל החדר. 
דנה, שעמדה כל העת במסדרון והציצה על הנעשה, לא הצליחה להתאפק יותר ופרצה בצעדי ריקוד אל הסלון המרווח. "קבלו את האחת והיחידה, דנה בן מנחם!" היא קראה בקול גדול וקדה קידה מול הנוכחים כאילו דובר בפרמיירה של הופעת חייה.
טלי התעשתה ראשונה. "מה, התקבלת? עבדת עלינו? מפלצת שכמוך!" היא חיבקה ונישקה אותה בחום, מושיטה יד ליורם להצטרף. 
הופעתה של דנה בפרסומת הביאה עמה פרסום רב והצלחתה הלכה וגברה. היא שיגעה את הרשת בסרטונים שהעלתה לטיקטוק ולאינסטגרם. היא צברה עשרות אלפי עוקבים וקיבלה קמפיינים והצעות לשחק בסדרה קומית בטלוויזיה. 
במהרה, הפכה הבמה למרכז חייה.
 
 
 
פרק 2
 
 
בערב יום ראשון בשעה היעודה התרכזו המוזמנים בלובי האודיטוריום. מוקפדים וחגיגיים תחת קוד הלבוש המקובל הם חיכו בציפייה לפתיחת הדלתות. היו שם מוזמנים מתעשיית המוזיקה ובהם גם גיא שניר, מנצח התזמורת הפילהרמונית. 
בתוכנייה הרשמית הוזכר שמו של נדב אלמוג כמי שינגן חמש יצירות לפסנתר, אחת מתוכן פרי עטו. הוריו של נדב, שאול אלמוג, שופט בית המשפט המחוזי, ואשתו מיכל אלמוג, כנרית ראשונה בפילהרמונית הישראלית, הסתובבו כזוג טווסים בתחרות יופי ולחצו את ידי הנוכחים. 
בתום המינגלינג הקצר והטקסי נפתחו הדלתות לאולם והמוזמנים נכנסו להתיישב במקומם. רגע לפני תחילת הרסיטל, עם כיבוי האורות, הגיעו למקום גם חיליק ודנה. הם פילסו את דרכם בין היושבים בשורה השלישית והתיישבו במקומם לצד הוריו של נדב, שאול ומיכל אלמוג. 
ביצועיו הווירטואוזים של נדב על הפסנתר סחטו מחיאות כפיים סוערות. בתום הרסיטל כל יושבי האולם נעמדו על רגליהם והריעו לו ממושכות. מאחורי הקלעים, כל מי שנקרה בדרכו של הזוג אלמוג הרעיף מחמאות על כשרונו האדיר של בנם. כשחיליק ודנה נכנסו לחדרו, הוא זינק ממקומו לחבקם והודה להם בהתרגשות על שכיבדו אותו בנוכחותם. לאחר מכן הוא פנה אל הוריו וערך הכרות פורמלית בינם ובין הצעירים. למרות המעמד החגיגי והמרגש, האחים התקשו להתעלם מהניכור בין נדב להוריו ותחושת הצינה ששררה בחדר.
 
*
 
למחרת ישבה דנה, ספונה בחדרה, ונלחמה בשיעורי הבית בחשבון. מתוסכלת, היא הפעילה את מכשיר הקשר המאולתר שחיליק בנה לשניהם לפני כמה שנים. המכשיר לא היה מהפכני אך האחים, שתחילה התייחסו אליו כצעצוע, נהנו לתקשר עמו בין החדרים בבית הגדול. 
דנה חוללה פעם ועוד פעם אך בתחנה של חיליק לא היה מענה. רק בפעם החמישית שהצלצול הטורדני הסיח את דעתו, הוא הטריח את עצמו לענות. 
"מה את רוצה י'קרציה ים תיכונית מצויה, מה את רוצה ממני, מה?" הוא שאל בבדיחות הדעת. 
