דף הבית > סודות המלאכים בתנ"ך
סודות המלאכים בתנ"ך
הוצאה: איפאבליש (ePublish) - הוצאה לאור
תאריך הוצאה: 2024
קטגוריה: עיון / ספרות מקצועית יהדות
מספר עמודים: 192

סודות המלאכים בתנ"ך

         
תקציר

"וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה דְמוּת כְּמַרְאֵה אֵשׁ מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה אֵשׁ וּמִמָּתְנָיו וּלְמַעְלָה כְּמַרְאֵה זֹהַר כְּעֵין הַחַשְׁמַלָה" (יחזקאל ח', ב').

מיהם המלאכים שנוצרו על ידי אלוהים ומשמשים כשליחים ומתווכים בין עולם עליון לעולם תחתון?
האם ידעתם שלכול מלאך, שהוא יצור רוחני עליון, יש תפקיד או משימה לפי צו אלוהי - מבלי אפשרות בחירה או שינוי במשימה?

מאז ומתמיד הייתה לי משיכה אדירה לחקור ולאסוף את כל פעילות המלאכים שבכל ספרי התנ"ך.
במהלך הכנת המחקר המעמיק וספר זה שנכתב בעקבותיו התגלו לי דברים חדשים על המלאכים, שאותם אני חולק איתכם ואיתכן, קוראים וקוראות.

בטקסטים שלפניכם אני מתאר בפירוט את עולמם הסודי והמופלא של המלאכים בתנ"ך, את מעשי הפלא והכוח שלהם, את הקשר הקרוב שהיה להם עם בני האדם, את ציר הזמן בפמליה של מעלה שאינו חופף את הזמן  שעל פני האדמה ואת הנבואות המראות את העתיד להיות – אך ורק כאפשרות למעשינו.

ספר מקיף זה מרכז את כל פעילויות המלאכים לאורך כל תקופת התנ"ך, מחזק את המאמינים והפחות מאמינים לשורשינו מתקופת התנ"ך ומראה שיש נבואות שיתגשמו לפי מעשינו, שיש השגחה עליונה בעזרת שליחי האלוהים שהם המלאכים ושכל המחפש ישויות חוץ ארציות ימצא אותן בתנ"ך, כי הן היו בינינו כבר לפני אלפי שנים.

יוסף שושני, נשוי ואב לארבעה ילדים וסב לשני נכדים, שעבד בהייטק (בחברת קומברס) כאיש אבטחת איכות ובעבודות נוספות, לא מפסיק לכתוב ולחדש. לאחר אירוע מוחי בשנת 2017 הוא כותב אף יותר, ובימים אלה עמל על כתיבת ארבעה ספרים נוספים.

ספרו הראשון "הצפנות בתורה" (2009, הוצאה עצמית) נערך ללא עזרת מחשב ומופיעים בו קודים חדשים שעד כה לא התגלו בתנ"ך. ספרו השני "מגן דוד ומלחמת גוג ומגוג" (2011, החממה הספרותית של הוצאת סטימצקי) מתייחס לאיומים על ישראל מצד איראן ואויבים נוספים ועד לירידת המרכבה על הר הבית.

פרק ראשון

ראשית דבר
כבר בילדותי, כשקראתי בספר התנ"ך, הוקסמתי מהמלאכים המוזכרים בספר הספרים של העם היהודי. הייתי רואה אילו מעשים הם עשו שלפעמים נראו כמו מעשי קסמים. פעולותיהם הניסיות, עזרתם לאבות ולנביאים, הנבואות שמסרו והקשר שבין עולם עליון לעולם תחתון. שליחתם למשימה כאן, על פני האדמה, הייתה ועודנה נחשבת לפלא בעיניי.

במהלך קריאת התנ"ך התגלו לי מספר פעמים דברים על המלאכים, שרוב מי שקורא בתנ"ך לא יודע או אינו מודע להם. התרשמתי מאוד גם מהנבואות שהעבירו ופירשו המלאכים, כמו גם מכלי הנשק האולטרה מודרניים שהיו ברשותם. הדבר העיקרי שמשך אותי אליהם הוא שהם לא מעולמנו. תמיד שאלתי את עצמי: כיצד הם נוצרו, מאיפה הגיעו, למה לא כל אחד יכול לראות אותם ולהיכן הם נעלמו בימינו?

בספרי הקודם "מגן דוד ומלחמת גוג ומגוג" (החממה הספרותית של הוצאת סטימצקי) יש התייחסות לפעילות המלאכים המופיעים בתנ"ך ולכלי נשקם המיוחד. ספר זה שהוא דמיוני היה הבסיס לבדיקת כל פעילות המלאכים כפי שמופיעה בתנ"ך.

