דף הבית > תהיית הייקום
תהיית הייקום
הוצאה: אברהם שמאס (הפצה מנדלי)
תאריך הוצאה: 2023
קטגוריה: שירה ומחזות
מספר עמודים: 200

תהיית הייקום

         
תקציר

ד"ר אבי שמאס – מתמטיקאי, פילוסוף, סופר, משורר ומתרגם השפה הפרסית הקלאסית, הצליח בכישרון רב ובטוב-טעם לתרגם ולשורר מבחר משיריו של עומר ח'ייאם, המשורר והמדען הדגול מהמאה ה-11. הוא עיבד מדגם מהשירים לריבועיים כבמקור, תוך שמירה על תוכנם הפילוסופי.

בתרגומיו הוא בחר במילים מתאימות ושזר אותן, בכישרון רב, תוך כדי שמירה על הטעם, המשקל, החרוז, והמשמעויות הפילוסופיות שהתכוון "ח'ייאם".

ד"ר שמאס הנו באותה שורה עם המשורר האנגלי "אדווארד פיטצג'ראלד" מהמאה ה-19 שלראשונה תרגם את "רובעיאת ח'ייאם" לאנגלית. אלא ששמאס הוסיף שירים משלו, העיר הערות, הבהיר את הרקע, והוסיף תמונות שצוירו בידי גדולי הציירים הפרסיים, במשך דורות בכדי לפאר את ספרו של ח'ייאם. הפעם תרגם שמאס ישירות מהמקור הפרסי לשפה העברית ומגיש אותו לאוהבי שירה, ספרות ופילוסופיה. ייהנו הקוראים."

אנג'ינייר יוסף שומש. אוגוסט 2022.

 

"אחת הנקודות המרכזיות והחשובות בתרגום, היא הבקיאות והשליטה בשתי השפות אשר עליהן מדובר. בייחוד אם הנושא הוא שיר שישנו קושי רב בתרגום של ביטויים, ניבים, אמרות ופתגמים משפה אחת לשנייה. נקודה נוספת היא החריזה בבתי השיר והמשקל תוך שימור על התוכן כפי שהמשורר התכוון.

המתרגם (אבי שמאס) בכישוריו הרבים תרגם את לקט שירי המשורר הדגול עומר ח'ייאם במספר וריאציות מלווה בהסברים, כדי להביא בפני הקורא את כוונת המשורר. בנוסף ביצע מחקר מקיף על חייו ופועליו של המשורר.

ברצוני לברך את ידידי היקר ד"ר אבי שמאס על העבודה הנפלאה ואיחולי הצלחה בהמשך דרכו."

מורד נדב (מורד זרי), חבר וועדת הספר מורשת יהדות שיראז, מאי 2022

פרק ראשון

הקדמה
בתרבות הפרסית שירה, ניגון, וציור הם תמצית האמנות, הן ברובד המקצועי והן ברובד העממי. לפי המסורת אנשים מקדשים, משננים, ומצטטים בעל פה בתים רבים של שירים בכל הרמות.

אחת הדרכים להביע בקיאות בתחום השירה היא "מושאערה" [مشاعره].

מושאערה היא תחרות ציטטות ממשוררים, שבה המתחרה הבא מחזיר שיר, המתחיל באות הסיום של השיר הקודם. למתחרים המקצועיים מקשים ומגבילים את תוכן השיר בנושאים אהובים, כגון פרח, אחווה, אהבה, מוסר וכדומה. ואיזה פלא? התחרות נמשכת שבועות וחודשים דבר שמעיד על העושר התרבותי והיצירתי של השירה הפרסית ושל המתחרים.

באיראן נחשבת מושאערה כספורט לאומי והיא משודרת באמצעי תקשורת בדומה לאירוויזיון.

במשך ההיסטוריה תמכו מלכים רבים ומנהיגי האומה במשוררים וסופרים וגרמו להחייאת השפה הפרסית לאחר השחרור הצבאי והפוליטי מפלישת הערבים. לפי רבים מהחוקרים הפרסים, אחת המטרות העיקריות של הפולשים הערבים הייתה הנחלת השפה הערבית, הקדושה בעיניהם, על העולם כולו תוך כדי הכחדת השפות המקומיות שעדיין היו בשימוש לפני הפלישה.

תחת הכיבוש הערבי-האסלאמי קרסו עמים רבים ונעלמו לא רק ברובד השלטון העצמי, אלא גם ברובד הייחודי-האתני-התרבותי-הספרותי.[1]

לפי החוקרים הפרסים ניסו הפולשים הערבים בכל כוחם להכחיד גם את השפה הפרסית[2].

