‘מה היית עושה אם השותפה הייתה מבקשת ממך לרשום חלומות מדי בוקר במקום לשלם שכר דירה?’ הרמוני שוכרת דירה אצל פותרת חלומות. המחיר גבוה, אבל היא מקבלת הנחה על כל בוקר שבו היא רושמת חלום, ובדרך לומדת עקרונות מדעיים וגישות רוחניות להבנת החלומות והשליטה בהם.
התבוננתי בדירה הרעועה שלפניי; הגג החום עמד לקרוס פנימה, הקירות המתקלפים עמדו לקרוס החוצה ומצב הרוח שלי עמד לקרוס באלכסון. מרכז העיר, זול, שקט וקצת מוזר. בדיוק מה שחיפשתי. יש ספסל ברחוב, אין בניינים מסביב. זה חריג שהעירייה עדיין לא פירקה את המקום. זה כמו שמורת טבע.
"מישהו בבית?" צעקתי, נוקשת בפעם השביעית. "דיברנו בטלפון!"
תהיתי אם זה היה שווה את המאמץ. זה לא שאני נגד שותפה לדירה, פשוט שהפסיכולוגית שלי מאמינה שהגיע הזמן שאני אלמד לסמוך על אנשים.
הדלת נפתחה רגע לפני הנקישה השמינית. שתי עיניים ירוקות חודרניות מלוות בפה אדיש ובשיער בלונדיני פרוע הציצו בחרך. היא נראתה מעט מבוגרת ממני, שנות העשרים המאוחרות או השלושים המוקדמות, ולבשה פיג'מה כחולה רקומה בעננים לבנים. היא בחנה אותי כמו חתול מסוקרן מכף רגל ועד ראש, ואני לא זאת שלבשה פיג'מה באמצע היום.
"אני זאת שהתקשרה אתמול, קבענו להיפגש בנוגע לדירה," אמרתי בחצי חיוך. זה היה שקר, היו מאחוריי שתי מזוודות גדושות ותיקים שהציעו שכבר החלטתי לעבור, אף שהריח שיצא מבעד לדלת מאוד התאמץ לשנות את דעתי.
"את הרמוני!" קראה לפתע בעלת הדירה. היא חייכה מאוזן לאוזן, תפסה את הידיים שלי ומשכה אותי פנימה.
"כן, אני––"
"אני לא מאמינה, זאת את!" היא בהתה בי רגע ארוך.
"כן, זאת אני. אנחנו מכירות?" העיניים שלי הצטמצמו מאליהן.
"עדיין לא. אני אָלִיס, את תמותי על המקום הזה! יש לנו סלון ומטבח ושני חדרי שינה ומזגן שיודע רק לקרר, אבל זה בסדר כי יש מלא שמיכות צמר לחורף, ויש מטבחון חדש וגינה קטנה והשכנים מתים..."
חריג. נראה שהמוח שלי נכנס לסינון אוטומטי, כי במקום להקשיב שמעתי צפצוף ארוך תוך שסרקתי את המקום בעצמי. הסלון החום היה מבולגן; שתי ספות (אחת מהן בעלת רגל אחת) ומלא שמיכות וכריות שפוזרו על הרצפה. לפחות זה נראה חמים. שולחן קטן מוכתם עיתונים עם כתבות על איזו מפרשת חלומות. אליס נראתה כמו המוזרים האלה שקוראים הורוסקופים. המטבחון הקטן נראה כמו הצד הרע של מלחמת העולם, והשירותים, עדיף שאני לא אתאר.
"השירותים זו הבעיה היחידה בדירה, הם ממש-ממש מבולגנים," אמרה אליס כדרך אגב.
לא הגבתי. זו לא הייתה הפעם הראשונה שמישהו אמר משהו שבדיוק חשבתי עליו. הפסיכולוגית שלי טוענת שזה המוח שלי, שמגיב לאט למשפטים מסוימים וחושב שהוא חשב עליהם קודם.
"לא מעניין אותך מי חשבה על זה קודם?" שאלה אליס, חוזרת למצבה האדיש.
חריג קצת. "לא אכפת לי," אמרתי במשיכת כתפיים. "פגשתי כל כך הרבה אנשים מוזרים שכבר התכוננתי למשהו כזה. גם על השירותים חשבתי מראש. את הספה אפשר לתקן, המזגן בסדר - גם ככה אני מעדיפה שמיכות בחורף, המטבח והגינה חסרי משמעות כי אני גם ככה לא יודעת לבשל ומעדיפה להישאר בפנים, ואני מאוד מקווה שהמוות של השכנים לא קשור אלייך."
"מה פתאום, הם מתו לבד!" התגוננה אליס.
"כן... הבעיה היחידה יכולה להיות השותפה הפוטנציאלית. אם לא אכפת לך, הכנתי כמה שאלות." הרגשתי מה-זה חצופה פתאום, אבל בכל זאת הוצאתי את הנייד שלי וחיפשתי בו את רשימת השאלות שהכנתי בדרך.
"כן, כן, לא, ארבעה, חלומות, לא, ששת אלפים, אף פעם," ענתה אליס באצבע מורמת עוד לפני שהספקתי לפתוח את הפה.
עברתי על הרשימה בהלם: זאת הדירה שלך? את גרה לבד? השכנים עושים רעש? כמה חדרים יש פה? במה את עוסקת? המחיר זהה למה שסיכמנו בטלפון? אם לא, כמה? כמה זמן במהלך היום את נמצאת בדירה?
