דף הבית > האטלס של הנפש
האטלס של הנפש
הוצאה: פוקוס – הוצאה לאור
תאריך הוצאה: 05-2024
קטגוריה: עזרה עצמית ופסיכולוגיה מבצעים
מספר עמודים: 271

האטלס של הנפש

         
תקציר

שיטת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT) נחשבת כיום, במחקר ובפרקטיקה, לאחת השיטות המובילות בטיפול בקשיים רגשיים ובהפחתת העוצמה של רגשות לא נעימים – כגון: חרדה, דיכאון, ייאוש, קנאה, כעס, אשמה ובושה – בד בבד עם הגברת תפיסת המסוגלות העצמית והערך העצמי.
הספר סוקר, לרוחב ולעומק, מגוון דרכים אשר עשויות לסייע למתן רגשות שליליים, להגביר רגשות חיוביים, ליצור שינויים משמעותיים בתפיסת העצמי והמציאות ולחיות חיים מאושרים, מלאים ורחבים יותר; זאת על פי שיטת CBT על שלושת גליו: הגל הראשון המתייחס לגישה ההתנהגותית, הגל השני המתייחס לגישה הקוגניטיבית והגל השלישי המתייחס בעיקר לגישת תרפיית קבלה ומחויבות (ACT).
הספר מציג גישות שונות ומשלימות לנווט אל הנפש ולהשפיע עליה – דרך הרגשות, דרך ההתנהגות, דרך המחשבות, דרך הגוף ודרך הערכים – וכך לטפח איזון, חוסן ורווחה נפשית (Well-being).
כמו כן, מציע הספר דרכים לשיפור קשרים בינאישיים, שהם אחד הגורמים המשפיעים ביותר על החוסן והרווחה הנפשית, דרך נקודת המבט של תיאוריית ההתקשרות ושיטת הטיפול ממוקד רגש (EFT).
לצד הגישות הפסיכולוגיות המודרניות, מובאים בספר מקורות מתוך הפסיכולוגיה היהודית, ובכלל זה מתוך ספרות חז"ל, הרמב"ם, המהר"ל מפראג, הגאון מווילנא, ר' נחמן מברסלב, הרב קוק ועוד. מקורות אלה מאירים ומחדדים נושאים פסיכולוגיים וטיפוליים, אשר נדונים בספרות המחקרית העכשווית, ויחדיו הם יוצרים פסיפס שלם, קוהרנטי ושימושי של הגות פסיכולוגית עתיקה ומודרנית.

הספר עוסק בין היתר בשאלות:
 כיצד לווסת רגשות – אף בעת הצפה רגשית – באמצעות הגוף, המחשבות וההתנהגות?
 כיצד להשפיע על רגשות באמצעות רגשות?
 כיצד להתמודד עם מחשבות שליליות?
 האם דיכאון מושפע יותר מהביולוגיה שלנו או מאורח החיים שלנו?
 האם כדאי להסתמך על האינטואיציה בעת קבלת החלטות?
 מה כדאי – ולא כדאי – לעשות כדי להפחית רגשות לא נעימים, כמו לחץ רב, חרדה ודכדוך?
 כיצד להתמודד עם התמכרות – להתנהגות או לחומרים – אשר פוגעת בערכים שלנו?
 כיצד להגשים ערכים ומשמעות, לפתח תקוות ולפתוח את הדלת לחלומות גדולים?

על מחבר הספר
ד"ר אורי נויבירט (Ph.D.) הוא פסיכולוג, מטפל ויועץ אישי וזוגי. מומחה בתחום ויסות רגשות וטיפול בחרדות. מרצה לפסיכולוגיה ולחינוך ומוביל תוכניות של CBT במכללות ברחבי הארץ. מטפל במבוגרים ובבני נוער בשיטות CBT ו-ACT תוך שילוב שיטות טיפול נוספות, בהן: EFT, DBT, לוגותרפיה ועוד.
זהו ספרו הרביעי של המחבר והשלישי בטרילוגיית Well-being. קדמו לו "תורת הגוף והנפש" (פוקוס, 2022) ו"הפסיכולוגיה של האושר" (פוקוס, 2020).

