דף הבית > יפהפיה זהובת שיער

יפהפיה זהובת שיער

         
תקציר
ז'אנר: רומן רומנטי הוצאה לאור: שלגי הוצאת ספרים עמודים: כ-208 מאז שהגיעה לורה לטירה המשפחתית, לא יכול היה ראול לרוש להתיק את עיניו מהיפהפיה זהובת השיער. אולם לדעתי, היא בסף הכל רודפת בצע נוספת שבאה במטרה לזכות בהונה של משפחת לרוש. מהרגע שירדה מהאונייה, שאפה לקרבה את אוויר הים המרגיע ונהנתה מחום השמש המלטפת, ידעה לורה אלדריג' כי הטיול הזה לצרפת היה בבחינת התחלה חדשה שנזקקה לה נואשות. אם כי היו אלו תחושותיה לפני שלכה את מבטו החודר של הצרפתי מצועף העיניים...  
פרק ראשון

1
בשעת בין ערביים יצאה לוֹרָה אַלְדְרִידְג' אל המרפסת הצמודה לחדר השינה שלה בווילה של משפחת לרוש, לבושה בשמלת קוקטייל אלגנטית מבד שיפון בצבע משמש. הווילה השקיפה על מימיו הכחולים המרצדים של הים התיכון, ולהשלמת המראה הקסום, במרחק כמה צעדים משם נראתה בריכת שחייה דמוית סהר.

הווילה הממוקמת בקֵאפּ פֵרָה, חצי אי קטן בריביירה הצרפתית, ממוגנת היטב באמצעי אבטחה, ומהווה חלק מרכוש נדלני מוערך השייך לאצולה האירופית.

האוויר של תחילת חודש יולי היה נעים ומרגיע בדומה למזג האוויר באזור טרופי. היא נשאה כלפי מעלה את פניה הנאים, והפקירה אותם למשב הבריזה הנעימה שנשאה עמה ניחוח ורדים. שערה הזהוב התבדר ברוח ושמלת השיפון התנופפה על גזרתה המושלמת.

זו הפעם הראשונה מזה שישה חודשים שלורה יכלה להרשות לעצמה לנשום מעט לרווחה, בידיעה שלטֵד לא היה שמץ של מושג על מקום הימצאה. הוא שכר אנשים לעקוב אחריה. זו הייתה דרכו להזכיר לה כי הייתה בבעלותו וכי הוא התכוון להשיב אותה אליו, אך אלו לא הצליחו להתחקות אחר המסוק שהביא אותה לכאן במהירות מטורפת. ההתחמקות ממנו לכמה שעות, על אחת כמה וכמה ליממה, הייתה כל כך משחררת עד כי ביקשה להיעלם מהרדאר שלו לעולמים, אילו רק ניתן הדבר בידה.

מאז פרידתה הרשמית מטד סטילמן שבה לורה להשתמש בשם נעוריה אלדרידג', בעת שנאבקה על מנת לקבל את הגט המיוחל שהוא נשבע כי לעולם לא יעניק לה. טד החליט לא לאפשר לה להרוס את המרוץ שלו לקונגרס בשנה הקרובה. הוא איים להשתמש במיליוני דולרים שברשות משפחתו המפורסמת ובעלת השאיפות הפוליטיות הגבוהות למימון המשפט ולסבך אותו ככל האפשר, וקיווה שבזאת היא תתעשת ותחזור בה מתביעתה.

למרות זאת ייגרם לו נזק כי היא סירבה לשוב אליו ואף לא להינשא שוב בעתיד. היא הסירה את הטבעות מעל אצבעותיה. כל שהטריד אותה בימים אלו היה לא לראותו שוב לעולם. העובדה שהייתה רחוקה אלפי קילומטרים מהמכונה הפוליטית של משפחת סְטִילְמַן סייעה לה. סֵנְט זַ'אן קֵאפּ-פֵרָה הייתה מגרש משחקים של נסיכים, ואפילו למשפחתו העשירה של טד עם כל השפעתה ועל כל קשריה לא הייתה שם דריסת רגל – השבח לאל.

ממש במקרה, למרבה מזלה, היא הייתה האורחת של גִי לַרוֹשׁ ושל רעייתו, שַנְטֵל, אשר אותה פגשה כבר לפני אחת עשרה שנים בקליפורניה. בקיץ שלפני תחילת לימודיה עבדה לורה כמצילה בים במשרה חלקית וכשמרטפית במלון חמישה כוכבים במנהטן ביץ' שאירח אנשים חשובים ומפורסמים מכל רחבי העולם. המעסיק שלה הטיל עליה לשמור על הילד של משפחת לרוש, כשהרשים אותה בכך שהשם לרוש יכול להזיז הרים בעולם העסקים של קוֹט דַ'אזוּר.

הם הביאו עמם את פּוֹל, בנם בן השנה, ילד קטן שלורה העריצה עד בלי די. במהלך אותם עשרת הימים הוא התקדם שלב בהליכה. משלב שבו הוא נצמד לשולחנות ולכיסאות, לפסיעה של כמה צעדים לקראתה בכוחות עצמו. הוא נתחבב עליה ולכד את לבה. היא חלמה לעיתים קרובות שיום אחד יהיה לה ילד משלה, שחור שיער וחמוד ממש כמוהו.

כאשר שלושתם טסו להוואי, חשה לורה צביטה בלבה נוכח עזיבתם. בתקופה הקצרה ההיא הייתה לה שנטל כמו אחות גדולה, וגִי היה לגבר המקסים ביותר שלורה פגשה אי פעם. היא הייתה מאושרת להכיר את הזוג הצרפתי שהיה כה מאוהב זה בזה וכה מטורף על פּוֹל, בנם.

