דף הבית > מסתרי האנרגיה הנפשית
מסתרי האנרגיה הנפשית
הוצאה: מנדלי מוכר ספרים ברשת
תאריך הוצאה: 2022
קטגוריה: עיון / ספרות מקצועית עזרה עצמית ופסיכולוגיה עידן חדש
מספר עמודים: 196

מסתרי האנרגיה הנפשית

         
תקציר

ניצה אייל, חוקרת פסיכולוגיה של הגיל השלישי, חברה בצוות ההקמה של מכון הרצג לחקר הבגרות והזקנה באוניברסיטת תל-אביב, כלת פרס האגודה הגרונטולוגית על מפעל חיים. פרסמה מאמרים מדעיים בכתבי עת מקצועיים בארץ ובחו"ל בנושאי הזדקנות ושינויי זיכרון נורמליים עם הגיל. ספרי העיון וההדרכה של ניצה נשענים, בין השאר, גם על ניסיון עשיר בעבודת שדה בתחום התמחותה. מסתרי האנרגיה הנפשית הוא ספרה האחרון של ניצה ז"ל.

- מהי אנרגיה נפשית?

- המקשר והמבדיל בין אנרגיה נפשית חיובית לשלילית

- אנרגיה נפשית נשית ואנרגיה נפשית גברית

- מה בין תעצומות נפש לאנרגיה נפשית

- תקשורת אנרגטית בין-אישית

- מקורות האנרגיה הנפשית

- דרכים לתגבור האנרגיה הנפשית ו"מילוי המצברים"

- צרכים, מימוש עצמי וניהול אנרגיה נפשית

"דע, נפש האדם אחת" (הרמב"ם)

פרק ראשון

מהי אנרגיה נפשית

הבן שלי קפץ עוד כשהיה בבטן. הסתובב והתהפך, שלח מרפק ודחף רגל. הבן של החברה הטובה שלי היה שקט ורגוע. לפעמים אני מודאגת, אמרה לי והניחה את ידה על הבטן ההיריונית, הילד כמעט לא זז. לאחר הלידה, שעות ארוכות מדי יום, דחפנו ביחד עגלות ילדים בשדרות הירוקות של תל־אביב. הבן שלה שכב בנחת, חיבק בובת סנופי ומצץ את המוצץ ברוגע. הבן שלי נופף בידיים, פיזז וקפץ, ירק את המוצץ וזרק את הסנופי שלו לרצפה. אילו אנרגיות סוערות, התפעלו סבא וסבתא, הוא עוד יהיה מנהיג חברתי. הם חיו בתקופה של מהפכות חברתיות.

לבן שלה ולבן שלי, לעומר ולאסף, יש עוצמות שונות וסוגים שונים של אנרגיה, גם פיזית וגם נפשית. האנרגיה הנפשית היא מאפיין אישי או תכונת אישיות ייחודית לכל אדם. לפעמים היא תעבור גלגולים ומופעים שונים, אבל היא תלווה אותנו במהלך החיים. אם נתבקש לתאר תכונות מרכזיות של אדם שפגשנו לראשונה, אני מניחה שבין חמש הראשונות יופיעו תיאורים כמו: בעל מוטיבציה גבוהה או נמוכה, מלא מרץ או נרפה ואיטי, אכפתי או אדיש, אקטיבי או פסיבי, תוסס או רגוע, מחדש או שמרן. כל התיאורים האלה, ורבים נוספים כדוגמתם, מתארים אנרגיה נפשית.

במושגים מדעיים, לאחר המפץ הגדול מתואר היקום באמצעות אנרגיה וחומר. במונחים פיזיקליים אנרגיה היא כמות עבודה שיכולה להיעשות, למשל: לשנות חומר, להזיזו, לחממו. ב"לקסיקון המדע המודרני" מאת ריצ'רד ברנן, אני מוצאת את ההגדרה הבאה: "אנרגיה בפיזיקה היא שיעור הכושר לבצע עבודה".

