הָאֶפְרוֹחַ שֶׁרָצָה לִנְבֹּחַ

הָאֶפְרוֹחַ נֹחַ שָׁמַע אֶת הַכְּלַבְלַב נוֹבֵחַ וְרָצָה אֶת הַבִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי: לִנְבֹּחַ. זֶהוּ סִפּוּר מְשַׁעֲשֵׁעַ בַּחֲרוּזִים נִפְלָאִים, שֶׁבּוֹ אֶפְרוֹחַ מַחְלִיט לִהְיוֹת הַתַּרְנְגוֹל הָרִאשׁוֹן בָּעוֹלָם שֶׁיּוֹדֵעַ לִנְבֹּחַ בְּאֹפֶן מֻשְׁלָם. הוּא יוֹצֵא אֶל הֶחָצֵר כְּדֵי לִמְצֹא אֶת הַכְּלַבְלַב, אֲבָל לְהַפְתָּעָתוֹ, לְכָל הַחַיּוֹת בֶּחָצֵר יֵשׁ אַרְבַּע רַגְלַיִם וְזָנָב.

אֵיךְ יְזַהֶה אֶת הַכְּלַבְלַב מִבֵּין כָּל הַחַיּוֹת? הַאִם יִמְצָא אוֹתוֹ? וּמָה יְגַלֶּה בְּסוֹף מַסַּע הַחִפּוּשִׂים?

הִצְטָרְפוּ לָאֶפְרוֹחַ בְּחִפּוּשָׂיו אַחַר הַכְּלַבְלַב בֵּין חַיּוֹת הַחַוָּה הַמֻּכָּרוֹת לַיְּלָדִים, שֶׁבְּסוֹפָם הוּא מוֹצֵא דַּוְקָא אֶת עַצְמוֹ וְאֶת זֶהוּתוֹ הַפְּנִימִית וּמַחְלִיט לֹא לְוַתֵּר עָלֶיהָ.

דִּינָה הַתַּרְנְגֹלֶת

אֲדֻמַּת הַכַּרְבֹּלֶת

הֵטִילָה בֵּיצָה.

הִיא דָּגְרָה וְדָגְרָה, וּמָה יָצָא?

מֵהַבֵּיצָה בָּקַע אֶפְרוֹחַ,

וְהִיא מִיָּד קָרְאָה לוֹ נֹחַ.

נֹחַ טִיֵּל לוֹ בַּבֹּקֶר בַּלּוּל,

לְפֶתַע שָׁמַע קוֹל חָזָק וְצָלוּל:

“הַב! הַב! הָאוּ! הָאוּ!"

נֹחַ נִדְהַם וְשָׁאַל אֶת אִמּוֹ:

“מִי זֶה קוֹרֵא שָׁם? מַהוּ שְׁמוֹ?"

אָז דִּינָה עָנְתָה וְהִסְבִּירָה לְנֹחַ:

“בֶּחָצֵר יֵשׁ חַיָּה שֶׁיּוֹדַעַת לִנְבֹּחַ.

זֶה אֵינוֹ תַּרְנְגוֹל וְגַם לֹא תַּרְנְגֹלֶת,

אֵין לוֹ כְּנָפַיִם, לֹא מַקּוֹר, לֹא כַּרְבֹּלֶת.

יֵשׁ לוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם

וְיֵשׁ לוֹ זָנָב.

זֶהוּ הַבְהַב הַכְּלַבְלַב,

הוּא נוֹבֵחַ שָׁם עַכְשָׁו."

“גַּם אֲנִי רוֹצֶה לִנְבֹּחַ,"

אָמַר אָז הָאֶפְרוֹחַ

לְאִמּוֹ הַתַּרְנְגֹלֶת

אֲדֻמַּת הַכַּרְבֹּלֶת.

הִיא חִיְּכָה

וְהִסְבִּירָה לְנֹחַ בְּנַחַת:

“זֶה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי,

גַּם אֲנִי לֹא נוֹבַחַת!

כִּי אַתָּה תַּרְנְגוֹל,

וְתַרְנְגוֹל קוֹרֵא בְּקוֹל."