לִיבִּי לוֹמֶדֶת אֶת שְׂפַת הַכְּלָבִים

עמודים: 24 תאריך הוצאה לאור: 12-2021 כְּשֶׁלִּיבִּי אִמְּצָה אֶת גּוּר הַכְּלָבִים שֶׁלָּהּ, הִיא רַק רָצְתָה לְשַׂחֵק אִתּוֹ כָּל הַיּוֹם, לְלַטֵּף, לְחַבֵּק וּלְנַשֵּׁק אוֹתוֹ. כִּי זֶה מָה שֶׁעוֹשִׂים עִם גּוּרֵי כְּלָבִים, לֹא? אֲבָל עִם הַזְּמַן לִיבִּי מַבְחִינָה בְּכָךְ שֶׁהַגּוּר שֶׁלָּהּ מַרְאֶה סִימָנִים בִּשְׂפַת הַגּוּף הַכַּלְבִּית שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא דַּוְקָא לֹא כָּל כָּךְ אוֹהֵב חִבּוּקִים וְנִשּׁוּקִים. כְּדֵי לִבְנוֹת קֶשֶׁר טוֹב עִמּוֹ, לִיבִּי צְרִיכָה לְגַלּוֹת מָה הַכְּלַבְלַב שֶׁלָּהּ כֵּן אוֹהֵב לַעֲשׂוֹת. זֶהוּ סִפּוּר עַל כֶּלֶב רָגִישׁ שֶׁהִתְנַהֲגוּתוֹ שׁוֹנָה מִכְּפִי שֶׁאֲנַחְנוּ פְּעָמִים רַבּוֹת חוֹשְׁבִים שֶׁכְּלָבִים צְרִיכִים לְהִתְנַהֵג. מַטְּרָתוֹ לָתֵת מָקוֹם לְשׁוֹנוּת, לַהֲדָדִיּוּת, לְאֶמְפַּתְיָה וְלִרְאִיַּת טוֹבָתוֹ שֶׁל הָאַחֵר, בְּלִי לְנַסּוֹת לְשַׁנּוֹת אוֹתוֹ. יְלָדִים רַבִּים רוֹצִים לְגַדֵּל בַּעַל חַיִּים בְּבֵיתָם, אַךְ רַק מְעַטִּים מֵהֶם בֶּאֱמֶת מְבִינִים אֶת הַהַשְׁקָעָה הַכְּרוּכָה בְּכָךְ. הַסֵּפֶר מְאַפְשֵׁר לְהַסְבִּיר לִילָדִים רַכִּים אֶת הָעֻבְדָּה שֶׁגַּם לְבַעֲלֵי חַיִּים יֵשׁ רְגָשׁוֹת, וּכְשֵׁם שֶׁלָּנוּ יֵשׁ הַעֲדָפוֹת, צְרָכִים, אֲהָבוֹת וּכְעָסִים, גַּם הֵם חוֹוִים זֹאת, אוּלָם מְבַטְּאִים זֹאת בְּצוּרָה אַחֶרֶת. הַסִּפּוּר פּוֹתֵחַ צֹהַר לַהֲבָנַת שְׂפַת הַכְּלָבִים, הַמֶּחְווֹת שֶׁהֵם עוֹשִׂים וְהָאֹפֶן שֶׁבּוֹ הֵם מִתְנַהֲגִים כְּדֵי לְהַבִּיעַ הֲנָאָה וְסִפּוּק מִצַּד אֶחָד וְחֹסֶר שְׂבִיעוּת רָצוֹן מִצַּד אַחֵר. כְּמוֹ כֵן, הַסִּפּוּר אָמְנָם עוֹסֵק בִּכְלָבִים, אַךְ מְהַוֶּה הִזְדַּמְּנוּת לָדוּן בְּמַעַרְכוֹת יְחָסִים גַּם בֵּין יְלָדִים. בְּדֶרֶךְ רְגִישָׁה וְאֵיכוּתִית, הַמְּדַבֶּרֶת לְלִבָּם שֶׁל יְלָדִים, מַעֲבִירָה הַמְּחַבֶּרֶת מְסָרִים שֶׁל הִתְחַשְּׁבוּת, רְגִישׁוּת, הִזְדַּהוּת, אִכְפַּתִּיּוּת וּמוּדָעוּת לְרִגְשׁוֹתֵיהֶם שֶׁל חַיּוֹת מַחְמָד וּבַעֲלֵי חַיִּים בִּכְלָל.  