לעיתים מבחינים בין אנרגיה פוטנציאלית (אנרגיה אצורה במצב נתון), לבין אנרגיה קינטית (האנרגיה שיש לחלקיק או לגוף מתוקף תנועתו). אנרגיה במערכת סגורה יכולה לשנות את צורתה אבל כמותה נשארת קבועה, כפי שמגדיר מה שקרוי "חוק שימור האנרגיה" (החוק הראשון של התרמודינמיקה). כך למשל אנרגיית חום יכולה להפוך לאנרגיה קינטית. מכל מקום, אנרגיה חיונית לקיום כל התהליכים שמתרחשים סביבנו.

גם האדם הוא מערכת אנרגיה מורכבת המשתנה כל הזמן, לכן הבנה של התנהגות אנושית כוללת התייחסות גם לתהליכים אנרגטיים: רוחניים, מנטליים ורגשיים, בנוסף לתהליכים ביולוגיים ופיזיקליים.

בחיי היום־יום, בתקשורת המדוברת והכתובה, אנחנו משתמשים בלי הבחנה במילה "אנרגיה", לא בהכרח במובנה המדעי. למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו מדברים על התנהגות אנושית כמערכת אנושית, ובאופן יותר ממוקד, מה זו אנרגיה נפשית? נעזרתי ב"לקסיקון למונחי הפסיכולוגיה" של ארתור ריבס המונח מולי על מדף הספרים, וציטטתי ממנו:

אנרגיה: "אחד המונחים המוגדרים במדעי הטבע, שמאבדים מבהירותם כשגוררים אותם לתוך הז'רגון הפסיכולוגי. לכל היותר אפשר להצביע על כך שהמונח כמעט שקול לכוח או לחיוניות כמתאר פעילות פסיכולוגית".

ומהי חיוניות? במשמעות מורחבת: תנועה, פעולה או כוח. בחקר האישיות זה דפוס התנהגות המאופיין במרץ, התלהבות ועמידות. לפי הגדרה נוספת חיוניות היא מצב שבו האדם פעיל ומלא חיים, והגדרה אחרת מתארת אדם חיוני כאדם מלא מרץ ואנרגיה.

הבנתם? אני לא כל כך. ההנחה שמחבר הלקסיקון עושה עבורנו היא שאפשר להקביל את האנרגיה למרץ או לחיוניות, שגם הם מונחים לא בהירים במיוחד. כך נשארנו מלאי אנרגיה בתוך ערפל של אי־ידיעה. אין דבר, האנרגיה הזאת תניע אותנו קדימה. ייתכן שזו מהותה של אנרגיה נפשית: תנועה, לכל כיוון, פנימה והחוצה, קדימה ואחורה במרחב ובזמן.

מי ראה אנרגיה? אנחנו מניחים שהיא קיימת, מרגישים כשהיא חסרה לנו, חשים בהשפעתה במצבים מסוימים, יכולים להתייחס לעצמנו ולאנשים אחרים כאל מלאי אנרגיה או חסרי אנרגיה, אבל האם אפשר להחזיק אותה בידיים? קובי פסח, מטפל הוליסטי, טוען שאפשר. הוא מציע כמה דרכים שבאמצעותן נוכל להרגיש את האנרגיות, כמו לנשום נשימות עמוקות וגם לדמיין שאנו מחזיקים כדור זוהֵר של אנרגיה בין שתי הידיים. אפשר להגדיל ולהקטין את הכדור הדמיוני או לגלגל אותו בין שתי הידיים, רק בזהירות. אני נזכרת בשלט של "מטען חריג" התלוי על גבי משאיות ענק מכוסות בברזנט כהה ומסתורי. זהירות.