פרק ראשון

מבוא

כמו שהרופא, אשר ירפא הגופים, צריך שידע תחילה את הגוף אשר ירפאהו

בכלל וחלקיו – מה הם, רצוני לומר: גוף האדם, וצריך שידע אילו דברים

יחלוהו וישמר מהם, ואילו דברים יבריאוהו ויכוון אליהם,

כן רופא הנפש הרוצה לתקן מידות האדם, צריך שידע הנפש

בכללה וחלקיה, ומה יחלה אותה ומה יבריאה.

(רמב"ם, שמונה פרקים - הקדמה לפירוש מסכת אבות, פרק ראשון)

*

לאחר צאת ספרי הקודם "תורת הגוף והנפש", אשר נכתב בסמוך ובהקשר לאובדן הקשה שחוותה משפחתי, חשבתי לקחת פסק זמן מכתיבה, הן משום שחשתי אז שלא יהיה לי די כוח נפשי לצאת פעם נוספת למסע של כתיבת ספר, והן משום שלא שיערתי שיגיע לפתחי נושא כה חשוב שיצדיק את ההשקעה המרובה שמזמן המסע הזה.

אז מה הביא אותי פעם נוספת להיכנס לתהליך של כתיבת ספר?

בתחילת השנה הוצע לי להוביל בבאר שבע תוכנית בנושא של "CBT ברוח היהדות", שנועדה להקנות ידע וכלים ולהכשיר יועצים בשיטת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy), שנמצאה במחקר כשיטה היעילה ביותר לטיפול בהפרעות רגשיות1.

אף שהתוכנית מתקיימת במקום מרוחק מביתי – ומשמעות הדבר היא נסיעות ארוכות וחזרה בשעת לילה מאוחרת – נעניתי בחיוב להצעה. בפרק האחרון של הספר, אני משתף כי אחד הדברים שסייעו בידי להיחלץ ממצב של תקיעות ואף להגשים חלומות, הוא שבשלב מסוים בחיי החלטתי כי עלי לקחת הזדמנויות שנקרות על דרכי, גם אם הן אינן אופטימליות מבחינת תזמון, מרחק וכדומה.

אחי – הרב רונן נויבירט ז"ל – היווה עבורי השראה גם בעניין הזה: בשנים שבהן עבד בחברת הייטק, הוא נהג לנסוע אחת לשבוע מאזור המרכז למכינה הקדם צבאית "קשת יהודה" שברמת הגולן כדי להפיץ את תורתו. רוב שעות היום עברו עליו בדרכים, ורוב הכסף שהשתכר מהמכינה שימש למימון עלויות הדלק, אבל הגשמת החלום ההוא – הגם שלא היה מושלם – אפשרה לו להתפתח כרב ולהגשים חלומות נוספים בהמשך הדרך.

אין צורך לומר, כי אם נחכה שיגיעו לפתחנו הזדמנויות מושלמות, נוכל להמשיך ולחכות עד סוף החיים, וכך לוודא שחלומות לא יתגשמו ושנקודות לא יתחברו.

לחבר את הנקודות

בנאום המפורסם של סטיב ג'ובס באוניברסיטת סטנפורד הוא עוסק בעיקרון שאותו הוא מכנה "לחבר את הנקודות". משמעות העיקרון היא שהאדם במשך חייו עובר דרך מגוון "נקודות". הנקודות יכולות להיות לימודים, תארים, מקומות עבודה וכדומה. פעמים רבות נראה כי אין קשר בין הנקודות שהאדם עובר במסע חייו, ובכל זאת התקווה היא כי בסופו של דבר הנקודות יתחברו והוא יראה כיצד כל נקודה סייעה בידו להגיע למקום המקצועי והאישי הנכון (דיו) עבורו2.