דנה גיחכה בחן. "אוף, נמאס לי! אני מנסה כבר שעה לפתור את התרגיל בלי הצלחה ועוד יש לי ללמוד למבחן בתנ"ך ואין מי שיעזור לי. בבקשה, בבקשה, בוא תעזור לי." התחננה דנה בקולה המתוק לתוך האפרכסת. 
חיליק, שחדרו היה צמוד לחדרה, דחף את ראשו מבעד לדלת.
"בסדר אבל צ'יק צ'ק. תתרכזי ונעשה את זה זריז. גם לי יש המון משימות להספיק עוד היום." הוא ציווה בנימה אסרטיבית. 
דנה התנפלה עליו בחיבוק גדול וכיסתה את פרצופו בנשיקות. 
חיליק לא התקשה בחומר והיטיב להסביר לדנה את ההיגיון המתמטי. למרות שניכר היה שדנה הבינה במהירות, הוא לא ויתר ותרגל איתה ארוכות עד שהצליחה לפתור את כל התרגילים בעיניים עצומות. בין השניים שרר קשר קרוב ואף שהיו רחוקים בגילם, הם היו חברים טובים.
האמת היא שלחיליק לא היו הרבה חברים מלבד נדב, ובטח שלא חברות בנות גילו. לעיתים נדב והוא סבלו מהצקות מהילדים המקובלים בשכבה בבית הספר - הצקות על הלבוש, התסרוקות, החוסן הפיזי ואפילו על הצלחתם בלימודים. 
המצב החמיר והפך כמעט לבלתי נסבל עבורם עד שיום אחד החליטו השניים לעבוד על מלך ומלכת הכיתה, מיכל עצמון וארז יצחקי, ולהציג אותם כפתיים בפני החברים בשכבה.
הם החליטו לשחזר את המתיחה שביצעו מאיר סוויסה וגידי גוב בסרט האייקוני של אבי נשר "הלהקה", עליו נדב גדל. בהתחלה כשנדב הציע את הרעיון, חיליק לא ידע על מה מדובר. 
"אני משחית את זמני רק על סרטי מדע בדיוני והיקום של מארוול." הכריז חיליק ובאותה נשימה הבטיח לצפות בסרט עוד באותו הערב שכן הרעיון נשמע לו מאתגר. למחרת בבית הספר הראה לנדב את חבלי התלייה שהכין במהלך הלילה ולא נותר ספק שהוא נלהב מהרעיון. 
הם קבעו לבצע את המתיחה לקראת סיום שיעור הספורט של כיתתם. כדי להביא את מיכל וארז אל המלתחות השתמש חיליק באפליקציה שנקראת SPOOF MY TEXT, שמאפשרת שליחת הודעות מפוברקות בשמו של מישהו אחר. חילק שלח באמצעותה הודעת SMS מפוברקת לארז, כביכול מן הטלפון של מיכל. בהודעה "מיכל" הזמינה אותו למלתחות באמתלה של מפגש מיני. למיכל, חיליק שלח הודעה מזויפת, כביכול מן הטלפון של ארז, ולשונה, "בואי עכשיו למלתחות כדי לראות מה עשיתי לחיליק ולנדב!" 
חיליק ונדב מיקמו את הטלפונים שלהם כך שיתעדו את האירועים בחדר משתי זוויות. לאחר מכן מיהרו לתלות את עצמם באמצעות חבלי התלייה שחיליק הכין במהלך הלילה. בדיוק כמו בסרט, הם דאגו לחברם באמצעות רתמת חזה שהוסתרה מתחת לחולצה. הם ידעו שמיכל וארז לא יבחינו ברתמה אלא רק בחבל התלייה המתוח על צווארם ויהיו בטוחים שהם התאבדו בתלייה. 
בדיוק כשעצמו את עיניהם, מיכל, שהזמינה את חברותיה לבוא עמה, וארז הגיעו אל המלתחות. ארז הופתע מהקהל הרב שהגיע אל מה שהאמין שאמורה להיות פגישה אינטימית עם מיכל. לפני שהספיק להגיד מילה, מיכל משכה אותו בהתלהבות אל תוך חדר המלתחות. 
