בשביל התקווה

ספר זה יוצא לכבוד שנת העזֹ למדינת ישראל. הספר כולל שתי אסופות ספרותיות בעלות ערך תרבותי־היסטורי־לאומי. קטעי ההגות, השירה והנאומים בספר נאספו כולם בזמן מלחמת חרבות ברזל, כשישראל מצויה במאבק על קיומה. ההנחה המקופלת בין דפי הספר היא שהמלחמה על הבית איננה רק מלחמה ביטחונית על גבולות המדינה וחיי תושביה, אלא נוגעת גם להיבטים של משמעות וייעוד הקיום היהודי והישראלי בעת הזאת. בימים של התמודדות לאומית אנו מבקשים לחזק את רוח האומה ולהפיח תקווה מחודשת דרך בירור שאלות היסוד של זהותנו.

חלקו הראשון של הספר כולל אסופה של קטעי הגות, שירה ויצירה עכשווית המחולקת לארבעה שערים: סיפור, עם, מקום וחלום. אסופה זו מוקדשת לשאלת הסיפור של העם היהודי והקשר לארצו ובוחנת זיקות אלו מתוך פריזמות וכיווני מחשבה מחודשים.

האסופה נחתמת בשער המוקדש לשרטוט תמונת החזון שלה אנו מייחלים כפרטים וכאומה, תמונה הנעה על הציר שבין הצורך להרכיב משקפיים ריאליים ומפוכחים לבין הצורך להוסיף להם עדשה שמגלמת את הראוי, הנֶחְלָם, המְקֻוֶּה.

החלק השני של הספר מאגד נאומים ודברי זיכרון מעוררי השראה שנישאו במהלך מלחמת חרבות ברזל על ידי מפקדים, מנהיגים, מובילים חברתיים, בני משפחה וקהילה ושמשקפים את רוח התקופה ואתגריה. הנאומים מספקים הצצה לרגעים מיוחדים ומכריעים בנפש האומה ומאירים סוגים שונים של התייצבות אנושית לנוכח רגעי שבר וכאב, תעצומות נפש וגבורה.

הקדמה

ספר זה נולד מהצורך לברר מהו סיפורנו המשותף, בייחוד בשעה זו, שבה אנו עומדים בפני אתגרים המחייבים אותנו לחשוב מחדש על זהותנו ועל דרכנו. הספר כולל שתי אסופות ייחודיות, האחת ספרותית־הגותית והאחרת היסטורית־לאומית.

האסופה הראשונה מורכבת מפסיפס טקסטואלי של הגות, שירה וקטעי יומן מן העבר ומן ההווה, המזמינים דיון בשאלות יסוד והמשקפים את מורכבותה של ההוויה הישראלית ואת כוחה. אסופה זו מחולקת לארבעה שערים: סיפור, עם, מקום וחלום. השער הראשון, "סיפור", מוקדש לבחינת הדרכים ונקודות המבט שבהן אנו בוחרים לתאר את תולדותינו ואת מציאות חיינו כאן ועכשיו. בימים אלה, שבהם אנו עומדים בפני שאלות קיומיות נוקבות, מתחדד הצורך לשוב ולספר את הסיפור, כדי להבין טוב יותר מי אנחנו ולאן פנינו מועדות. הסיפור היהודי־ישראלי הוא סיפור שיש בו מחלוקות ושסעים וגם התמודדות עם משברים וצמיחה באמצעות תמהילים ייחודיים של מסורת וחידוש, של זיכרון ותקווה. השער השני, "עם", מוקדש לבחינת משמעות היותנו קהילה הקשורה בעבותות של גורל וייעוד משותפים. הוא עוסק בשאלת מאפייניו וייחודו של העם היהודי אז ועכשיו ומציע קריאות מגוונות ליחס שבין הפרט לכלל ובין אוצרות המורשת לאתגרים החדשים הניצבים בפנינו. השער השלישי, "מקום", מתחקה אחר הקשר המורכב של העם היהודי לארצו, שהוא בעת ובעונה אחת פיזי ורוחני, היסטורי ומתחדש. ימי המלחמה שבהם אנו מצויים היום שבים ומעלים שאלות על מעמדו של המקום, על המחירים שאנו מוכנים לשלם עבור הקיום הלאומי ועל היחס בין היות המקום אמצעי ובין היותו תכלית. השער הרביעי, "חלום", מוקדש לשרטוט החזון אותו אנחנו מבקשים עבורנו ועבור הדורות הבאים. השער נע על הציר שבין הצורך להרכיב משקפיים מציאותיים ומפוכחים ובין הצורך להוסיף להן עדשה נוספת שמגלמת את הראוי, הנֶחְלָם, המְקֻוֶּה.

האסופה השנייה מורכבת מנאומים ומדברי זיכרון מעוררי השראה שנישאו במהלך מלחמת חרבות ברזל על ידי מפקדים, מנהיגים ומובילים חברתיים ושמשקפים את רוח התקופה ואת אתגריה. הנאומים מספקים הצצה לרגעים מיוחדים ומכריעים בנפש האומה היהודית־ישראלית בזמן המלחמה, והם מביאים לידי ביטוי תעצומות נפש שגילו יחידים או קבוצות ברגעי חיים מכוננים. אסופת הנאומים משקפת אף היא את המארג הייחודי של ההוויה הישראלית בימים אלו, המונהגת מלמעלה ומלמטה והנאבקת על חיים, על פשר ועל מוסר, גם כשאלו מופרים. חלק מהנאומים נכתבו מבעוד מועד ונפרסים על פני עמודים, וחלקם נאמרו בעל פה, באופן ספונטני, וההתרגשות ותעצומות הנפש שאפיינו את אותו הרגע ניכרות בהם.

השילוב של קטעי הגות ושירה מכוננים, נאומים ועדויות אישיות חושף סיפור של עם המתמודד עם אתגרי ההווה בעודו שואב השראה מהעבר ומביט אל עבר העתיד. הספר מבקש לחזק את רוח האומה, להאיר דרך ולהציע מצפן ערכי ורעיוני בשעה זו, שבה אנו נדרשים לחשוב מחדש על משמעות הקיום היהודי־ישראלי. בימים של חוסר ודאות וערפל התקווה אינה מותרות, אלא הכרח קיומי; משימה המוטלת על כתפי כל אחד ואחת מאיתנו.