אחד המראות שהרשימו אותי מכל היה תיאור של מלאך, כפי שראה יחזקאל הנביא: "וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה דְמוּת כְּמַרְאֵה אֵשׁ מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה אֵשׁ וּמִמָּתְנָיו וּלְמַעְלָה כְּמַרְאֵה זֹהַר כְּעֵין הַחַשְׁמַלָה" (יחזקאל ח', ב').

מאז ומתמיד הייתה לי משיכה אדירה לחקור ולאסוף את כל פעילות המלאכים שבכל הספרים שבתנ"ך. במהלך הכנת המחקר המעמיק שעשיתי וספר זה שכתבתי בעקבותיו התגלו לי דברים חדשים על המלאכים, שאותם אני חולק איתכם ואיתכן, קוראים וקוראות.

בטקסטים שלפניכם אני מגלה בין היתר בעזרת ציטוטים מהתנ"ך שלכל מלאך, שהוא יצור רוחני עליון, יש תפקיד או משימה לפי צו אלוהי – מבלי אפשרות בחירה, המלאכים לבושים כאנשים מקומיים ומדברים בשפת המקום, היו להם כלי נשק מיוחדים וקטלניים, מלאכים אינם נראים לבני אדם אם אין הם חפצים בכך (מלאך נראה לאתון של בלעם אך לא לבלעם), מלאך יכול לדבר בתוך נביא (מופיע המלאך הדובר בי), צבא של מלאכים שמרו על אישים ועל עם ישראל ועוד.

לפניכם מספר דוגמאות לפעילות המלאכים בתנ"ך:

למלאך יהוה היה נשק להשמדה המונית:

"וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְהוָה וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים" (מלכים ב', י"ט, ל"ה).

שתי נשים עם כנפי חסידה שרוח בכנפיהם והן עפות:

"וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה שְׁתַּיִם נָשִׁים יוֹצְאוֹת וְרוּחַ בְּכַנְפֵיהֶם וְלָהֵנָּה כְנָפַיִם כְּכַנְפֵי הַחֲסִידָה וַתִּשֶּׂאנָה אֶת הָאֵיפָה בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמָיִם" (זכריה ה', ט').

בספר דניאל יש עדות לכמות העצומה של המלאכים בעולם עליון:"נָהָר שֶׁל אֵשׁ נִמְשָׁךְ וְיוֹצֵא מִלְּפָנָיו, אֶלֶף אֲלָפִים יְשָׁרְתוּהוּ וְרִבּוֹא רְבָבוֹת לְפָנָיו יַעַמְדוּ, הַמִּשְׁפָט יָשַׁב וּסְפָרִים נִפְתְּחוּ" (ז', י').

בספר תהילים מופיע תיאור המתייחס למעמד הר סיני:

"רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ" (ס"ח, י"ח).

עד כה לא נכתב ספר מקיף המרכז את כל פעילויות המלאכים לאורך כל תקופת התנ"ך. ספר זה נותן מידע שלא היה ידוע עד כה, מחזק את המאמינים והפחות מאמינים לשורשיו מתקופת התנ"ך ומראה שיש נבואות שיתגשמו לפי מעשינו, שיש השגחה עליונה בעזרת שליחי האלוהים שהם המלאכים ושכל המחפש ישויות חוץ ארציות ימצא אותן בתנ"ך, כי הן היו בינינו כבר לפני אלפי שנים.

ספר מרתק זה מתאר בפירוט את עולמם הסודי והמופלא של המלאכים בתנ"ך, את מעשי הפלא והכוח שלהם, את הקשר הקרוב שהיה להם עם בני האדם ואת ציר הזמן בפמליה של מעלה שאינו חופף את הזמן שעל פני האדמה.

קריאה מהנה ושנזכה במהרה בימינו לגאולה ולמימוש הנבואות הטובות של אחרית הימים!

יוסף שושני

מבוא
מלאך פירושו שליח.

המלאכים הם יצורים רוחניים עליונים, שנוצרו על ידי אלוהים ומשמשים שליחים ומתווכים בין עולם עליון לבין עולם תחתון. חשיבותם היא עצומה בקשר שבין שני העולמות, כשלכל מלאך יש תפקיד או משימה מסוימת. ניתן לראות זאת כאשר שלושה מלאכים הגיעו לאברהם אבינו וכל אחד מהם ביצע שליחות אחת:

מלאך ראשון – בישר לשרה על הולדת בנה העתידי יצחק.

