הפסיכולוגיה החיובית, המכונה גם "מדע האושר", היא תחום מדעי שמתמקד בחקר האושר והשגשוג האנושי, במטרה לסייע לבני אדם לשפר את תפקודם ואת רווחתם הנפשית (Well-being).
הפסיכולוגיה המסורתית, בניגוד לפסיכולוגיה החיובית, עסקה בעיקר ב"מזעור נזקים", כלומר בניסיון לסייע לאדם הסובל ממצוקה נפשית לחוש פחות אומלל, אך הזניחה את העיסוק בשאלה כיצד יכול אדם להרגיש יותר מאושר בחייו. מטרתה של הפסיכולוגיה החיובית היא לתקן את חוסר האיזון הזה ולספק ידע נרחב על הדרך לחיות חיים טובים, משמעותיים ומאושרים יותר.
העיסוק בצדדים החיוביים של החיים – בהנאות, בחוזקות, בסיפוקים, בזרימה ובמשמעות – חיוני בהחלט בדרך אל האושר, אולם אינו מהווה ערובה לאושר. אדם יכול לחיות חיים מלאי הנאות ומשמעות ועדיין לא להרגיש מאושר, הואיל והוא סובל מהתמכרות, מדאגות כלכליות, מלחץ כרוני, מקנאה עזה, מרגשות אשם בלתי פוסקים או מרגשות קשים אחרים.
כדי לשפר את איכות חיינו עלינו ללמוד לא רק על הדברים שעשויים להניב לנו אושר, אלא גם על הדברים שמפריעים לנו לחוש מאושרים; אין קיצורי דרך במסע לשיפור בריאותנו הנפשית.
ספר זה בוחן באופן יסודי, מקיף ושיטתי את הפסיכולוגיה של האושר, מתוך מטרה להבין כיצד פועל האושר, מה מפריע לנו להגיע אליו, ואיך ניתן להשפיע על הרווחה הנפשית שלנו.
הספר נועד לתת מענה מקיף ומעמיק לצמא של רבים לגעת באושר, למצוא משמעות ולשפר את איכות החיים.
הספר עוסק בין היתר בשאלות:
על המחבר
ד"ר אורי נויבירט (Ph.D.) הוא פסיכולוג, מטפל ויועץ אישי וזוגי. מרצה לפסיכולוגיה ולחינוך במכללת תלפיות ובמסגרות נוספות. מוביל תוכניות הכשרה של CBT ומלמד מגוון קורסים, כגון קורסי מבוא לפסיכולוגיה, פסיכולוגיה חיובית, ויסות רגשות, התמודדות עם לחצים ודאגות ועוד.
הספר "הפסיכולוגיה של האושר" ראה אור לראשונה בשנת 2020; זו מהדורה חדשה ומורחבת של הספר. עם ספריו הנוספים של המחבר בטרילוגיית Well-being נמנים: "תורת הגוף והנפש" (פוקוס, 2022) ו"האטלס של הנפש" (פוקוס, 2024).
כתובת האתר: https://orinoy1.wixsite.com/le-sikum
בנוסף, התווספו חלקים ופסקאות בספר במקומות רלוונטיים, להלן החלקים המרכזיים שנוספו:
פרק 1
"אהיה מאושר כאשר..." - האומנם?
מי שאינו מסתפק במה שיש לו,
לא ישמח גם במה שהוא חושק בו.
(סוקרטס)
*
פעמים רבות עוברת במוחנו המחשבה שאם נשיג דבר מסוים נהיה מאושרים יותר. למשל שנהיה מאושרים יותר אם נתחתן, אם נעבוד בעבודה מסוימת, אם נקבל קביעות בעבודה (וכך לא נחשוש עוד מפיטורין) או אם נעבור לבית גדול ויפה עם חדר עבודה.
כאשר תנסו להשלים את המשפט "אהיה מאושר כאשר..." ייתכן שתאמינו באמת ובתמים שאם הדבר יתגשם תחיו באושר ובאושר.
גם אני חשבתי כך בעבר, אשתף בקצרה בתהליך השינוי המקצועי שעברתי בשנים האחרונות: לפני כמה שנים עשיתי הסבה להוראה (בראשית דרכי המקצועית עבדתי בחברת הייטק). התחלתי ללמד בבית ספר יסודי כמורה מחליף. השאיפה שלי הייתה להיות מחנך כיתה מן המניין, כאשר הוצע לי לחנך כיתה שמחתי ונעניתי לתפקיד. ייחלתי לקבל קביעות, ואכן לאחר שלוש שנים קיבלתי קביעות. לכאורה הייתי אמור להיות מאושר, שכן מכאן ואילך יכולתי להיות רגוע שתהיה לי עבודה בטוחה עד הפנסיה.
