לשריף מיטש טאנר – הרווק המבוקש ביותר במחוז – יש עבודה רבה. עם עקבות של 'ענקים' והתרחשויות מוזרות הוא יכול להתמודד... אבל הוא לא היה ערוך לרצח. כשרוצח מסתובב חופשי, הוא יצטרך להקפיד על החקירה ולפקוח עין על הרשימה המתארכת של החשודים.
לרוע המזל, מי שעושה לו הכי הרבה בעיות היא היפהפייה המשגעת ביותר של העיר, הנערה היחידה שהוא יעשה הכול כדי לחמוק ממנה: צ'ריטי ג'נקינס. ואכן היא לא נותנת לו מנוח במצבו כרווק מושבע, בשאלותיה המעצבנות ויופייה המיוחד היא גורמת לו לחשוב על קשר רציני יותר. אלא שלרוצח יש תוכניות אחרות עבור צ'ריטי.
יום שלישי, 27 באוקטובר
החשכה נלחצה אל החלון. מעבר לשמשה נע משהו בשולי סבך הצמחייה.
נינה מונרו צבעה את ברווז העץ מתחת לנוהר של מנורת השולחן.
היא שכחה שהיא לבדה במפעל הברווזים דניסון המבודד. היא גם לא הבחינה בשעה המאוחרת. ראשה היה שקוע בעתיד.
לראשונה בעשרים ושבע שנותיה העתיד נראה טוב. לא סתם טוב. אלא מזהיר. כמעט מסנוור. לפעמים הייתה צריכה לצבוט את עצמה מאחר שהיה כל כך קשה להאמין בזה. תוך זמן קצר יהיה לה כל מה שרצתה אי־פעם. תוך זמן קצר היא לא תצבע ברווזים באמצע הישימון, זה בטוח.
קול בראשה הזהיר אותה לא לרתום את הסוסים לפני העגלה. הקול היה זה של דודתה הארייט הרווקה הזקנה, והיא השתיקה אותו, בדיוק כפי שעשתה כל חייה. דודה הארייט הייתה רואת שחורות.
אחרי הערב נינה תקבל את המגיע לה. הגיע הזמן. היא חייכה כאשר חשבה על כך שתעזוב את העיר הטחובה והמשעממת הזו בידיעה שלעולם לא תביט לאחור, שאף פעם לא תחשוב יותר על טימבר־פולס, אורגון. היא הרגישה מסוחררת בשל האפשרויות. והתמלאה זעם צדקני על כי לקח לצדק זמן כה רב כדי להיעשות.
היא בחרה בליל כל הקדושים. זמן מתאים להסתיר את הפושעים האמיתיים. עד ליל כל הקדושים היא תעזוב — אבל לא תישכח. יהיה לה הכול, כסף ונקמה. מי אמר שהנקמה אינה מתוקה?
רחש ליד החלון גרם לה להרים את מבטה. מתוך החשכה בצבץ פרצוף מעוות. הוא מילא את החלון והעיניים דמו לארובות ריקות.
היא פלטה צעקה חנוקה, שמטה מידה את מברשת הצבע, הדפה לאחור את כיסאה וקמה על רגליה.
הפרצוף נעלם באותה פתאומיות בה הופיע. היא כיבתה את המנורה, האור היחיד בפינתה במפעל, ועמדה בחשכה כשהיא מתבוננת אל תוך הלילה.
מעבר לשמשה היה ג׳ונגל של שרכים, גפנים, טחב ועצים שנלחמו על מרחב מחיה בתוך יער הגשם החונק בצד האוקיינוס השקט של מפלי אורגון. לעתים הרגישה כל־כך סגורה כאן עד שרצתה לצרוח. כמו עכשיו, העצים נעו בחוסר מנוחה ברוח. צללים נפלו על השמשה בזכות מעט קרני הירח שהצליחו להסתנן לתוך היער.
היא התנשמה וניסתה להרגיע את עצמה. לא היה שם איש. זה היה רק תעתוע של אור הלבנה והצללים. האם חייה לא היו תמיד מלאים צללים? אבל לא לאורך זמן.
היא כל־כך התקרבה אל מה שתמיד רצתה, עד שהרגישה עצבנית, לחוצה, נרגשת ואולי קצת מבוהלת. מבוהלת מפני שמשהו עלול להשתבש.
אבל היא ידעה שזה שוב קולה של דודה הארייט. אחרי כל השנים האלה עם האישה הזקנה והפסימית, נינה יכלה לשמוע את הארייט בתוך ראשה. קול השלילה. קול התבוסה.
היא הדפה מעליה את המחשבות אודות הארייט בזמן שהציצה שוב החוצה ולא ראתה דבר מלבד תנועת העצים והשרכים לאור הסהר החיוור.
היא הציצה בשעונה עם המחוגים הזרחניים וראתה שנותרה לה עור שעה אחת לפחות של המתנה. היא רצתה לנסות לגמור את הברווז הזה, שנאה להודות שבחודש האחרון היא למדה להנות מהצביעה.
היא דרשה דיוק שדיבר אל ליבה. היא גילתה שיש לה כישרון שהפתיע — ועינג — אותה.
מאחוריה שמעה נקישה רכה. רחש של הדלת נפתחת מעברו השני של הבניין?
היא הסתובבה באיטיות. נורה קטנה ובודדה האירה את כניסת העובדים והטילה צללים אפלים של מאות ברווזים מעליה. כל סוגי הברווזים שמילאו את המדפים מן התקרה ועד הרצפה.
ממקום עומדה היא לא יכלה לראות מעבר למדפים העמוסים ברווזים. האם דמיינה את הרחש, בדיוק כפי שדמיינה את הפרצוף בחלון?