כאשר למדתי בישיבה, לפני למעלה מעשרים שנה, הייתי נוהג לסמן בעיפרון קטעים שמשכו את ליבי מתוך ספרים ביהדות. בין היתר, סימנתי קטעים מכתבי הרב קוק ומספריהם של המהר"ל מפראג, הגאון מווילנא ועוד.

במשך השנים שחלפו מאז, לא שיערתי שיזדמן לי להפיץ כמה מן הקטעים ההם ברבים. אבל הודות לקורס "CBT ברוח היהדות" נדרשתי לעשות חיבורים בין פסיכולוגיה ליהדות, וכך חזרתי לאותם הקטעים המסומנים משנות הישיבה ואת חלקם אף שיבצתי בספר, כך שהוא מהווה עבורי מעין סגירת מעגל של נקודות.

בעקבות הכנת הקורס, לצד ההכשרות והטיפולים, נחשפתי עוד יותר לחשיבותה של שיטת הטיפול CBT, וכך נוצרה בי "בעירה פנימית" לפרסם את הדברים בספר, מתוך תקווה שיהיה בהם כדי לסייע לכמה שיותר אנשים להתמודד עם קשיי החיים.

בין פתרון בעיות לקבלה

מאז שאני זוכר את עצמי אני שואף לפתור בעיות ומתקשה להשלים עם קשיים ועם חוסר הרמוניה. תכונה זו לא תמיד שירתה אותי, למשל בשנים הראשונות לנישואין, כאשר אשתי שיתפה אותי באיזה קושי, מיד ניסיתי לפתור אותו תוך מתן עצות מה כדאי לה לעשות.

עם הזמן והניסיון הבנתי שפעמים רבות עלי רק להיות קשוב ולתת תוקף לקושי, מבלי לנסות לפתור שום דבר, כי לעיתים יש רצון רק לשתף בדברים שיושבים על הלב, בלי לקבל עצות כיצד אפשר לתקן או לפתור אותם, ובנוסף, כידוע, לעיתים יש דברים שאינם פתירים.

בספר הזה אני חוזר לתחביב שלי לנסות לפתור דברים, וליתר דיוק לנסות "לפתור" את הדבר המורכב ביותר שיש לנו – את "הנפש", כלומר, לנסות להבין את הדרכים שבאמצעותן ניתן להשפיע על הנפש ולקדם חוסן ורווחה נפשית.

יש שיטענו כי הנפש היא מסוג הדברים שעליהם נאמר "בעיה בלתי פתירה", וכי הדבר היחיד אשר יכול לפתור את מצוקותיה של הנפש הוא טיפול תרופתי, אולי לצד הקשבה ואמפתיה (אבל בלי עצות).

בניגוד לתפיסה זו, אני סבור כי יש דרכים רבות להשפיע על הנפש ולהקל מצוקות רגשיות, ואנסה להציג זאת לאורך פרקי הספר.

באופן אירוני מתברר במהלך הספר כי אחת הדרכים אשר תורמות לרווחה הנפשית היא דווקא קבלה, ובכלל זה היכולת לקבל רגש או מצב כפי שהוא, מבלי לנסות לפתור אותו.

מטרת הספר וחלקיו

בציטוט הפתיחה מסביר הרמב"ם כי כשם שלצורך רפואת הגוף נדרש הרופא להכיר את הגוף על בוריו, ובכלל זה לדעת אילו דברים מועילים לגוף ואילו דברים מזיקים לו, כך על מנת לרפא את הנפש יש לשאוף להכיר את הנפש עד כמה שניתן, ובכלל זה להבין אילו דברים מועילים לה ואילו מזיקים.

זוהי למעשה מטרת העל של הספר – לנסות להבין עד כמה שניתן מה עשוי לתרום לרווחה הנפשית, ומה עלול להוביל למצוקה נפשית.