למעשה, קבלת הקביעות לא תרמה כהוא זה לאושרי. הפתגם "אין יותר קבוע מזמני" התהפך במקרה שלי ל: "אין יותר זמני מקבוע".
השאיפה החדשה שלי הייתה ללמד בתיכון. לשמחתי קיבלו אותי להיות מורה לבגרות בתיכון. לאחר זמן מה התרגלתי גם לעבודה זו. שאפתי כבר ללמד במכללה. תמיד חלמתי ללמד קורסים במכללה.
כשהוצע לי ללמד את הקורס "פסיכולוגיה חיובית" הייתי מאושר, אך "למרבה הפלא", גם למציאות זו התרגלתי תוך מספר חודשים.
חשוב לי להבהיר כי עבדתי ועודני עובד במקומות עבודה מצוינים, ובסך הכול אני מחשיב את עצמי כאדם די מאושר. לכן הופתעתי מכך שגם לאחר שהצלחתי להגשים חלומות, לא הרגשתי שחל שינוי משמעותי ברמת האושר המתמשך שלי, ועדיין קיימת אצלי תחושה שלא הגעתי "למנוחה ולנחלה".
תיאור זה עשוי להמחיש את קביעתו של הפסיכולוג דניאל גילברט, לפיה אנו נכשלים פעם אחר פעם בחיזוי המצב הרגשי שלנו בעתיד3.
אנחנו חושבים שנהיה מאושרים יותר כאשר נגשים חלום מסוים (נקבל קידום, נמצא זוגיות חדשה, נוציא לאור ספר), ואכן הגשמת חלום עשויה לעורר בהתחלה רגשות חיוביים של שמחה והתרגשות, אך בטווח הארוך לא יחול שינוי משמעותי ברמת האושר שלנו.
מצב זה אף עלול לעורר בנו תחושת תסכול ולהוביל לתהיות כגון: מדוע איננו מאושרים כפי שחשבנו שנהיה (בתפקיד החדש, בזוגיות החדשה וכן הלאה), האם משהו לא בסדר אצלנו שאיננו מרגישים מאושרים יותר הגם שהצלחנו להשיג את היעד שכה ייחלנו לו?
קיימים שלושה גורמים לכך שאיננו מעריכים נכונה את ההשפעה, או ליתר דיוק את חוסר ההשפעה, של אירועים חיוביים על אושרנו.
כלומר: אנו חושבים שנהיה מאושרים יותר כאשר... אך גם לאחר השינוי "החיצוני" המיוחל, לא חל שינוי "פנימי" במצבנו הרגשי.
הגורם הראשון נוגע לעקרון ההתרגלות, השני - לעלייה בשאיפות, והשלישי - לפנטזיות שלנו. להלן נרחיב בכל אחד מן הגורמים.
א. עקרון ההתרגלות
מחקרים רבים הראו שכאשר אנשים הצליחו להשיג משהו שחשקו בו (כגון קיבלו קידום בעבודה או אף זכו בלוטו), רמת האושר שלהם זינקה בטווח הקצר, ואולם לאחר תקופה מסוימת של התרגלות, השינוי כבר לא השפיע באופן משמעותי על רמת אושרם. אם הם לא היו מאושרים לפני האירוע, הם יישארו לא מאושרים4.
פרופ' סליגמן כותב: "מחקרים הוכיחו שלדברים טובים והישגים גבוהים יש כוח חלש עד להדהים מבחינת שיפור רמת האושר מעבר לטווח החולף: בתוך שלושה חודשים אירועים בעלי חשיבות ממדרגה ראשונה... מאבדים את השפעתם על רמות האושר"5.
בני אדם נוטים להסתגל במהירות לאירועים טובים (השגת הישג, צבירת רכוש וכולי), שאכן מסבים אושר בהתחלה (בעת ההתרחשות ובסמוך לה), אך השפעתם על האושר נעשית זניחה כעבור זמן מה6.
עקרון ההתרגלות עשוי להבהיר מדוע המתאם בין עושר, יופי או בריאות טובה לבין אושר נמוך בהרבה מן המצופה:7
מחקרים מגלים כי הקשר בין בריאות גופנית טובה לאושר זניח, שמראה חיצוני טוב כמעט אינו משפיע על רמת האושר, וכן שאין הבדל ברמות האושר בין אנשים עשירים לאנשים שאינם עשירים.