מלאך שני – בישר את מהפכת סדום ועמורה.

מלאך שלישי – בישר לאברהם על ריפויו מכאב ברית המילה ועל חובתו להציל את לוט ממהפכת סדום ועמורה.

למלאך אין אפשרות בחירה, שינוי במשימתו או יכולת אלתור. הוא פועל לפי ציווי אלוהי ומשימתו נעשית בדיוק כמו שנאמרה לו.

הרמב"ם מגדיר את המלאך כישות שכלית רוחנית נבדלת מחומר. לפי ספר בראשית בריאת האדם נעשתה מן העפר, אך לעומת זאת המלאכים הם יצורים רוחניים שאין בהם אף מרכיב חומרי אלא רוח או אש. אין למלאכים התפתחות רוחנית כמו של האדם. האור של אלוהים נמצא בהם ופועל כנשמה. במילים אחרות, בבני אדם יש נשמה, ואילו אצל המלאכים אור האלוהים הוא נשמתם, ולכן הם חלק ממנו.

בפסוק אחד בספר תהילים מתואר ממה עשויים המלאכים:

"עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת; מְשָׁרְתָיו, אֵשׁ לֹהֵט" (ק"ד, ד').

המלאכים, משרתי האלוהים ועושי רצונו, עשויים מרוח וגם מאש. כשהם נשלחים למשימה הם יכולים להופיע לפי מהותם: שרפות מכל הסוגים, רוחות וסופות. ידועים מקרים שבהם ניצלו משריפה בתי כנסת, ספרי תורה או תפילין, זאת למרות שהאש שרפה את סביבותם ובדרך נס הם לא נפגעו. רוחות וסופות דילגו באורח פלא ולא פגעו באנשים, בבתים או ברכוש.

בתנ"ך ניתן לראות כי המלאכים יכולים להתגשם בצורת בני אדם באופן כה מדויק – עד שהאדם מולם לא מרגיש ויודע שלפני נמצא מלאך מעולם עליון.

קישוט
ספר בראשית
פעמים רבות בספר בראשית מופיעים המלאכים כאנשים רגילים לחלוטין. לפעמים מראם הוא כעוברי אורח, לבושים כאנשים מקומיים, מדברים בשפת המקום, אוכלים, שותים וישנים. האדם, שפגש אותם וראה לפניו אנשים רגילים כבני אדם, לא גילה פרט מזהה שלפיו לא בני אדם לפניו, אלא יכולת ההתחפשות שלהם הייתה מושלמת (בהמשך מופיעה הדוגמה של אברהם ושלושת המלאכים).

אברהם אבינו היה באוהל כשראה עוברי אורח והזמינם אליו.

״יֻקַּח־נָא מְעַט־מַיִם, וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם; וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ״ (י"ח, ד').

אברהם נהג כמנהגו בהכנסת אורחים לאוהלו. קודם כל נתן מים לאורחיו להרוות את צימאונם ולאחר מכן רחיצת הרגליים מהחול ומהאבק ומנוחה בצל מתחת לעץ.

״וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב, וּבֶן־הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם; וְהוּא־עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ״ (י"ח, ח').

לאחר השלבים הראשונים בהכנסת האורחים הכין אברהם לאורחיו אוכל משובח וטעים, ואף השגיח שאורחיו יאכלו. אברהם לא ידע שאלו מלאכים, אלא חשב שהם עוברי אורח. זו הפעם הראשונה שבה נכתב בתנ"ך כי מלאכים אכלו (רש"י מסתייג מכך שהמלאכים אכלו).

חשיבות תיאור האכילה של המלאכים גדולה, כי מטרתם להראות לנו שהמלאכים היו יכולים להידמות לבני אדם בכל, כולל מראה חיצוני, לבוש, אופי, התנהגות, אכילה ושתייה.

גם לוט, בדומה לאברהם, רצה לזכות במצוות הכנסת אורחים בסדום. לכן הוא הציע להם לבוא לביתו לאכול, לשתות ולישון. שוב ניתן לראות כאן בתיאור, כמו במקרה אצל אברהם, שהמלאכים התאימו את עצמם לסביבה ולאחר בקשות רבות מצד לוט הוא הכין להם מצות, ערך להם משתה והם אכלו.

״וַיִּפְצַר־בָּם מְאֹד, וַיָּסֻרוּ אֵלָיו, וַיָּבֹאוּ אֶל־בֵּיתוֹ; וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה, וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ״ (י"ט, ג').