הספר סוקר, לעומק ולרוחב, מגוון דרכים אשר עשויות להשפיע על הנפש ולקדם חוסן ורווחה נפשית על פי שיטת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT), על שלושת גליו: הגל הראשון – ההתנהגותי, הגל השני – הקוגניטיבי והגל השלישי תוך שימת דגש על שיטת הקבלה והמחויבות (Acceptance and Commitment Therapy - ACT). כמו כן, קיימת התייחסות נרחבת לשיטת הטיפול ממוקד רגש (Emotion Focused Therapy - EFT) ולשיטות פסיכולוגיות נוספות.

לצד הגישות הפסיכולוגיות, מובאים בספר מקורות מעולם התוכן היהודי, ובכלל זה מקורות מתוך ספרות חז"ל, הרמב"ם והרב קוק. המקורות האלה מאירים, מחדדים ומחזקים היבטים פסיכולוגיים שנדונים בספרות המחקרית העכשווית.

יש לציין, כי מקרי טיפול וייעוץ שנזכרים בספר, הובאו ללא פרטים מזהים ועם שינויי פרטים, באופן שלא ניתן יהיה לזהות במי מדובר.

הספר כולל חמישה חלקים: חלקו הראשון – לנווט דרך הרגשות – עוסק הן בגישת הקבלה הרגשית והן בגישת EFT (טיפול ממוקד רגש). בחלק זה תידון בהרחבה גם תפיסתו של פרויד, לפיה ההיגיון משרת את הרגש3, תוך התייחסות למנגנוני ההגנה על הנפש.

כמו כן, יידונו במהלכו השאלות: מה אפשר לעשות בזמן של הצפה רגשית? כיצד אפשר להשפיע על רגשות באמצעות רגשות? מהי הדרך המהירה ביותר לוויסות רגשות? כיצד רגשות משפיעים על קשר (ונתק) זוגי? ומה הרציונל שעומד בבסיס טיפול זוגי ממוקד רגש?

חלקו השני של הספר – לנווט דרך ההתנהגות – מתמקד בגל הראשון של CBT, שמציין את הגישה ההתנהגותית. בחלק זה ייסקרו מושגי המפתח של הגל ההתנהגותי, בהם: התניות (קלאסית ואופרנטית), חיזוקים, הפעלה התנהגותית, חשיפה, הכחדה ועוד.

במסגרת חלק זה יידונו מגוון שאלות מהותיות, כגון: האם דיכאון מושפע יותר מהביולוגיה שלנו או מהדרך שבה אנו חיים? מהיכן מגיעה חרדה? ומהי הדרך העיקרית להפחית או להחליש אותה? מה המקור להימנעות ולמצוקה נפשית? האם יש דבר כזה אינטואיציה? והאם נכון יהיה להסתמך עליה בעת קבלת החלטות?

חלקו השלישי של הספר – לנווט דרך המחשבות – מתמקד הן בגל השני של CBT, שמציין את הגישה הקוגניטיבית, והן בגל השלישי של CBT – הגל של הקבלה. במהלך חלק זה ייסקרו טעויות חשיבה נפוצות במצבי דיכאון, וכן טעויות חשיבה שכיחות במצבי חרדה.

נוסף על כך, יוצעו בחלק זה שיטות לטיפול קוגניטיבי ויידונו בו שאלות משמעותיות, כגון: האם מחשבה יוצרת רגש או מציאות? כיצד אפשר לשאת מצבי ספק וחוסר ודאות? כיצד ניתן להתמודד עם מחשבות שליליות? ומה ההבדל בין גישת הגל השני לגישת הגל השלישי בנושא ההתמודדות עם מחשבות שליליות?

כדאי להעיר, כי מבנה הפרקים – בחלקים השני והשלישי – הוא לפי הסדר הכרונולוגי שבו התפתחה שיטת CBT (הגל הראשון החל להתפתח בשנות ה-50 של המאה הקודמת, הגל השני – בשנות ה-60', והגל השלישי – בשנות ה-90'), ולא לפי הסדר שבו נערך טיפול CBT. כך למשל, בטיפול בחרדה החלק ההתנהגותי (חשיפה) מגיע בשלב מאוחר יותר, לאחר הטיפול הקוגניטיבי של הגל השני והשלישי.

