תחנות החיים של הזוגיות

כיצד להיעזר בספר?

כשאשה פוגשת גבר ולהפך, מתחילה מערכת יחסים ונוצרת זוגיות. אולם, חיים זוגיים הם משימה מורכבת ומאתגרת, שבה הזוג עובר תחנות שונות המצריכות שינויים וצמיחה. כל שלב מעמיד את בני הזוג בצומת שבו הם מחשבים מסלול מחדש ומצריך מהם גיוס כוחות לשינוי הזוגיות והתאמתה לשלב החדש. בעידן הנוכחי, שבו שיעור הגירושין גדל, לא כל הזוגות יעברו את כל התחנות יחדיו והם צפויים להחליף בן זוג באחת מהן.

האם אתם זוג שמתלבט כיצד לשרוד במערכות ארוכות טווח ומה לעשות על מנת לשפרן?

אם כן, זהו ספר על יחסים, זוגיות ומשפחה. מטרתו של ספר זה היא להתייחס לכל תחנות החיים בחיי הזוג וכן להעלות סוגיות שכיחות בתחום הזוגיות. הוא בא להציג נקודות מבט נוספות וגם להעניק פרספקטיבה נוספת לבחינת הסוגיות והמכשולים בחיים הזוגיים. הוא אינו מתיימר לדעת מהו הפתרון הטוב ביותר, אלא להדגיש כי אותה סוגיה פירושה דברים שונים אצל זוגות שונים. ההתמודדות עמה חייבת לקחת בחשבון את השוני האישי, הזוגי וההקשר שבו היא מתרחשת.

כיצד להיעזר בספר?

מקווה אני שהוא יעניק לכל קורא נקודות למחשבה ויאפשר בחינה מחדש של מכשולים וסוגיות שאתן הוא מתמודד. אפשר לקרוא את הספר כולו או לקרוא רק את הפרק המתאים לכם, בהתאם לשלב או לנושא המעניין אתכם. הקורא מוזמן לשוטט בין הפרקים השונים, לבחור את אלו שגילה סקרנות לגביהם ולקוראם בסדר המתאים לו.

אף כי זהו ספר מעשי, הוא נועד גם להציג תיאוריות שונות העוסקות בזוגיות ובמערכות יחסים, כדי לספק תמונה ברורה על השיטות והתהליכים העומדים בבסיס ההמלצות והתובנות ליחסים זוגיים טובים. יש לציין כי על אף הצגת מונחים מקצועיים התרחקתי ככל האפשר מן העגה המקצועית והשתדלתי לבטא בשפה ברורה את השקפותיי.

הספר בנוי כך, שבתחילה הוא בא להכיר לקורא בתמציתיות רבה ועל קצה המזלג את הגישות השונות בנוגע לזוגיות ולהסברת התהליכים בחיי הזוג. חלק זה הנו תיאורטי יותר ובא להעמיק את הידע על עמודי היסוד, המבנה והתהליכים הזוגיים. בהמשך, יתמקד הספר באירועים שכיחים בחיי הזוג. חלק מהאירועים אופייניים לתחנה שבה נמצא הזוג וחלק הנם אירועים ובעיות המלווים את הזוג לאורך כל תחנות חייהם.

ספר זה אינו מהווה חלופה לטיפול ואינו מתיימר לצלול לעומק סוגיות שונות. תפקידו להעלות נושאים שכיחים בחיי הזוגיות, לעורר מודעות, להבין את הבסיס שממנו הן נובעות ולהציע דרכי התמודדות. לבירור בעיות עמוקות וספציפיות יותר יש לפנות לספרות מקצועית שמתמקדת בנושא זה ומנתחת אותו לעומק.

ספר זה שואב את הנושאים השונים המוצגים בספר מן הפרקטיקה והניסיון שלי בשנותיי הרבות כמטפלת זוגית. הנושאים שנבחרו הנם השכיחים ביותר במפגשים הטיפוליים. כמובן שיש עוד נושאים רבים שלא נכתב עליהם בספר זה, בשל היותם שכיחים פחות.

על הקורא להבין כי על כל נושא שיוזכר להלן אפשר לכתוב ספרים שלמים וכן להעמיק עוד יותר. לכן, המטרה של ספר זה היא להנגיש מידע באופן תמציתי, מעבר לנאמר בשיחות סלון עם חברים, לגרום לקורא לעצור ולעודד אותו לראות צדדים נוספים בכל סוגיה או בעיה ולזכות את הקורא בנקודות מבט נוספות ואחרות שיתמכו בדרכן לפתרון בעיות. הוא אינו בא להחליף טיפול או ייעוץ אישי, זוגי או משפחתי, אלא לשמש גורם מדרבן לקחת פסק זמן לחשיבה ולשיקול דעת מעמיק ולהתבוננות מחודשת על הבעיה. כך אפשר יהיה להבין ולראותה גם באופן שונה ולהגיע לפתרונות אחרים.

הספר מתייחס מטעמי נוחות הכתיבה לזוגות הטרוסקסואלים, אך כל מה שכתוב בו נכון ומתאים לכל צורה קיימת של זוגיות, כמו זוגיות חד מינית, ולא בהכרח זוגיות של גבר ואישה בלבד.

פרקי הספר בנויים על פי התחנות בחיי הזוג והיחיד בזוגיות. הוא מנסה להקיף את מרבית הסוגיות השכיחות והאופייניות לתחנות אלו. כל פרק מתאר באופן כללי את השלב או התופעה וכן מתייחס לאירועים ומצבים שכיחים בזוגיות. כל מאמר מציג את הנושא דרך סיפור מקרה, מסביר את התופעה וכן מציע אפשרויות התמודדות עמה. חלק מהסיפורים כתובים בלשון זכר וחלקם בלשון נקבה, מפאת הנוחות בלבד, אך הוא נכון לכל המגדרים.

כל הנאמר בלשון זכר ונקבה יכול להיות נכון גם ההפך. מטרת הפרקים להוסיף ידע. אין לראות בהם מאמר פסיכולוגי מקצועי וגם לא סמכות מקצועית, אלא להתייחס אליהם כמקור המעודד פסק זמן לחשיבה שונה ושקילת אפשרות לראות את המצב בצורה אחרת. אולי פתיחת צוהר זה תעודד רצון לפנות לטיפול מקצועי ומעמיק.
כל השמות המופיעים בספר הם בדויים והפרקים מבוססים על מקרים שונים וכל קשר ביניהם למציאות מקרי בהחלט.