אמנם קיים סף כלכלי מסוים שמתחתיו צפויה להיות פגיעה באושר (בפרט כאשר אין יכולת לספק צרכים בסיסיים), אך מעבר לסף זה עלייה ברמת העושר כבר לא תהווה גורם משמעותי ברמת האושר8.
ההנחה של החוקרים היא שהקשר בין כסף לאושר נעשה זניח כאשר כל צורכי ההישרדות שלנו - עליהם אמון המוח - זוכים למענה9.
הסיבה לכך שעושר, יופי ובריאות אינם משפיעים באופן משמעותי על האושר, היא אפוא שאנשים מתרגלים למציאות שבה הם חיים ומתייחסים אליה כאל מובן מאליו.
לרוב, אנשים אינם מתמוגגים משמחה, או מתעודדים בשעת עצב, מעצם המחשבה שהם בריאים (ובכלל זה רואים, שומעים וכולי), נאים, או יכולים להרשות לעצמם להזמין חופשה יוקרתית בחו"ל.
עקרון ההתרגלות אינו נסוב רק על דברים טובים, אלא בדרך כלל אנשים מתרגלים גם לדברים רעים שמתרחשים בחייהם.
מחקרים מראים כי אנשים שעברו אירוע קשה (כגון נפצעו בתאונה או פוטרו מהעבודה) חוו צער ופגיעה ברמת האושר בטווח המיידי, אך לאחר תקופה מסוימת של הסתגלות הם חזרו להיות מאושרים כפי שהיו לפני האירוע10.
יש בכך בשורה טובה, שכן משמעות הדבר היא שאם אנו חווים כעת אירוע קשה בחיינו, אכן צפויה להיות ירידה זמנית ברמת אושרנו. אך לאחר זמן מה, בחלוף ההשפעה המיידית של האירוע, אנו צפויים להתרגל למצב החדש ולחזור לרמת האושר שהייתה לנו קודם לכן.
עם זאת, יש לסייג ולומר כי קיים הבדל בין התרגלות לאירועים משמחים לבין התרגלות לאירועים קשים: לאירועים משמחים מתרגלים תוך פרק זמן קצר יחסית (לרוב תוך שלושה חודשים). לעומת זאת, לאירועים קשים לוקח זמן רב יותר להתרגל. כך למשל, התרגלות לאירוע משמח כמו חתונה עם בן זוג אידאלי, מהירה יותר מאשר התרגלות לאירוע קשה כמו גירושין.
יתרה מכך, לאירועים קשים מנשוא לעיתים גם לא מתרגלים כלל11.
הפסיכולוגים מסכימים ש"הרע חזק יותר מאשר הטוב"12. כלל זה מתבטא, בין היתר, בכך שלאירועים קשים אנו מתרגלים באיטיות רבה יותר מאשר לאירועים טובים שאליהם אנו מתרגלים די מהר.
ב. עלייה בשאיפות
לאחר שאנו משיגים משהו שחפצנו בו ומתחילים להתרגל אליו, אנחנו נוטים לא להסתפק בו, השאיפות שלנו גדלות ועינינו נשואות להשגת היעד הבא. "יש לו מאה רוצה מאתיים, יש לו מאתיים רוצה ארבע מאות", אומרים חז"ל13. כלומר השגת רכוש (או הישג אחר) נראית מובנית מאליה כעבור זמן מה, ואז חלה עלייה בשאיפות.
"כשאנחנו משיגים יעד מסוים, אנחנו מסופקים תקופה קצרה, ואז מתחילים שוב להרגיש שלא נהיה מרוצים עד שנגיע לשיא חדש", כותבת פרופ' ליובומירסקי ומוסיפה שיש בכך גם צד חיובי שכן, "אם הגשמת יעדים הייתה נוסכת בנו תחושה של שאננות וסיפוק, החברה האנושית לא הייתה מתקדמת לשום מקום. אילו היינו מרוצים תמיד מהמצב הקיים, לא היינו שואפים לעולם ליותר"14.
חוסר היכולת שלנו לחוות רגשות חיוביים של סיפוק ושמחה לטווח ארוך, גם נוכח הישגים מרחיקי לכת, נובע אפוא מצורך אבולוציוני, כלומר שנרצה להמשיך להתקדם, להתפתח ולשכלל את העולם.
הציפייה שנהיה מאושרים יותר לאחר שנגשים חלום, או שנשיג יעד נכסף, צפויה להתבדות, שכן למעשה אנחנו צפויים להתרגל למצב החדש ושאיפותינו צפויות לעלות. אחרי הכול, בני האדם מתוכנתים לרצות ולא להוקיר, לשאוף ליותר ולא להסתפק במה שיש להם15.
