מארז המשפיעניות
משפיענית רשת שמחפשת אהבה ובחור רודף שמלות עם פחד ממחויבות הופכים לשותפים לדירה.
זה נשמע כמו התחלה של בדיחה גרועה.
אלא שזו לא בדיחה - אלו החיים שלי.
הייתם חושבים שלאחר עשרה שיברונות לב מעשרה בחורים שונים, כבר אודה בתבוסה.
נהההה. לא אני.
אתם מכירים את הביטוי: קשה באימונים - קל בקרב?
כי עכשיו אני יוצאת לקרב על ליבו של האחד.
התוכנית: לאתר כל אחד ואחד מהאקסים שלי בתקווה לפרפרים וניצוצות.
המטרה: למצוא את המיועד.
לשם כך אני רותמת לתוכנית את טרוור מטקאלף, לוחם האש והשותף שלי לדירה, שמעדיף לרוץ אל תוך בניין בוער מאשר להסתכן במערכת יחסים רצינית.
הוא אומר שאני משוגעת.
אני אומרת שהוא גבר ציני וקטן אמונה.
אבל ככל שהזמן חולף ורשימת האקסים מתקצרת, אני מתחילה לתהות - הייתכן שהאחד המיועד לא מופיע ברשימה כלל, אלא ישן לו בחדר שבקצה המסדרון?
אקס על הכוונת מאת סופרת רבי־המכר איימי לי הוא קומדיה רומנטית מחממת לב על רומנטיקנית חסרת תקנה וגבר זעפן שלא מאמין באהבה שנאלצים לחלוק דירה.
זהו הספר השני בסדרת המשפיעניות, קדם לו הספר אהבה מסט ראשון, אשר זכה לביקורות נלהבות. כל ספר מתייחס לזוג אחר וניתן לקריאה בפני עצמו.
את יודעת שהיום שלך עובר חלק כשהקיאו עלייך ומישהו גנב לך את היוגורט מהמקרר בחדר הצוות. והשעה רק שבע בבוקר.
מאחר שאני משתוקקת להשאיר מאחור את משמרת הלילה מהגיהינום שעברה עליי, אני עומדת בשולי הרציף ברגליים פשוקות ומרפקים דרוכים, בין מאות נוסעים עייפים בדרכם לעבודה, ששה אלי קרב כדי לתפוס מושב פנוי נדיר ברכבת התחתית.
כבר למדתי דבר או שניים על ניווט בהמון אחרי שראיתי את סבתא פלו, על כל מאה וחמישים הסנטימטרים שלה, מפלסת את דרכה בשעטה במכולת וחובטת בחפים מפשע בעזרת תיק עור הקרוקודיל המזויף שלה בלי להתנצל.
הנוסעים ברכבת התחתית של בוסטון הם אולי לא חמומי מוח כמו סבתות במכולת, אבל הם ירמסו אותך בשביל מושב פנוי בנחישות לא פחותה. יש לי צלקת מזוויעה על השוק השמאלית כהוכחה.
למרבה המזל, לא נשפך דם במלחמה היום. בהשתלשלות אירועים נדירה, אני זוכה לבחור מבין שלושה מושבים — אחד ליד גבר שצרך יותר מדי קנאביס שמתופף באוויר בהתלהבות, מושב נוסף ליד בחורה עם שיער בצבע ורוד־מסטיק שמחייכת בפה פתוח, ומושב שלישי מול זוג קשישים מקסים לבוש במעילים אדומים תואמים שהולמים משלחת נועזת לקוטב הצפוני.
אני תופסת את המושב מול זוג הקשישים ומניחה את התיק למרגלותיי, להוטה להתחמק מהמציאות בעזרת הספר השחוק והנאמן שלי בכריכה רכה. הספר הזה מכיל את כל החולשות שלי — גיבורה תותחית עם לשון חדה ואקס עם עיניים טובות הסובל מעצירות רגשית.