הם הפכו להיות חברים טובים, ומשפחת לרוש הבטיחו ללורה שאם היא אי פעם תבקר בצרפת היא תוכל לשהות בביתם ככל שתחפוץ. תחילה הם שלחו לה גלויות מכל הטיולים שלהם ותמונות של פול מקֵאפּ פֵרָה, המקום שבו התגוררו, אולם במשך השנים ניתק הקשר.

רק לפני יומיים, כשלורה נשלחה למשימת עבודה מטעם מקום עבודתה לסְיֵינָה שבאיטליה, בפאליו, מרוץ הסוסים של סיינה, היא שמעה תיירים משוחחים ביניהם בצרפתית ונזכרה בזוג הצרפתי ובתינוקם. אף על פי שבקרוב היא תטוס חזרה הביתה דרך רומא, היא החליטה לטלפן לחברת לרוש ולנסות לפחות רק לומר להם שלום.

כאשר גי הבין מי המשוחחת בעבר השני של הקו, הוא היה מאושר לשמוע את קולה. במקריות מדהימה הוא ופול הצטרפו לחברים ותיקים בסיינה, לראות את הפאליו, משהו שנהגו לעשות מדי שנה, וגי עמד על כך להיפגש עם לורה שם. היא תסב לשולחנו לארוחת הערב בעת שיחדשו את ההכרות ביניהם.

לורה תמהה מדוע לא הזכיר את שנטל, ולא ציין את העובדה שהיא התלוותה אליו, אבל היות שהוא לא הסביר, היא לא שאלה.

אתמול בשעות אחר הצהריים המאוחרות היא נפגשה עם גי ועם פול הקטן, שעתה היה כבר בן שתים עשרה ונאה ממש כפי שתיארה לעצמה. למרות הרגע מחמם הלב, היא חשה מיד שמשהו השתבש.

גי שאותו זכרה כגבר נהנתן, נראה בעיניה עתה מבוגר מכפי ארבעים וארבע שנותיו. שׂיבה זרקה בשערו החום הכהה שקיבל עתה גוון כסוף, והבליטה את תווי פניו האציליים. הוא הפך רציני כל כך. גם פול נראה פיכח ומנומס מדי לילד בגילו.

לאחר שהושיב את לורה לצדו, ערך גי את כל ההיכרויות הדרושות, החל בחברו הטוב מוֹרִיס שַרְיֵיר ורעייתו אִיוֵוט. הם הביאו עמם את בנם רֵמִי, שהיה חברו הטוב של פול. לאחר שלורה הוצגה בפני כולם, הם פתחו בארוחה, ולפתע נתקע משהו בגרונו של גי והוא החל להיחנק.

היות שלורה ישבה לצדו, היא לא הבחינה ברגע הראשון במצוקה שלו. חבריו האינטליגנטים, הלבושים במיטב מחלצותיהם, גם הם לא הבחינו. כשהוא נעמד על רגליו כבר היה ברור שהוא נאבק. כולם נבהלו מאוד ונעמדו גם הם, אך איש מהם לא ידע בדיוק כיצד לסייע לו.

לורה, בהיותה מדריכת החייאה ומצילה במשרה חלקית מזה למעלה מעשר שנים, פעלה מיד וזינקה מכיסאה כדי לנקות את קנה הנשימה שלו. אף על פי שהיא הצילה חיים רבים מטביעה – כולל את חייו של טד בעלה, הייתה זו הפעם הראשונה שהצילה חיי אדם על היבשה באמצעות תפיסת הַיְימְלִיך.

כשהרגשתו של גי השתפרה והוא חש יותר בנוח, הוא היה אסיר תודה בצורה מביכה משהו. באנגלית היפה שלו הוא הודה לה באדיבות רבה וטרח סביבה בהתרגשות רבה על שהצילה את חייו. לורה הבטיחה לו כי כל מי שיודע לבצע תפיסת היימליך יכול היה לעשות אותו דבר ורק במקרה היא הייתה במקום הנכון בזמן הנכון. כל היושבים סביבם כמובן, לא הסכימו עם דבריה, ומוריס טען שהיא גיבורה.

מאוחר יותר באותו ערב, לאחר שהרוכבים חלפו בדהרה בבגדיהם המעוטרים, גי ליווה אותה אל מלונה בעת שפול נותר במקום עם רמי והוריו. לפני שעלתה אל חדרה התחנן בפניה גי כי תשנה את מועד טיסתה ליום שאחרי ותצטרף אליהם לווילה בקאפ פרה למחרת היום. שנטל חפצה לראותה.

בעת הארוחה סיפר גי ללורה כיצד נפגעה שנטל בתאונת דרכים לפני שלושה חודשים. אף על פי שלא נשברה אף עצם בגופה היא נפגעה בצורה חמורה ברגליה. עתה היא החלימה לחלוטין מבחינה גופנית ויכלה ללכת כמו קודם. עם זאת, היא נצמדה לכיסא הגלגלים שלה כמו אל גלגל הצלה וסירבה לצאת ממנו ולהתחיל מחדש בחייה.

לורה התכווצה לשמע החדשות הנוראות. הן הסבירו את השינוי הדרמטי שחל בו.

לפי גי, הפגם הפסיכולוגי הפך אותה לפרנואידית, היא לא רצתה לראות אנשים, אבל שנטל בכל זאת עמדה על כך שיביא עמו אל ביתם את לורה. היות שלורה סיימה את עבודתה והייתה מוכנה לטוס בחזרה ללוס אנג'לס, לא הייתה כל סיבה לסרב להזמנתם. לבסוף, היא אמרה שתוכל לדחות ביום את טיסתה לארצות הברית ולטוס בטיסה הבאה מאזור נִיס.

בבוקר שאחרי הטיס אותה גי לקאפ פרה במסוק הפרטי שלו. הוא נחת על אדמתו, ומשם אספה אותם לימוזינה, מרחק קצר אל הווילה שלו המעוצבת בסגנון מזרח תיכוני. היא נכנסה לעולם של אוצרות אמנות, מראות, ציורי קיר, שטיחים פרסיים וחדרים מרוהטים בהידור, מעוטרים בבדי משי ובדים דמשׂקאיים. תערובת של רהיטים קלסיים ורהיטים מודרניים הפכה את הבית למקום ראווה ולמפלט.