לעיניהם נגלה מחזה מצמרר. 
חיליק ונדב תלויים זה לצד זה, לשונם שמוטה וריר ניגר מפיהם. 
"אלוהים! מה עשית? ארז, אתה רוצח!" צרחה מיכל.
ארז ההמום לא הבין מדוע מאשימים אותו בתלייתם של חיליק ונדב והחל לסגת מבוהל מהמלתחות. 
ההמולה הייתה רבה וצרחות נשמעו עד לב השמיים. חלק מהבנות, בעודן בוכות בכי היסטרי, ניסו לאחוז ברגלי הגוויות התלויות בניסיון להציל את הבנים – עד אשר חיליק ונדב לא יכלו לשאת זאת יותר ופרצו בצחוק מתגלגל ובלתי נשלט. 
הנוכחים התקשו להבין את המתרחש והמשיכו בניסיונות לחלץ את השניים. אך כשהראשונים, שקלטו שמדובר במתיחה, מיהרו לאחוז מטאטא או מגבת ומכל הבא ליד כדי לחבוט בבנים התלויים, השאר הצטרפו במהרה. חיליק ובנדב המשיכו כל העת להתפקע מצחוק. 
בסוף, לאחר הזעזוע ולאחר שחיליק ונדב ירדו מחבלי התליה, כולם הצטרפו לצחוק של השניים. הילדים הרעיפו  עליהם אהבה והחמיאו להם על המתיחה המוצלחת. רק ארז ומיכל נותרו המומים וכואבים. הם הבינו היטב שמדובר היה במסר חריף שביקר את חלקם בהשפלתם של חיליק ונדב בפני החברים בשכבה. 
החברים הטובים ערכו את החומר המצולם והעלו את הסרטון לרשתות החברתיות. הוא הפך ויראלי במהירות והשיג אלפי צפיות ותגובות אוהדות.
 
*
 
חיליק המשיך לתכנן ולהתנסות במעשי הקונדס ובטחונו ביכולותיו הלך ועלה. הוא החל לשגע את כולם בתעלולים ואלו הפכו מורכבים יותר ויותר. הוא החליף דמויות, זייף מסמכים ותעודות וחדר מבעד לכל מעגלי האבטחה אל הסודות הכי כמוסים של כל חברה בה חפץ. 
הדברים הגיעו לידי כך שהוא הצליח לחדור למפלג ההונאה והיחידה לחקירת פשעים חמורים במשטרה, שבראשה עמד חבר המשפחה, יפתח קציר. חיליק הסתנן בתעוזה שלא יודעת כל גבול אל משרדו של יפתח ביחב"ל. הוא החדיר במיומנות תוכנת ריגול למחשבו וזו אפשרה לו לעקוב אחר הנעשה ביחידה ולדלות מידע מתוך תיקי החקירה.
אחד התיקים שריתקו את חיליק במיוחד היה הסיפור של "אנג'ל". 
על פי המידע שנאסף בתיק הצטיירה בפניו דמות ספק נערה-ספק אישה עם פני מלאך. אנג'ל התגלתה כשודדת בנקים סדרתית הבוחרת בכל פעם להתחזות לזהות אחרת - תמיד אלגנטית, מכובדת ונורמטיבית שאינה מושכת תשומת לב או מאיימת. 
מעדויות הנפשות המעורבות נמצא שהיא נוהגת לגשת לדלפק, להציג בפני הפקידה מראה שעליה כתוב באודם "אקדח מכוון לראשך", וכך תוך דקות אחדות וללא מילים, לצאת מהסניף עם עשרות אלפי שקלים. הפקידות המפוחדות דיווחו שבכל זמן שהותה בסניף ידה הימנית נותרה בתוך התיק כמו אוחזת בנשק. במצלמות האבטחה המקיפות את הסניפים לא מצאו החוקרים ולו ראיה אחת לכניסתה לבנק. מכאן הם למדו שהיא נכנסת כדמות אחת ויוצאת כדמות אחרת. רשימת סניפי הבנקים שנבחרו על ידי אנג'ל כללה סניפים קטנים שאין בם תנועה ערה של לקוחות. בהתאמה הסיק הפרופיילר המשטרתי שהיא מסתפקת במועט ואינה מבקשת לפרוץ כספות או לנהוג באופנים שעלולים לסבך את המצב או לסכן אנשים. ואחרון, לא נמצאה שום עדות לגבי דרכי המילוט בהן היא מנתבת את דרכה ונעלמת מעל פני האדמה. 