חלקו הרביעי של הספר – לנווט דרך הגוף – עוסק בדרכים להפחית מצוקה, לחץ וחרדה באמצעות הגוף, תוך התייחסות לשאלות כגון: כיצד פעילות גופנית עשויה לשמש תרופה לנפש, כיצד אפשר לווסת עוררות גופנית (כמו דפיקות לב ודופק מואץ) באמצעות הגוף, למשל דרך נשימות והרפיית שרירים? ומה כדאי – ולא כדאי – לעשות כדי להפחית לחצים, חרדות וכדומה? במסגרת חלק זה תובא גם התייחסות מקיפה לשאלה, האם מומלץ ליטול כדור הרגעה לפני ביצוע משימה מאתגרת, שהאדם חושש מפניה, כדי להפחית חרדה גופנית?

חלקו החמישי של הספר – לנווט דרך הערכים – מתמקד בערכים, דהיינו, בדברים שחשובים לנו, שנותנים לחיינו משמעות ושלאורם אנו רוצים לפעול ולחיות. הערכים הם אלו שעשויים לתת לנו את המוטיבציה להתמודד עם קשיים ולהסכים לשאת רגשות לא נעימים למען קידום מטרות וחלומות.

במסגרת חלק זה יידונו שאלות כגון: מה עשוי "לדחוף" אדם להיות נאמן לעצמו? כיצד אפשר להתמודד עם התמכרות שפוגעת בערכים שלנו? מה נוכל לעשות אם אנו עוסקים בעבודה שאינה עולה בקנה אחד עם ערכינו? ואיך אפשר לפתוח את הדלת לחלומות גדולים?

לסיום, זהו הספר השלישי בטרילוגיית Well-being, והוא מהווה נדבך נוסף לקודמיו: "תורת הגוף והנפש" ו"הפסיכולוגיה של האושר".

תקוותי היא כי בסדרת ספרים זו – אשר משלבת בין הפסיכולוגיה ליהדות – יהיה כדי לסייע לאנשים רבים לשפר את איכות חייהם, ובכך אוכל לתרום את חלקי לתיקון עולם. אבל גם לו יצויר שאהיה האדם היחיד שהספרים השפיעו עליו – די לי בכך; כדברי הפתגם האחרון שאחי ז"ל רשם בסטטוס: "אתמול הייתי חכם, אז רציתי לשנות את העולם. היום אני נבון, אז החלטתי לשנות את עצמי".

בסופו של דבר אני מאמין שאחי הצליח בשתי המשימות, וכן הטמיע אצלי את הרצון לשנות, להשתנות ולחלום בגדול, ברוח תפיסתו של הרב קוק כי "החלומות הגדולים יסוד העולם הם"4.


1. הולי ועמיתיה (2019), עמ' 1007.

2. נויבירט (2016), עמ' 162-161.

3. זיידנר (2011), עמ' 13.

4. הרב קוק, אורות הקודש א, עמ' רכו, "החלומות הגדולים".

הקדמה

בין רגשות למידות

"הנעלבים ואינם עולבים" – לא אמרו [חז"ל] מי שמעליבים אותם

ואינם נעלבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותם שהושפלה

נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית [אלו שאיבדו את היכולת להרגיש],

באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון

נטמטם [השתבש] אצלם. ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כי אם שהנשמה

תהיה חזקה – כוח החיים יהיה במילואו – הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב

העלבון הטבעי יהיה במלוא בנינו הנפשי...

אבל בכל העומק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם "נעלבים",

בכל זאת רגש המוסר ואהבת הבריות... הוא חזק כל כך עד שהם

"אינם עולבים", דווקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם,

הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים

את אחרים... זאת היא גבורת הקודש של החיים.