שתי פסקאות לאחר תחילת הסצנה העסיסית על היאכטה, הטלפון שלי מצפצף עם הודעת טקסט מאחותי.
קריסטל: מקווה שעברה עלייך משמרת מוצלחת. ניפגש בקרוב בדירה שלך. הרגע העמסתי את כל הארגזים שלך במכונית! לחיי התחלות חדשות.🎉
קריסטל צעירה ממני בשנתיים, למרות שכולם משערים שהיא המבוגרת מבינינו כי אני גרה אצלה בדירת הסטודיו כבר שמונה חודשים, די והותר לכל הדעות.
"התחלות חדשות," אני ממלמלת בשקט ומנסה להכין את עצמי נפשית לבוקר של עבודת כפיים.
זה עתה קילפתי את עצמי משפל התחתית אחרי שסיפור האושר ועושר שלי הפך לטרגדיה בסגנון של ניקולס ספארקס. למען האמת, הצפי לשינויים נוספים מעורר בי רצון להקיא, אבל אני מנסה לשמור על אופטימיות. מעבר הדירה פירושו שאוכל לקרוא על הספה שש שעות ברצף בלי שאף אחד יזרוק עקיצות וקריסטל תזכה לפרטיות עם הארוס החדש שלה, סקוט — שאיתו אני מחליפה דירה.
הרכבת התחתית פונה בעיקול חד תוך כדי צווחה מחרישת אוזניים, והירך שלי נצמדת לירכו של זר גמור. העונג שבתחבורה ציבורית. כשאני מעיזה להעיף מבט בשכן הנעים שלי, זוג עיני תכלת מצועפות לוכדות את עיניי מאחורי משקפיים במסגרת שריון צב. גוון תכלת השמיים המרשים של עיניו עומד בסתירה מוחלטת לשערו הג'ינג'י העבה להפליא.
כחובבת מושבעת של ספרי רומנטיקה, אני יודעת היטב שקשר עין שאורך יותר משלוש שניות צופן בחובו לא מעט פוטנציאל רומנטי.
"ספר טוב?" קולו צרוד וכמעט ישנוני.
מרוב הלם, אני מחפשת בפניו אות לציניות. זה הקטע בקריאת רומנים רומנטיים — כריכות ספרים שעליהן מתנוססים דוגמנים מושכים בעליל, בעירום חלקי ושרבוב שפתיים תאוותני שהופכות ליעד נצחי ללעג והתנשאות. ברוכים הבאים לפטריארכיה.
הזיעה נקווית בתוך החזייה שלי כשהוא מחייך וחושף שיניים לבנות כל כך שהן נראות מלאכותיות בתאורת הרכבת התחתית שכמעט גורמת לי לשבץ. השאלה שלו תופסת אותי לא מוכנה והוא שם לב, כי מייד לאחריה הוא אומר בביישנות, "אני קורא קצת ספרי מתח רומנטיים, אם רצית לדעת."
הבהונות שלי מתפתלות בתוך הנעליים האורטופדיות. האם הגורל מעניק לי כפיל של הנסיך הארי שקורא רומנטיקה וניחן במיומנות רגשית? מאחר שכל הרוגע והנינוחות התנדפו ממני, אני מתיזה לעברו שאלות בקצב מסחרר. "אתה קורא רומנטיקה? אילו סופרות קראת? אילו ספרים?"
אני נמנעת מתנועות פתאומיות כשהוא מטה את ראשו ומשתהה. "אוקיי, עלית עליי. שיקרתי. בסך הכול רציתי תירוץ לדבר איתך. אבל אני באמת קורא," הוא מוסיף ומבטו נודד מהתיק שלי אל כפות רגליי.
"מה הז'אנר האהוב עליך? ובבקשה אל תגיד שירה," אני מתחננת. שיהיה ברור, אין לי שום דבר נגד שירה, אבל כשהייתי באוניברסיטה, עברתי גוסטינג מבחור שעשה פואטרי סלאם, וזה עדיין כואב.