תיקה של אנג'ל הצית את דמיונו של חיליק והוא חש כמחבב אותה עוד לפני שפגש בה. קווי ההשקה הרבים לאישיותו העירו בו רצון למצוא אותה לפני המשטרה והוא העמיד זאת מול עיניו כמשימה אליה הקדיש מאותו רגע את זמנו.
חיליק החל בתחקיר מעמיק בנוגע לסניפי הבנק בהם בוצע השוד. הוא איתר את קווי הדמיון וסקר את כל הבנקים שאחזו בפוטנציאל להיות היעד הבא של אנג'ל. לאחר שמיפה וצמצם את הרשימה ככל הניתן, החליט להציב מעקב. מכיוון שלא ידע באיזה סניף תבחר, החליט לבחור את הסניף בעל הנתונים הנוחים ביותר לבריחה ואשר הניח שימשכו את אנג'ל. 
כל יום הוא הגיע עם האופנוע ותצפת במשך שעות אלא שאנג'ל הכתה שוב אך בסניף אחר. 
כך עברו ימים רבים של מעקב ללא תוצאות. 
לבסוף, בשעת צהרים מוקדמת, סמוך למועד פתיחת הסניף לידו עמד, הנחישות וההתמדה של חיליק השתלמו. הוא לא ראה אותה נכנסת וגם קרוב לוודאי שלא היה מבחין בה בצאתה אלא שבמקרה זה הופעלה האזעקה, ומי אם לא אנג'ל פרצה החוצה כשהיא דוחפת את המאבטח ונעלמת בריצה היישר אל הסמטה הסמוכה.
מרוכז, חיליק הביט עליה כאשר שינתה את חזותה ועלתה על אופנוע שהוסתר בסמטה. היא דהרה משם לבושה בסרבל עבודה ומוסתרת תחת קסדה. חיליק התניע במהירות את האופנוע שלו ודלק אחריה עד לביתה. 
לאחר שסימן לעצמו את הכתובת, חזר לביתו מלא סיפוק על שהצליח לאתרה. לכמה ימים הוא הניח לנושא, שמח במשימתו שהושלמה. אך סקרנותו לא נתנה לו מנוח והוא מצא את עצמו חוזר ומתעדכן בכל יום בהתקדמות החקירה. ככל שהתעמק בתיק כך רחש לה יותר סימפטיה וברגע האמת, כשטבעת החקירה התהדקה סביבה מבלי ידיעתה, החליט להזהיר אותה מפני המארב שהמשטרה הציבה במקום בו עמדה לפעול. 
חיליק חיכה לאנג'ל ליד ביתה ובצאתה לרחוב הגיש לה ורד אדום אליו הצמיד פתק. 
אנג'ל נרתעה באינסטינקט והתרחקה. רק ממרחק ביטחון בחנה את הפתק עליו כתב מסר ישיר, "שמי חיליק. אני עוקב אחרי פעילותך, אני יודע שאת שודדת בנקים. המשטרה עלתה עליך ואני רוצה לעזור לך!" 
אנג'ל, שהבינה שעומד מולה אדם שמודע לפשעיה, האדימה. היא שלפה מתיקה גז מדמיע וללא היסוס או רחמים התיזה על פניו של חיליק. 
"מי אתה? מה אתה רוצה ממני? איזה שוד בנקים, על מה אתה מדבר?" היא זעמה והכחישה כל קשר להאשמה הבוטה.
