בן־‏קיקי - ביוגרפיה משפחתית

סיפורה של משפחת בן קיקי משתרע על פני מאות שנים וארבע ארצות – ספרד, פורטוגל, מרוקו, ארץ ישראל ומדינת ישראל.

בקהילות היהודים בארצות ערב, בצפון אפריקה ובדגש על הקהילה היהודית במרוקו, צמחה עילית חברתית כלכלית ורוחנית. מנהיגות יהודית רבת עוצמה, מעורבת ומשפיעה על החברה שבה חיה, על מערכות השלטון והדיפלומטיה הבין-לאומית, וגם על העלייה לארץ ישראל, שקדמה לעלייה ההמונית של בני אירופה. יהדות מרוקו, ובמלוא הצניעות המתבקשת, אימותינו ואבותינו— מיקומם ההיסטורי הוא בשורה הראשונה של אנשי הרוח ואנשי המעשה בהיסטוריוגרפיה היהודית המודרנית. החולמים והמגשימים.

הקדמה

את תולדות המשפחה ליקטתי מספרים, מכתבי יד, מפרסומים אקדמיים ומסיפורים שאספתי לאורך השנים.

הסיפור שאני מספר על קורות המשפחה אינו סוף פסוק, בבחינת זה סדר הדברים וסדר הדורות הנכון. נהפוך הוא, אני מציין את מקורות המידע כדי לעודד המשך לימוד ומחקר על שרשרת הדורות המשפחתית ועל קורותיה. המידע בספר זה הוא הבסיס למחקר עתידי — ככל שיתגלו מסמכים, יתגלו תעודות, כתבי יד וספרים, כך יהיה אפשר לחקור וללמוד. אני תקווה שאכן כך ייעשה.

 להקלה בזיהוי הדמויות וההקשר המשפחתי, לכל דמות מספר זיהוי. כדי להבהיר את התמונה הוספתי תיאור קצר של הרקע ההיסטורי על הארצות, על הממלכות ועל הקהילות שבהן חיו אימהות ואבות משפחתנו. זאת כדי להבין, ככל שהמידע שבידיי מאפשר, מה עשו בני המשפחה, מה הייתה תרומתם, ככל שתרמו, לחברה שבה חיו ומה הניע אותם לעלות לארץ ישראל במחצית המאה התשע-עשרה.

אני עושה עוול לנשים ולגברים במשפחתנו שאיני יודע עליהם משום שלא הותירו כתב יד או תמונה או לא הוזכרו במסמך כל שהוא. שמם ותקופת חייהם נעלמו בשרשרת הדורות.

בשנת 1984 בתום תקופת לימודיי בצבא ארצות-הברית, נסעתי לוונצואלה לפגוש את אבי. זו הייתה הפעם השלישית או הרביעית מתוך שש פעמים בסך הכול שפגשתיו. בביתו בעיר קומנה שלחוף הים הקאריבי, בערב חמים ונעים, הנחנו בקבוק ויסקי משובח על השולחן, אט-אט גמענו את המשקה,

ואבא סיפר סיפורים אל תוך הלילה. הסיפורים של אבא על ההיסטוריה המשפחתית הם הבסיס שעליו בניתי את סיפור המשפחה.

עם השנים ליקטתי סיפורים מבני דודתי מסעודה (29) שלמה (32) ויהודה (31) ז״ל, ומשה (352) יבדל״א, מהגברת רות בהלול (לבית בן עזרא) (239), מדוד בן-קיקי (118), סופר ואיש אשכולות יליד טבריה, משמואל שגב ז״ל (143), היסטוריון, סופר, עיתונאי, נכדו של רבי שמואל (95). שאבתי מידע מספרה של הדסה מור ז״ל (123), “יערת הדבש״. סיגל אופיר גפני (אפללו) (409) ריכזה מידע רב, מסמכים ותמונות על משפחת אפללו, שאיתה התקיימו מספר קשרי נישואים במהלך הדורות. בדור החמישי והשישי במרוקו, 1800—1900, נוצרו קשרי נישואים בן המשפחות בן-קיקי וטולידנו.  נעזרתי בעץ המשפחה של משפחת טולידנו ללמוד על קשרי החיתון.

עוד סיפורים, אפיזודות ורכילות שהאופי הסקרני שלי רשם בזיכרוני מאז ילדותי.

בפרק הדן בהיסטוריה של "היישוב הישן" הסתמכתי על מחקר שערכתי במסגרת לימודים באוניברסיטת תל אביב, ועסק בפן החברתי-כלכלי של היישוב היהודי הישן בארץ והשתלבותה של משפחת בן-קיקי כמקרה מבחן להשתלבותן של משפחות שמוצאן בארצות המזרח.

לימוד היסטוריה, בכללו סיפור משפחתי, אינו עומד על אירוע אחד או אירועים אחדים בבחינת אל״ף הוליד את בי״ת. בני המשפחה לדורותיהם חיו ופעלו בסביבה חברתית מסוימת לזמנה, הושפעו ממנה והשפיעו עליה. סיפור המשפחה הוא תמונה מתוך פסיפס תמונות שחיבורן הוא הסיפור ההיסטורי היהודי, נדודים בין ארצות וחברות תרבותיות שונות, ימים של שלווה וזמנים של חרדה, שנאה דתית ורדיפות, עושר ועוני, הצלחות וכישלונות, הסיפור היהודי לאורך הדורות.

הבהרות:

א. במקום שבו מצוין ליד התאריך סימן # משמעו תאריך מאומת ממספר מקורות, הסימן ~ משמעו הערכה.

ב. ספירת הדורות ראשיתה מרבי ראובן אברג׳יל דמתקרי בן-קיקי. הוא, לפי המידע הקיים בעת כתיבת הספר, מייסד השושלת בשם בן-קיקי.

ג. אני משתמש בביטוי "פֶּלֶג" כדי לציין את המשפחה בירושלים או בטבריה, משתי סיבות — "פֶּלֶג" הוא חלק מן השלם, כמו "פלג גוף", ובנוסף הוא משמש לתיאור של שרשרת הדורות של משפחתנו, ככתוב במקורותינו:

"וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ".

יעקב ראובן בן-קיקי

תשפ"ג; 2022