שער ראשון - זוגיות מהי

מדוע מתחברים? התיאוריות השונות על זוגיות

פרק 1
זוגיות מהי?
כמספר הזוגות כן מספר הגרסאות להגדרת זוגיות. כמעט בלתי אפשרי למצוא הגדרה נכונה. זוהי משימה קשה ביותר, כך שהשאלה היא, איך מגדירים? איך מתחילים?
"אומרים זוגיות/אהבה יש בעולם, מהי אהבה, מהי זוגיות?"

זוגיות מוגדרת כ"מערכת יחסים הדוקה הנוצרת בין שני אנשים" (ויקיפדיה). בהגדרה זאת רב הנסתר על הגלוי, מאחר שהיא כללית ומעורפלת מאוד. השאלה הנשאלת היא כיצד יוצרים קשר הדוק הכולל חיי שיתוף ויחסים זוגיים, וכן כיצד מצמצמים את הפער בין הגדרה תיאורטית להגדרה מעשית.

אצל זוגות מסוימים קיימת נטייה להביט על זוגות אחרים ולנסות לחקות את מערכת היחסים. יש הנוטים להתחקות אחר זוגות ולנסות להעתיק את הדינמיקה לתוך מערכת היחסים שלהם. זה נתפס בעיניהם כחלום ורוד שעומד בסתירה למערכת הזוגית שלהם.

על כל זוג לדעת כי כל אחד מבני הזוג מגיע לזוגיות מבית הוריו כשהוא כבר טעון ערכים, מנהגים, סגנון חיים, מסרים בין דוריים ומודל זוגי טוב או רע. אלו הם היסודות שעליהם שניהם מרכיבים את הזוגיות החדשה ומסמנים את הפער בין המודל הזוגי לפנטזיות של כל אחד מהם.

מלאכת בניית זוגיות טובה הנה קשה ומורכבת, היא אינה דבר מובן מאליו וכן אינה צומחת מאליה, אלא דורשת עבודה יום יומית והשקעה רבה כדי שהטוב של היום בזוגיות ימשיך גם למחר. לפי הפסיכולוגית וירג'יניה סאטיר, הזוגיות נדמית כמפגש בין שני קרחונים שבהם רב הנסתר על הגלוי ובני הזוג צריכים לגלות את אשר מתחת למים. כלומר, על כל אחד מבני הזוג לעמול רבות ולהשקיע מחשבה רבה כדי להגיע למצב שבו הוא מסופק באופן אישי וזוגי.

זוגות רבים אכן חולקים בית משותף, חשבון בנק משותף, מגדלים ילדים ביחד ומבלים. לכאורה, הם מנהלים חיי שיתוף ורואים עצמם כזוג ואף החברים סביבם מתייחסים אליהם כך, אך הם עדיין אינם חברים טובים וקרובים. בפועל, זוגיות היא מעבר לכל הדברים הללו. היא מבנה חדש שנבנה על ידי הזוג בעמל רב. לכן, לא כל מה שנראה לעין מצביע על מערכת יחסים זוגית אמיתית. המרכיב הסודי שיוצר זוגיות טובה ומיטיבה הוא אותו מרקם מיוחד וייחודי.

מהו אותו מרקם?
המרקם הזוגי מתהווה בין בני הזוג ואינו אפשר להעתקה או לשכפול, כי מה שמתאים לזוג אחד אינו מתאים לזוג אחר. גם אם המרכיבים של הזוגיות דומים, הם בכל זאת יוצרים אצל כל זוג רקמה מקורית שנמצאת רק אצלם. כאשר הרקמה המתהווה טובה ומספקת, היא מסמלת את היכולת של בני הזוג להיות גמישים ורכים אחד כלפי השני. המרקם הוא פלסטלינה המשנה צורה ויכולה ליצור דברים עד כדי כך שהם אינם חוששים להתמזג ולהתערבב יחדיו, מאחר שהם חשים ביטחון עצמי וביטחון זוגי. ברם, כאשר הרקמה המתהווה הנה חלשה ורופפת, היא מתריעה על כך שבני הזוג מגלים נוקשות וקשיחות. בדיוק כפי שחומר קשה ומוצק, כמו ברזל, אינו מסוגל להתרכך ולהתמזג עם חומר אחר, אזי אי אפשר להתערבב משום שכל אחד מבני הזוג מתבצר במרחב שלו.

אין זוגיות אחת דומה לרעותה, שכן את הזוגיות הזאת בונים שני אנשים בעלי שוני אישי שצריכים ליצור שיתוף שיביא בחשבון את כל המרכיבים האישיים של כל אחד מהם לחוד ושניהם ביחד. זוגיות מהווה שלם הגדול מסך חלקיו מאחר שהחלקים המרכיבים את הזוגיות מקבלים משמעות אחרת כאשר הם מהווים חלק ממכלול (סינרגיה - מושג שהתווה אריסטו).

כיצד יוצרים זאת?
כל זוגיות נכספת ליצור מרקם משלה, אולם מאחר שאין קורסים או לימודים המלמדים כיצד ליצור אותה, כל זוג מנסה בדרכים שונות ליצור אותה בעצמם. הדרך לבנותה רצופה שאלות ותהיות המביאות את הזוג לטלטלות ביחסיהם, עד אשר הם מגשימים את החלום המשותף. יש כאלו שמנסים בדרך של ניסוי וטעייה. הם בוחנים דרכים שונות, מנפים ממנה את הרע ומשאירים את מה שטוב עבורם. יש כאלו המסתכלים על זוגות אחרים וחושבים שכמו במחשב אפשר להעביר דברים משם לזוגיות שלהם ב"העתק הדבק". זוהי דרך שיש בה בעייתיות רבה, מאחר שאין זוגות דומים זה לזה, לא כפרטים ולא כזוג.

זוג שרוצה להצליח צריך לעבור יחד כברת דרך כדי להשיג את הזוגיות הרצויה. הוא צריך להבין כי מה שיצר הוא נכון לתקופה מסוימת ולפתח רגישות כדי לשנות את המרקם בהתאם לשינויים האישיים, הזוגיים והמשפחתיים.

הדרך להשגת זוגיות טובה ומיטיבה כרוכה בהשקעה רבה ובדיאלוגים שבהם לכל אחד מבני הזוג יש מקום להביע דעה, להקשיב לאחר, להפנים את הצרכים האישיים והזוגיים ולהפגין מוכנות לוויתורים הדדיים וכן לאורך רוח וסבלנות.

מה קורה לזוגות שאינם מסופקים מהחיים הזוגיים?
רחל ודוד הם זוג שהתעייף מוויכוחים ומריבות בשל השוואה מתמדת לזוגות אחרים.

דוד טוען: "רחל אף פעם לא מרוצה וזה קורה תמיד לאחר מפגש עם זוגות אחרים. היא מנהלת רשימה כמה להם טוב יותר מאשר לנו, ורוצה שאתנהג כמו הבעל של החברה. אחרי מפגש כזה אני מרגיש נחות ומתוסכל ולא עובר זמן והמריבות מתחילות".