חיליק הגן על עיניו עם ידיו וזעק "תפסיקי, אני בעדך! אני עוקב אחרי המשטרה והיא תארוב לך בשוד הבא שלך. הם הצליחו לזהות את דפוס הפעולה שלך. הם יחכו לך בסניף בנק הפועלים באזור."
אנג'ל, שניסתה לנער את חיליק מעליה, נעצרה לשמע שם סניף הבנק אותו תכננה לשדוד. היא בחנה אותו מחדש בחשדנות. "למה אתה עוזר לי? מה אתה רוצה ממני?" היא החזירה את הגז המדמיע לתיקה והביטה לצדדים לוודא שאיש לא מאזין.
עיניו השורפות של חיליק דמעו מהגז. הוא עצם אותן בכאב והרים את ידו במעין מנחת פיוס. "אני עוקב אחרי הסיפור שלך מזה חודשים ועוקב מקרוב אחרי התקדמות החקירה. שיטות הפעולה שלך עוררו בי השתהות והערצה. כשהמשטרה התקרבה אליך עלה בי צורך להזהיר אותך. קשה לי לקבל את העובדה שמישהי מוכשרת כמוך תבזבז את כשרונה בכלא. אין לי מניע נסתר!" הוא הודה בכנות. 
"אני חייבת לך." היא אמרה בטרם נפרדו. 
 
*
 
ברור היה לשניים שהקשר הלא צפוי עומד להימשך למרות פער הגילים - הוא בן שש עשרה והיא כמעט בת עשרים וארבע. ואכן, לאחר כמה חודשים אינטנסיביים של קירבה, אנג'ל פתאום שאלה באחד מהמפגשים, "אתה סומך עלי?" 
בעוד חיליק חוכך בדעתו, אנג'ל הקשתה. "אני רצינית. למשל, תהיה מוכן ליפול אחורנית בעיניים עצומות באמונה שאתפוס אותך? יש לך אומץ?"
"מה את זוממת?" חיליק צחק. 
אנג'ל תפסה את ראשו והביטה במבט חודר לתוך עיניו. "אני רוצה לעשות לך מהפך, להפוך אותך לגבר המחוזר והסקסי ביותר עלי אדמות!" 
חיליק הרגיש כאילו קיטור יוצא מנחיריו והוא השתדל לשמור על ארשת פנים נקיה. "למה חשוב לך לשנות את התדמית שלי?" 
אנג'ל הניעה את ראשה מצד לצד. "אנחנו חברים טובים, נכון? הצלת אותי בהתחלה והגיע הזמן להחזיר את הטובה." היא חייכה בהזמנה. "אני מבטיחה לך שאני יודעת מה אני עושה. מה איכפת לך? יהיה בסדר, אני מבטיחה!"
חיליק נכנע להרפתקה בחשש. 
"קחי בחשבון שאת תישאי בתוצאות, תהיינה אשר תהיינה!" הוא ענה סמוק ועוד לפני תום המשפט מצא עצמו נגרר אחרי צעדי הריקוד שלה לעבר העיר.
"תחנה ראשונה!" הכריזה אנג'ל בהתלהבות. 
היא דחפה אותו למספרה אופנתית תוך שהיא מכסה את עיניו וסימנה לספר הצבעוני להתחיל. מוותר לראשונה בחייו על שליטה, חיליק התמסר לידיים המטפלות. הוא היה מודע לדופק שהאיץ בתוכו אך התעקש לא לחזור בו. לאחר התספורת ועדיין עיוור למתרחש הוא הובל חסר אונים אל בוטיק אופנה ידוע. בו, אנג'ל הכניסה אותו לתא קטן ומדדה עליו אינספור אפשרויות של בגדים. גם במונית היא לא הרשתה לו להסיר את כיסוי העיניים ורק בדירתה הצנועה, לאחר שהעמידה אותו מול מראה גדולה, הודיעה שהוא מוכן לחשיפה הגדולה. 
"מוכן?" קולה דגדג באזנו. 
"מוכן!" הוא ענה ברעד. 