(הרב קוק, עין איה, מסכת שבת, פרק תשיעי, פסקה פג)

*

פסקה זו נסובה על מאמר חז"ל, שמעלה על נס אנשים "הנעלבים ואינם עולבים"5, והיא מכילה את תמצית ההבחנה בין רגש למידה.

הרב קוק מסביר כי כאשר מעליבים אדם, אך טבעי הדבר כי ירגיש צער ועלבון. אם האדם אינו חש עלבון בעת שמעליבים אותו או אינו חש רגשי כבוד בעת שמכבדים אותו – הרי שהדבר עלול להצביע על קושי ביכולת לחוות רגשות; תופעה המכונה בספרות הפסיכולוגית "אלקסיתימיה", שמשמעותה חוסר יכולת להרגיש או לזהות רגשות.

לפי הרב קוק, המעלה היותר גבוהה אינה שלא לחוש רגש, כגון אדם שפגעו בו ואינו נעלב, אלא להיות אדם שמסוגל להרגיש את "מכאוב העלבון" או את "הרגשת הכבוד", אך בוחר שלא לבטא את הרגשות הללו באמצעות התנהגות פוגענית כלפי אחרים, למשל דרך שחצנות (כתגובה להרגשת הכבוד) או דרך נקמה (כתגובה להרגשת העלבון).

השאיפה היא, בלשונו של הרב קוק, כי: "הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלוא בנינו הנפשי", ועם זאת, "עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם, הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים... זאת היא גבורת הקודש של החיים".

בדבריו אלה טמונה ההבחנה בין רגש ובין מידה: רגש הוא תחושה פנימית, כמו להיעלב. לעומת זאת, מידה כוללת צורת התנהגות, כמו לנקום. "הנעלבים ואינם עולבים" חווים תחושה לא נעימה – המכונה בפסיכולוגיה רגש שלילי – של עלבון, הם "נעלבים", ואולם אינם נוקטים התנהגות של נקמה, לכן הם אינם "עולבים" בחזרה.

כאשר עוסקים ביהדות במידות טובות או במידות רעות, אין הכוונה לחוויות פנימיות, אלא לרגשות שקיבלו ביטוי בהתנהגות לא רצויה.

למשל, יש להבחין בין תחושה פנימית של כעס (רגש) ובין מעשה לא ראוי שהגיע בעקבותיה (כדוגמת המקרה של "המשבר כליו בחמתו" שנזכר בתלמוד6), אשר משווה לכעס את השם מידה רעה. או למשל, יש להבדיל בין תחושה פנימית של עצבות (רגש) ובין התנהגות לא ראויה – כמו התחמקות ממילוי מחויבויות במשך תקופה ארוכה – שהגיעה עקב העצבות, אשר תיתפס ביהדות כמידה רעה.

רגש "שלילי" אינו דבר רע!

בפסיכולוגיה רווחת ההבחנה בין רגשות שליליים לרגשות חיוביים. מטרת ההבחנה אינה לתייג רגשות כרעים או כטובים, אלא להבחין בין רגשות נעימים ("חיוביים") ובין רגשות לא נעימים ("שליליים").

חשוב אפוא להדגיש, כי "רגש שלילי" אין פירושו רגש לא טוב, וכי המילה "שלילי" אינה נועדה לבטא עמדה שיפוטית כלפי הרגש; המשגה זו נוצרה בפסיכולוגיה לצורך הבחנה בין שני סוגי הרגשות:

רגשות לא נעימים ("שליליים")

רגשות נעימים ("חיוביים")