"אימה. יש לי התמכרות חולנית לאימה, האמת," הוא מודה ודוחף את משקפיו על גשר האף.
תפרי המחוך הדמיוני שלי מאיימים להתפקע מרוב הנאה מודחקת. אני לא קוראת אימה, אבל גברים מתחת לגיל שישים שקוראים סיפורת בקביעות הם זן נכחד שיש להגן עליו בכל מחיר.
"רוחות חורשות רע או דם וקרביים?"
הוא מעווה את פניו ומתחבט במה לבחור. "אפשר לומר גם וגם? זה קריפי מדי?"
"זה על גבול המורבידי. אבל אין לי בעיה." ממש אין לי בעיה.
"אני נייט." הוא מציג את עצמו ואז מחייך כמו נסיך מסרט של דיסני.
"אני טארה." המבטים שלנו שוב נפגשים, והדופק שלי מרקיע שחקים. הלב שלי הולם במרץ ובפראות. או שאני עומדת לחטוף התקף לב או שנקלעתי למפגש רומנטי עם גבר מושלם מסותת לסת. קשה לי להחליט.
אם לא הייתי לבושה במדי האחות הכי לא מחמיאים וחסרי גזרה שברשותי, הייתי כנראה פוסעת במעבר הרכבת התחתית בזרועות מתוחות כמו אישה עליזה ומאושרת בגיל העמידה בפרסומת לתרופה נגד אלרגיות שסוף־סוף חווה שמחת חיים בלי עיניים דומעות וגודש באף.
תוך עשר דקות גיליתי על נייט את כל מה שהייתי צריכה לדעת. הוא בן עשרים וחמש (צעיר ממני בחמש שנים, אבל אני מוכנה להפוך לקוגרית בשבילו), עובד בחברת השקעות, בעל דירה משלו, הוא יעדיף חרדל על פני קטשופ אם ייתקע באי בודד ומספיק בטוח בגבריות שלו כדי להודות בחיבתו לאלבום החדש של טיילור סוויפט. יצורים כמוהו הם החלום הרטוב של כל קוראת רומנטיקה. הגבר פשוט מקרין פוטנציאל לנפש תאומה, ואני גומעת אותו בשקיקה כמו מים ביום שרבי.
למעשה, הוא זוכה למעמד נפש תאומה כשהוא מנופף בהתלהבות אל פעוט בעל פנים מלאכיות שמדדה הלוך ושוב לאורך המעבר. שלום לך, טיפוס אבהי.
איפה הכינורות? זה עתה התאהבתי ממבט ראשון.
אם זה היה רומן רומנטי, העננים היו מתפזרים בצאתנו מתחנת הרכבת בכל תחנה אפשרית, שלובי ידיים ובצעדים תואמים. היינו מקדישים את היום הקריר באוקטובר לדברים הרגילים שעושות נפשות תאומות — התנערות מכל אחריות שהיא, טיול באתרים אקראיים בעיר, שתיית אלכוהול עטוף בשקית נייר חומה וגילוי על המטען הרגשי שאנחנו נושאים איתנו על רקע השקיעה. בסוף הלילה, הוא היה מאמץ אותי לחיבוק לוהט תחת השמיים זרועי הכוכבים ומרעיף עליי נשיקה מסעירה, עדיף עם קצת לשון.
מתברר שזה לא רומן רומנטי. אין לי אפילו הזדמנות לבחור שם לגולדן רטריבר ולארבעת הילדים שטרם נולדו לנו. בחיים הלא ספרותיים של טארה לי צ'ן, מתרחשים האירועים הבאים בסדר כרונולוגי:
1. הרכבת התחתית נעצרת בפתאומיות. המוני אנשים שועטים אל היציאה.