לאחר שאחת המשרתות הובילה אותה לסוויטת אורחים חלומית, ששלטו בה גוונים של ורוד בהיר ושמנת, ושם היא אמורה הייתה ללון אותו הלילה, הגיע גי ולקח אותה לפגוש את שנטל. בגיל ארבעים ושלוש, שנטל עדיין נראתה כמי שיכולה הייתה לעטר את השער של מגזין הווג, בשמלת הקוקטייל השחורה-לבנה שלבשה.

כאשר לורה פגשה בה לראשונה בקליפורניה, היא חשבה שלרעייתו הברונטית היפה של גי יש את המראה של אודרי הפבורן... קטנה, אצילית ומלאת חן. אולם הדבר שהכה עתה את לורה בתדהמה היה חוסר החיוניות, היעדר ההתלהבות שהייתה חלק בלתי נפרד מאישיותה לפני אחת עשרה שנים. נראה היה כי עיניה החומות העצובות נשאו עמן את צער העולם.

היא נראתה מאושרת באמת לראות את לורה שוב, וכאשר גי סיפר לה על החוויה המזעזעת שעברה עליו, הודתה לה שנטל על כי הצילה את חיי בעלה. היא אמרה ללורה כי חפצה הייתה שתשהה בביתם זמן רב ככל שתוכל, אם כי הצעתה לא לוותה בחיבוקים חמים. אין ספק ששנטל לא הייתה אותה אישה חברותית שלורה הכירה בעבר.

היא הייתה כל כך שונה משנטל הקודמת שהכירה עד כי לורה רצתה לבכות בכי מר. רק עתה היא הבינה עד כמה קשה הייתה עבור גי ההתמודדות עם השינוי שחל ברעייתו שבעבר הייתה אוהבת וחברותית. עתה הבינה מדוע הוא ופול היו כל כך עצורים. לפי ההסבר שלהם, מאז התאונה הפכה שנטל משותקת מפחד.

לורה הכירה את תחושת הפחד וידעה כי היו לה צורות ביטוי מגוונות. בתחילת נישואיה היא למדה לדעת פרטים על טד שהביאוה למאוס בו. עם זאת, הפחד מפני פעולת נקם מנעה בעדה להתעמת עמו, לא כול שכן להתייצב מול שושלת סטילמן בעלת הכוח וההשפעה. אילו היה לה אומץ לב רב יותר, הייתה עוזבת את טד כמה שבועות לאחר טקס נישואיהם.

מובן ששנטל סבלה מסוג אחר של פחד, לחלוטין. החוויה המזעזעת של היותה לכודה במכוניתה במשך ארבע שעות עד אשר מישהו מצא אותה הותירה צלקת בנפשה באיזו שהיא דרך לא ברורה. לורה נשאה צלקות נפשיות משלה ולא יכלה להאשים את שנטל על אלו שנחרתו בלבה, אולם היא גם הבינה את ההתייסרות של גי.

לורה חזרה לאחור במחשבותיה על הקשר הידידותי ששמרה עם אחד האנשים שהצילה את חייו מטביעה. הנער בן העשרה היה עתה בשנות העשרים לחייו, אולם עדיין פחד מהמים. היא חשדה כי שנטל סירבה לקום מכיסא הגלגלים כי פחדה שאנשים יראו בכך סימן להיותה מוכנה לשוב לחיים רגילים. אולם כפי שלורה גילתה, אדם לא יכול לבצע אף צעד בלי לקבל לכך אישור מהמוח.

מלווה בתחושת אהדה למצב הטרגי של משפחת לרוש, עזבה לורה את המרפסת ונכנסה לחדרה על מנת למרוח קרם לפני שהצטרפה אל המסיבה. בעודה מושחת את גופה שמעה נקישה על דלת הסוויטה המפוארת שלה.

היא שיערה כי הייתה זו אחת המשרתות, אולם כשפתחה את הדלת גילתה להפתעתה את גי עומד שם בפתח, נראה מכובד מאוד בחולצת ספורט ומכנסי פשתן בגוון טבעי. אף על פי שפניו נראו מתוחים ומודאגים כדרך שאינה הולמת גבר במיטבו, הרי ששאר גופו נראה שזוף ומחוטב.

"אכפת לך אם נשוחח לרגע?"

"אתה מתכוון כאן?"

"כן. אני מעדיף שאיש לא יוכל לשמוע את השיחה שלנו."

"אם זהו רצונך, אז בבקשה היכנס."

המבוא הוביל לחדר מגורים וחדר שינה מרווח שאחריו חבוי חדר אמבטיה מעבר לדלתות הצרפתיות. הוא התיישב על אחד הכיסאות המרופדים בסגנון לואי החמש עשרה. היא התיישבה מולו על ספה לשניים מרופדת באריג ז'קארד.

שעוּן קדימה, מרפקיו נחים על ברכיו, הוא אמר, "לפני שתפגשי את כולם, קיוויתי שנוכל לדבר רגע אחד ברצינות. האם בעלך יהיה מאוכזב אם לא תשובי מיד לקליפורניה? אני שואל מסיבה מסוימת."

עד עתה נמנעה לורה מלהזכיר את עברה, אולם גי נראה כל כך נחוש ונראה ששאל לתכלית מסוימת, כך שלא יכולה הייתה להימנע מלשתף אותו בסיפור שלה. "על פי החוק אני פרודה מבעלי מזה שישה חודשים, גי," היא הודתה. "עדיין לא קיבלתי את הגט."

קמטים נחרשו סביב פיו. "אני מצטער שאת עוברת כאב רב כל כך. לא היה לי שמץ של מושג."