מה שמניע כל פעולה, הרגשה או חשיבה היא אנרגיה, כמו שמנוע המכונית זקוק לדלק, וכמו שמנורת השולחן על שולחני פועלת הודות לתחנת הכוח שמייצרת את החשמל שנדלק בנורה. מכונית לא תיסע בלי דלק והאור בביתי יכבה אם חוטי החשמל ייקרעו בגלל רוחות עזות במזג אויר סוער. כך גם אנחנו זקוקים לדלק הנפשי ולתחנת הכוח הנפשית המזינה אותנו.

האם אנשים טעוני אנרגיה נעים מהר יותר מאחרים, חושבים מהר יותר, מסיימים את המטלה בעבודה לפני כולם? ואולי לא כמות האנרגיה היא הקובעת את קצב הפעילות, אלא סוג האנרגיה הוא הגורם הקובע והמעניין יותר בהתנהגות של בני אדם. אולי האנרגטיים הם אלה שמעמיקים, חופרים, מתעקשים ולא עוזבים? אולי הם מעזים ופונים לכיוונים לא שגרתיים? אולי הם יצירתיים יותר? ואולי הם עמידים יותר ומתעייפים פחות? שאלות מעניינות שעוד נחזור אליהן בהמשך.

אנרגיה רב־תחומית

בשונה מהנטייה של התקופה המודרנית להתמחות במקצוע ובתחום, אני נמשכת לאנשים שהאנרגיה שלהם חוצה תחומים. ידידי הרופא שכותב ספרי היסטוריה, חברתי הביולוגית שאוהבת לצייר, השכן הטייס שמגדל גינת קקטוסים, חברי הפסיכולוג ששר במקהלה. לא, אני לא כותבת על חשיבות התחביבים לחיי האדם, מובן שהם חשובים וראויים, אני כותבת על תחום נוסף ואולי כמה תחומים, שעבור האדם שקולים בחשיבותם ובמשמעות שהם נותנים לחיים. אנשים שיש להם אנרגיה רב־תחומית. טוב ויפה, מקשים עלי, אבל ממה חיים? ואיך משלמים לשיעורי האנגלית של הבן ולמורה למנדולינה של הבת? ובכלל, את יודעת כמה עולה ביקור אצל פסיכולוג? ולקנות דירה? בערך אותו דבר.

נחזור לעוד כמה הגדרות למושג האנרגיה ונבדוק אם ואיך הן מתייחסות לאנרגיה נפשית. אני מחפשת במילון (המילון העברי החופשי ברשת) ומוצאת הגדרות נוספות לאנרגיה. ראשית, אנרגיה בשפה העברית היא נקבה. מעניין. כאן היא מוגדרת כ:

1. כוח חשמלי.

2. מרץ – "קמתי הבוקר מלא מרץ".

3. כוח נסתר.

נראה קצת מעורפל? אולי גם זה סימן לקושי באימוץ מושגים ממדעי הטבע לעולם הנפש.

בשנת 1930 הציעה האקדמיה ללשון העברית את המילה "מרץ" במקום המילה אנרגיה, אך כעבור עשר שנים זנחה את הרעיון. נשארנו בלי תחליף בעברית אבל עם אנרגיה. כמו שנשארנו עם המונחים "טלפון" במקום "שח־רחוק" שהציע אליעזר בן יהודה, ועם "טלוויזיה".

האם ניתן למצוא קשר בין ההגדרות הבאות לאנרגיה אנושית־נפשית? לפי רוֹנדָה בִּירְן בספרה "הסוד", אם נשאל פיזיקאי, מומחה לתורת הקוונטים, מה יוצר את העולם, הוא יענה: אנרגיה. ואם נבקש אותו לתאר אנרגיה, הוא יגיד: לעולם לא ניתן ליצור אותה או להשמיד אותה, היא הייתה תמיד, והיא הווה תמיד, כל מה שהיה קיים מעולם קיים תמיד, נע אל תוך צורה, אל מחוצה לה ודרכה.

