האקורדיון ואני

פרופ' סולי מזרחי רופא כירורג, מומחה בכירורגיה כללית והשתלות איברים (כבד, כליות ולבלב). עם סיום לימודי הרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים כעתודאי שימשתי רופא בצנחנים (גדוד 202). אחרי התמחות בכירורגיה כללית התמקצעתי בארה"ב בהשתלות איברים.
עד לפני שש שנים שימשתי במשך עשרים ואחת שנה כמנהל מחלקה כירורגית א' בסורוקה, ועם פרישתי עברתי קורס מורי דרך במשך שנתיים במכון 'אבשלום', ומאז במשך ארבע שנים אני מממש את חלומי ולומד לנגן על אקורדיון.
הספר החווייתי שבידכם מספר את כל שעברתי תוך כדי לימוד הפעלת האקורדיון.
מאז היותי בגן הילדים במעברת כפר אתא הייתי מוקסם מהמוזיקה שהגננת הפיקה מ"קופסת הפלאים" הזאת מדי שבוע. כבר אז חלמתי לנגן על האקורדיון וידעתי שיבוא יום ויתגשם חלומי זה. הספר איננו ספר לימוד לאקורדיון אלא ספר הפורש בפני הקורא בצורה חווייתית ומרתקת את שעבר עליי בשלוש השנים הראשונות, שבהן נהניתי לאתגר עצמי בנגינה על הכלי המורכב הזה. למזלי הטוב, המורה - שירלי נחמה פרקש, המקדישה את רוב שעות היום שלה להוראת הנגינה, הינה "מורת הדרך" שלי להגשמת החלום. אני בטוח שקריאה בספר תמשוך עוד רבים אחריי ללמוד לנגן בכלי המופלא הזה – האקורדיון.

עמודים ראשונים:
מי אתה האקורדיון?
האקורדיון (שלעיתים נקרא גרמושקה ולפי האקדמיה העברית – מפוחון), הוא כלי נגינה אתגרי שהומצא בגרמניה בתחילת המאה ה-19 על ידי כריסטיאן פרידריך בושמן, המכונה "פריץ", שרשם עליו פטנט בשנת 1822 וקרא לו הנדולין, Handaeolin. המפוח שלו הפיק צלילים על ידי כך שהיה מתרחב ומתכווץ עם שורת לשוניות עץ. בשנת 1929 בווינה, רשם קיריל דמיאן יליד טרנסילבניה פטנט על כלי דומה.
השינוי המשמעותי בכלי הופיע בשנת 1850 כאשר הומצא האקורדיון הכרומטי – שהפיק צליל זהה כאשר מרחיבים ומכווצים את המפוח, זאת בניגוד לאקורדיון הדיאטוני שפעל כמו מפוחית והפיק צליל שונה בעת הרחבת המפוח, לעומת זה שהפיק בעת כיווצו.
שבע שנים לאחר מכן הוחלפו לשוניות העץ לכאלה העשויות מפלדה ונוספו צלילי הבסים. האקורדיון המודרני הופיע בתחילת המאה ה-20 בגרמניה ואז נוצרו שני כלים נוספים: הקונצרטינה, כלי קטן ונוגה, והבנדונאון – שהפך לפופולרי מאוד בספרד ובדרום אמריקה, ככלי המוביל את הטנגו הארגנטינאי.

בנדונאון

באקורדיון של ימינו המקלדת נמצאת בצד ימין, כפי שיש גם בפסנתר. המקלדת היא היוצרת את המלודיה, ובצידו השמאלי נמצאת מערכת הבסים היוצרת את המערכת ההרמונית.
אגב, מקור המילה הרמוניה הוא מיוונית ופירושה – צירוף. זהו גם שמה של אלת הסדר, השליטה וההסכמה במיתולוגיה היוונית, הלא היא הרמוניה, בתה של אלת היופי והאהבה – אפרודיטה.
האקורדיון הוא למעשה תזמורת של כלי אחד. מצד אחד מתנגנת המלודיה, ומהצד השני הליווי בבסים. בניגוד לפסנתר הוא נייד וניתן להעביר אותו ממקום למקום לצורך נגינה.

האקורדיון: פס הקול של
ארצנו הקטנה
נעימות האקורדיון שנעלמו לשנים כה רבות, חוזרות אלינו היום בגדול. הן משודרות בתחנות רדיו רבות ומשולבות גם במופעי רוק. אני מציין מספר אירועים מרכזיים במדינה שכולם סובבים סביב מוזיקת האקורדיון:
פסטיבל חלב ודבש בנהלל בתקופת חג השבועות.
כינוס שנתי של אקורדיונים לציון זכרו של אומן ומחנך דורות של אקורדיוניסטים יהודה אופנהיימר ז"ל מטבעון.
להקת אקורדיונים פעילה בהנהלתו של ויקטור דרנבוים בבאר שבע.
מגמת לימודי אקורדיון באקדמיה למוזיקה בירושלים, בהנהלת אומן האקורדיון אמיל אייבנדר שאומר: "אני חי את האקורדיון ולא מנגן עליו, הוא הגוף שלי." לדבריו, רגש המוזיקה הוא אלוהי, וככל שאתה טוב בו אתה קרוב יותר לאלוהים.
חג האקורדיון ברחוב לבונטין בתל אביב – פסטיבל אקורדיון החוצה ז'אנרים ו"עושה כבוד" לכלי הנגינה השמח במדינה. מרתון של יומיים עם מיטב האקורדיוניסטים בארץ.
הבוסתנאים, קבוצת נגני אקורדיון ותיקים שעושים חיל בהופעותיהם בארץ.
וניתן, אפילו, למצוא שירים המהללים את המוזיקה של האקורדיון. אחד מהם נכתב על ידי המשורר יורם טהר־לב ז"ל - "נגן־נגן אקורדיון" ללהקת פיקוד המרכז. הוא כתב שיר ערגה זה לכלי הנגינה המיתולוגי של הלהקות הצבאיות בתחילת דרכן.