שום דבר לא הכין אותי לסיפור הזה. רב צעיר, כריזמטי ותימהוני, נשוי עם ילדים, מקיים פרשת אהבים עם דוגמנית נוצרייה, נערץ על ידי המאפיה האיטלקית, משמש סוכן של האף־בי־איי ומניח מטעני חבלה ביעדים סובייטיים ברחבי ניו יורק. מרכיבים מושלמים לסרט הוליוודי, או שמא זו המציאות בחייו של הרב מאיר כהנא ז"ל בשנים 1972-1968?
מה הביא את כהנא להקמת הליגה להגנה יהודית? האם ואיך תרם ל"יהדות הדממה" מאחורי מסך הברזל? כיצד נקשר ליאיר שטרן מנהיג לח"י, לרב "המרקד" שלמה קרליבך ולזמר האגדי בוב דילן? מדוע ראתה אור חוברת קומיקס למורשתו והונפק בול לזכרו על ידי דואר ישראל? וכיצד קמו בשנים האחרונות קבוצות המזוהות עימו בצרפת, קנדה וארגנטינה? כיצד קרה שגאולה כהן, שגייסה אותו למאבק למען יהודי ברית המועצות הפכה לשנואת נפשו, כמו גם יצחק שמיר ומנחם בגין? מדוע היה חלוק עם חב"ד על דרך הסיוע ליהדות ברית המועצות, ובאותה עת נחשב לגיבור בעיני מסורבי העלייה ואסירי ציון? כיצד יזם את הפיגוע בשגרירות לוב ברומא כנקמה על רצח הספורטאים באולימפיאדת מינכן? ומדוע לא נשמע קולה של יהדות ארצות הברית, הקול החשוב ביותר במאבק למען "יהדות הדממה"?
על כל אלה ועוד בספר שמציג נקודת מבט חדשה, רעננה וחפה מסטיגמות, בנושא פעילותו של הרב כהנא למען יהדות ברית המועצות בשנים 1972-1968.
זהו ספרו השני של עוז הרשלר אחרי רב המכר פולארד: אסיר ציון או מרגל שלומיאל, והוא חלק מטרילוגיה של מחקרים העוסקים בשאלת "הנאמנות הכפולה" של יהודי ארצות הברית במאה האחרונה.
פתח דבר
שום דבר לא הכין אותי לסיפור הזה. רב צעיר, כריזמטי ותימהוני, נשוי עם ילדים, מקיים פרשת אהבים עם דוגמנית נוצרייה, נערץ על ידי המאפיה האיטלקית, משמש סוכן של האף־בי־איי ומניח מטעני חבלה ביעדים סובייטיים ברחבי ניו־יורק. מרכיבים מושלמים לסרט הוליוודי או שמא זו המציאות בחייו של הרב מאיר כהנא ז"ל בשנים 1968—1972?
ממרום שנותיי ולאור עברי הביטחוני והפדגוגי לא נתליתי ברב כהנא כדמות לחיקוי. במשך שנים נתפס בעיניי כהנא מניפולטור, פרובוקטור, גזען ואנטישמי. ראיתי בו מייצג זרם שולי שחלק ממעשיו אינם חוקיים, בוודאי לא הדמות הראויה לשכון בכנסת ישראל. ואולם לא רק המציאות טפחה על פניי, הרב השנוי במחלוקת עמד בראש אחת התמורות המרכזיות בקרב יהודי ארצות הברית: המאבק למען מה שמכונה "יהדות הדממה" – מאבק הרואי שנדמה כי אין דומה לו באחדות הדעים בקרב הקהילה היהודית בארצות הברית דאז, מאבק שמהווה את שעתה היפה של יהדות ארצות הברית למען קהילה יהודית במצוקה, מאבק שלדעתי הביא לידי תמורות משמעותיות הרבה יותר לעומת מעשי ממשלת ישראל וגופיה באותה עת. מצית לַהֶבֶת המאבק הוא לא אחר מאשר הרב כהנא.
יובהר כבר עתה: ספר זה אינו ספר פוליטי ואין מטרתו לסנגר או לקטרג על מעשיו של הרב מאיר כהנא. זהו ספר עיון ותכליתו לחשוף לפני הקורא הנבון פרק קצר ודרמטי בחיי הרב כהנא ובחיי הקהילה היהודית בארצות הברית. בספר זה לא תמצאו נקיטת עמדה או מסקנות כיאה לחיבור אקדמי. בחרתי לספר את הסיפור מחוץ לכללי הקהילה האקדמית כדי לאפשר לקוראים לחוות רצף של קריאה, ולהשאיר בידיהם את ההחלטה כיצד להתייחס למאורעות שבהם היה כהנא מעורב, ללא תיוג מקדים וללא דעות קדומות.
דומני שנעשה עוול לקהילה היהודית בארצות הברית שלא זכתה לנחת ועדנה מאיתנו, "עמך ישראל" וממשלת ישראל ומוסדותיה, על תרומתה למען יהדות ברית המועצות. הספר מבקש להציע הצצה חטופה בעשיית הקהילה ולהביע תודה מאוחרת למאבק הדרמטי שערכה.
חשוב וראוי לזכור שהקהילה היהודית בארצות הברית עמדה לצידנו בצמתים מרכזיים של תולדות הציונות: המאבק להקמת המדינה, המאבק למען יהדות הדממה, ההתגייסות שאין לה אח ורע במלחמת יום הכיפורים ופדיון קהילת ביתא ישראל בעלות כוללת של למעלה מ־40 מיליון דולר ששולמו במזומן על ידי הקהילה לשליטי סודאן ואתיופיה.