יש כיום אנשים בעלי ממון שמתרשמים מחידושים והמצאות ושואפים לפתור את שאלת האנרגיה בעולם, ומוכנים להשקיע כספים רבים בבניית "מכונת אנרגיה" בת־זמננו, מכונות מחוללות אנרגיה. רק ההיסטוריה תשפוט מה ערכם של המצאות וחידושים אלה. קיימות גם דוגמאות רבות בהיסטוריה של מדענים, ממציאים ופורצי דרך שלא זכו להכרה בחייהם, נדחו והושפלו, ורק כעבור זמן העולם הכיר בתרומתם, אולם איש מהם לא המציא מחולל אנרגיה.

על נוכלים, אנרגיה וקורבנות

בשאלה האם האנרגיה סופית עסקו חוקרים ותיאורטיקנים שהתעניינו בשאלות של אנרגיה פיזיקלית. מרביתם סבורים שכן, אך היו בשוליים גם חסידים של אנרגיה חופשית בלי גבולות. זוכרים את יעקב מרידור שהכריז על המצאת אנרגיה מהפכנית שתשחרר את העולם מהתלות בנפט? הוא הבטיח לנו להאיר את כל רמת גן עם נורה אחת בלבד. ממש נס כד השמן. לא חלפו ימים רבים עד שהסתבר כי הממציא, דני ברמן, הוא מתחזה ונוכל שהורשע בדין, והנסים נשארו באגדות.

בשיטוט בין הגדרות של אנרגיות על סוגיהן, אם פיזיקליות (שבהן אינני מומחית) או אחרות, אני צריכה להיזהר במילים שאני בוחרת. לדייק בהן. זו זהירות שמגיעה עם הגיל. אני יודעת שיש סיכוי למילים, ואני יודעת שיש בהן גם סיכון. מניסיוני, אפשר להמריא עם מילים נכונות, אפשר להתרסק עם מילים שגויות. אישה רצינית אחת, דוקטור לפסיכולוגיה, ולא סתם פסיכולוגיה אלא פסיכולוגיה קלינית, כזאת שמטופלים מצפים שבועות לפגישה איתה וסטודנטים כמוני מרגישים מבורכים מנוכחותה, אמרה לי פעם שאני לא רצינית. אני. אלוהים אדירים! נכון, לפעמים אני שטחית, ולפעמים כפייתית, וגם תמיד מגזימה, ומתעצבנת בקלות... אבל לא רצינית? כל חיי אני סובלת מרצינות־יתר. שמעתי את המילים והתרסקתי. לא סופנית, אבל מאז אני נותנת כבוד למילים, יודעת שהן כמו חץ שנורה למטרה – אינן ניתנות להחזרה.

וכך, במלוא הרצינות, אני ממשיכה במסע שלי להבנת האנרגיה הנפשית. אני קוראת ספרים, מדברת עם אנשים, מחפשת ומוצאת הגדרות מגוונות. אנשים אומרים: אנרגיה נפשית היא תחושה של התלהבות, עוררות, מרץ, ערנות, כוח, רצון, ברק בעיניים. בספרים אני קוראת על אנרגיה כעל "סם החיים" המאפשר לנו לפעול, לנוע קדימה ולממש את עצמנו. בעזרת האנרגיה אנו חושבים, מדברים, עובדים ואוהבים.

מה מקור האנרגיה הנפשית? מקור האנרגיה לקיום חייהם של יצורים חיים הוא המזון. מה אכלת היום? אני שואלת אותו כאשר הוא חוזר מהמשרד בשעות הערב, סוחב ערימה של תיקים. אכלתי תפוח, הוא אומר לי. כל היום? אני שואלת, כן, הוא אומר לי. חי בגן עדן. מהם המזונות הנפשיים? מהי השמש של הנפש? והאם יש פירמידה של אנרגיה בדומה לפירמידת הצרכים של מאסלו? האם האנרגיה הנפשית מתחלקת בין השקעה בצורכי קיום (בסיס הפירמידה) שבלעדיהם אין חיים, לבין השקעה בצורכי ביטחון, שייכות ואהבה, הערכה והגשמה עצמית?