2. קבוצת נוסעים חדשה נדחקת פנימה. בחור צנום בחולצת טריקו עם הכיתוב לחיות בכושר ובאושר על תלבושת לייקרה מלאה ניגש למושב הפנוי היחיד למורת רוחה השקטה של אישה בהיריון מתקדם מאוד.
3. כשההמונים מתיישבים, נייט הנפש התאומה שלי כבר לא לידי. למעשה הוא נעלם לחלוטין.
4. וגם התיק שלי.
לייב עם #טארה_מלכת_הרומנטיקה — מותו של המפגש הרומנטי
[טארה מופיעה על המסך בסנטר מורם, נראית מתנשפת, שיער אסוף לאחור בקוקו לא מחמיא וקווצות שיער מבצבצות. היא הולכת בנחישות על מדרכה עירונית סואנת בשכונה מפוקפקת.]
טארה: שלום, חובבות רומנטיקה, ברוכות השבות לערוץ שלי, שבו אני מדברת על כל מה שקשור ברומנטיקה. קודם כול, אני רוצה להתנצל על ההפוגה שלקחתי בימים האחרונים. הייתי עמוסה מאוד בעבודה ובאריזה לקראת מעבר הדירה שלי, שבמקרה מתרחש היום. יש!
כיוון שאקדיש את רוב היום שלי לסחיבת ארגזים, הפרק הזה יהיה קצרצר במיוחד. אני רוצה לדבר על מפגשים רומנטיים.
כולכן יודעות שאני מתה על מפגשים רומנטיים מקסימים ומוצלחים. זאת אומרת, הם מרכיב אהוב בספרות הרומנטית. המפגשים האלה בדרך כלל כוללים משקה רותח שנשפך או חוויה על סף מוות. לפעמים הם גולשים למפגשים מכוערים, שבהם בני הזוג מתעבים זה את זה ומאמצים כל דעה קדומה קטנונית לאורך מחצית מהספר. זאת אומרת... עד שהם מגלים את הפן הרגשי זה אצל זה ומתאהבים עד הגג.
[טארה מחכה בחוסר סבלנות בצומת ומביטה במצלמת הטלפון החדש שלה בגבה זקורה.]
בזכות האינטרנט — שלא אתחיל לדבר בכלל על דייטים מקוונים — מפגשים רומנטיים במציאות מתו מזמן, ואני באבל. בעולם הקשוח של ימינו, כל זר, לא משנה כמה הוא יפה תואר, שיוצר קשר עין למשך יותר מכמה שניות רצופות זומם ללא ספק כוונות זדון וישדוד אותך לאור יום. אני מדברת מניסיון.
האם כשאת מגיעה לגיל שלושים התקווה אובדת לחלוטין? אני מתחילה לחשוב שכן. אם מישהי רוצה להעמיד אותי על טעותי בעזרת סיפורים חמודים ומציאותיים על מפגשים רומנטיים, כולי אוזן.
תגובות:
פגשתי את בעלי באינטרנט. אנחנו נשואים באושר כבר 🤍 עשר שנים. למפגשים רומנטיים מייחסים חשיבות מופרזת!
טארה, אני מסכימה איתך לגמרי. גם אני מחכה למפגש 🤍 הרומנטי שלי פנים אל פנים. עדיף בין שורות של
מדפי עץ מאובקים בספרייה ציבורית.😀
הכול בסדר. הכול בסדר.
אני חוזרת על המנטרה הזאת בראש כשאני עולה במדרגות אל הדירה החדשה שלי. אל החיים החדשים שלי.
זה בסדר ששדדו אותי. זה בסדר שאצטרך לבטל את כל כרטיסי האשראי שלי. זה בסדר שנאלצתי לקנות טלפון חדש. זה בסדר שאני עוברת לדירה חדשה בלי לראות אותה מראש. זה בסדר שהיא מתהדרת במעלית מקולקלת תמיד, למרות שאני חסידה נלהבת של אורח חיים נטול פעילות גופנית. הכול בסדר גמור.