ג. דמיון סלקטיבי
גורם נוסף שמונע מאיתנו לנבא כיצד נרגיש בעתיד נעוץ בדמיון שלנו. כאשר אנו מדמיינים איך נרגיש כשנשיג את הדבר שאנו חפצים בו, אנו מביאים בחשבון רק את היתרונות שטומן בחובו המצב החדש.
אנו מפנטזים על זוגיות מושלמת (אשר תפצה על שנים של רווקות), על עבודה מתגמלת ומספקת, על הבית המושלם שיענה על צרכינו ועל הילדים המקסימים שנביא לעולם ושימלאו אותנו גאווה.
לרוב איננו מדמיינים את הקשיים והבעיות, את הלחצים והדאגות, את העליות והמורדות, את המריבות ואת האכזבות שעתידים להתגלות בהמשך16 (ואולי טוב שכך, שכן אילו היינו צופים את כל הקשיים שיתגלו, ייתכן שהיינו נמנעים מעשיית השינויים).
כך למשל, אנו עשויים להתקבל לעבודה מסוימת שחפצנו בה (כי רצינו לעשות שינוי, להתקדם וכולי), אך להתאכזב בהמשך עקב תנאי שכר, יחס המעסיק, או מכל סיבה אחרת שלא צפינו מראש.
לסיכום, השגת דבר שאנחנו חושקים בו לא תניב בהכרח אושר ממושך, שכן אנו נוטים להתרגל במהירות לכל הישג או שינוי חיובי בחיינו ומתחילים לראות אותו כמובן מאליו. בנוסף, השאיפות שלנו צפויות לעלות וסביר שכבר לא נרגיש מסופקים מן ההישג הקודם.
לבסוף, כאשר אנחנו חולמים על שינוי בחיינו אנו נוטים לדמיין את הרווחים שיניב המצב החדש, אך איננו צופים (ולעיתים אף איננו יכולים לצפות) את הרגשות השליליים שיתעוררו מהשינוי.
מובן שאין מטרת הדברים לעודד הימנעות משינויים או לקרוא להשלמה עם נסיבות חיים לא נעימות; כאשר אדם נמצא במציאות חיים שאינה רצויה מבחינתו, ודאי שעליו לשאוף לשנותה (וכשלא ניתן לשנות את המציאות, אפשר לשנות את הדרך שבה מסתכלים עליה).
אלא המסקנה העולה מן הפרק היא, שמי שאינו מצליח לחוות רגעי אושר כעת, עקב דבר-מה שחסר לו, ספק אם יצליח להיות מאושר גם לאחר שיצליח להשיג את מבוקשו. כפי שאמר סוקרטס: "מי שאינו מסתפק במה שיש לו, לא ישמח גם במה שהוא חושק בו".
על פי סוקרטס, וכן לדעת חז"ל שקבעו: "איזהו עשיר? השמח בחלקו"17, הסתפקות היא אחד התנאים המוקדמים לאושר.
מעניין לציין, כי פסיכולוגים הבחינו בין שני סוגי טיפוסים: טיפוסים מזן "המחפשים שלמות" (maximizer) וטיפוסים מזן "המסתפקים" (satisficer). באחד המחקרים התחקו חוקרים אחר קבוצה של 548 סטודנטים עם צאתם לשוק העבודה. הסטודנטים מילאו שאלון שחשף את מידת היותם טיפוסים מזן "המסתפקים" או מזן "המחפשים שלמות". החוקרים גילו כי משכורתם של "המחפשים שלמות" הייתה גבוהה ב-20%, בממוצע, ממשכורתם של "המסתפקים", ועם זאת הם היו אומללים מהם18.
מאחר שההבחנה בין "מסתפקים" ל"מחפשים שלמות" היא יחסית ולא מוחלטת (שכן, לרוב, בני אדם אינם רק מסתפקים או רק רודפי שלמות), נכון יותר לראותה כרצף, כלומר שיש אנשים שנוטים יותר לחפש אחר שלמות, לעומת אחרים שנוטים יותר להסתפק במה שיש להם, לשמוח בחלקם. מן המחקר שלעיל ניתן ללמוד כי המרדף אחר האושר עובר, בין היתר, דווקא דרך ההסתפקות במה שיש לנו כעת.
אתר ביבוקס הוקם בכדי לאפשר חווית רכישה נוחה ומהירה לקהל חובבי הספרים.
אנו מציעים מגוון ענק של ספרים בקריאה דיגיטלית באפליקציה או במשלוח עד הבית.