הַלֵּב שֶׁל לִיבִּי כִּמְעַט הִתְפּוֹצֵץ מֵרֹב אַהֲבָה.

הִיא רָצְתָה לְחַבֵּק וּלְנַשֵּׁק אוֹתוֹ בְּלִי הַפְסָקָה,

אֲבָל בְּכָל פַּעַם שֶׁאֵלָיו נִגְּשָׁה

אֶת הָרֹאשׁ לַצַּד הַשֵּׁנִי הוּא הִפְנָה.

 

כְּשֶׁשָּׁלְחָה אֵלָיו אֶת הַיָּד

הָאִישׁוֹן שֶׁלּוֹ לְפֶתַע זָז

וְאֶת "הַלָּבָן שֶׁל הָעַיִן" הוּא הֶרְאָה.

 

וְהָיוּ גַּם כַּמָּה מִקְרִים

שֶׁכְּשֶׁהָיְתָה לְיָדוֹ הוּא מִלֵּא אֶת שְׂפָתָיו בְּלִקּוּקִים.

 

וַאֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת, כְּשֶׁלִּטְּפָה,

הַגּוּף שֶׁלּוֹ מִיָּד קָפָא.

 

אֵיזוֹ מִין הִתְנַהֲגוּת מְשֻׁנָּה,

הִיא חָשְׁבָה.

 

לְפֶתַע שָׁמְעָה קוֹל שֶׁאוֹמֵר:

"בְּעֶזְרַת הַהִתְנַהֲגוּיוֹת הָאֵלּוּ אֲנִי מְדַבֵּר."

 

הִיא הִסְתַּכְּלָה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה

וּלְכָל צַד,

אַךְ לֹא רָאֲתָה אַף אֶחָד.

 

"כֵּן, זֶה אֲנִי," אָמַר הַכְּלַבְלַב

וְכִשְׁכֵּשׁ שְׁנֵי כִּשְׁכּוּשִׁים בַּזָּנָב

וּמִיָּד הִמְשִׁיךְ כִּבְדֶרֶךְ אַגַּב:

 

"אַתֶּם בְּנֵי הָאָדָם בְּעִבְרִית מְדַבְּרִים,

אַךְ אֲנִי דּוֹבֵר אֶת שְׂפַת הַכְּלָבִים!

וַהֲרֵי אֶת הַשָּׂפָה הַזּוֹ,

זֶה שָׁקוּף,

מְדַבְּרִים בְּעִקָּר דֶּרֶךְ הַגּוּף.

 

אֲנִי רוֹצֶה עַכְשָׁו לְגַלּוֹת לָךְ מַשֶּׁהוּ שֶׁהַרְבֵּה אֲנָשִׁים לֹא יוֹדְעִים:

יֵשׁ כְּלָבִים שֶׁלֹּא אוֹהֲבִים לִטּוּפִים,

זֶה לֹא תָּמִיד לָנוּ נָעִים,

אָז כְּדַאי לִשְׁאֹל לִפְנֵי שֶׁנּוֹגְעִים

אִם אֲנַחְנוּ מְעֻנְיָנִים.

 

וְאִם הַגּוּף שֶׁלָּנוּ יוֹצֵא בְּרִקּוּד,

הַזָּנָב מְכַשְׁכֵּשׁ נָמוּךְ וְחָמוּד,

זֶה אוֹמֵר שֶׁאֶפְשָׁר לְלַטֵּף -

בְּכֵּיף!