עצבות, דכדוך

שמחה, התרוממות רוח

סבל

הנאה

תסכול, אכזבה

סיפוק, נחת, מימוש

כעס, זעם, טינה, אשמה

חמלה, חמלה עצמית

לחץ, מועקה, פחד, חרדה

שלווה, אומץ, ביטחון

תחושת נחיתות, בושה

תחושת ערך, גאווה פנימית

שנאה, סלידה, גועל

אהבה, חיבה

קנאה, מרמור

הכרת תודה

עלבון, בוז

כבוד, הערכה

בדידות, דחייה

שייכות

פסימיות, ייאוש, חוסר אונים

אופטימיות, תקווה

שעמום

עניין

ריקנות

משמעות

דיכאון

אושר

לא יהיה זה נכון לומר כי "רגש שלילי" הוא דבר רע משתי סיבות: ראשית, לכל רגש יש תפקיד חשוב בקיום האנושי, למשל, כעס עשוי להניע אותנו להיאבק כנגד פגיעות, אשמה עשויה לגרום לנו להפסיק התנהגות לא רצויה, קנאה עשויה לדרבן אותנו להתפתחות ("קנאת סופרים תרבה חכמה"7) וכן הלאה8. שנית, והעיקר, אין לנו יכולת לשלוט, ודאי שלא באופן מלא, על חוויות פנימיות – דהיינו על רגשות או על מחשבות – וממילא אם חווינו "רגש שלילי" לא עשינו שום דבר רע.

כאמור, אפשר לשפוט התנהגות כטובה או כרעה, שכן יש לנו יכולת לבחור כיצד להגיב, למשל, אם לנקום בתגובה לעלבון או להבליג. אבל לא ניתן לשפוט רגש כטוב או כרע, כי יכולת הבחירה שלנו בכל הנוגע לחוויות פנימיות היא מוגבלת, למשל, איננו יכולים לא לכעוס או לא להיעלב לאחר שספגנו עלבון כואב, לכל היותר אפשר לנסות להדחיק את תחושות הכעס והעלבון או לסבול מאלקסיתימיה.

מובן כי הדחקה וניתוק רגשי אינם רצויים כדרך חיים9, ומעבר לכך ניסיון לדכא רגשות שליליים עלול להוביל למצב של השטחה רגשית, שבו לא חווים את כל מנעד הרגשות, ובכלל זה הרגשות החיוביים.

"גבורת הקודש של החיים", כפי שכותב הרב קוק, אינה מתבטאת בהדחקת רגשות שליליים – כמו כעס, עצבות, פחד, קנאה ועלבון – אלא ביכולת לחוות אותם, שכן הם חלק מ"כוח החיים" (כלשונו), ועם זאת להתנהג בהתאם למוסר ולערכים שלנו.

רגשות לא נעימים ("שליליים")

מידות רעות

זה בסדר לחוות כעס

זה לא בסדר לשבור כלים

זה בסדר לחוות עצבות או דכדוך

זה לא בסדר להתחמק ממילוי מחויבויות במשך תקופה ארוכה

זה בסדר לחוות פחד או חרדה

זה לא בסדר להימנע ממשימות החיים עקב פחדים או חרדות

זה בסדר לחוות קנאה

זה לא בסדר לפגוע במושא הקנאה

זה בסדר לחוות עלבון

זה לא בסדר לנקום

ניתן אפוא לומר שרגשות אינם טובים או רעים, הם פשוט תחושות; ההתנהגות שבאמצעותה אנשים מבטאים את הרגשות שלהם יכולה להיות טובה או רעה, כדברי ד"ר קאתי מונשיין: "הרגשות אינם טובים או רעים, אבל מה שעושים איתם יכול להיות טוב או רע"10.

מדוע לא מומלץ לתייג רגשות "שליליים" כדבר רע?

במהלך הרצאה שהעברתי בנושא ויסות רגשות, נשאלתי על ידי אחת הסטודנטיות, האם עדיף לכנות את ההבחנה בין שני סוגי הרגשות: רגשות חיוביים לעומת רגשות שליליים או רגשות נעימים לעומת רגשות לא נעימים?

עניתי כי למעשה אין הבדל מהותי, שכן הכינוי "רגשות שליליים" אינו נועד לומר שהם אינם טובים (אדרבה, הם עשויים להועיל לנו, כאמור), אלא שהם רגשות שאינם נעימים.