אנג'ל הסירה את הכיסוי מעיניו ולמראה השינוי המילים נעתקו מפיו. תגובתו העדינה נגעה לליבה ובחיבה יתרה היא הצמידה את שפתיה לשפתיו בנשיקת פרפר רכה. בעיניים עצומות לחשה בחושניות, "אתה הורס!" 
ליבו האיץ את קצב פעימותיו, זה היה המגע האינטימי הראשון שלו עם בחורה. 
חיליק עצם את עיניו בחוזקה והחזיר נשיקה. מקץ רגע ארוך פקח את עיניו ואמר "מעולם לא עשיתי את זה!"
"גם אני." אנג'ל ענתה. "מעולם לא הייתי עם גבר. אני לסבית, אוהבת נשים."
חיליק עמד המום במרכז חדר השינה של האישה החושנית, משותק מחרדת ביצוע. 
"תן לי להוביל אותך, רק תקפיד לנשום דרך האף ולנשוף דרך הפה." אנג'ל הדריכה אותו בהתרגשות. 
הסיטואציה הראשונית גרמה גם לה להתנשף מרוב ציפייה ותחתוניה נרטבו במיצי תאוותה. היא הפשיטה אותו בתנועות איטיות והותירה אותו בתחתוניו, זקפתו ניכרת למרחקים. היא הצמידה את ידיו לחזה שלה ולחשה "עכשיו תפשיט אותי מכל בגדי."
מבויש וממושמע, חיליק הפשיט את אנג'ל עד שנותרה בהלבשה תחתונה בלבד. 
היא סובבה אליו את גבה והורתה "תפתח את אבזם החזיה."
חיליק פתח את אבזם החזיה ונתן לה ליפול ארצה. הוא חפן את שדיה והצמיד אותה אליו מאחור, מנשק קלות לאורך צווארה ומותיר שובל של עונג במורד עורפה, דרך פטמותיה הזקורות ועד לנקודה הפועמת בין רגליה. 
אנג'ל התמסרה בעונג ר
מה חשבו הקוראים? 6 ביקורות
סקירות ספרים
15/5/2022 15:21
"בחשכת היום"/ יוסי בוקובזה וואהו, איזה ספר מרתק! המתח בו בנוי היטב, אירוע רודף אירוע ואני פשוט לא הצלחתי להניח את הספר מהיד. שנת 2010, העלילה נפתחת במין שלווה פסטורלית בביתה של משפחת בן מנחם, משפחה נובורישית, גרה בשיכון צמרת בתל אביב. האב מנחם הוא מנכ"ל מפעל הפיס, איש מכובד בעל קריירה צבאית מפוארת וטלי אשתו, ארכיטקטית מצליחה ומבוקשת בקרב העשירון העליון. יש להם בן, חיליק בן השש עשרה ובת, דנה בת השמונה. היחסים בין האח והאחות מהודקים. חיליק הבוגר יותר מעריץ את אחותו הקטנה והיפה. הם חיים בעושר ובאושר, נהנים מכל השפע שיש לחיים להציע להם. עד שיום אחד דנה נעלמת. היא לא הגיעה אל החוג שלה וזה נודע להם רק בשעות הערב המאוחרות. מכאן העלילה מתפתחת במהירות מסחררת לכיוונים שונים. ההורים מודאגים, מיואשים ומציעים פרס כספי גבוה לכל מי שיביא מידע על גורלה. הם מוציאים אלפי שקלים על כל מיני כיווני חקירה וגם נופלים בפח שטומן להם איש מפוקפק שמבטיח שדנה אצלו ודורש בעבורה דמי כופר גבוהים. ככל שהימים עוברים ללא שום מידע אודות דנה, מבלי לדעת אם היא בחיים או לא, מבלי לדעת למה ואיך היא נעלמה, האם טלי מאבדת את שפיותה ונכנסת למוסד לחולי-נפש והאב נופל בתרמית של קולגה לעבודה שבסופו הוא נאלץ לעזוב את עבודתו המכובדת. המשפחה מאבדת כמעט את כל כספה ואת