יוֹאֵל לֹא אוֹהֵב יְמֵי הֻלֶּדֶת

יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁאִמָּא אָסְפָה אֶת יוֹאֵל מֵהַגַּן,
בִּזְמַן שֶׁחִכְּתָה בַּכְּנִיסָה עַד שֶׁיִּהְיֶה מוּכָן,
רָאֲתָה פּוֹסְטֶר מִשְׁאָלוֹת צִבְעוֹנִי שֶׁהַיְּלָדִים תָּלוּ עַל הַדֶּלֶת,
וּמִתַּחַת לַשֵּׁם שֶׁל יוֹאֵל הָיָה כָּתוּב בְּצֶבַע תְּכֵלֶת:
"הַלְּוַאי שֶׁבְַּחַיִּים לֹא יִהְיוּ יוֹתֵר יְמֵי הֻלֶּדֶת!"

יוֹאֵל עוֹמֵד לַחְגֹּג יוֹם הֻלֶּדֶת חָמֵשׁ, וְהוּא מִתְרַגֵּשׁ מְאוֹד וְסוֹפֵר אֶת הַיָּמִים עַד לַחֲגִיגוֹת. יוֹם אֶחָד מְגַלָּה אִמָּא מִשְׁאָלָה שֶׁכָּתַב יוֹאֵל עַל קִיר הַמִּשְׁאָלוֹת בַּגַּן: הַלְּוַאי שֶׁיְּמֵי הֻלֶּדֶת פָּשׁוּט לֹא יִתְקַיְּמוּ.
בְּנִסְיוֹנָהּ לְהָבִין אֶת הַפַּעַר שֶׁבֵּין הַהִתְרַגְּשׁוּת שֶׁל יוֹאֵל וּבֵין רְצוֹנוֹ לְהַעֲלִים אֶת יְמֵי הַהֻלֶּדֶת מֵהָעוֹלָם, הִיא נֶחְשֶׂפֶת לַחֲוָיָה הַפְּנִימִית הַמֻּרְכֶּבֶת שֶׁלּוֹ בְּאֵרוּעִים מִסּוּג זֶה: רְעָשִׁים חֲזָקִים, רֵיחוֹת מְגֻוָּנִים, צְבָעִים סַסְגּוֹנִיִּים, מַחְצֶלֶת לֹא נְעִימָה – כָּל אֵלֶּה מַפְרִיעִים לוֹ מְאוֹד וּמַקְשִׁים עָלָיו לֵהָנוֹת. יַחַד, בְּשִׁתּוּף פְּעֻלָּה וּבְשִׂיחָה, מַצְלִיחִים אִמָּא וְיוֹאֵל לִמְצֹא פִּתְרוֹנוֹת וּמְגַלִּים שֶׁיּוֹם הֻלֶּדֶת אֶפְשָׁר לַחְגֹּג בְּמִגְוַן דְּרָכִים אֲחֵרוֹת.
זֶהוּ סִפּוּר מָלֵא קֶסֶם, מְחֹרָז וְנוֹגֵעַ עַל יֶלֶד רָגִישׁ מְאוֹד, אֲשֶׁר מוּצָף עַל יְדֵי גֵּרוּיִים חוּשִׁיִּים רַבִּים שֶׁמַּקְשִׁים עָלָיו וּמוֹצִיאִים אוֹתוֹ מֵאִזּוּן. הַקֹּ שִׁי שֶׁלּוֹ בַּוִּסּוּת הַחוּשִׁי מְיַצֵּר עֲבוּרוֹ אֶתְגָּר רִגְשִׁי מַשְׁמָעוּתִי – הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לֵהָנוֹת מֵאֵרוּעַ מְרַגֵּשׁ וּמְשַׂמֵּחַ שֶׁכָּל יֶלֶד מְצַפֶּה לוֹ. הַכָּרָה בַּקֹּ שִׁי, אֶמְפַּתְיָה וִיצִירָתִיּוּת מִצַּד אִמּוֹ מְסַיְּעוֹת לוֹ לְהִתְמוֹדֵד עִם אֶתְגָּר זֶה, וְהוּא אַף מוֹצֵא חָזְקוֹת לֹא מְעַטּוֹת בְּאוֹתָהּ רְגִישׁוּת שֶׁמְּאַפְיֶנֶת אוֹתוֹ.

בְּכָל בֹּקֶר מִתְעוֹרֵר יוֹאֵל,
וְעוֹד מֵהַמִּטָּה אֶת אִמָּא שׁוֹאֵל:
"אִמָּאאאאא, בְּעוֹד כַּמָּה יָמִים יֵשׁ לִי יוֹם הֻלֶּדֶת?"
רָץ לְסַמֵּן עוֹד אִיקְס בַּטַּבְלָה שֶׁעַל הַמְּקָרֵר
וּמְחַיֵּךְ חִיּוּךְ רָחָב כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁהַמִּסְפָּר יוֹרֵד בְּקֶצֶב מְסַחְרֵר.

בַּדֶּרֶךְ לַגַּן אִמָּא וְיוֹאֵל מְשׂוֹחֲחִים;
הֵם חוֹשְׁבִים אֵיךְ יַחְגֹּג, מִי יִהְיוּ הָאוֹרְחִים,
אֵילוּ קִשּׁוּטִים יִתְלוּ וְאֵיזֶה כִּבּוּד יֻגַּשׁ,
אֵילוּ שִׁירִים יֻשְׁמְעוּ וּמָה יוֹאֵל יִלְבַּשׁ,
וְאֵיזוֹ הַפְעָלָה הֲכִי תַּתְאִים –
הֲכָנַת יְצִירוֹת אוֹ עֶמְדַּת קַעֲקוּעִים.

יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁאִמָּא אָסְפָה אֶת יוֹאֵל מֵהַגַּן,
בִּזְמַן שֶׁחִכְּתָה בַּכְּנִיסָה עַד שֶׁיִּהְיֶה מוּכָן,
רָאֲתָה פּוֹסְטֶר מִשְׁאָלוֹת צִבְעוֹנִי שֶׁהַיְּלָדִים תָּלוּ עַל הַדֶּלֶת,
וּמִתַּחַת לַשֵּׁם שֶׁל יוֹאֵל הָיָה כָּתוּב בְּצֶבַע תְּכֵלֶת:
"הַלְּוַאי שֶׁבַּחַיִּים לֹא יִהְיוּ יוֹתֵר יְמֵי הֻלֶּדֶת!"
אִמָּא הָיְתָה מַמָּשׁ מְבֻלְבֶּלֶת.

"יוֹאֵל, זֹאת בֶּאֱמֶת הַמִּשְׁאָלָה שֶׁלְּךָ?"
שָׁאֲלָה אוֹתוֹ כְּשֶׁהִגִּיעַ, וְהוּא חִיֵּךְ בִּמְבוּכָה.
"לֹא יוֹדֵעַ," אָמַר וְהִשְׁפִּיל אֶת עֵינָיו,
בָּעַט בְּאֶבֶן קְטַנָּה וּמָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו.
"אֲנִי צָמֵא וְעָיֵף," אָמַר לָהּ בְּשֶׁקֶט,
"נוּ אִמָּא, אֶפְשָׁר כְּבָר לָלֶכֶת?"