נשאלת השאלה, כיצד ההשוואה לזוגות אחרים משפיעה על הזוגיות?

זוגות שאינם מסופקים מהחיים הזוגיים שלהם מחפשים דרך להתמודד עם התסכול. אחת הדרכים היא נטייה לערוך השוואה לזוגות אחרים. בהשוואה זאת עולה בדרך כלל שהזוגיות של אחרים טובה יותר ומוצלחת יותר.

השוואה לאחרים היא חלק בלתי נמנע ונפרד מחיינו. כל אחד רוצה לדעת היכן הוא נמצא בהשוואה לאחרים, במה הוא טוב יותר ובמה הוא חסר. ההשוואה לאחרים היא טבעית ויכולה לתרום ולהועיל לזוג וליחיד, אולם הסכנה היא שההשוואה רק תסיט את בני הזוג הרחק מהבנת הצרכים האמיתיים שלהם.

הסכנה בהשוואה לזוגות אחרים
זוגות נוטים לשכוח שזוגיות היא בבואה של האנשים המרכיבים אותה. לכן, אין זוג אחד דומה למשנהו. זוגות המסתכלים על זוגות אחרים רואים תמונה חלקית בלבד של הזוג, הם רואים רק את מה שהזוג השני רוצה להראות ונותנים לכך פרשנות שמתאימה להם. כך שמה שנראה לנו חיובי אולי זה כך רק למראית עין.

בדרך כלל, כשזוג אינו מסופק, הוא נוטה לראות ביתר שאת את שחסר וקיים אצל זוגות אחרים. פעמים רבות תובנה זאת מסתמכת על פרי הדמיון ומשאלות לבם בלבד. לכן, אנו רואים זוגות אחרים כמוצלחים גם אם ההצלחה אינה קיימת באמת.

סביר להניח, כי זה נכון תמיד ואין אנו יודעים את האמת על הזוג האחר, גם אם הזוג הוא חבר טוב שלנו ומשתף בחוויות שלו. האמת ידועה אך ורק לזוג עצמו ולא לאחרים.

כל זוג שחושב שהזוגיות של אחרים טובה יותר, כנראה לא השקיע די בזוגיות שלו. הדרך למדוד הצלחה בזוגיות היא התרכזות זוגית בלבד על כל פניה.

אז איך יוצאים מזה?
יש להתרכז בזוגיות שלהם ולא של אחרים כי ההצלחה נמדדת בשינוי שהזוג עושה בחייו הזוגיים. ההתבוננות בזוגות אחרים והניסיון לערוך השוואות באים על חשבון התמקדות בזוגיות שלהם ובהשקעה שלהם בזוגיות, שכן זוגיות מושגת רק בעמל רב ולאורך זמן. בניית הזוגיות אינה מסתיימת אף פעם ולכן אי אפשר לנוח על זרי דפנה, אלא יש להמשיך לדאוג לתחזוקה שוטפת. כמו שגנן מטפח את גינתו, כך צריך לטפח את הזוגיות.

מה אפשר לעשות כדי שאהבה תוכל להתמיד - סודה של אהבה זוגית
השאלה הנצחית שבבסיס הזוגיות היא האם יש נוסחה שתבטיח זוגיות לאורך זמן? מה אפשר לעשות כדי שהזוגיות תהיה טובה?

זוגות רבים מתלבטים בשאלה מהי אהבה וכיצד אפשר לשמור על מערכת יחסים לאורך זמן. מהי הנוסחה הנכונה לניהול מערכת יחסים והאם יש כזאת? מהו חלקו של כל אחד מבני הזוג בבניית מערכת יחסים טובה ומספקת?

רבים מהזוגות נוטים לחפש פתרונות קסם מהירים דרך התבוננות באחרים, קריאה של ספרי הדרכה ומגזינים. אך הם אינם יכולים למצוא בהם פתרונות. ניהול זוגיות אינו משתווה ללקיחת מתכון מהשכנה. ואכן, ספרי הדרכה אינם נותנים מענה כפי שמציעים ספרי טיולים ובישול.

לא רק זוגות התחבטו בשאלות אלה במרוצת הדורות וההיסטוריה האנושית. פילוסופים, מדענים, סופרים ואנשי רוח התלבטו רבות בשאלה מהי אהבה וכיצד לשמור עליה. במאה האחרונה גם פסיכולוגים רבים החלו לעסוק בכך. אם נרצה, נוכל לאמץ את תשובתו ההיתולית של הפילוסוף הדני סרן קירקגור לשאלה זו: ״אם יתחתן, יתחרט על זה. אם לא יתחתן, יתחרט על זה. אתה תתחרט בכל מקרה. זו, רבותי, תמצית הפילוסופיה״. אנסה להציע להלן דרך איך לא להתחרט.

הקישור בין אהבה רומנטית למערכת יחסים הנו המצאה מודרנית. עד לפני כמאה שנים הייתה קיימת הפרדה בין אהבה לרומנטיקה. כפי שהגדיר זאת פרויד, "במקום שהם אוהבים, אינם חושקים, ובמקום שהם חושקים, אינם יכולים לאהוב". זוגיות נוצרה למטרת הולדה וליצירת המשכיות ואילו רומנטיקה נוצרה לתענוגות והרפתקנות. רק בעת המודרנית באה הזוגיות לחבר בין שני מרכיבים אלו. היא נעשתה מורכבת ומסובכת יותר.

אציין כמה משתנים המשפיעים על היחסים כיום:

בעבר, תוחלת החיים הייתה קצרה יותר ולכן הזוגיות לא הייתה ארוכת טווח כמו היום.

בעבר, מספר התחנות שעבר הזוג היו קטן והן היו פשוטות, ואילו היום מספרן רב ומורכב יותר.

בעבר, התפקידים של כל אחד מבני הזוג היה ברור ומוגדר: תפקיד הבעל היה לפרנס ותפקיד האישה לגדל ילדים. עתה כל זוג צריך לבנות את הזוגיות שלו לפי צרכיו. כל זוג צריך ליצור את החלוקה המתאימה לו וכן נוספו פונקציות נוספות שמערכת היחסים צריכה לספק כמו חברות, שותפות ואינטימיות.