בתגובה, גדולי המשוררים הלאומיים של פרס התגייסו להצלת השפה והספרות הפרסיות. אחד הכוכבים הזוהרים במלחמה זו הוא ללא ספק עומר ח'ייאם.

המחבר הנוכחי, אברהם שמאס, קיבל את עיקר-השראתו מהספרון המכונה להלן הספר, שליווה אותו במסעותיו לארצות רבות. מדגם השירים המובאים כאן נלקחו מ-הספר הזה.

הספר הזה חביב במיוחד על המחבר בגלל כמה איכויות.

הספר כולל דיון מקיף והנמקה כיצד נבחרו בקפידה המרובעים שבו.

הוא גם כולל הסבר מנומק איך שירים אחרים נדחו מהאסופה, ולמה. דפי הספר הם מנייר איכותי, וגון הרקע של המילים המודפסות עדין ומשובח.

ב-הספר כלולים ציורים בסגנון פרסי קלאסי, ובהם רמזים ויזואליים המשקפים, ולו במעט, את הלך הרוח של המשורר.

לשירים יש אינדקס הערות ומילון מונחים נבחרים. בהערות הללו מובאים כמעט לכל שיר תקדימים ושירים הדומים במהות, שנכתבו על ידי המשוררים הגדולים של איראן. הכתב ב-הספר כתב יד בהיר וישר בדפוס איכותי, וסגולות נוספות.

עורכי הספר של ח'ייאם מסבירים בפרוטרוט את הנימוקים שלהם לבחירת שירים "אותנטיים" מתוך שלל של (אלפי) שירים בנוסח ח'ייאם שהם שללו. הנימוקים רבים ולחלקם נתייחס בהמשך.

המחבר שמאס נקט שיטה ייחודית כדי לעבור מתרגום פשוט לתרגום שירי, וכן לכתיבת שירים משלו בהשראת המדען והמשורר הדגול עומר ח'ייאם. המסע ארוך וכבד, ועל כן בחר מחבר שורות אלה להתמקד בשלב הנוכחי במדגם צנוע של כ-30 מרובעים (מתוך כ-180 שירים) המופיעים בהספר. בתקווה שהשיטה תבטא את המשמעויות המקוריות של ח'ייאם, וגם תשרה משירי ח'ייאם על שיריו שלו.

במקור הפרסי הלשון עשירה, בין היתר בשל שימוש במילים רבות משמעות המשרות על הקורא הרגשה ייחודית. מול כל מילה פרסית כזו ניתן למצוא בתרגום פשוט כמה חלופות בעברית. בתרגום "חופשי" או "מילוני" השתמש המחבר שמאס במפריד / כדי להראות את העושר והחלופות. בפוטנציה יכול הדבר לאפשר לקורא העברי לגלות חלק מהעושר המושגי שעומר ח'ייאם בחר להעביר לקוראיו.

עם זאת עלול העושר המילולי של ח'ייאם להוות מכשול בבוא המתרגם לתרגם את השירים של ח'ייאם לשיר מרובע בסגנון הדומה למקור. בלית ברירה ימצא המתרגם את עצמו מחויב להעדיף רק מספר משמעויות נבחרות מתוך השפע האפשרי.

לתרגום המילוני-המילולי נוסח שמאס תועלת לגבי אלה מן הקוראים שרצו לזהות לאיזה שיר במקור משויך תרגום שירי בשפה אחרת דוגמת עברית או אנגלית.

בנוסף, מבחינת הקורא הפרסי מבנה המרובעים הפרסי, בייחוד אצל ח'ייאם, המשקל והחריזה ערבים לחיך, למרות הקשיחות שלהם. מבנה זה לא בהכרח מתאים לטעם הקורא העברי, ולכן נדרשת סבלנות כדי להתרגל לסגנון.

בו בזמן משרה השיר המקורי על המתרגם אווירה ייחודית, ומעלה אצלו תהיות ושאלות על מהות החיים ותפקיד השירה. אז מקבל המתרגם חופש מן המגבלות של השיר המקורי, ויכול לכתוב שירים בהשראת רעיונותיו של ח'ייאם.

בין העוסקים בשפה העברית המודרנית יש המתנגדים לשימוש הדוק של חרוזים ומבניות של מרובע, אלא שלמחבר שמאס נשאר האתגר להיצמד לסגנון ח'ייאם לפחות ברובד הצורני של שמירה על חרוזים, ובמידת האפשר על המשקל.

