ואן גוך, האיש שהחברה איבדה לדעת

"ואן גוך, האיש שהחברה איבדה לדעת" נכתב בעקבות ביקור של אנטונן ארטו בתערוכת ציורים של ואן גוך בפריז, כשנה לפני מותו. המניע לביקורו היה מאמר של פסיכיאטר על אודות טירופו של הצייר ההולנדי ולפיו החמַניות הזועמות של ואן גוך וניוונו נבעו מחוסר הסימטריות בפניו ומן העיוות הקל שבמוחו. אם אכן גלום ביצירותיו עֵרך, גרס המדען, הרי הוא פרי אפשרותן האקראית של הפרעות הנפש לחולל תוצאה מאושרת ביבול האמנותי. ארטו, שתיאור זה של הצייר קומם והסעיר אותו, ניגש לכתיבת המסה שלפנינו מייד עם שובו מן התערוכה, ועמל עליה כחודש ימים. נסיבות אלה הן חלק מן הגורמים לצביונו היחיד והמיוחד במינו ולעוצמתו של הטקסט הזה, שמעצימות אותו מעל ומעבר לגבולותיה של 'ביקורת אמנות'.

פוסט סקריפטום
ואן גוך לא מת בגלל שיגעון פשוטו כמשמעו, אלא מכיוון שגופו היה שדה התרחשות לבעיה שסביבה, מאז ומתמיד, נאבקת הרוח הזדונית של האנושות הזאת, זו של עליונות הבשר על הרוח, או של הגוף על הבשר, או של הרוח על האחד ועל האחר.

והיכן, בשיגעון זה, הוא מקומו של האני האנושי?

ואן גוך חיפש את האני שלו כל ימי חייו, במרץ ובנחישות מוזרה.

והוא לא התאבד כי נתקף שיגעון, בתוך טראנס הניסיון שנכשל, אלא להפך, הוא הצליח למצוא אותו לא מכבר ולגלות מה ומי הוא היה, כאשר התודעה הכללית של החֶברה, כדי להענישו על שניתק ממנה, איבדה אותו לדעת.

וזה קרה עם ואן גוך כמו שזה קורה תמיד, כרגיל, בנסיבות של אורגיה, מיסה, מחילה, או טקס דתי כזה או אחר של בִּרכת הלחם והיין, של דיבּוק וגירוש שדים, של שאיבת זרע על ידי סוקובה או עיבור באונס על ידי אינקובוס.[11]

היא חדרה אפוא לגופו,

החֶברה הזו

שזכתה למחילה,

שבורכה,

שקודשה,

ושאחז בה שד,

מָחקה בו את התודעה העל־טבעית שהוא רכש זה עתה, וכמו להקת עורבים שחורים הפושטים על סיביו של העץ הפנימי שלו, הטביעה אותו בגל אחרון, וכשהיא תופסת את מקומו, הרגה אותו.

כיוון שזהו ההיגיון האנטומי של האדם המודרני: מעולם לא עלה בידו לחיות או לחשוב שהוא חי, אלא כנשלט.

images.jpg
[11] לפי אגדות מימי הביניים , הסוקובוס (מלטינית — succuba "יצאנית") היא שֵדה שמפתה גברים (בעיקר נזירים). כדי לשרוד, הסוקובי שואבות אנרגיה מהגברים, לעיתים קרובות עד מצב תשישות ואף מוות. לסוקובוס קיים מקביל ממין זכר הקרוי אינקובוס. לפי פֵטיש המכשפות (Malleus Maleficarum) הסוקובי אוספות את הזרע מהגברים שאיתם הן שוכבות, והאינקובי משתמשים בו להפריית נשים. [חזרה]