כיום, זוגות מקדישים זמן ומחשבה כיצד לפעול כדי שמערכת היחסים שלהם תשרוד לזמן ארוך ומה לעשות כדי לשפרה. הדרישות היום ממערכת יחסים הן שהאהבה והתשוקה יחיו יחדיו. יש להבין כי שתיהן תכונות אנושיות דומות ביסודן, אולם הן מכוונות למטרות שונות לגמרי. האהבה מחפשת יציבות, שליטה, המשכיות וודאות ואילו תשוקה מחפשת הרפתקה וחידוש. בעוד אהבה מחפשת את הדברים הדומים בקשר הזוגי, הרי התשוקה מחפשת אחר החלקים החסרים באישיות ואת השוני.

אהבה ורומנטיקה מתייחסות שתיהן למצב רגשי כלפי אדם אחר. באהבה הרגש קשור להתקשרות, לאכפתיות ולביטחון שיש בהם הרבה קביעות וחזרות, והיא מביאה את האדם להתמסר לשני לטווח ארוך למען ההמשכיות. לעומתה, הרומנטיקה מתייחסת להווה בלבד. היא מחפשת פנטזיה וחוויה מסעירה ומרגשת, אולם נוטה להתפוגג עם הזמן והיא קצרת מועד. היא זקוקה לחידושים, להרפתקאות ולהט, שכן המוכר הוא האויב המר שלה, משום שהיא רוצה עוד ועוד ממה שאין די ממנו.

כיצד אפשר לשמר אהבה ותשוקה במערכת יחסים ארוכת טווח?
זוגיות ארוכת טווח מנסה להפוך את האהבה לבטוחה ויציבה יותר, אולם ניסיון כזה עלול לסכן את קיומה של האהבה. ככל שמנסים להגן עליה, חונקים את הקשר ויוצרים מצב של תלות הולכת וגדלה בין בני הזוג. על מנת להגביר את תחושת הקביעות והיציבות בתוך האהבה יש להתעלם מהשינויים האישיים והסביבתיים. אמנם, זה ניסיון לבנות "חומת מגן" לאהבה ובכך לקבע את הקשר, אך בדרך זאת יש סכנה גדולה להמשך הזוגיות, כי ביסוס הקביעות ושימור הקיים אינם מציאותיים ואינם לוקחים בחשבון שהחיים משתנים ללא הרף והשינויים הם הכרחיים לקיום המשך הזוגיות.

שימור האהבה על ידי קביעות ויציבות הוא זה שפוגע בה והופך אותה לריקה מתוכן וחלולה. התחושה של יציבות וקביעות היא אשלייתית ומדומה. היא מתעלמת מהשינויים, מהחולשות ומההבדלים. היא מתכחשת לשוני בין בני הזוג כדי להדגיש רק את הדומה ביניהם. לכן, שימור הזוגיות באופן זה הוא שפוגע בה ו"הורג" את הקשר הזוגי.

כיצד שומרים על האהבה?
איך אפשר לשים בכפיפה אחת את האהבה והתשוקה? הפילוסוף פרידריך ניטשה התייחס לסוגיה. הוא השווה את הפיצול בין אהבה ותשוקה לדרך שבה גבר ואישה בונים בשקיקה ארמונות בחול. הם ממשיכים בלהט לבנות ארמונות למרות שהם מודעים לגאות ההולכת וקרבה. לפי ניטשה, הרומנטיקה כמוה כמחזורי גאות ושפל - באה והולכת, אובדת כמו ארמון החול עם הגאות ונגלית מחדש עם בוא השפל. בהמשך לאותו משל, מציין ניטשה כי אהבה היא כמו טירה גדולה ומשעממת, שעומדת יציבה וקבועה לנצח. אמנם, ארמונות החול דורשים השקעה ומאמץ בבנייה מחודשת באופן חוזר ונשנה, בכל פעם שגל מופיע, אולם הם מאפשרים גמישות, חדווה וחידוש.

סטיב מיטשל, פסיכולוג אמריקאי, מוסיף ומבהיר את הדימוי של ניטשה ואומר כי ארמונות החול הם כמו הרומנטיקה בזוגיות ועל הזוג לטפחה כך "שהמציאות הופכת לפנטזיה והפנטזיה הופכת למציאות". על בני הזוג לנהל משא ומתן על מנת למצוא איזון בין אהבה ותשוקה על ידי ויסות הדדי. עליהם ללמוד לתעל את הרגשות והצרכים של כל אחד מהם מבלי להרוס ולשלוט אחד בשני. עליהם ליצור מצב שבו המחויבות לא תהיה נוקשה מדי עד כי לא תאפשר ספונטניות וכן שהספונטניות תהיה רבה מדי עד כי תמגר את המחויבות.

על הזוג להבין כי הם מסכנים את המשך הזוגיות בכך שהם לוקחים את המחויבות שבאהבה כדבר מובן מאליו, בכך שהם מנהלים את יומם כאילו הכול מוכר וידוע ומדכאים כל ניצוץ של חידוש והרפתקנות. זוג שרוצה כי יחסיו ימשיכו לטווח ארוך חייב להבין כי כל אחד מבני הזוג הוא ישות משוחררת ועצמאית ויש להיות ערים לשינויים שהם חלק בלתי נפרד מכל זוגיות. או במילותיו של מיטשל, "מאחר שאנו משתנים ללא הרף, האהבה לעולם אינה נשארת כשהייתה".

ככל שעולה המודעות לסכנה שבאהבה, היא לא תילקח כמובנת מאליה. ההתייחסות לבן הזוג לא תהיה כאל מוכר וידוע, אלא כישות עצמאית ומשוחררת. במערכת היחסים יש אפשרות לגלות גם חידוש והרפתקנות ובכך להגדיל את הסיכויים להמשכיותה.

זוג הרוצה שיחסיו יהיו מלאים אהבה ותשוקה, צריך מחד גיסא לשמור על מסגרת היחסים הבסיסית ומאידך גיסא, לאפשר לשינויים שקורים בחיים כמו למשל, שינוי תעסוקה, מעבר דירה, ילדים מתבגרים, לבוא לידי ביטוי ביחסי אהבה ובזוגיות. כמו כן, מומלץ לגוון את חיי האהבה בחידושים שיתאימו לבני הזוג ולפתוח פתח לתחומי עניין חדשים ומשתנים בכל עת.

זוגיות טובה היא אתגר לשני הצדדים ומה שהיה נכון לה אתמול אינו בהכרח נכון לה היום ובוודאי שלא מחר.

העבר האישי והשפעתו על בחירת בן הזוג ועל איכות הזוגיות - על פי תיאוריות שונות
תיאורטיקנים רבים ניסו להסביר כיצד החץ של קופידון יוצר את ההתאהבות, איך שני אנשים זרים לגמרי מתאהבים. איך זה קורה שמתאהבים דווקא באדם מסוים ולא באחר? כיצד נוצרים אותם "פרפרים בבטן" שמבשרים לנו כי אנו מאוהבים?