ביתם. עשר שנים עוברות עד שחיליק ודנה נפגשים שוב. האם הם יזהו אחד את השנייה? בכל זאת, דנה היתה ילדה קטנה בת שמונה והתבגרה בעשור... מי העלים את דנה? הקוראים מודעים לנסיבות היעלמותה של דנה וחיים איתה את כל מה שקורה לה בעשור שעבר עליה ובמקביל נחשפים לקורות משפחת בן מנחם באותו עשור ארור ששינה את חייהם. העלילה מותחת והסופר לוקח אותנו הקוראים למסע בין הדמויות השונות ואירועים מגוונים. הוא מעמיד את הדמויות מול שאלות של מוסר ואתיקה, דילמות מורכבות, חושף בפנינו את קשת החברה הישראלית, דרי הרחוב, אותם הומלסים שחיים מהרגע להרגע מול אנשי העשירון העליון, אנחנו נחשפים לשחיתות שקיימת בדרגים הגבוהים והמכובדים, מערכת המשפט והמשטרה שסוגרים דילים, סביבת חיים מסוכנת ופושעים קשוחים. לצד הסיפור על היעלמותה של דנה, הסופר שוטח בפני הקוראים את פניה המכוערות של החברה הישראלית, את תרבות האינטרסים שקיימת והקשר שבשתיקה. אהבתי ונהניתי מכל רגע של קריאה, הסופר בנה כאן עולם אפל, סיפור שמסתבך מרגע לרגע וגורם לקוראים להרהר ולתהות איך הם היו נוהגים במקרה כזה, במצב בו אופטימיות מתנגשת עם אובדן, אהבה מתנגשת בגורל. שורה תחתונה: עלילה מרתקת ומותחת! בסןף הספר יש תיאור של מקרה מתח נוסף והבטחה לעדכון בהמשך... אני מקווה שזו התחלה של ספר חדש ואני בהחלט מצפה לזה. נכתב על ידי "סקירות ספרים - שרה רחמיאל" https://www.facebook.com/632456666920373/posts/2204745169691507/
סקירות ספרים
15/5/2022 15:25
כשפתחתי את הספר לא ידעתי למה לצפות, ומיד נסחפתי לעלילה המרתקת והמורכבת. הספר לא מפסיק להפתיע ולאורך כל הקריאה, אירוע רודף אירוע וההתרחשויות שוטפות את הקורא אחת אחר השנייה בגלים חוזרים ונשנים ללא הפסקה. הקורא נחשף לעולם מקביל של אנשים שאיבדו את דרכם ואת מעמדם החברתי אך לא את רוחם. החיים השוטפים והשגרתיים לכאורה מסתירים עולמות מרתקים של חיים מקבילים מלאי שקרים תחכים ומניעים עלומים של גיבורי הספר. הכתיבה קולחת שוטפת ומהנה, בלעתי את הספר במהירות שיא ונהניתי מכול רגע. מומלץ! נכתב על ידי "Dagan Sadeh" https://www.facebook.com/story.php?story_fbid=10225759769875496&id=1068661723
סקירות ספרים
15/5/2022 16:43
חיים מושלמים בשכונה שקטה ויוקרתית, עוזרים לתחושת המוגנות. אבל אצל משפחת בן מנחם החיים האלו עומדים להתנפץ, כשבערב אחד הבת הקטנה נעלמת, והמשפחה עושה הכול – אבל באמת הכול, כדי למצוא את הבת שלהם. המשפחה מתפקרת, וכל אחד מבני המשפחה מגיע לחיים אחרים. ואיכשהו, שנים אחרי, האחים שחייהם התפצלו, מוצאים את עצמם שוב יחד, אבל השאלה האמיתית היא – האם הם זוכרים מספיק כדי לחזור להיות אחים?! עד שהספר הגיע אליי, לא ראיתי את הכריכה שלו, ואני, שנוטה לשפוט