החמלה שחש כלפיה עודדה אותה לספר לו את האמת. "במהלך שתי שנות נישואיי, שנתגלו כטעות חמורה, התייסרתי מאוד. אני בטוחה כי הפרידה הייתה התרופה לכל מכאוביי. בעלי נאבק בגירושין הללו ועורך אחריי מעקבים, בתקווה שאשוב אליו, אבל זה לא יקרה. אני מקווה לזכות בגט בהופעה הבאה שלי בבית המשפט."

היא יכולה הייתה לשמוע את הפעילות הבלתי פוסקת של מוחו. "סלחי לי אם כן על הישירות שבדבריי, אבל האם יש מישהו אחר שממתין לשובך?"

"לא," היא השיבה ברוגע. אפילו אם היה מישהו, הרי שעורך דינה הורה לה להימנע מקשר כלשהו עם גבר כדי לא לאפשר לטד להשתמש בכך נגדה.

"מה קרה לגברים במדינתך?"

"לא לגברים, גי. זו אני. טעיתי בשיפוט כשנישאתי לבעלי. מאז הפרידה הייתי עסוקה בנסיעות במסגרת עבודתי מכדי לחשוב על משהו או על מישהו אחר. מדוע אתה חפץ לדעת?"

אנחה נפלטה מגרונו. "פגשת, כמובן, את פְרַנְסוּאַז."

לורה הנידה את ראשה. היא הייתה האישה בגיל העמידה שסייעה לטפל בפול ושימשה כבת לוויה לשנטל במשך היום כשגי שהה בעבודה.

"ממחר היא יוצאת לחופשה בת שבועיים. מצאתי אישה אחרת שתמלא את מקומה, אבל קיוויתי שאוכל לשכנע אותך להישאר בהיעדרה של פרנסואז, בהנחה שלוח הזמנים של עבודתך יאפשר זאת."

"גי..."

"תני לי לסיים," הוא הפציר בה. "כאשר שנטל אמרה שאת מוזמנת להישאר כאן לאיזה פרק זמן שתחפצי, הייתי מאושר. מאז התאונה היא לא גילתה כל עניין באיש. אבל בך היא בוטחת. לאחר שראתה כיצד טיפלת בפול כשהיינו בקליפורניה, היא פשוט התאהבה בך. היות שלשתיכן יש משהו משותף מן העבר, ברור לה שלא תצפי ממנה ליותר מכפי שתהיה מוכנה להעניק."

האיש היה מיואש לחלוטין.

"ככל שארצה לסייע, הרי אני לא רופאה."

הוא הניד את ראשו. "היא מטופלת כבר על ידי מיטב הרופאים. אני מדבר על התגובה שלה כלפייך. אם תהיי בסביבה במשך היום, כמובן, לא בכל רגע של היום, אני מקווה כי באחד הבקרים הללו היא תבטח בך כפי שנתנה בך את אמונה בעבר. לדעתי, תוכלי למצוא דרך לאפשר לה להיפתח כלפייך. הייתי נותן כל שברשותי בעד נס כזה."

חוסר המנוחה של לורה גבר. "היום היא הגיבה כלפיי, אולם אתה יודע היטב כמוני שביקור קצר הוא יעיל. חוששתני כי אם אשאר, תגבר התנגדותה לנוכחותי המתמדת בסביבתה ואז היא תאטום את עצמה מפניי לחלוטין. אני לא רוצה שתיקח את הסיכון בהתרחשותו של מצב כזה."

"אין כאן שום סיכון. את אדם נינוח ושלֵו, בדיוק התכונות שהיא זקוקה להן. טיפלת בפול כל כך יפה עד כי היא קיבלה אותך ללא ספקות לפני אחת עשרה שנה. יחסה לא השתנה. זו הסיבה שאני חש כי תוכלי לסייע. אם תוכלי להאריך את שהותך כאן לעוד מעט זמן, מי יודע מה עשוי להתרחש."

"אני לא יודעת, גי."

"רק הבטיחי לי כי תחשבי על כך," הוא התחנן בפניה. "מובן שאשלם לך שכר נדיב במיוחד."

לורה נשמה נשימה עמוקה וחדה. "מחמיא לי מאוד לחשוב שלתחושתך נוכחותי תועיל לה, אבל אני לא מוכנה לקחת את כספך." לורה הסתדרה יפה מאוד עם הכסף שהרוויחה למחייתה, והרעיון לקבל כסף שלא הרוויחה בעצמה בעבודה קשה דחה אותה. אפילו אם הייתה לה הזכות המלאה לקבלו. היא לא נגעה בכסף שבית המשפט הורה לטד לשלם לה וחשבה לתרום אותו לצדקה.

הניסיון של לורה עם טד גרם לה להיות חשדנית כלפי גברים עשירים ובעלי כוח והשפעה. היא גילתה מאוחר מדיי כי טד בחר בה להיות לרעייתו בתור פרס ניצחון, ולאו דווקא משום שהייתה אהבת חייו. כמו כל הגברים בשושלת סטילמן, בילוי עם נשים אחרות נראה לו טבעי לחלוטין בהסתתרו מאחורי המסווה של גבר נשוי ללורה. אולם נראה היה כי גי, שבאפשרותו הכספית היה לרכוש כמה וכמה פעמים את רכושו של סטילמן, לא קורץ מאותו חומר.

"אם כן, האם משמעות הדבר שתשקלי להישאר כאן מתוך ידידות?" עיניו נפערו לרווחה בהבעה חשדנית. "אני עלול הייתי למות בארוחת הערב מחוסר חמצן אילו לא פעלת במהירות כפי שאכן פעלת. עתה אני מרגיש קרוב אלייך מתמיד. לכן אני מתכוון לספר לך משהו אישי מאוד.