למען האמת, גרעין הסיפור הזוגי מתחיל הרבה לפני ההיכרות של כל אחד מבני הזוג. זרעי ההתקשרות טמונים בעברו של כל אחד מהם. למעשה, זרעי הסיפור והעבר האישי של כל אחד אפשרו יצירת סיפור משותף שצמח לכדי חלום משותף של הווה ועתיד. הסיפור האישי שנושא כל אחד מהם משליך על היחסים המתהווים באופן זה שמצד אחד הם מתווים מגע רך, נעים ואוהב ומצד שני עשויים לפצוע, להכאיב ולהעיב על הקשר.

כל אחד מביא עמו לקשר ערכים, אמונות, סגנון חיים ומסרים בין דוריים שעליהם מושתתות הברית הזוגית ותפיסת העולם שלהם לגבי זוגיות ומשפחה. כל אלו מחלחלים לתוך הקשר הזוגי ובאים לידי ביטוי בהתנהגות היום יומית של כל אחד מהם. גורמים אלו יוצרים את ההסכמות והפערים ביניהם וכן קובעים את מידת שביעות הרצון של כל אחד מהקשר.

יש בסיפורי העבר להאיר ולהסביר את הגורמים לבחירת בן זוג, כיצד הם תופסים את חלוקת התפקידים ביניהם, מהו תפקיד ההורים, מהן הפנטזיות שלהם, מהם הגורמים לחילוקי הדעות.

אציג חמש גישות תיאורטיות על מנת להדגים כיצד העבר האישי מחלחל לזוגיות:

הגישה הבין-דורית של מארי בואן - אבי הגישה הבין-דורית:
לפי גישה זאת, יש לבחון התנהגויות ובעיות במשפחה ובזוגיות דרך העדשה הבין-דורית. הזיכרונות המשפחתיים שמכילים ערכים, דרכי התמודדות עם מצבי כעס ותסכול ודרכי העברת רגשות כמו רוגז ושמחה נשמרים כמו מטען גנטי שעובר בתורשה מדור לדור. אלו אותן רוחות רפאים מהעבר שמשפיעות באופן ישיר על חיי היחיד ועל הזוגיות, לחלקן אנחנו מודעים ולחלקן לא. הן עוברות כחוט השני מדור לדור. רוחות אלו קובעות את איכות החיים ודרכי התמודדות עם סוגיות שונות שמתעוררות בחיי הפרט והזוג. הן מחלחלות לחיי היום יום של היחיד ומשפיעות על היחסים הנרקמים בינו ובין סביבתו ועל המערכת הזוגית ומנתבות אותם לטוב או לרע.

מה אפשר לעשות? את העבר אי אפשר לשנות. אולם, כל אחד אחראי ליצירת הווה ועתיד טוב יותר לו, לבן הזוג ולמשפחתו. לכן, יש לפתח מודעות לעבר הבין-דורי של כל אחד, לבדוק במה הבעיות הזוגיות דומות לאלו של ההורים ודורות קודמים במשפחת המוצא ולנסות לפתח דרכים חדשות להתמודדות. כפי שברפואה הגנטית אפשר לאתר ולהימנע מהורשת גנים בלתי רצויים לצאצאים, כך אפשר גם לעקוף רוחות רפאים מכאיבות על ידי פיתוח תגובות מושכלות שאינן אוטומטיות, ליצירת נתיב זוגי חדש.

גישת "הלא ידוע המשפחתי" - אביבה מזור
גישה זאת טוענת כי משקעי העבר ורסיסי זיכרונות משפיעים על התנהלות היחיד במהלך חייו. ייחודה של גישה זאת הוא שהיא שמה דגש על הסודות המשפחתיים ודרכי פתרון קונפליקט במשפחה.

לפיה, כמעט לכל משפחה יש סוד משפחתי העובר מדור לדור. סודות אלו אינם מדוברים, מאחר שיש הנחה בסיסית במשפחה שלא מדברים עליהם. לפיכך, הם מקימים חומה בין בני הזוג שמביאה אותם לתחושה של זיוף והכחשה המחלחלת למרחב הזוגי. קביעה זאת אינה מאפשרת להתייחס בצורה אותנטית לרגשות ומביאה להתעלמות מכאב ולריחוק במערכת היחסים.

סודות משפחתיים נוצרים מסיבות שונות שמקורן בושה (לדוגמה, בגידה), דעות קדומות (כמו יחס לעדה או לנטיות מיניות), מהתנהלות לא נכונה (כמו פשיטת רגל), מהסתרה של אירועים בשל חשש מקנאה משפחתית (זכייה בפיס).

נקודה נוספת שמדגישה הפסיכולוגית אביבה מזור היא שלכל משפחה סגנון משלה להתמודד עם סכסוכים וקונפליקטים. יש משפחות המתמודדות באופן ישיר דרך מערכת יחסים פתוחה וגמישה ויש משפחות המתקשות להתמודד עם הקונפליקטים ומפתחות דרכים עקיפות להתמודדות על ידי הכחשה והדחקה. כמו מחיקת האירוע כלא היה, או אי התייחסות לרגשות שעולים בעת הקונפליקט. דפוסים שהתאימו למשפחה מסוימת לא בהכרח יתאימו למשפחה החדשה שנוצרה. דרכי התמודדות אלו מחלחלים לזוגיות ויוצרים מצבים שבהם יש אירועים שאינם מדוברים ואינם מעובדים. כתוצאה מכך נוצרים ריחוק וזרות בין בני הזוג עד כי הקשר הזוגי מתרוקן מתוכן.

מה אפשר לעשות?

יש לבנות מרחב אישי שבו כל אחד מבני הזוג מציג נקודת מבט שלו ללא צנזורה וללא שמירת סודות. על כל אחד מהם להבין כיצד פתרו קונפליקטים במשפחה שלו ולפתח דרכים חדשות לפתרון על ידי אימוץ גישה לא שיפוטית ולא ביקורתית.

תיאוריית ההתקשרות של ג’ון בולבי:
מתכונת היחסים הראשוניים עם דמויות תקשורת משמעותיות בילדות המוקדמת (כמו הורים), יוצרת אצל כל אחד מאתנו מודלים התנהגותיים שלפיהם אנו תופסים את העולם ויוצרים ציפיות לגבי התגובות המצופות מהסביבה.

מערכת היחסים הרומנטית המתהווה בבגרות, דומה לקשר שנוצר עם דמויות תקשורת משמעותיות בילדותנו. אצל ילדים שגדלו במערכות יחסים שבהן ההתקשרות הייתה בעלת רמת יציבות נמוכה והם חיו בתחושת חוסר ביטחון עם דמויות משמעותיות, מערכות היחסים שלהם בבגרותם ילוו בקשיים ביצירת אינטימיות, חוסר סיפוק ביחסים ורמת יציבות נמוכה ביחסים המתהווים.