כשאני מגיעה לקומה השלישית, אני נשענת לרגע על המעקה הרעוע ומאזנת עליו את כריות הנוי בצורת לב. בין חרחורים, אני מכריחה את הפה שלי למתוח חיוך, טריק שאני משתמשת בו כדי לאתחל את עצמי מחדש בעודי נשאבת למערבולת שלילית.
אין טעם לשנוא את הדירה החדשה שלי. זה אולי לא מלון פאר, אבל לפי מה שראיתי בכניסה המוזנחת עם האריחים הכתומים וגרם המדרגות מבטון שכנראה רדוף רוחות רפאים, זה המקום הכי יפה שאוכל לממן בקו הרכבת התחתית הישיר לבית החולים שאינו דירת מרתף שורצת מקקים. וסקוט הואיל באדיבותו להשאיר לי את רהיטי חדר השינה שלו ללא עלות. הוא לא השתמש בהם הרבה.
אני ממשיכה בעלייה ומזכירה לעצמי ששינוי זה דבר חיובי. המעבר לא מסתכם רק בדירה. אני פותחת פרק חדש בחיים. הזדמנות להתחלה חדשה אחרי שמונה חודשים של מרמור ואבל על החיים שהייתי אמורה לחיות עם הארוס שלי לשעבר, סת'.
בתקופה הזאת לפני שנה הייתי מאורסת באושר, שקועה בתכנון חתונה מפוארת מהחלומות בסגנון סינדרלה בעודי גרה בדירה הנוחה שלנו בביקון היל. ואז, חצי שנה לפני החתונה, סת' החליט שפרק סיום העונה של הישרדות הוא הזדמנות מצוינת לפצוח במריבה דרמטית ולקבוע ש'הוא לא סובל אותי יותר'.
השבט אמר את דברו.
סת' ריינהרט היה הגבר העשירי ששבר את ליבי.
הניסיון להתחיל את החיים מחדש היה מסע, בלשון המעטה. אבל לאחר חודשים של טיפול פסיכולוגי ורביצה על הרצפה של קריסטל, סוף־סוף התעשתּי.
אימצתי שינוי קל בהופעה שלי שהחל בתספורת נועזת (קצרה עם פוני ארוך). החשבונות שלי על ספרים באינסטגרם ובטיקטוק, שבהם מכורים לספרות מתחברים — משגשגים מאוד. שמרתי על המעגל החברתי הפנימי והנאמן שלי שמנה שתי נשים. אחותי ומל. הן קארי וסמנתה, ואני שרלוט (למרות שככל הנראה, כולנו מירנדה).
אולי השנה אפתיע את כולם ואפתח תחביב חדש, כמו קליעה בחץ וקשת, רקמה או רכיבה על אופני הרים. סת' תמיד התרעם על היעדר התחביבים שלי, מלבד קריאה. אולי אקנה עציץ סוקולנט או שבעה, ואקרא להם על שם ילדי משפחת פון טראפ מצלילי המוזיקה.
אין־סוף אפשרויות מפיחות בי מרץ כשאני מגיעה לדירה מספר 404. עד כדי כך שאני פותחת את דלת הדירה הלא נעולה בכוח חזק פי שלושה מהדרוש, כמו רקדנית מקצוענית ששועטת אל מרכז הבמה ודופקת כניסה נלהבת אל חיי החדשים והנוצצים.
אלא שברגע שאני נכנסת, מתברר לי שהפרק החדש בחיי אינו שיפור לעומת הקודם. למעשה, הוא הידרדרות.
לפניי עומד גבר שרירי, מקועקע ועירום כביום היוולדו שמכופף בחורה עם שיער חום על דלפק המטבח.
ברוכה הבאה הביתה, טארה.
אתר ביבוקס הוקם בכדי לאפשר חווית רכישה נוחה ומהירה לקהל חובבי הספרים.
אנו מציעים מגוון ענק של ספרים בקריאה דיגיטלית באפליקציה או במשלוח עד הבית.