כמו כן, הכינוי "רגשות חיוביים" אין כוונתו לומר שהם בהכרח טובים, אלא שהם נעימים. לדוגמה, הנאה היא נעימה, אבל אינה תמיד חיובית – כמו במקרים של התמכרות – ובכל זאת היא מכונה בפסיכולוגיה רגש חיובי.

עם זאת, הוספתי כי כאשר אני נמצא מול מטופל, או מעביר הרצאה במסגרת הכשרה טיפולית, אני משתדל לנקוט את המושג "רגש לא נעים" ולא "רגש שלילי"; זאת כדי שמטופל לא יטעה לחשוב שהוא לא בסדר, אם וכאשר יחווה חרדה, דכדוך או כל רגש לא נעים אחר.

ככלל יש לומר, כי תיוג של חוויה פנימית – בין שמדובר ברגש ובין שמדובר במחשבה – כדבר רע, עלול להוסיף שלל רגשות לא נעימים.

כך למשל, אם נאמר לאדם שסובל מחרדות, כי חרדה היא דבר רע, הוא עלול לסבול לא רק מהחרדה עצמה, אלא גם מרגשות האשמה שיופיעו בעקבותיה (כי כביכול "אסור" לו לחוות חרדה); וכן לסבול מחרדה מהחרדה, שכן אם זה לא בסדר לחוות חרדה, אז הוא צריך לדאוג (תרתי משמע) שהיא לא תופיע. כך יוצא שהניסיון להיאבק ברגשות לא נעימים, מתוך תפיסה שזה לא בסדר לחוות אותם, עלול לבסוף להוביל דווקא להתגברותם.

ברוח זו כותבת ד"ר מרשה לינהאן: "התוצאות הטבעיות של שיפוט רגשות שליליים כ'רעים' הן רגשות של אשמה, כעס ו/או חרדה בכל פעם בה האדם חש מצוקה. התוספת של רגשות משניים אלה למצב שלילי שכבר קיים מעמיקה את המצוקה ומכבידה על הסובלנות"11.

לסיום, בשונה מהתנהגות אשר ניתן לדבר עליה במונחים שיפוטיים של טובה או רעה, מוסרית או בלתי מוסרית, מתוקף היותה נתונה לבחירתו של האדם, הרי שלא יהיה זה נכון להיות שיפוטיים כלפי מחשבות ורגשות "שליליים" ולתייגם כדבר רע, אסור או לא מוסרי; שכן זה בסדר לחשוב מחשבות שליליות או לחוות רגשות לא נעימים – ואין סיבה להרגיש רע בעקבות חוויות פנימיות אלה.


5. מסכת שבת פח, ע"ב.

6. מסכת שבת קה, ע"ב.

7. מסכת בבא בתרא כא, ע"א.

8. בנוגע לתפקיד החשוב של הרגשות השליליים, להגן עלינו וכדומה, ניתן לעיין עוד בספרי "הפסיכולוגיה של האושר" (נויבירט, 2020, עמ' 26-25).

9. על הסכנות בהדחקת רגש, ראו למשל: סארנו (2011); נויבירט (2022), עמ' 137-135.

10. מונשיין (2015), עמ' 136, 140.

11. לינהאן (2006), עמ' 224.

מה חשבו הקוראים? 0 ביקורות
המלצות נוספות עבורך
דיגיטלי 39 ₪
מודפס 78 ₪
דיגיטלי 44 ₪
קינדל 44 ₪
0% הנחה עד לתאריך 24/11/2024
מודפס 84 ₪
עוד ספרים של פוקוס – הוצאה לאור
דיגיטלי 42 ₪
מודפס98 ₪ 78.4 ₪
דיגיטלי 42 ₪
מודפס 78.4 ₪
דיגיטלי 42 ₪
מודפס98 ₪ 78.4 ₪
דיגיטלי 42 ₪
מודפס94 ₪ 75.2 ₪
עוד ספרים של ד”ר אורי נויבירט (.Ph.D)
הירשמו לרשימת התפוצה של ביבוקס
Powered by blacknet.co.il