תמונת האנרגיה הנפשית אינה קבועה. לפעמים היא יציבה ולפעמים מתהפכת על הראש או משתגעת. כאשר מתאהבים מרבית האנרגיה הנפשית ממוקדת באהבה. בהתאהבות מטורפת לא ישנים, לא אוכלים, לא עובדים, רק אוהבים. אחרי השלב הסוער אנו מסוגלים לפנות אנרגיה נפשית גם לדברים נוספים. בתקופות מסוימות בחיים האנרגיה הנפשית משנה את המוקד שלה. הורות מחדדת את כל החושים והרגשות כלפי התינוק והצרכים שלו או שלה. אתגר בתחום המקצועי או בניהול הקריירה סופח אליו את מרבית האנרגיות הקיימות.

סוגי האנרגיה הנפשית שונים זה מזה בעוצמתם (חזק או חלש), בכמותם (הרבה או מעט) בצבע הרגשי (חיובית או שלילית) וגם בתחומים (חברתית, קוגניטיבית או התנהגותית). ההבחנה הרווחת מבדילה בין אנרגיה רגשית, אנרגיה מחשבתית, אנרגיה בין־אישית ואנרגיה התנהגותית (שהיא זו שמוציאה לפועל את האנרגיות האחרות). לרוב אנו מתייחסים למרכיב העוצמה שבאנרגיה הנפשית: יש לי או אין לי כוח, וגם למרכיב הרגשי שבה: של אהבה או של איבה. רק אות אחת מפרידה ביניהן: ה' או י' – מעניין ששתיהן אותיות של השם המפורש.

ומהי אנרגיה מוחית? המוח שלנו עובד בלי הפסקה, יום ולילה, ויש מדענים הטוענים שעבודת הלילה שלו קשה יותר. במרוצת הלילה המוח מארגן את הגירויים שנקלטו במשך היום, מקשר אותם לרשתות שונות ומורכבות ומפזר אותם למקומות הנכונים. בנוסף, מתווספים תוך כדי שינה גם עשרות גירויים חיצוניים כמו מהדורת החדשות בטלוויזיה של השכנים, טריקות דלתות, יללות חתולים, קולות של ילדים, סערת רעמים, בכי של תינוק, צפירת מכוניות ולפעמים אזעקה ביתית. ומה עם המחשבות על יום המחר? גם הן מתווספות ברקע: העבודה שיש להגיש, הפגישה החשובה, קניות בסופר להכנת ארוחת ערב, כאב הגב והפנים העייפות של בן או בת הזוג.

התפקיד של המוח להיות ערני, בורר ופוסק. מה טוב עבורנו ומה אינו טוב. מה לזרוק מייד ומה לשמור לזמן קצר או לזמן ארוך. למוח יש אלפי עובדים, גמדי המחשבה אני קוראת להם, העוזרים לו למלא את כל התפקידים. ממש קשה להאמין שכדור אליפטי בגודל של אבטיח יכול להכיל בתוכו כל כך הרבה חוכמה ותחכום. עובדה. אם אנחנו רוצים לשמור עליו אזי צריך להטריד אותו, לשאול אותו שאלות, לעורר אותו עם מידע חדש ולפעמים מרגיז, לדרוש ממנו יותר. בספרי על הזיכרון ציטטתי משפט מהמקורות: "יום תעזבני יומיים אעזבך" (תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות דף ס"ח ע"א). זהו החוק הבסיסי ביותר של המוח, דרישה להפעלה מתמדת, גרייה בלתי פוסקת, מאמץ והתחדשות.