פריצת דרך בתיעוד ובפרסום של המאבק למען יהדות הדממה עשה העיתונאי גל בקרמן בספרו המצוין כשיבואו לקחתנו לא נהיה שם, שראה אור בחסות אוניברסיטת חיפה וקרן רודרמן, ומהווה סנונית ראשונה לסיפור המאבק למען יהדות ברית המועצות בשנים 1963—1987. זהו ספר מקיף המשמש האורים והתומים לכל מי שחפץ להבין את הירתמות יהודי ארצות הברית למאבק ואת השלכות המאבק על היותם אזרחי ארצות הברית. ספרי זה שלפניכם יעסוק רק בפריזמה צרה וייחודית של זרם מיליטנטי ורדיקלי שחשב שאפשר לעשות את הדברים אחרת.
הפעילות היהודית בארצות הברית, ששיאה הרדיקלי היה בפעילות הרב כהנא, שינתה כיוון בשנות השבעים לפעילות שדלנית־לוביסטית שהובילה לחקיקת "תיקון ג'קסון". ואולם המאבק שניהלו יהודי ארצות הברית וישראל למען יהודי ברית המועצות נתפס מאיים על דוקטרינת שר החוץ היהודי־האמריקאי הנרי קיסינג'ר ועל המבנה הגלובלי הרעוע הבין־מעצמתי שהִנדס. בפגישתם עם ראשת ממשלת ישראל גולדה מאיר ב־1 במארס 1973 דרשו נשיא ארצות הברית ניקסון ושר החוץ קיסינג'ר מראש הממשלה שתבלום את הצעות החוק בקונגרס בנוגע ליהודי ברית המועצות. הצעות החוק ניסו להתנות את ההסכמים עם ברית המועצות בשיפור יחסה ליהודים, בפתיחת השערים לעלייה ובביטול הכופר שהושת על כל יהודי שביקש לצאת מגבולותיה. ניקסון איים על גולדה: "מנקודת ראות הרבה יותר מקיפה זה האינטרס שלכם שנצליח להגיע להסכם עם הרוסים, שבטווח רחוק יהיו לו השלכות חשובות מאוד. אתם יכולים ודאי לנצח את כל הערבים – אבל לא את הרוסים. תפקידנו הוא לטפל ברוסים, ואתם צריכים לעזור לנו".
סיפור ההירתמות ההרואי של יהדות ארצות הברית לא זכה לטעמי להבלטה ולכבוד הראוי. כהנא הוא ששׂם אותו "על המפה", ומכלול הפעילויות והלחצים של יהודי ארצות הברית מול הממשל ומול ישראל נתן את אותותיו במידה רבה יותר ממעשי מדינת ישראל הריבונית.
בהקשר זה ראוי להזכיר את מחקרם של ד"ר עמי פדהצור וד"ר דפנה קנטי מאוניברסיטת חיפה, כהנא מת והוא חי בישראל, שפורסם ב־2002. המחקר בחן את תופעת הכהניזם בישראל והצביע בבירור אמפירי כי דווקא אחרי רצח הרב בידי טרוריסט במנהטן ודווקא אחרי הוצאת תנועתו מחוץ לחוק בישראל, קהל תומכיו ומעריציו הלך וגבר וכך גם התמיכה במשנתו. ספר זה לא עוסק בתופעת הכהניזם, אולם אין להתעלם מהנתונים האלה שעשויים להסביר מדוע הצליח כהנא לרתום חלקים בקהילה היהודית בארצות הברית למאבק למען יהדות הדממה.
העיתונאי והסופר יוסי קליין היה חבר תנועתו של כהנא בסוף שנות השישים בארצות הברית. קליין יצא עימו לפעילויות אלימות ברחבי ניו־יורק והתנער ממנו רק כאשר הפנה הרב את מאבקו אל הציבור הערבי והפלסטינאי בשנת 1972 כשעלה לישראל. קליין יצא חוצץ נגד הכהניזם ואמר: "במהותו, הכהניזם איננו אידאולוגיה אלא תאולוגיה המקדשת שנאה ונקם כחלק מחזון משיחי אפוקליפטי. הכהניזם הוא תאולוגיה של חילול השם" (מתוך: חילול שמה של ישראל, יוסי קליין־הלוי, מכון הרטמן 2019).
צבי פישמן, מחזאי וסופר יהודי־אמריקאי שחזר בתשובה ב־1984, כתב על כהנא: "בעבור אדם כמוני, המפיק סרטים, סיפור חייו של הרב כהנא, עתיר הדרמות והעלילות, מעלה בעיני רוחי את הסיפור כסרט מתח המספר את הסאגה של דורו ומתאר את הרגעים הדרמטיים ביותר בהיסטוריה היהודית המודרנית. התיאור המפורט של הרפתקאותיו הנועזות של הרב בצאתו להילחם בממסד גורם לך להרגיש כאילו אתה נמצא איתו על המגרש".
הספר שלפניכם מבקש להציג זוויות ראייה שונות לתפיסתו, למשנתו ולפעילותו של הרב כהנא בשנות פעילותו בארצות הברית – 1968—1971 למען יהדות הדממה, אחינו שקולם לא נשמע ושזכויותיהם נרמסו תחת מגף המשטר הסובייטי. ברצוני כאן להנגיש את הסיפור לקורא הנבון, ולא לפרסם ספר עיון תאורטי ופילוסופי שרק יעלה אבק בארון הספרים.
קריאה מהנה ומושכלת
עוז הרשלר