אולם מי שחוו בילדותם קשרים חמים ובטוחים, סביר להניח כי ייהנו בבגרותם ממערכות יחסים מספקות ובטוחות. מי שגדל עם הורים שניהלו תקשורת לא עקבית, יפתחו חרדה בבגרות, עד כדי כך שלא יאמינו כי האחר מסוגל לאהוב אותו וייטו להגיב בכעס ובתסכול. לעומתם, יש כאלו שיעדיפו לא להיות תלויים באחרים ולא יפתחו מערכת יחסים זוגית.

מה אפשר לעשות?

על כל אחד מבני הזוג לזהות את דפוס התקשורת שינק בילדותו ולהבין כיצד הוא משפיע על מערכת היחסים הזוגית. יש ליצור מערכת יחסים חמה ותומכת על ידי העלאת המודעות של כל אחד מבני הזוג לצורכי השני על ידי כך שכל אחד יעניק לבן זוגו את התמיכה שהוא זקוק לה.

תיאוריית הקרחון של וירג’יניה סאטיר:
תרפיסטית אמריקאית, המאמינה שהמפגש הזוגי כמוהו כמפגש בין שני קרחונים שבו רב הנסתר על הגלוי. למעשה, רואים רק את קצה הקרחון הצף על פני המים. כך גם ביחסים בין-אישיים רואים רק את ההתנהגות הנצפית של האדם ועל פיה מנחשים ומפרשים את הרבדים העמוקים יותר בהתנהגותו. החלק הגלוי של האישיות מהווה רק חלק קטן ממכלול אישיותו, כמו שהחלק הגלוי של הקרחון הנו חלק קטן ממה שמסתתר תחתיו.
החלק המוסתר באישיות הוא הרבדים המכילים את הכמיהות של האדם לאהבה, ביטחון, שייכות, מימוש עצמי, חופש וקבלה. הרבדים מתהווים בעברו של היחיד כתוצאה מאינטראקציה עם אנשים משמעותיים בילדות והם משפיעים על עמדותיו, רגשותיו, ציפיותיו ותפיסותיו.

כדי להגיע לרבדים העמוקים יש להתייחס לתקשורת במובן הרחב של המילה. כלומר, להתייחס לתוכן הדברים, הבעת הפנים, מנח גוף, טון, נימת הדיבור וקצב הנשימה. יש לתת את הדעת, האם יש חפיפה בין התקשורת המילולית לבין התקשורת הבלתי-מילולית.

כל זוג צריך להבין כי כל אחד מהם מבטא את רגשותיו בצורה שונה. תרגום לא נכון של רגשות ומחשבות של בן הזוג השני יכול לעורר קונפליקטים ובעיות בזוגיות. אך בני זוג שישכילו להבין את השונות ביניהם ירוויחו בכך שיביאו לצמיחה של הקשר. נוסף לכך, כשמפתחים יכולת קבלה ולמידה של צורות שונות של ביטוי אותו רגש מביאים להעצמת הערך העצמי של כל אחד מהם.

יציאה מתוך תבנית קבועה של ביטוי רגשות ומחשבות מביאה את הזוג להתפתח בכיוון חדש וחיובי ומביאה עמה הזדמנות לחיזוק הקשר ובניית אמון. בכך מתאפשר לכל אחד מהם להביא לידי ביטוי את הרבדים העמוקים יותר באישיותו. הדרך לעשות זאת לפי סאטיר היא לשאול שאלות, ליצור חוויות משותפות, לבדוק מחדש את הנחות היסוד שכל אחד הביא מבית הוריו ולזנוח תפיסות ודעות קדומות שפגעו בקשר.

מה שהאחר רואה באישיות האדם השני, הוא אותו חלק מהקרחון הנגלה מעל פני המים שסאטיר מכנה "עמדת הישרדות", שגם קובעת את סגנון התקשורת האופיינית לאדם במצבי לחץ. עמדה זאת נרכשת כתוצאה ממפגש עם משפחת המוצא והיא מתהווה בילדות. לפי וירג’יניה סאטיר קיימות ארבע עמדות הישרדות. כולן נמצאות בכל אחד מאתנו, פועלות ברמות ובתדירות שונות, אך לכל אדם יש עמדת הישרדות אחת שהיא דומיננטית יותר מהאחרות.

העמדות הנוצרות הן:

1. עמדת המרצה - אדם בעל סגנון זה עושה הכול כדי לרצות את כולם. הרצונות והמחשבות של האחרים ובן הזוג חשובים יותר משלו. כתוצאה מכך הוא חש חסר ערך ומוותר על שלו מחשש מדחייה.

השפעה על הזוגיות - בן הזוג מרגיש כי אין מי שעומד מולו, כאילו בן הזוג "נעלם". כדי להתמודד עמו יש ליצור אווירה נעימה שבה הוא יוכל להרגיש בטוח לבטא את רגשותיו ורצונותיו.

2. עמדת המאשים - אדם בעל סגנון זה משליך את תסכולו וכעסו על השני עד כדי ביטולו, הוא מאשים את האחר בכל הדברים הרעים שקורים לו. בדרך זאת הוא משיג את רצונותיו אך בד בבד מבודד עצמו מאחרים.

השפעה על הזוגיות - בן הזוג של המחזיק בעמדת המאשים מרגיש מפוחד וחסר ערך. הוא חושש להתעמת עם השני, כי בסופו של דבר הוא תמיד יצא אשם. מצב זה יוצר התרחקות וניכור. לכן, השיחה צריכה להתנהל לפי הכלל הבא: קודם קובעים מהי מטרת השיחה ומהם רצונותיו ובכך מייתרים את הצורך בהאשמה.

3. עמדת השכלתני - אדם בעל סגנון זה נוטה ללוות את דבריו בהסברים לוגיים ואובייקטיביים ובדרך זאת מתכחש לרגשות שלו, של הזולת ושל בן הזוג. הוא בעל סגנון נוקשה, המפגין קרירות, איפוק וריחוק מאחרים.

ההשפעה על הזוגיות - תחילת השיחה עמו צריכה להתייחס לשיקולים ההגיוניים ורק לאחריה אפשר לתת מקום לרגשות ורצונות.

4. עמדת הלא רלוונטי -.אדם בעל סגנון זה רוצה להשיג תשומת לב ולכן משתמש בדרכים מניפולטיביות להשגתן. הוא ייטה להסיט את מוקד השיחה מהנושא הרלוונטי וינסה להתעלם מהבעיה.