איש – אחד מסוגי המלאכים. לפניכם שתי דוגמאות מספר בראשית:

בתחילת המאבק של יעקב הוא נאבק עם דמות המותארת כאיש. שעת לילה מאוחרת, יעקב נותר לבדו בחשיכה ולפתע הגיעה דמות שנאבקה איתו. הוא ראה מראה כללי של אדם רגיל ולא זיהה תווי פנים. המאבק נמשך זמן רב ללא הכרעה עד עלות השחר.

״וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ; וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר״ (ל"ב, כ"ה).

המלאך, שהיה חלק מפמליה של מעלה, היה צריך לחזור למקומו העליון, ולכן החליט לסיים את המאבק. מכיוון שראה שאינו יכול לגבור על יעקב פגע בצורה מסוימת בירך יעקב:

״וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ; וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר״ (ל"ב, כ"ה).

אך גם פגיעה זו ביעקב לא עזרה למלאך, ויעקב לא שיחרר אותו. לכן פנה ליעקב ואמר:

"וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי" (ל"ב, כ"ז).

יעקב זיהה שמלאך לפניו וסירב לשחררו ללא ברכה. המלאך התרצה ופנה ליעקב:

"וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב" (ל"ב, כ"ח).

המלאך שינה את שם יעקב והודה שיעקב נאבק במלאך מסוג אֱלֹהִים (לפי פרשן התורה רש"י המלאך שנאבק ביעקב היה השר של עשו בעולם עליון).

"וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל" (ל"ב, כ"ט).

יעקב היה סקרן לדעת את שם המלאך (כך ניתן לדעת את רמתו בעולם עליון), אך מלאכים אינם אומרים את שמם לבני אדם. יעקב זכה לברכה מהמלאך אך אין במקרא תיאור של הברכה.

"וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם" (ל"ב, ל').

יוסף חיפש את אחיו, ובדרך מחברון לשכם מצא אותו איש תועה בדרכו.

"וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ, וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה; וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר מַה־תְּבַקֵּשׁ" (ל"ז, ט"ו).

האיש מצא את יוסף, כלומר חיפש אחריו. לפי פרשני התורה ולפי מדרשים שונים האיש הוא המלאך גבריאל. בהמשך מוסיף האיש שהוא שמע את אחיו של יוסף שאמרו: "נלכה דתינה" ולא מקרה הוא הדבר.

ספר שופטים
מלאך יהוה נגלה לעיני אשת מנוח (אימו של שמשון), שזיהתה כי לפניה מלאך. נשאלת השאלה: כיצד ידעה אשת מנוח כי מלאך יהוה לפניה?

לפי פסוק ו' היא ראתה מה שלא ראה מנוח בעלה. היא הצליחה לראות כי המראה של מלאך האלוהים הוא מראה נורא מאוד, כלומר מראה חריג יוצא דופן בשונה ממראה של בן אנוש רגיל ואפילו מפחיד.

״וַתָּבֹא הָאִשָּׁה, וַתֹּאמֶר לְאִישָׁהּ לֵאמֹר, אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּא אֵלַי, וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים נוֹרָא מְאֹד; וְלֹא שְׁאִלְתִּיהוּ אֵי־מִזֶּה הוּא, וְאֶת־שְׁמוֹ לֹא־הִגִּיד לִי״ (י"ג, ו').

"וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ מָנוֹחַ אַחֲרֵי אִשְׁתּוֹ וַיָּבֹא אֶל הָאִישׁ וַיֹּאמֶר לוֹ הַאַתָּה הָאִישׁ אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶל הָאִשָּׁה וַיֹּאמֶר אָנִי" (י"ג, י"א).

למנוח נראה האיש רגיל לחלוטין, למרות התיאור של אשתו לגבי המלאך ודברי המלאך אליו, עדיין לא קלט והבין כי לפניו מלאך יהוה. לכן פנה וקרא לו איש (אין הכוונה למלאך מסוג איש) בחושבו שזה אדם אנושי רגיל בשר ודם.

"וַיֹּאמֶר מָנוֹחַ אֶל־מַלְאַךְ יְהוָה; נַעְצְרָה־נָּא אוֹתָךְ, וְנַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ גְּדִי עִזִּים (י"ג, ט"ו).

מנוח עדיין חשב שלפניו איש רגיל והציע לו לאכול. בפסוק הבא מופיע בפירוש כי מלאך יהוה הופיע לפניו. מלאך יהוה אמר למנוח:

"וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ יְהוָה אֶל־מָנוֹחַ, אִם־תַּעְצְרֵנִי לֹא־אֹכַל בְּלַחְמֶךָ, וְאִם־תַּעֲשֶׂה עֹלָה, לַיהוָה תַּעֲלֶנָּה; כִּי לֹא־יָדַע מָנוֹחַ, כִּי־מַלְאַךְ יְהוָה הוּא" (י"ג, ט"ז).