חריג הרבה.
"איך עשית את זה?" ההבעה שלי הייתה קפואה באמת.
"ניחשתי," חייכה אליס.
לא ידעתי אם לברוח או דווקא להישאר. טריק של קוסמים? פסיכולוגיה? קריאה קרה? אולי היא הציצה בנייד שלי?! בעצם, יכול להיות שאני אדם הרבה יותר משעמם ממה שחשבתי ואלו שאלות קבועות שכולם שואלים. הכנסתי את הנייד לכיס בשלווה מזויפת.
"טעית באחרונה," התחכמתי.
"אני אף פעם לא טועה," ענתה אליס באדישות.
מהצד זה בטח נראה עוד יותר קרינג' ממה שזה הרגיש, ותמיד היה לי קשה להסתדר עם בנות המגדר שלי. "בסדר," הכרזתי בכניעה וצעדתי פנימה, פותחת דלת נוטפת אבק ומשתעלת. חציתי את הסלון והצצתי מסביב. ניגשתי אל דלת מסתורית בצד השני של הסלון ופתחתי אותה, במחשבה שזה חדר השינה שלי.
"זה החדר המיותר. הפכתי אותו לספרייה כי אין לי איפה לשים––"
"ספרים," השלמתי, מתבוננת בפה פעור במצבור הספרים שמילאו את המדפים, את הרצפה ואת הקירות, כריכות בד ועור, ספרי כיס וספרי עיון, חלק אף עמדו זה על גבי זה כמו הפכו לעמודי התמיכה של הבית. "את קראת את כל זה?!"
"אין סיכוי!" פסלה אליס. "אני שונאת לקרוא."
"אז מה כל הספרים האלה?"
"אני מתה על הספרים!" המשיכה בחיוך.
"ושונאת לקרוא..."
"בדיוק."
רגעי הצרצרים האלה היו מה שהכי שנאתי אצל אליס, ובאותו הזמן מה שגרם לי להתחבר אליה ולהחליט לעבור לגור באותה דירה רעועה. זה היה בתוך העיר, זה היה שקט, וזה היה חריג... הפסיכולוגית שלי תמות על זה.
נותרו רק שני דברים שהציקו לי.
"אמרת שאת עוסקת בחלומות?"
"כן."
הסתכלתי שוב על ההורוסקופים הפתוחים שעל השולחן. כותבת הטור: אליס. הייתה גם תמונה גדולה שלה על אחד העיתונים וכתבה של לפחות שני עמודים עליה. על הקירות נתלו תעודות הוקרה ומכתבי תודה מאנשים, ועל כל שידה נחו נרות וקטורת, שמנים, צמחים ואבנים טובות. זה נראה והריח כמו איזו קליניקה של מטפלת נומרולוגיה-פנג-שוואי או אחד מאלה.
"בת כמה את?" שאלתי בחוצפה.
"שבע שנים מעלייך."
עשרים ותשע.
"יש לי חלומות... זאת אומרת, שמציקים לי. את יודעת לרפא אותם?" הפה שאל בשבילי.
אליס צחקה. "לא מרפאים חלומות, הם מרפאים אותך. אל תדאגי, בשביל זה את כאן."
"כן." חזרתי להיות אדישה; מערכת הגנה נפלאה נגד מוזרויות. באותו הזמן שלפתי את הנייד שוב, עוברת על השאלות ונזכרת בתשובות של אליס. היה משהו חשוב ששכחתי... אה כן. "ששת אלפים לחודש?!"
"כן."
"מה, כן? דיברנו על אלפיים!"
"אל תדאגי, כבר חשבתי על סידור מעניין בשבילך."
"אני מתה לשמוע," קיטרתי בעודי מרימה את התיקים ותוהה אם לעזוב, אבל אליס המשיכה בשלה.
"בדרך כלל, יש שלושים ימים בחודש. בכל בוקר שבו תנהלי יומן חלומות, אני אתן לך הנחה של מאתיים שקלים מהתשלום הסופי. אם תצליחי לרשום חלומות בכל יום, בסוף החודש לא תשלמי לי שכר דירה בכלל."
"מה זה השטויות האלו?" לא האמנתי לרגע.
"אל תגידי כזה דבר," אליס הרצינה. "אני רצינית לגמרי וזה אפילו יופיע בחוזה," אמרה בזמן שהניחה יד על החזה. גם אם הייתי רוצה, הרגליים כבר לא היו נותנות לי לעזוב. התיקים נשמטו בעודי מבצעת את החישוב, ואחרי לא פחות משעה כבר חתמנו על חוזה שכלל סעיפים שכמותם לא ראיתי מעולם:
אתר ביבוקס הוקם מתוך אהבה גדולה לספרים, ומתוך מטרה להנגיש לקוראים חוויית רכישה וקריאה איכותית, נוחה ומהירה – בכל מקום ובכל זמן.
אנו מציעים מגוון עשיר של ספרים, הן במהדורות דיגיטליות לקריאה ישירות דרך האפליקציה שלנו, והן במהדורות מודפסות הנשלחות עד לפתח הבית. בין אם אתם מעדיפים לדפדף בעמודים או להחליק על מסך – אצלנו תמצאו את הדרך שמתאימה לכם לקרוא.
המבחר שלנו כולל רבי מכר, קלאסיקות, ספרי עיון, ילדים ונוער, ספרות מקור, ספרות מתורגמת ועוד – כולם במחירים משתלמים ובשירות מוקפד.
