מחצית חייו של שי התנהלו על מי מנוחות. גלים של עליות ומורדות, בתנועה
הרגילה של החיים. הגלים הלכו והתגברו, כשסודות שנקברו לפני שנים
במצולות צפים ממעמקים ומאיימים להטביע את הספינה של חייו.
שי, מנהל מצליח, התמודד כל חייו עם ה"סערות" של החיים ולמד להשיב
להן מהלומות. בכל פעם שהחיים איימו עליו במכה, הוא הפעיל את כל כוחו
ונתן להם שתיים, מוכן לשלם את המחיר עד הסוף. הוא נלחם בחינוך שבו
גדל, בקשיים שהחיים זימנו לו, אפילו בבעלי סמכות. הוא לא "ראה בעיניים",
אבל גם לא ראה מה הוא מאבד בדרך ומה המחיר שיש למלחמה.
עד ליום שבו הגיע גל אחד וטלטל בסערה את חייו לנצח. בסערה הזו ידו
הייתה על התחתונה. הוא לא יכול היה לנצח אותה.
לא לבד.
הסערה סחפה אותו פנימה, למעמקים של חוויה ורגש, עד אובדן נשימה. מול
עיניו עמדה ההבנה הצלולה שכדי לא לצלול לתהומות שאין מהם חזרה, יש
לעשות צעדים קיצוניים שעלולים לערער את כל מה שהאמין בו קודם.
ההבנה הובילה אותו לאשפוז מתוך בחירה, ששבר אצלו סטיגמות רבות
והחזיר לו שליטה בחייו.
שי קאופמן, מאובחן מאניה־דיפרסיה בשילוב
פוסט טראומה. מנהל בכיר לשעבר בחברות מן
המובילות במשק, השתחרר ב־ 2017 מאשפוז
בן למעלה משנה בשלוותה. כיום שי ממשיך
בפעילותו כיזם עסקי, במקביל להעברת
הרצאות וסדנאות לשבירת הסטיגמות, ומפתח
המודל "שביל ההגשמה" להשגת מטרות גם
במצבי משבר וקושי.
שי משלב בין העולם העסקי לעולם החברתי, ובשנים האחרונות
מתווה דרך למאות משפחות של מאותגרי נפש.