"בטח, זה כל מה שזה," שמעה את הבוז בקולה של דודה הארייט. "כסילה."
דבר מה זע באור מן העבר השני של הבניין. הבזק של צל כהה שאחריו נשמעה גרירת נעל על רצפת הבטון. ריח של אוויר הלילה הלח חתך את הריח המתוק יותר של עץ האורן שזה עתה נוסר. היא שמעה עוד נקישה. הדלת נסגרת?
השעה הייתה מוקדמת מדי. אלא אם היה שינוי בתוכניות. אבל ודאי היו מתקשרים אליה, לא? אחרי הכול, זו הייתה צריכה להיות פגישתם האחרונה הלילה. ברגע שהכסף יהיה בידיה...
היא הביטה במשרד הקומה השנייה של ווייד דניסון, וציפתה למחצה לראות שם את הבעלים של המפעל, מתבונן בה כפי שעשה לעתים קרובות. אבל המשרד היה חשוך, בדיוק כפי שצפתה, ולא היה איש מאחורי הזכוכית.
עוד גרירת נעל חרישית על הרצפה, קרובה יותר הפעם. היא אמרה לעצמה שזה חייב להיות אחד העובדים. לאף אחד אחר לא היה מפתח לדלת. אלא אם בהתרגשותה שכחה לנעול את הדלת.
ליבה זינק לגרונה כאשר ניסתה בייאוש להיזכר אם נעלה את הדלת.
אולי זה לא היה רעיון כל־כך טוב לקבוע את הפגישה כאן. אבל בדרך כלל הייתה כאן לבדה, העדיפה לעבוד בלילות. חבריה לעבודה חשבו שהיא עובדת עד מאוחר כדי להרשים את הבוס ושנאו אותה על כך — כאילו שאכפת לה. אבל בגלל זה קביעת הפגישה כאן נראתה לה כרעיון מבריק. אף אחד לא נמצא כאן בלילות והיא לא תצטרך לחשוש שמא בעלת הבית החטטנית שלה תנסה לצותת לדברים.
“מי שם?” קראה וציפתה לתשובה.
דממה.
היא לא פחדה, לא הייתה לה סיבה לפחד. עד עכשיו.
היא שמעה את הגיחוך של דודה הארייט בתוך ראשה. "אמרתי לך שהמזימה הזו תביא למותך."
נינה לא לקחה בחשבון עד כמה היא פגיעה, לבד במפעל. מפעל הברווזים עמד במרחק עשרה מייל מהעיר ובמרחק שני מייל לפחות מהבית הקרוב ביותר, שהיה ביתו של ווייד דניסון.
עוד רחש על הבטון. הפעם קרוב בהרבה. הדופק שלה זינק. מי נמצא עימה בבניין? מישהו שראה את המכונית שלה במגרש החניה, ידע שהיא נמצאת כאן לבד, אולי ידע בדיוק היכן היא נמצאת בתוך הבניין? או שזה אחד האנשים להם חיכתה, שהקדים? אבל כל אחד מהם היה עונה לה. אז מי נמצא אתה בבניין?
היא הרגישה את הנוכחות מן העבר השני של שורות הברווזים, מישהו נע לאט, מתוך כוונה, בין המדפים ולעברה.
בהלה מילאה אותה. היא אחזה בברווז שעמד על השולחן שלה והיה מרוח צבע טרי. היא תוכל לרוץ לעבר הצד המנוגד של המדפים, לנסות להגיע אל הדלת, אבל היא ידעה שהאדם האחר יוכל בקלות לחתוך אותה בטרם תצליח לצאת — גם אם אין בידיו נשק.
היא שמעה את הנשימה מן העבר השני של קיר הברווזים. זה חייב להיות מישהו שידע מדוע באה לטימבר־פולס. ידע מדוע רצתה כל־כך לעבוד במפעל דניסון. מישהו ששמע על הפגישה שלה הלילה. מישהו שחשב שיוכל למנוע ממנה לקבל את המגיע לה. זה צמצם את האפשרויות.
אבל מי יהיה טיפש דיו לנסות לעצור בעדה? היא חשבה שהיא יודעת בזמן שחיכתה והחזיקה באגרופה את ברווז העץ הגדול, נחושה בדעתה לא להניח לאיש לקחת ממנה את המגיע לה. לא שוב.
היא הקשיבה לצעדים המתקרבים יותר ויותר — הם עצרו בקצה המדף הגבוה הקרוב ביותר אליה.
היא חמקה בשקט אל קצה השורה והרימה מעל לראשה את הברווז שהחזיקה. נו כבר. רק עוד כמה צעדים...
הדמות הופיעה מעבר לקיר המדפים המלאים ברווזים.
נינה בהתה בה בבלבול. לשנייה היא כמעט צחקה, שכן חשה הקלה עצומה. היא הורידה מידה את הברווז. לא הייתה לה סיבה לפחד.
זו הייתה הטעות הגדולה ביותר שלה.
אתר ביבוקס הוקם מתוך אהבה גדולה לספרים, ומתוך מטרה להנגיש לקוראים חוויית רכישה וקריאה איכותית, נוחה ומהירה – בכל מקום ובכל זמן.
אנו מציעים מגוון עשיר של ספרים, הן במהדורות דיגיטליות לקריאה ישירות דרך האפליקציה שלנו, והן במהדורות מודפסות הנשלחות עד לפתח הבית. בין אם אתם מעדיפים לדפדף בעמודים או להחליק על מסך – אצלנו תמצאו את הדרך שמתאימה לכם לקרוא.
המבחר שלנו כולל רבי מכר, קלאסיקות, ספרי עיון, ילדים ונוער, ספרות מקור, ספרות מתורגמת ועוד – כולם במחירים משתלמים ובשירות מוקפד.