"שנטל ואני, שנינו קיבלנו הזדמנות שנייה בחיינו, חיים שהיא נהגה לאמץ אל לבה בחום, אולם מאז התאונה השתנו חיינו. חל קרע בינינו ואני חש בתהום שנפערה והעמיקה. בעבר נכחנו כל שנה בפאליו יחד עם השַרְיֵירִים. השנה היא אמרה לי לנסוע בלעדיה. נסעתי לבד עם פול רק משום שהיא הייתה נסערת מהעובדה שאני לא מוכן לנסוע בלעדיה.

"משהו קרה, משהו שאוחז בה ומעכב את החלמתה. הפסיכיאטר שעובד עמה מתוסכל מהעובדה שעדיין לא הייתה כל פריצת דרך. מאז התאונה היא לא אפשרה לי להתנות עמה אהבים. לורה, אני אוהב את אשתי. אני מוכן לעשות הכל כדי לסייע לה לפרוץ את המחסום שבנתה, אבל חוששני שמשהו קרה בעת שהיא המתינה לחילוצה, משהו שזעזע אותה עד אימה."

"כמו מה?"

"אולי איזו מפלצת תקף אותה מינית כשהייתה לכודה במכונית והיא לא מסוגלת לספר לי."

לורה רעדה למחשבה על אפשרות כזו. היה עליה להודות כי האפשרות הייתה קיימת, אם כי לא יכלה לתאר אותה לעצמה. "אתה לא חושב שאילו קרה הדבר היא הייתה מספרת לך?"

הוא זינק מכיסאו. "אני לא יודע. אני כבר לא יודע שום דבר." גי התייסר. קולו הסגיר את צערו.

שנטל לרוש הייתה ודאי אחת הנשים בעלות המזל עלי אדמות שבעלה אהב אותה אהבה אמיתית, באמת ובתמים. לא רק על פני השטח, אלא במעמקי לבו, בכל נפשו ובכל מאודו.

היא שיערה כי קארל, מעסיקה בלוס אנג'לס, עשוי להתיר לה להאריך את שהותה באירופה למשך שבועיים נוספים על חשבון חופשתה השנתית. היא אולי תוכל אפילו להפוך את החופשה לעבודה, דבר אשר ידעה היטב כי ישמח אותו. היא הטילה ספק ביכולתה לשנות משהו בקשר למצבה של שנטל, אם כי העובדה שגי היה נחוש כל כך להשיב אליו את רעייתו, עודדה את לורה לנסות להמשיך לפתח את מערכת יחסיה עם שנטל.

"אגיד לך משהו, גי. המעסיק שלי צריך להיות עתה במשרדו. אטלפן אליו ואם הוא יאמר שזה בסדר מבחינתו, אשמח להישאר ולראות מה אני יכולה לעשות. שנטל הייתה כל כך נהדרת כלפי אז בקליפורניה, וחוץ מזה, מי לא יתלהב מכל היופי המקיף את המקום הזה? אתם חיים בגן עדן כזה שרק לבודדים בעולם ניתנת הפריבילגיה לראות."

הגברים שטד שכר לעקוב אחר כל צעד מצעדיה ייאלצו להשתמש בכוחות נוספים על מנת לאתר את מקום שהותה הנוכחי. שבועיים חופש ממלכודת סטילמן יהיו הטבה שלא לקחה בחשבון במסעה לאירופה. בלב לבה היה עליה להודות כי ברצונה העז להסתיר מפני טד את מקום הימצאותה, הרי שהצעתו של גי לא יכלה לבוא בעיתוי טוב מזה, מבחינתה.

הוא התקרב אליה לאחוז בידיה. "את מלאך, לורה. אני לא יודע איזה טוב עשיתי בחיים האלו שנכנסת אליהם שוב ברגע שנכנסת, אבל תמיד אהיה חייב לך. כל מה שתזדקקי לו או תרצי, הוא שלך."

"תודה." היא נעמדה על רגליה וליוותה אותו אל הדלת. "אצטרף אליך אחרי שיחת הטלפון שאערוך."

"אני לא יכול לבקש יותר מכך."

 

רָאוּל לַרוֹש נכנס לווילה של אחיו דרך כניסה צדדית הקרובה לווילה הקטנה שלו, בחלק הדרומי של האחוזה המשפחתית. הוא הצטרף אל מוריס שעמד בתוך חדר המגורים, מעבר לדלתות הצרפתיות. "אֵה בְּיֵין, מוֹרִיס, קֵא'ס קִי'ס פַּאס?"

הוא הפנה את ראשו. "בּוֹנְסוּאַר, רָאוּל! לא ידעתי שכבר שבת משוויץ."

"סיימתי את העסקים מהר מכפי שציפיתי ושבתי היום אחר הצהריים," הוא מלמל. "כשגי יצא מהמשרד הוא אמר לי שהוא עורך מסיבה, אבל הוא לא אמר לי מדוע. מה האירוע? מאז התאונה שנטל נמנעה מחברה כמו ממגפה."

"הפעם זה שונה. הוא רצה שכולם יכירו את גברת אלדרידג', האמריקאית שאתה ממש כעת נועץ בה את מבטך."

ראול הבין פתאום שנעץ בה מבט חודר. ומה שהרגיז אותו היה שמוריס הבחין בכך. "מי היא?"

"האישה שהצילה אותו מהיחנקות למוות."

הוא כיווץ את גבותיו השחורות. "פשוטו כמשמעו?"

לאחר התאונה של שנטל, הרעיון שאחיו הבוגר חווה משהו כמו הצלת חיים של הרגע האחרון לא היה בדיוק החדשות הטובות ביותר עבורו, במה שהחל להיות אחר צהריים זוועתי. הוא קיבל שוב שיחת טלפון גסה מלאת גידופים מדניאל, רעייתו לשעבר, אשר נשבעה כי תשים קץ לחייה אם הוא לא יעניק הזדמנות נוספת לקשר הנישואים שלהם. ראול כבר עָיֵף מתכסיסיה ללכוד את שימת לבו וניתק את השיחה, אבל הטעם הרע שחש אחר כך נותר בקרבו.