ככל שהמתרגם גולש במסע זה למימוש ההשראה, מתרחק מהמשמעויות המקוריות של ח'ייאם, ולעתים הופכים שירי השראה הופכים להיות שירים ייחודיים של המתרגם. להלן לכל שיר של ח'ייאם הובאו כמה שירי המתרגם בהשראת המשורר הדגול. בתקווה שימצאו חן בעיני הקורא בעברית.

בתרגום הנוכחי אנוכי מציע דרך חדשה וקלה יחסית כשיטה של שיתוף פעולה, בין מתרגם ומשורר. להן שיטת שמאס [2022] לתרגומים והשראה מתרבות אחרת:

מתרגם, שמכיר היטב את שפת המקור (לדוגמה, פרסית) מתרגם בתרגום חופשי את המשמעויות המילוניות והחברתיות של שיר במקור לשפה אחרת (למשל, עברית) ומניח אותן בפני משורר חדש.

המשורר החדש קורא את התרגום, ומשוחח עם המתרגם, ואחר-כך מנסה לכתוב שירים כתרגום ו/או כהשראה שקיבל.

ניתן להרחיב את השיטה החדשה הזו לעבודה משותפת בין כמה מתרגמים (של אותו השיר) לבין כמה משוררים במקביל.

במשך השנים הוצעו תרגומים רבים לשירי ח'ייאם, בשפות רבות, חלקם בשפה העברית, ובהשראה משפות אחרות. להלן סקירת ספרות קצרה בנידון.

הכריכה של "הספר" ממנו העורך הנוכחי לקח מדגם שירי ח'ייאם:

images.jpg
העטיפה של "הספר" "מרובעים של חַכִים עוֹמַר ח'ייאם", ששימש את העורך בתרגומיו, מאת "מוחמד עלי פרוע'י" [محمد علی فروغی], מהוצאה לאור "אחמד עלמי" [احمد علمی] טהראן איראן, 1320 הג'רי שמשי [1941 סה"נ]. האיורים "בספר" הם מאת המאייר הנודע "מוחמד תג'ווידי" [محمد تجویدی]

[1] עד לפני פלישת הערבים עדיין חיו באזור זה במדינותיהם לפי לשונם ותרבותם. לדוגמה: האשורים, הכלדנים, הארמים, הסורים המקוריים, הקופטים, והברברים בצפון אפריקה. לאחר הפלישה על העמים האלה נאסר להשתמש בשפותיהם. לאחר שהערבים השליטו צנזורה נאלצו היוצרים להתבטא בערבית גם בכתב וגם בעל פה. [חזרה]
[2] לפי דעת כמה סופרים פרסיים, ראשית כל, הם העלו באש את הספריות האדירות שהיו ברחבי איראן, ובהן מאות אלפי יצירות פרסיות, עבריות, יווניות, רומיות והודיות. בנוסף, העמידו הערבים בלשי ביקורת לשון בשווקים ובמקומות ציבוריים, ולהם סמכות להרוג, בו במקום, בסיף מי שמתבטא בלשון אחרת מלבד הערבית.מלחמה אסלאמית זו הייתה בחזקת ג'יהאד תרבותי, כדי למחוק כל זכר לעליונות כלשהי של שפות אחרות על שפת הקודש המוסלמית, הערבית.אבל לעומת חלק מהעמים האחרים, לא נכנעו הפרסים (ולאחר מכן עמים אחרים כתורכים, האזרים, והארמנים) עד הסוף. אלה ניהלו מלחמת חורמה נגד הכיבוש התרבות והאתני. לאחר מאות שנים עקובות מדם הם הצליחו להדוף את הפולשים מחוץ לגבולותיהם. השפה הפרסית אומנם שרדה, אלא שהוטמעו בה כ-80% מילים ערביות. מצב זה נמשך כמה מאות שנים. רק ב-150 השנים האחרונות קמה ופועלת באיראן אקדמיה להחייאת השפה הפרסית. אנשי האקדמיה גילו כמה וכמה מקורות פרסיים עתיקים שמהם דולים את המושגים הקדם אסלאמיים. כעת מעריכים כי ההשפעה הערבית על פרסית פחתה בשיעור של כ-20% ועומדת על פחות מ-60%. [חזרה]

מה חשבו הקוראים? 0 ביקורות
המלצות נוספות עבורך
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 29 ₪
מודפס 79 ₪
דיגיטלי 29 ₪
מודפס 60 ₪
דיגיטלי 40 ₪
קינדל 40 ₪
מודפס 82 ₪
דיגיטלי 38 ₪
קינדל 38 ₪
מודפס 78 ₪
דיגיטלי 40 ₪
מודפס 86 ₪
דיגיטלי 40 ₪
מודפס 70 ₪
הירשמו לרשימת התפוצה של ביבוקס
Powered by blacknet.co.il