טוב. הכדור שלי התגלגל לכיוונים אחרים. אנחנו חוזרים לדרך הראשית – לאנרגיה הנפשית. איך מודדים אותה? כאשר אנחנו מרגישים ערניים ומלאי כוח ותשוקה אנחנו חושבים מהר וצלול, פותרים בעיות מורכבות, גם של בחינות וגם של החיים, לומדים מידע וכישורים חדשים. לפעמים אני ממש שומעת את גלגלי השיניים של המערכת המוחית נעים בראשי במהירות מטורפת. אפשר למדוד את היעילות של התנועה הזו בשאלונים, במבחנים פסיכומוטוריים ובמידה מסוימת ברישומי EEG. עוד נחזור בהמשך (בפרק נפרד) לשאלונים למדידה והערכה של אנרגיה נפשית.

המסורים לפילוסופיה של היוגה מחלקים את האנרגיה בגופנו לסוגים שונים על פי תפקודם והימצאותם בגוף: יש אנרגיה האחראית על כוח רצון ונחישות, יש אנרגיה של קליטה, יש אנרגיה רוחנית ויש אנרגיה ארצית. אנרגיות נוספות אחראיות על מצמוץ, שיעול ועיטוש, פיהוקים ובחילות. אחת האנרגיות המעניינות היא זו שאחראית על הריקבון והיא מופיעה רק כשכל יתר האנרגיות עוזבות את הגוף. בסנסקריט "נאדי" הוא זרם. על פי הרפואה ההינדואית הזרמים האלה הם מוליכי אנרגיה בגוף בדומה לחוטי חשמל המעבירים אנרגיה מתחנת הכוח הראשית לבית, ובגוף, על פי תורה זו, יש ארבעה־עשר מוליכים כאלה המובילים אנרגיה לאיברי הגוף השונים.

הבחנה נוספת היא בין אנרגיה מהירה לבין אנרגיה איטית. אנחנו חיים בתקופה עם מתח גבוה שהולך וגובר. מכשירים שונים וטכנולוגיות מתוחכמות מאיצות את מסענו בדרכי החיים כדי שנגיע מהר יותר ורחוק יותר, עד שאנו מחמיצים את יפי הדרך. הסופר הצ'כי מילן קונדרה מתאר בספרו "ההנאה שבאיטיות" אווירה רגשית שבה אבדו ההנאה שבאיטיות, היכולת להלך בנינוחות והכושר להתבונן סביב וליהנות מהטבע, מהפרפר ומהפרח. אווירה חברתית שבה אנשים איטיים נוטים לעצבן את הנמצאים בסביבתם.

אני מנסה להבחין בין תנועה ועצירה לבין מהירות ואיטיות. תנועה יכולה להיות מהירה או איטית. עצירה אינה מהירה ואינה איטית. היא כמו תחנה בדרך. אפשר למדוד אותה בזמן, כמו בהמתנה לאוטובוס: כמה זמן חכינו – חמש דקות או חצי שעה? כך גם התחנות בחיינו הן נקודות חניה, יש להן תפקיד: המתנה, איסוף כוחות, הזדמנות להניח את המטען. כוחן הוא באי־תנועתן. רק עכשיו אני מבינה את ההקלה שהרגשתי כאשר הגעתי לבדיקות בבית חולים. כמובן שדאגתי לפני כן, חששתי ופחדתי מתוצאות הבדיקות, אבל גם הרגשתי פטור לגיטימי מהריצה של החיים. זה בסדר שאני יושבת על ספסל במשך חמש שעות. לא עושה, לא אחראית, לא מטפלת. רק יושבת. אי־תנועה. איזו הקלה. יש אנשים שצריך לצוות עליהם לעצור, לעמוד דום, כמו שיהושע ציווה על השמש.

בפסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס מצויים שני סוגים נוספים של אנרגיה. מיינדפולנס, אני ממהרת להגדיר, הוא מונח מתורגם מהמונח הבודהיסטי סאטי, המתאר תהליך מנטלי שמאפשר לזכור ולכוון את תשומת הלב כלפי מה שמועיל ומהנה עבורנו באופן נטול שיפוט. הוא קשור לזמן הווה, ודורש התייחסות לרגע זה. המטפל לפי גישת המיינדפולנס נדרש להכיל שני סוגים של אנרגיה במקביל, האחת היא אנרגיה יציבה ובטוחה, והשנייה היא אנרגיה מחפשת וחוקרת. זו הבחנה חשובה, סוג אחד של אנרגיה אינו מבטל את הסוג האחר, הן קיימות במקביל ועלינו לדעת להכיל את שתיהן. כך למדתי בהרצאה של ד"ר עודד ארבל, פסיכיאטר ופסיכותרפיסט, מנהל מרפאת המיינדפולנס בבאר שבע.

גלגולי אנרגיה לאורך החיים

שאלה מרתקת היא האם רמת האנרגיה הנפשית מלווה אותנו לאורך החיים. האם הילד הסקרן והערני ישמור גם בגיל שבעים על הסקרנות והערנות? כנראה שכן. משפט שכתב קרל יונג מהדהד בי שנים רבות: "אנחנו מלווים את עצמנו לזִקנה". אני ממשיכה לשוטט במרחב הווירטואלי ומגלה להפתעתי כי במרבית המחקרים שבהם מופיע המושג "חיוניות קוגניטיבית" נבדקו אנשים מבוגרים וזקנים. מעניין. האם החוקרים הניחו כי בתקופת הילדות והבגרות הצעירה כולנו מלאי אנרגיות ולכן אין סיבה לחקור חיוניות קוגניטיבית ואנרגיה נפשית של ילדים ואנשים צעירים. טעות!

ועוד לא סיימנו. חוקרים מבחינים בין אנרגיה שמופנה אל אחרים ולעומתה אנרגיה שאדם מפנה אל עצמו. במחקר שהתפרסם ב־2013 בכתב עת של פסיכולוגיה חיובית, בדקו החוקרים את הצרכים העומדים מאחורי חיפוש אחרי אושר לעומת החיפוש אחרי משמעות. הם בדקו 400 נבדקים בגילים שונים בטווח החיים (78-17) ומצאו כי החיפוש אחרי אושר קשור בעיקר לסיפוק צרכים ורצונות אישיים, שאפשר לקנות בכסף כמו מכונית או דירה, ואילו חיפוש אחר משמעות קשור לביטוי עצמי, באומנות למשל, ולנתינה לזולת. במילים אחרות, אושר קשור בעיקר לאנרגיה שהאדם מפנה כלפי עצמו ואילו משמעות קשורה בעיקר לאנרגיה שאדם מפנה כלפי אחרים. אולי.

כשלעצמי, לפעמים אני מרגישה מאושרת אבל לעיתים קרובות חווה תחושת משמעות, ולא תמיד במקרים של עזרה לאחרים, אלא בכתיבה ובקריאת טקסטים מאתגרים או הבנה ופענוח של מצבים קוגניטיביים מורכבים. כלומר, אני חשה משמעות גם כאשר אני מפנה אנרגיה כלפי עצמי וגם כאשר אני מפנה אותה כלפי אחרים. מה דעתכם? מתי מרגישים אושר ומתי מרגישים משמעות?

מה חשבו הקוראים? 0 ביקורות
המלצות נוספות עבורך
עוד ספרים של מנדלי מוכר ספרים ברשת
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 29 ₪
מודפס 79 ₪
דיגיטלי 39 ₪
קינדל 39 ₪
מודפס 88 ₪
דיגיטלי 20 ₪
קינדל 20 ₪
דיגיטלי 49 ₪
קינדל 49 ₪
מודפס 98 ₪
דיגיטלי 59 ₪
קינדל 59 ₪
מודפס 139 ₪
דיגיטלי 40 ₪
קינדל 40 ₪
מודפס 86 ₪
הירשמו לרשימת התפוצה של ביבוקס
Powered by blacknet.co.il