"פשוטו כמשמעו," רעד קולו של מוריס.

"מתי זה קרה?"

"אמש בפאליו של סיינה. סעדנו ארוחת ערב עם לוּאִיגִ'י לפני שהחל המרוץ. אפילו לא הבחנתי שגי היה במצוקה עד לרגע שהיא עטה עליו להצילו. היא אחזה בו וביצעה תפיסת היימליך. מגרונו נפלטה פיסת לחמנייה שנתקעה בתוכו ולפתע הוא יכול היה שוב לנשום. כל האירוע הסתיים בתוך כמה דקות."

ראול מלמל משהו כמו גְרַאס אַ דְיֵה. הוא היה אסיר תודה על כך שאחיו ניצל ומצבו טוב, אבל המשיך לכעוס. גי לא אמר לו מילה על המקרה בעת ששניהם היו קודם יחד במשרד, ומוזר היה לו כי הוא לא שיתף אותו בעובדה שנקלע למצב של חיים ומוות עבורו. "מה היא עושה כאן בקאפ פֵרָה?"

"גי רצה לעשות משהו על מנת להודות לה והחליט שמסיבה תהיה דרך נאותה לחגוג."

"שנטל הסכימה?" בהתחשב באשמה שחש גי, כאחראי למצבה הנוכחי של שנטל, נוסף על המצב השברירי והעדין שבו היו נתונים נישואיהם בשלב הזה של חייהם, פיסת המידע הזו הטרידה אותו משהו. האישה הזו הייתה, למעשה, זרה, אפילו אם הצילה אותו מחנק.

"נראה כי גברת אלדרידג' היא נהדרת," הכריז מוריס. יראת הכבוד שקרנה ממבטו ובקולו כשהתבונן בה לא הותירה כל מקום לדמיון. האישה הזו אולי צעירה בחמש עשרה שנים, אבל לגיל לא הייתה משמעות כאשר גזרתה הייתה כשל בתולת ים המעטרת חרטום של ספינה מהמאה השמונה עשרה.

אפילו מהמרחק שהפריד ביניהם היא הפיצה חושניות לא מודעת, יותר מן המותר בחברה אנושית. בין עיניה הירוקות הגדולות ופיה המפוסל, ייסלח לאורחיו של אחיו כאשר הם עצרו את שיחתם באמצע ולגמו מהמשקה שבידיהם למראה שמולם. האורחות העמידו פנים, ללא כל הצלחה, כאילו לא הבחינו ביפהפייה שריחפה בביתם של גי ושל שנטל.

כל התרחיש יכול היה להיות מצחיק אילו ראול לא היה גם הוא אחד הגברים שהושפעו מנשיותה, דבר שהיה אפילו עוד יותר פרובוקטיבי מפני שהיא הייתה לבושה בבגד קֵיצי צנוע ונראתה כמתעלמת מההתרגשות שיצרה. אולם הוא ידע יותר מזאת. אישה שנראתה כמוה ידעה להעריך בדיוק את הכוח שהפעילה, והבינה כיצד להשתמש בו.

ראול היה מטרה לאישה כמוה בשנות העשרים המוקדמות לחייו אשר כמעט נהרסו בגללה. באותן שנים הוא היה מאוהב בה מכדי להבחין בסימנים, אולם למרבה המזל הוא גילה את האמת מאחורי המראה החיצוני שלה ממש בזמן. היא שיקרה לגבי כל דבר, כולל שמה, וקיוותה להפוך את ראול לבעלה השלישי ולחיות בנוחות כל חייה.

אם כי הדבר הכה בהלם מר את גאוותו, הוא שרד ולבסוף אף הצליח להוציא אותה ממחשבותיו. כאשר הוא פגש את דניאל, הוא מיד נמשך אליה, והיות שהיא באה ממשפחה טובה ועשירה ולא נזדקקה לכספו, יכול היה להרשות לעצמו להרפות מהזהירות שנקט וזמן קצר אחר כך הציע לה נישואין.

טעות גורלית נוספת. במשך הזמן, רעייתו המעריצה כביכול, נתגלתה כשקרנית אף גרועה מהקודמת. פירוש הדבר היה הקץ לנישואיהם, וכל תחנונים לא הואילו ולא יכלו להחיות מחדש את הרגשות שהיו לו כלפיה.

אחת המשרתות הציעה לו כוס יין. ראול דחה את הצעתה כיוון שחש צורך למשקה חריף ומשכר מיין. "כמה זמן היא מתכננת לשהות כאן?"

"היא עבדה על איזו שהיא משימה באירופה. אין לי מושג מתי עליה לשוב בחזרה אל עבודתה."

אבל לא לבעלה? הרהר ראול בציניות. קומתה מטר שבעים בערך, גובה שגילה כי מצא חן בעיניו ועד עתה אף לא היה מודע לעובדה הזו. הוא שוב גער בעצמו על עצם העובדה שהבחין במשהו שכלל לא צריך היה להעסיק אותו.

"מה היא עושה?" נוסף על הצלת חיים...

מוריס לגם לגימה נוספת מכוס היין שלו. "אני לא יודע. מקרה החנק האפיל על כל דבר אחר. גי ביקש שנעסיק את פול בשעה שהוא ליווה אותה למלונה."

סִיאֵל! לאישה הזו היו חיי נישואין נהדרים. מה חשב לעצמו גי? מבעד לריסים בעיניים עצומות למחצה הוא עקב אחר תנועותיה. "מנין היא באה?"

"מדרום קליפורניה."

גזרתה הוציאה מכלל אפשרות את היותה דוגמנית על. היא, כנראה, הייתה שחקנית סוג ב' שלא באמת נאלצה לשחק על מנת לקבל תפקיד. כל שנדרשה לו היה ללכת ולנשום.

