אם רק הכוכבים יסתדרו

אנחנו לא פוגשים אנשים בטעות. הם נועדו לחצות את דרכנו מסיבה כלשהי...

==============

'אם רק הכוכבים יסתדרו' הוא רומן פוליטי עתידני שעלילתו מתרחשת בשכונה שבה אנו חיים, בעוד כך וכך שנים.

אבינועם כספי, איש הייטק מצליח וליכודניק בדם, וכמאל אגבריה, עורך דין ערבי ישראלי, נפגשים בקורס לגישור שנרשמו אליו משיקולים שונים, ומהר מאד לומדים כי הם חולקים הרבה תובנות ושאיפות משותפות. כמה שנים מאוחר יותר צץ מאי שם גיבור שלישי לא צפוי, ומשלים בהופעתו משולש פלאי ולכאורה חסר תוחלת.

שלושתם, כל אחד בְּעִיתוֹ ובדרכו, מחליטים לשים את עברם מאחוריהם בחתירה לעמדות השפעה שבהן יוכלו לממש את מאווייהם. דרכיהם, בסביבותיהם הכל כך שונות, אינן סלולות. הם נדרשים לאסוף תומכים מבית ומחוץ, לשכנע מתנגדים בצדקת טיעוניהם, להתמודד עם דעות קדומות ואף איומים על חייהם – ולחשוב ולפעול מחוץ לקופסה. לצאת מהפרדיגמה.

עלילת הספר מתרחשת כשברקע עדיין מהדהדים אירועי השנים האחרונות. סיפורי החיים של גיבוריה מצטלבים עם סיפורים אחרים וחושפים לעיני הקורא.ת דמויות מרתקות ומערכות יחסים הכוללות, בהתאמה, רגשי אהבה, חֲבֵרוּת ושנאה, קנאה ופִרגון, זלזול וכבוד, אומץ ופחד, שלווה ומתח, שמחה ועצב – הכול כמקובל בעולם שבני אדם חיים ופועלים בו, קל וחומר בנסיבות כה טעונות.

השאלות המלוות את הספר לכול אורכו הן האם הכוכבים יוכלו להסתדר? האם הם יסתדרו?

===============

את הרומן הראשון פרי עטי, 'אם תרצו זו אגדה', כתבתי כדי לספר את תולדותיה של משפחתי ולהשאיר לדורות שאחריי תשובה לשאלה מנין באנו, כולנו. ספרי זה, 'אם רק הכוכבים יסתדרו', נועד להבהיר לעצמי וליקיריי את הכיוון שבו, לדעתי, עלינו להמשיך מכאן.

בכתיבת הספר נעזרתי בהגיגיי מן השנים האחרונות, בניסיוני העתיר בייעוץ למנכ"לים ולהנהלות של ארגונים בארץ ובעולם – בין השאר גם בענייני חזון, קבלת החלטות ומנהיגות, ובלא מעט לימוד בתחומים שבהם ידעתי פחות…

אחרית דבר

הרעיון העומד בבסיס עלילתו של הספר עלה בי לפני כשש שנים, מעט אחרי פרסום ספרי הקודם ׳אם תרצו זו אגדה׳ – והרבה לפני שמישהו דיבר פה על שינוי, או ממשלת שינוי, או שילוב מפלגה ערבית בממשלה. ככול שהזמן חלף, קרו דברים שעלו בקנה אחד עם הרעיון – עד שבשלב מסוים נכנסתי ל׳חרדה׳ פן המציאות תקדים את כתיבתי...

כדי למנוע ספקות, אף שיש בספר רמזים לאירועי אמת, רובו המוחלט מושתת על דמיוני הקודח. כך גם לגבי הדמויות המרכזיות בספר, שכולן יצירותיו של אותו הדמיון.

במשך חודשים ארוכים ניהלתי ב׳פייסבוק׳, ב׳ווטסאפ׳ – ואיפה לא? – דיונים עם חברים, וכאלה שאינם חברים, בענייני ימין, שמאל ומרכז, מזרח ומערב, ערבים ויהודים, שחיתות מול טוהר מידות, קדושת החיים מול קדושת האדמה, אפשר ואי-אפשר – ועוד כהנה וכהנה סוגיות שהוצפו בערוצים השונים פעם אחר פעם. שמעתי גם מומחים למיניהם לאותן הסוגיות, שעם חלק מטיעוניהם הסכמתי – ועם חלקם, מטבע הדברים, הסכמתי פחות.

תמיד היה לי קשה במיוחד לשמוע כאלה שצבעו הכול בשחור ולבן, ללא גוונים של אפור. אלה שבעיניהם כל הטובים בצד האחד של המפה – וכול הרעים בצד השני. הימין טוב – והשמאל רע (או להיפך). החילונים טובים – והחרדים רעים. היהודים טובים (בתנאי שהם מהימין...) – והערבים רעים. כך, חד וחלק. ללא ספקות. תמיד סירבתי – ועודני מסרב – לקבל דברים כמובָנים מאליהם. את התכונה הזו, כנראה, ירשתי מסבי האהוב אליעזר (לויקו) דונת איש ׳הקומקום׳, שלימדני כי הידע בא מלשאול שאלות סקרניות. לא ממתן תשובות נחרצות.

במהלך כל החודשים ש׳התכתשתי׳ ברשתות על סוגיות של נכון ולא נכון, אמת ושקר, יהיה או לא יהיה, ידעתי שהסיכוי שאצליח לשכנע מי ממתנגדיי לחשוב כמוני, נמוך ביותר או כלל לא קיים.

כך גם עכשיו.

אינני פוליטיקאי, אינני משפטן, ואינני היסטוריון. לכן, אל נא תנסו להוכיחני על טעויות שאולי עשיתי בכתיבת הספר. כמו שנאמר: טעות לעולם חוזרת. הפרטים לעולם אינם עולים בחשיבותם על התמונה הגדולה.

גם אינני נביא, או בן נביא – וממילא איני מתיימר לחזות את העתיד. אני סתם אדם נאיבי מן הישוב – ויש לי חלום. קראתי באחד המקומות ציטוט מפיו של שחקן הקולנוע הנודע דייוויד ניבן, שאמר כי ׳לחלומות אין תאריך תפוגה.׳ מצאה חן בעיני האמירה הזו – ועכשיו, מששיתפתי אחרים בחלומי, אני רוצה להאמין כי גם אם הוא לא יתממש בלוח הזמנים המתואר בספר, בסופו של דבר זה יקרה. כל מה שנדרש הוא שהכוכבים יסתדרו – כמובן! – ושיהיו שם בעיתוי המתאים מנהיגי אמת, שגם הם יהיו בעלי חלומות. להזכירנו, שום תיקון גדול בהיסטוריה של העולם לא קרה מבלי שעמד מאחוריו מישהו שרגליו היו נטועות בקרקע – וראשו ריחף בעננים.

קוראים רשאים להסכים או לא להסכים עם העמדות שביטאתי בספר; לקבל את רעיונותיי או לדחותם. כך או אחרת, החלום יהיה תמיד עדיף בעיניי על איבוד התקווה שבזכותה סבי וסבתי הגיעו הנה ואכלו מרורים במסגרת העלייה השלישית – ואבי, אני וחברינו, כל אחד בדורו, נטלנו חלק בכול כך הרבה מלחמות כדי לאפשר את הגשמתה.