השפעה על הזוגיות - השיחה צריכה לפתוח בהרגעה ורכישת אמונו. לנהל את השיחות עמו בצד פעילות נוספת, כמו הליכה.

5. התיאוריה של ג'ון גוטמן - העקרונות להשגת נישואים מאושרים:
הפסיכיאטר האמריקאי, היחיד שבנה את התיאוריה שלו על פי מחקר אמפירי שנמשך 15 שנים. במחקר השתתפו 3000 זוגות, שאותם הקליט בעת מריבה. הוא התבונן בהבעות פניהם, שפת הגוף, טון הדיבור והאמירות של אחד לשני. לפי אופן המריבה הוא ניבא מי מהזוגות יצלח את הזוגיות ומי ייפרד. אמנם כל הזוגות רבים, אולם לפי מחקר זה האופן שבו הזוג מנהל את המריבה קובע אם מערכת היחסים שלהם תשרוד.

לפי גוטמן ישנם ארבעה "פרשים" שאם אחד מהם או יותר נוכח בעת מריבה, אזי גדלים הסיכויים שהזוגיות לא תשרוד. הפרשים הם:

1. בוז - שפת הגוף מעידה על בוז דרך גלגול עיניים או מבט.

2. ביקורתיות - הטחת עלבונות, שיפוטיות, מילות גנאי וזלזול בעת המריבה.

3. התעלמות - הורדת מסך והתעלמות מבן הזוג.

4. התגוננות - בן זוג המתנצל כדרך להדוף את הביקורת.

כשרוצים שמערכת יחסים תשרוד לטווח ארוך צריך להימנע מלהשתמש בפרשים אלו בעת המריבה. יש להתייחס בכבוד ובהוגנות, לפתח דרכים כדי להתמודד עם קונפליקטים, ליצור חוויות חיוביות ולעשות מחוות נעימות אחד כלפי השני ולצבור חוויות טובות.

לעתים, בעידנא דריתחא, בני הזוג מתקשים לשמור על הוגנות וכבוד, ונופלים לשימוש באחד או יותר בפרשים אלו. הוא מציע דרך פרקטית כיצד למזער את הפגיעה ביחסים. לפי זה, אפשר לתקן זאת על פי נוסחת פיוס שהיא: יש לומר חמישה דברים חיוביים על כל שימוש בפרש שלילי. אין די בהתנצלות בודדת, לאחר פגיעה או התנהגות לא מכובדת, אלא יש לפצות את בן הזוג בחמש אינטראקציות חיוביות לפחות. כאשר חמש המחוות צריכות להתבצע סמוך לאירוע.

איך שומרים על האהבה - מדוע מערכת יחסים שמתחילה בתקוות גדולות נכשלת?
דן ורינת הם זוג צעיר אוהב מאוד, והם חוששים מאוד שלא ידעו לשמור על אהבתם. הם רואים סביבם זוגות חברים שהחלו את חייהם המשותפים באהבה גדולה, אך לאחר זמן מה האהבה נעלמת ותהום נפערת ביניהם. הם באו לבדוק האם אפשר לשמור על האהבה לאורך זמן.

צודקים רן ורינת, מרבית הזוגות מתחילים את חייהם המשותפים באהבה גדולה ולאחר שנים רבות יחד, חלקם מוצאים כי הזמן היטיב עם אהבתם והם מאושרים בזוגיות שלהם. לעומתם, יש זוגות שמוצאים עצמם פגועים וחיים בזוגיות נטולת אהבה וקרבה. נשאלת השאלה, מה אפשר לעשות כדי שהאהבה לא "תברח"?

בעידן הנוכחי, שבו שיעור הגירושין הולך וגדל, זוגות צעירים רבים מגיעים לפני מיסוד הקשר ביניהם לקליניקה שלי ושואלים מה עליהם לעשות כדי שהאהבה שלהם תישאר. הם מסתכלים בחרדה על זוגיות של חברים שהחלה באהבה גדולה אבל מוצאים עצמם מתכתשים ללא הרף עד כי הם מגיעים לרבנות. גם זוגות ותיקים מתלבטים בשאלה זאת. למעשה, כולם מחפשים את התבלין המיוחד, או נוסחת קסמים שלא תיתן לאהבה שלהם לדעוך.

פסיכולוגים ופילוסופים רבים ניסו לענות על שאלה זאת, החל מאלו שמאמינים שאהבה היא עניין מקרי ורק בני מזל משיגים אותה. גישה זאת דוגלת ב-" ."Fall in love לעומתה, יש גישות שגורסות שיש מה לעשות כדי לשמור על האהבה וזוהי אמנות שאפשר ללמוד אותה.

לפי הגישה הטוענת כי אהבה היא עניין מקרי, רק אם יש לאדם מזל הוא מוצא את הנפש התאומה שלו שמעוררת אצלו "פרפרים בבטן". מי שהזוגיות שלו נכשלת, פשוט לא נפגש עם האדם הנכון וצריך לחפשה במקום אחר.

אך כפי שכולנו יודעים, שלב "הפרפרים בבטן", נמוג במהלך הזוגיות. על הזוג ליצור ולהשקיע ביצירת ריגושים חדשים על מנת לשמור על אש האהבה, או כפי שניטשה אמר, "המשיכו לבנות מחדש את הארמונות בחול". לכן, מי שלא ישקיע בכל יום מחדש, אהבתו תימוג.

יש המתייחסים לאהבה כאל עסקת חליפין, תן לי ואתן לך. מערכת היחסים נשארת כל עוד יש איזון בחליפין של כל אחד מבני הזוג. האהבה מסתיימת כאשר אחד מבני הזוג חש שהתמורה שהוא מקבל אינה שוות ערך למה שהוא נותן. בגישה זאת מתייחסים לאהבה כאל עסקה כלכלית.

הגישה שאני מצדדת בה ומאמינה בנכונותה היא גישתו של אריך פרום כפי שהיא מוצגת

בספרו "אמנות האהבה". לפיו, היכולת לאהוב היא אמנות נרכשת כמו כל מקצוע לימוד אחר. השלב הראשוני הנו תיאורטי ורק לאחר מכן עוברים לשלב המעשי. אהבה דורשת אימון והשקעה על בסיס יום-יומי, כמו לימוד נגינה בפסנתר.

אריך פרום הבחין בין אהבה בוגרת, המתמקדת בכך שהיחיד אוהב ללא קשר לאהבתו של בן הזוג כלפיו. זאת לעומת אהבה לא בוגרת המתייחסת לרצון של היחיד להיות נאהב והתלות שלו באחר.