מבטו החודר והתשוש חלף על פני גיסתו שישבה בנינוחות בכיסא הגלגלים שלה ולגמה מיינה, ונראתה צעירה ואלגנטית. כמו גם אישה שאי אפשר לגעת בה...

כאשר ראול חשב על השינוי הדרסטי שחל בה מאז התאונה, בטנו התכווצה וקרביו התהפכו. היא ודאי לא הייתה זקוקה לעוד טראומה. מה למען השם עשה גי בהכניסו את האישה הזו אל תוך ביתם? ככל שתקדים גברת אלדרידג' לעלות על הטיסה שלה ולעזוב את המקום, כן ייטב.

הוא התכוון לדלות עוד פרטים אבל גי הבחין בו כשעמד ליד מוריס, וליווה לקראתו את אורחתו היקרה, כשהוא אוחז במרפקה בקרבה שהטרידה את ראול, שלא לומר הייתה דוחה בעיניו.

"ראול? אני רוצה להכיר לך את לורה אלדרידג'. לורה? זה אחי הצעיר, ראול, המוח של המשפחה. היא האישה שהצילה אתמול את חיי."

"כך שמעתי," הוא מלמל, מתאמץ לשמור על יציבות קולו, בשעה שהדבר אשר באמת חפץ לעשותו היה לקחת את אחיו הצדה ולתבוע ממנו הסבר הוגן. הוא הושיט את ידו ללחוץ את ידה של גברת אלדרידג', והבחין כי היא לא ענדה טבעת נישואין על אצבעה. "אֵנְשַׁנְטֵה, מאדאם," הוא אמר בהטעמה.

רק אישה הבטוחה בעצמה תוכל להשיב לו בלחיצת יד איתנה, אם כי ידה בעלת האצבעות הדקות והציפורניים המטופחות הייתה רכה ומעוצבת להפליא... כמו שאר גופה. כשראול הבין לאיזה כיוון נדדו מחשבותיו, הוא גידף בתוך תוכו.

"נעים מאוד, מר לרוש," היא השיבה בקול מנומס אם כי חסר עניין, כמו ידעה כי אמד אותה מכף רגל עד ראש והדבר לא מצא חן בעיניה.

כל אלו, נוסף על האינטליגנציה שקרנה מתוך עיניה היפות ומהבעת פניה העלו בו את חמתו. "מזלה של משפחת לרוש שבזמנך הפנוי את מצילה חיים."

היא חייכה קלות, אבל חיוכה נועד להיטיב עם גי. "זהו אחד הדברים שאני עושה למחייתי."

מוקסם מתגובתה למרות תסכולו הגובר מעצם תגובתו כלפיה הוא אמר, "אם כן, את פרמדיקית?"

פניו של גי הרצינו. "לורה היא מצילה במשרה חלקית בחוף מנהטן בקליפורניה."

בדומה למשמר המפרץ, הרהר ראול. הוא נזכר בשידורים החוזרים של תוכנית הטלביזיה האמריקאית הידועה שהוצגה בסוף שנות השמונים. הוא תיאר לעצמו כי רוב הצרפתים הפיקו הנאה מצפייה במצילות שגלשו על פני הגלים של דרום קליפורניה ויצאו שוב מן המים. "לא ידעתי שבהצלות מהסוג הזה משתמשים בתפיסת היימליך."

שפת הגוף שלה לא השתנתה, אולם עיניה הכהות המעוטרות בריסים ארוכים קיבלו גוון ירוק עמוק יותר. "היא לא מקובלת."

"מה שהופך אותי אפילו לעוד יותר מבורך," מלמל גי, ומבטו התמקד בה במעין הערצה שראול קיווה כי שנטל לא יכלה להבחין בה מהמקום שבו ישבה. נראה היה כי בימים האחרונים שבהם שהה ראול לרגל עסקים רחוק מן הבית, התרחשו דברים רבים בעולמו של אחיו.

"זה באמת היה נס מופלא," הצטרף מוריס לשיחה.

גי הניד את ראשו. "אני רוצה שתהיה הראשון לדעת כי לורה התארגנה על מנת לקחת חופשה קצרה מעבודתה, כך שהיא תהיה האורחת שלנו למשך כמה שבועות, כל עת שפרנסואז בחופשה. אני מקווה כי נוכחותה כאן תועיל לשנטל."

ראול נזקק לעוד רגע על מנת לעכל את החדשות שהכו אותו בתדהמה. משהו לא התחבר לו כאן. אמש הייתה הפעם הראשונה שבה גי פגש באישה הזו. ראול לא קנה את ההסבר. איזו זרה שמכבדת את עצמה תיאות להזמנה כמו זו שהציע לה גי לאחר יום של היכרות?

אולי יחסיהם של גי ושל גברת אלדרידג' החלו עוד לפני התאונה של שנטל, ואולי שנטל אף הבינה יותר מכפי שכל אחד אחר יכול היה לשער. זה ודאי יסביר את השינוי הדרסטי שחל בהתנהגותה. אם אכן אלו הם פני הדברים, הרי שאחיו משחק במשחק מסוכן מאוד שכל כך לא אפיין אותו. ראול חש כמי שסקלו אותו בערמה של אבנים.

במוחו התרוצצו מחשבות. הוא היה חשדני מתמיד לגבי כל הסיטואציה שתִזמר אחיו עם התלהבותה הבוטה של גברת אלדרידג'. בשעה ששפתותיה התעוותו בחיוך קלוש לשמע הכרזתו של גי, חש ראול התכווצות בחזהו, אבל הוא לא יכול היה להרשות לעצמו להראות לאחיו כי הושפע מהאירועים המביכים הללו.