ספרים על פי הכריכה, נתתי לתקציר המעניין – ורק לו, לסחוף אותי ברצון לקרוא את הספר. וכשהספר הגיע אליי, וראיתי את הכריכה, כבר ידעתי שאני אוהב את הספר, כי משהו בנקיות שלו, סותר כל כך את התקציר, ועכשיו אני יודעת שגם את העלילה, ובכל זאת, הוא מתאים כל כך לספר, ומחזק את הרצון לצלול לקריאה. יש משהו תמים בספר הזה, וזה מוזר להגיד את זה, כי העלילה של הספר מלאה בהמון קושי, ויש בה הרבה טריגרים, ואולי אפילו חלקים שחלק מהאנשים יתקשו לעמוד בהם (ואני פשוט לא אומרת אותם כי ספוילרים) ובכל זאת, יש בו משהו תמים. הוא נפתח בסצנה של פיגוע, ופתאום עובר לעולם אחר, ושני העולמות האלו פשוט לא מתאימים. אבל כל דבר בספר הזה הוא תמים, כי בסוף הכול מתחיל בילדה צעירה שבאיזשהו מקום נשארת כזו לאורך כל העלילה. מהרגע שהתחלתי את הספר לא יכולתי לעצור את שטף הקריאה. כמו שאמרתי, יש בספר הזה קטעים קשים לעיכול, וברגעים האלה פשוט רציתי להניח את הספר בצד, ולא להמשיך לקרוא בו. אבל משהו עצר אותי כל פעם מחדש, וגרם לי להמשיך לקרוא בלי יכולת לעצור. קשה לי להגדיר למי הספר הזה מתאים, אבל הכתיבה שלו מיוחדת כל כך, שאני מרגישה שזה ספר שצריך להיקרא. שורה תחתונה: החלטה קטנה עלולה לשנות הכול… כתב על ידי "רעות אסתר סוקרת" https://reutesthersokerett.wordpress.com/2022/05/01/%d7%91%d7%97%d7%a9%d7%9b%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%95%d7%9d/
hershman
30/5/2022 10:44
יוסי יקר, אני מצדיע לך על כתיבת ספרך הנפלא. כקורא וותיק, אוהב ספר, קראתי את הספר בשקיקה, בהנאה גדולה ואהבתי כל מילה. כתיבתך מעניקה לך את התואר סופר, ללא כחל וסרק. כתיבתך בנויה נהדר, החיבור בין פרק לפרק מצויין, העלילה נרקמת במעשה אמן, ואני שמח להמליץ על ספרך, לכל שוחר קריאה. מצפה בקוצר רוח לספרך הבא, בידיעה ובטחון שיעלה בידך להוציא מתחת ידיך עוד יצירת פאר. עלה והצלח, מוכשר שכמוך!!!!!!!
Alizaazran57
30/5/2022 18:31
הספור מותח ועוצר נשימה העלילה סוחפת כתיבה מקצועית המרווח בין פרק לפרק מעולה . סיפור מכמיר לב יוסי טווה סיפור מרתק ומציאותי
bilidul
30/5/2022 21:33
יוסי הפתעת, סיימתי את קריאת ספרך ב"נשימה אחת". הספר מרתק, מותח, סוחף ומעניין. ככל שצללתי בסיפור נדהמתי מה"מוח הקודח" שלך, איך פיתחת סיפור בתוך סיפור בתוך סיפור ובסוף סגרת את כל הסיפורים. הרגשתי כאילו אני בסרט דרמה ומתח יחדיו. כל הכבוד!!! בהחלט אמליץ על ספרך לאחרים . ראוי ביותר!!! ???????????????????
המלצות נוספות עבורך
דיגיטלי 44 ₪
מודפס 98 ₪
דיגיטלי 38 ₪
קינדל 38 ₪
מודפס 86 ₪
דיגיטלי 35 ₪
מודפס 97 ₪
דיגיטלי 35 ₪
מודפס 89 ₪
דיגיטלי 35 ₪
מודפס 93 ₪
הירשמו לרשימת התפוצה של ביבוקס
Powered by blacknet.co.il