ספר יחזקאל
"וַיָּבֵיא אוֹתִי שָׁמָּה, וְהִנֵּה־אִישׁ מַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה נְחֹשֶׁת, וּפְתִיל־פִּשְׁתִּים בְּיָדוֹ וּקְנֵה הַמִּדָּה; וְהוּא עֹמֵד בַּשָּׁעַר" (מ', ג').

המלאך שראה יחזקאל הנביא היה שונה מכל דמות אנושית שראה. מראהו היה בצבע מתכתי כמו נחושת – חום אדמדם. לא מובן אם הכוונה למראה החיצוני של הלבוש או לצבע עורו.

ספר ישעיהו
סוד מראם של מלאכים מסוג שרפים

"שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ, שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד; בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו, וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף" (ו', ב').

תיאור יחיד במינו ומפורט המתאר את המלאכים מסוג שרפים שנמצאים בעולם עליון.

ישעיהו ראה את אלוהים היושב בהיכלו בעולם עליון. בתיאורו הוא מזהה מלאכים מסוג שרפים הנמצאים מעליו, כשלכל מלאך יש שש כנפיים. לשרפים יש גם זוג ידיים, כפי שמופיע בפסוק הבא, כשהמלאך עף ובידו גחל שלקח מהמזבח.

"וַיָּעָף אֵלַי, אֶחָד מִן־הַשְּׂרָפִים, וּבְיָדוֹ רִצְפָּה; בְּמֶלְקַחַיִם, לָקַח מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ" (ו', ו').

ספר זכריה
אחד מהסודות של המלאכים, כשפעם אחת ויחידה הופיע בתנ"ך תיאור כזה.

"וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה שְׁתַּיִם נָשִׁים יוֹצְאוֹת וְרוּחַ בְּכַנְפֵיהֶם וְלָהֵנָּה כְנָפַיִם כְּכַנְפֵי הַחֲסִידָה וַתִּשֶּׂאנָה אֶת הָאֵיפָה בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמָיִם" (ה', ט').

זכריה ראה דבר ייחודי. הוא הסתכל כלפי מעלה וראה לנגד עיניו שתי נשים מתעופפות באוויר. יש להן כנפיים המחוברות לגופן כמו כנפי חסידה שמאחוריהן יש רוח. אין פירוט לגבי מה יוצר את כושר התעופה שלהן, ובנוסף לכך הן יכולות לעופף וגם לשאת משא איתן.

זו הפעם הראשונה והיחידה שבה בתנ"ך מופיעות בתנ"ך מלאכיות. המשמעות היא שיש בעולם עליון מלאכים משני המינים.

ספר דניאל
"וָאֶשָּׂא אֶת־עֵינַי וָאֵרֶא, וְהִנֵּה אִישׁ־אֶחָד לָבוּשׁ בַּדִּים; וּמָתְנָיו חֲגֻרִים בְּכֶתֶם אוּפָז" (י', ה').

לפתע ראה דניאל איש כשהכוונה היא למלאך, וייתכן שזהו גבריאל המלאך שלבש בגדים שדמו לבגדי הכהן הגדול שבבית המקדש ועל חגורתו היה תכשיט עשוי זהב.

"וּגְוִיָּתוֹ כְתַרְשִׁישׁ, וּפָנָיו כְּמַרְאֵה בָרָק וְעֵינָיו כְּלַפִּידֵי אֵשׁ, וּזְרֹעֹתָיו וּמַרְגְּלֹתָיו, כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל; וְקוֹל דְּבָרָיו כְּקוֹל הָמוֹן" (י', ו').

זהו אחד התיאורים המפורטים ביותר של מלאך המופיע בתנ"ך כולו. תיאורו החיצוני של המלאך הוא כמו אדם: יש לו גוף, פנים, עיניים, זרועות ורגליים אך גופו נראה כעשוי מאש וקולו כקול המולה ורעש. המראה שלו הוא של גוף מטאלי/מתכתי בצבע נחושת, בדומה לתיאורים של יחזקאל שגם ראה את החיה והתיאורים שלו כללו: תרשיש, אש, ברק ונחושת קלל.

מה חשבו הקוראים? 0 ביקורות
המלצות נוספות עבורך
עוד ספרים של איפאבליש (ePublish) - הוצאה לאור
הירשמו לרשימת התפוצה של ביבוקס
Powered by blacknet.co.il