האם ייתכן כי אחיו הסתיר פרשת אהבים שנמשכה מזה זמן? האם היא תכננה להתיישב לצדו בעת שהוא זייף תאונת היחנקות ובכך ניתנה לו האפשרות לתרץ את הזמנתה לבית שבנה עם שנטל? נראה כי שררה ביניהם חברות ארוכת שנים ורק עתה הם החליטו לתת לה פומבי.

במשך שנים חשב ראול כי לשנטל ולאחיו היו נישואים מושלמים, שכללו את בנם המקסים. הוא לא הכיר זוג מאושר יותר משני האנשים האלו. החיקוי הנלעג האישי שלו לאיחוד בעקבות השקרים של רעייתו רק חידד את ההבדלים ביניהם, לפחות כך הוא חשב. מוֹן דְיֵה – האם ייתכן שראול שגה ואחיו רק העמיד פנים כלפי הסביבה?

"כמה נחמד שיש לך עבודה המאפשרת לך חופש כזה."

הקווים הקלסיים של לסתה התחדדו, כמו פגעה הערתו במטרה שאליה כיוון והטרידה אותה. "אני בת מזל שיש לי מעסיק מבין כל כך."

לא מזל. לא היה גבר שלא היה ביכולתה לשבות את לבו כך שייאות לכל בקשה שלה – אפילו גי, הגבר שאליו נשא ראול את עיניו מסיבות רבות, בעיקר בזכות עקרונותיו וערכיו הגבוהים.

ראול היה זקוק עתה למשקה חזק. כשמיקד את מבטו באחיו הוא אמר, "אם תסלחו לי, אומר שלום לשנטל." אולי הזכרת שמה של רעייתו תגרום לגי רגשות בושה, והוא יקדיש את תשומת לבו לאישה שאותה נשא. אבל המצב היה שגברת אלדרידג' העסיקה את מוחו של אחיו והערתו של ראול רק חלפה על ידו.

לאחר שהעיף מבט קצר באישה שהצליחה לחדור מתחת לעורו כפי שאף אישה לא הצליחה לפניה, פסע ראול אל עבר הבר בחדר העבודה שהיה ממוקם במרחק מחדר המגורים. בתקווה שסקוטש יקהה את חושיו, שהתעוררו לחיים בשנייה שראה אותה. עם קצת חיזוק הוא יהיה מסוגל לעמוד מול גיסתו ולא להסגיר את רגשותיו לפני שנודעות לו כל העובדות. ראול תכנן לערוך חקירה על גברת אלדרידג', כי עיוור או רואה, אפשר לסלוח לאדם על היכנעותו לה, אבל מה באמת ידע עליה גי? בכישוריה המיוחדים היא הצליחה להביא אותו להכניסה אל ביתו.

"ראול?"

הוא הטיל את המשקה שלו לאחור לפני שפנה אל מוריס שפסע בעקבותיו. "ווי?"

"האם אנחנו יכולים לשוחח רגע?"

"בְּיֵין סוּר. בוא נצא אל הבריכה."

הוא פתח את הדלתות שהובילו לתחום הפטיו שם יוכלו, לשוחח ביחידות. "מה עלה בדעתך?"

"אחיך."

הוא זמם משהו. ייתכן כי כמו ראול, גם מוריס הבין שגי עשה מעשה טיפשי, אולי בעקבות משבר אמצע החיים. גי ומוריס היו חברים מזה שנים. אולי הוא יוכל להאיר את התנהגותו הפתאומית החריגה.

ראול התבונן בו לרגע. "גם אני דואג לו."

"הוא כה נואש בשלב זה של חייו, אני חושש שהוא נאחז בקש."

נאחז בקש?

לא אלו הדברים שציפה לשמוע ממוריס. ראול שפשף את עורפו במאמץ לארגן את מחשבותיו.

האם ראול היה היחיד שראה מה התחולל כאן? אם כן, הרי זה משום שאישה הפכה אותו ללעג ולקלס שנים קודם לכן והוא כבר למד את השיעור שלו.

לא היה כל ספק שהמצב היה נואש. אישה שנראתה כמו גברת אלדרידג' היוותה סיכון לכל אישה נשואה. חזיון נוסף שלה חלף בעיני רוחו.

"איווט חושבת שפער הגילים ביניהם רב מכדי שהקשר יעבוד," הסביר מוריס. "אני נוטה להסכים עמה."

עתה הוא הבין. מוריס קרא את הכתובת על הקיר. האיש החכם השתמש באיווט, רעייתו וחברתה של שנטל, כתירוץ להזהיר את ראול מפני האישה הזו שגי הכניס לביתו. אישה צעירה אשר אף לא תוכל להשתוות לשנטל. אולם כמובן, לא לזאת התכוון באמת. מוריס היה דיסקרטי מדי.

לפתע ראול חש סלידה מהשיחה הזו שגבלה ברכילות. "בסופו של דבר מדובר בהזמנה של גי," הוא רטן, ורצה בעצם להפגין נאמנות לאח שאהב. "כעת, חוששני שתיאלץ לסלוח לי. אחרי הנסיעה שלי אני זקוק לשינה."

הוא פנה ללכת אל הווילה שלו בצעדים מהירים.

מה חשבו הקוראים? 0 ביקורות
המלצות נוספות עבורך
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 28 ₪
דיגיטלי 26 ₪
מודפס 88 ₪
דיגיטלי39 ₪ 31.2 ₪
קינדל38 ₪ 30.4 ₪
פסח בביבוקס
דיגיטלי29 ₪ 25 ₪
מודפס98 ₪ 50 ₪
עוד ספרים של שלגי - הוצאה לאור
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 28 ₪
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 28 ₪
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 28 ₪
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 28 ₪
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 28 ₪
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 28 ₪
עוד ספרים של רבקה וינטרס
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 28 ₪
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 28 ₪
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 28 ₪
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 29 ₪
הירשמו לרשימת התפוצה של ביבוקס
Powered by blacknet.co.il