לפי גישה זאת, אם ברצוננו באהבה אמיתית אנו צריכים לשמור על קיומם של המרכיבים הבאים במערכת היחסים:

נתינה - יכולת לתת ללא תנאי וללא תלות באחר.

דאגה – לדאוג לאחר וזהו תנאי בסיסי לאהבה.

אחריות - היכולת להיענות לצרכיו של האחר.

מתן כבוד - קבלת האחר ללא שיפוט וביקורת וללא תנאים.

ידיעת האחר - אפשרות להכיר ולדעת את נבכי נפשו של האחר לפי צרכיו.

כדי שמרכיבים אלו יתקיימו במערכת הזוגית, נדרשות מכל אחד מבני הזוג עבודה יום יומית והשקעה רבה בבן הזוג. זוגות אשר יאמצו גישה זאת צפויים להחזיק במערכת יחסים איכותית וטובה לטווח ארוך. הם משביחים את יחסיהם עם השנים כמו יין טוב.

איזו גישה נכונה? לעניות דעתי יש לשלב בין הגישות. השקיעו, למדו את בן הזוג והגיעו לאהבה בוגרת, כך שהתמורה שאתם מקבלים תהיה בעלת ערך לשני בני הזוג, על כל אחד לפעול ולעשות את המרב כדי לשמור עליה ולא לאבדה. לתבל את היחסים בריגושים על מנת לעורר את תחושת ה"פרפרים בבטן".

מה הזוג יכול לאמץ מגישה זאת? יש לנסות לראות כיצד להשקיע ולהגדיל את הערך של הבחירה כדי להשאירה אטרקטיבית בכל עת. יש לערוך שינויים בהתנהגות על מנת להתאים אותה לשינויים המתרחשים בסביבה, כך יובטח שהקשר ישתבח עם השנים.

צורות רבות לאהבה
זוגות רבים מתחבטים בשאלה איזה סוג של אהבה הם רוצים והאם הם השיגו אותה. הפער בין מערכת היחסים המצויה למערכת היחסים בפנטזיה קובע את מידת שביעות הרצון של הזוג מיחסיו. ברם, גם כשמערכת היחסים אינה עונה על הציפיות של הזוג, אין זה אומר שאי אפשר לשנותה ולשפרה. הפסיכולוג האמריקאי רוברט סטרנברג מצא דרך לאבחן את סוג האהבה של הזוג כדי לאפשר לו לזהות ולשפר את המרכיבים שמצריכים שינוי, לדעתם, וליצור את האהבה שהם רוצים.

רוברט סטרנברג, פסיכולוג אמריקאי, כתב ספר המוקדש לאהבה על כל תהפוכותיה. הוא גורס שלא החץ של קופידון הוא הקובע את מהות היחסים, אלא שלאהבה יש צורות שונות וסוגים שונים וכי אין די באהבה ליצור זוגיות מוצלחת ולהחזיקה בקשר לטווח ארוך. למעשה, האהבה תלויה בשלושה מרכיבים היוצרים משולש, אשר גודל הזווית בין מרכיבים אלו קובע את סוג היחסים.

שלושת המרכיבים של המשולש היוצרים את הסוגים של האהבה:

הצלע הראשון – אינטימיות - מרכיב רגשי - היא מידת הקרבה, הפרגון והאמפתיה כלפי בן הזוג, היכולת של הזוג להרגיש חברות המאפשרת פתיחות ביחסים ביניהם התורמת לתחושת היחד.
הצלע השנייה – תשוקה - מרכיב הנעתי - עוצמת המשיכה הפיזית והמינית של בני הזוג האחד לשני.
הצלע השלישית – מחויבות - מרכיב הכרתי - היכולת להיות נאמנים ואחראיים לבן הזוג לאורך זמן באה לידי ביטוי דווקא ברגעי משבר. לפי סטרנברג, מרכיב זה הוא השומר על הזוגיות והנו החשוב ביותר.
לפי סטרנברג אהבה ממומשת וטובה נחשבת כזו כאשר בקשר ישנם כל שלושת המרכיבים: אינטימיות, מחויבות ותשוקה בצורה משביעת רצון.

שלושת מרכיבים אלו יוצרים שמונה סוגים של יחסים שאותם הוא מכנה "משולשי אהבה":
היעדר אהבה - מערכת יחסים שנעדרת אינטימיות, מחויבות ותשוקה לכן זוהי אהבה שטחית, כמו שני אנשים זרים.
אהבה רומנטית - מערכת יחסים שיש בה אינטימיות ותשוקה והיא נעדרת מחויבות.
חיבה - מערכת יחסים שיש בה רק רכיב אחד - אינטימיות, אך היא נעדרת מחויבות ותשוקה.
אהבה אשלייתית, או בשם אחר "אהבה חסרת היגיון" - מערכת יחסים שיש בה הרבה תשוקה ומחויבות אך היא נעדרת אינטימיות וקרבה. לכן, סופה לגווע מהר כי היא כמו אהבה הוליוודית.
אהבה עיוורת - מערכת יחסים שיש בה רק מרכיב אחד - תשוקה עזה והיא נעדרת מחויבות ואינטימיות. סופה גם לדעוך מהר.
אהבת רעים - מערכת יחסים המאופיינת בשני מרכיבים בסיסיים: אינטימיות ומחויבות אך היא נעדרת תשוקה. לכן, מערכת זאת כמוה כמערכת יחסים ידידותיים.
אהבה ריקה - מערכת יחסים המבוססת על מחויבות בלבד ונעדרת אינטימיות ותשוקה. מערכת זו נמשכת מתוך הכרח בלבד.
אהבה מושלמת - מערכת יחסים המאופיינת באינטימיות, מחויבות ותשוקה.
כמובן שמשולשי האהבה משתנים בזמנים שונים במהלך הזוגיות עקב שינויים אישיים, זוגיים, משפחתיים וסביבתיים. הם אינם סטטיים, אולם הזוג אינו חסר אונים מולם. בידיו לשנות את גודל הרכיב והשפעתו בצורה מכוונת אם הם אינם מרוצים ממנו. לשם כך, על הזוג לקחת אחריות על מערכת היחסים שלהם. תחילה עליהם לבדוק כיצד נראה משולש האהבה שלהם כיום, איך הם רוצים לראות אותו ומה עליהם לעשות כדי לצמצם את הפער בין המצב המצוי למצב הרצוי. בחירה זו כרוכה בהשקעה של הזוג ובנכונות לפעול לשיפור המערכת. לעתים רק אחד מבני הזוג נרתם לשינוי והשני מדדה אחריו, אך גם אם רק אחד מבני הזוג משנה את התנהגותו ברכיבי המשולש, הדבר גורר אחריו שינוי גם אצל בן הזוג ובכך מערכת היחסים תשתנה.