אופס לא נזהרתי

״בְּיּוֹם שַׁבָּת, כְּשֶׁסָּבְתָא וְסַבָּא בָּאוּ לְבַקֵּר,
שָׂמַחְתִּי וְנִשַּׁקְתִּי לַמְרוֹת שֶׁלְּסַבָּא הָיָה זָקָן קְצָת דּוֹקֵר.
וְאָז אֶת סָבְתָא חָזָק מְאוֹד חִבַּקְתִּי,
אַךְ פִּתְאוֹם נִבְהַלְתִּי שֶׁאוּפְּס לֹא נִזְהַרְתִּי [...]
אַךְ סָבְתָא חִיְּכָה וְאָמְרָה שֶׁכֻּלָּם מַמְלִיצִים
לְחַבֵּק וְלֶאֱהֹב כַּמָּה שֶׁרוֹצִים...״

גיבור הספר הוא ילד מתוק, קצת נרגש ונמהר – אבל אז הוא נזכר! מכלב גדול צריך להיזהר, מפני חפץ חשוד צריכים להישמר, ולפני שקופצים בשמחה לבריכה – צריך מצופים וגם מישהו איתך. כך בכל פעם, לפני שמשהו כמעט קורה, הוא עוצר ונזכר בדברי ההורה.
הספר אוּפְּס לֹא נִזְהַרְתִּי הוא הספר השני בסדרת אוּפְּס, אשר מתאר בצורה קלילה ומלאת חיים את הרגעים הקטנים שבהם ילדים כמעט שוכחים את האזהרות והסיכונים.
בעזרת הספר יוכל הילד לזכור היכן כדאי להיזהר ולהישמר, וכל זה בלי להיבהל עוד יותר...

מירב קליין חזות, ילידת 1976, נשואה ואם לשתי בנות. עבדה בהיי־טק. מתנדבת עם ילדים בכיתות א ו־ב ובחינוך המיוחד ב"קריאה בהנאה", תוכנית בשיתוף האגף הקדם־יסודי במשרד החינוך, שמטרתה היא עידוד ילדים לקריאה באופן מושכל ומהנה.

עמ' ראשונים:
בְּיוֹם רִאשׁוֹן,
כְּשֶׁחָזַרְתִּי מֵהַגַּן,
רָאִיתִי עַל הַמִּדְרָכָה חָתוּל קָטָן.
רָצִיתִי לְלַטֵּף וְאוּלַי גַּם לְהָרִים,
אַךְ אָז נִזְכַּרְתִּי שֶׁאוּפְּס לֹא נִזְהַרְתִּי,
לֹא כְּדַאי לְלַטֵּף חֲתוּל רְחוֹב,
לֹא מֵרָחוֹק וְלֹא מִקָּרוֹב.

בְּיוֹם שֵׁנִי
רָצִיתִי לַחְצוֹת אֶת הָרְחוֹב,
אָז רַצְתִּי לְמַעֲבַר הַחֲצִיָּה הַקָּרוֹב,
אַךְ אָז חָבֵר צָעַק, "עֲצֹר! לֹא נִזְהַרְתָּ!
כְּדֵי לַעֲבֹר אֶת הַכְּבִישׁ בְּבִטְחָה וּבִזְהִירוּת,
צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל לַצְּדָדִים, וְלֹא לָרוּץ בִּמְהִירוּת!"