הערות המחבר
הרומן מבוסס בראש ובראשונה על ספר ההיסטוריה המונומנטלי של יוסף בן מתתיהו (הידוע גם כטיטוס פלוויוס יוספוס) "תולדות מלחמת היהודים ברומאים". הסתמכתי גם על ממצאים ארכיאולוגיים שנתגלו בארץ ובאיטליה הקשורים למרד הגדול של היהודים כנגד הרומאים, ועל כתבי היסטוריונים אחרים שהזכירו פה ושם את המרד והאישים שהיו מעורבים בו.
ברומן לא נטלתי לעצמי חירות מרחיקת לכת לשנות את פני ההיסטוריה, אף שהתקשיתי לעמוד בפני הפיתוי. יחד עם זאת, הכנסתי לעלילה אירועים שתמציתם אכן התרחשה, אולם התיאור הוא בעיקר פרי דמיוני. לא מן הנמנע שחלק מהאירועים הדמיוניים המסופרים בספר התרחשו במציאות באופן דומה.
המסמכים שנמצאו קבורים במבנה מסוף המאה הראשונה (עפ"י הרומן) נכתבו במקור בשפה היוונית. בתרגום לספר בחרתי להביא אותם לשפה המדוברת של ימינו, אך השארתי את רוח הדברים, התחושות כפי שנכתבו ביוונית של אז.
דורון בן שמעון
תל אביב, 2021
פרולוג
שנת 2035 לספירה
זו הייתה תחילת עונת החפירות השלישית. החום היה בלתי נסבל, כמעט ניתן לראות את אדי החום מהבילים מן הקרקע. עוד מעט יסתיים יום חפירה נוסף. קבוצת חופרים רכנה מסביב לקיר בית מהמאה השנייה לספירה, מנסים לחשוף אותו למלוא גודלו.
"זהירות, הקיר עומד להתמוטט!" צעק אחד החופרים בבהלה. בקושי סיים את המשפט, וחלקים מהקיר התמוטטו ברעש גדול. צרחות מבוהלות נשמעו מכל עבר, וגם זעקה חלושה של כאב, שבקושי נשמעה. ענן האבק שהיתמר מקריסת הקיר כיסה הכול. כשהם משתעלים ומשפשפים את עיניהם, ניגשו החופרים בחשש ובזהירות לראות מי נפגע. מתוך ענן האבק המתפזר נראתה בחורה צעירה שרועה על הרצפה, נאנקת מכאבים, וסביבה אבנים מהקיר שהתמוטט. כיוון שהייתה מאובקת לחלוטין לא ניתן היה לאמוד את מידת הפגיעה.
במהומה שהתחוללה נשמעו זעקות אזהרה מנפילת אבנים נוספות. כמה מהחופרים התגייסו, ובמאמץ רב הרחיקו את הבחורה מהקיר בעודה נאנקת מכאבים. אחד מהחופרים הביא בקבוק מים וניסה להשקותה, מישהו אחר צעק שזה אסור וצריך להמתין לרופא.
חלפו כעשר דקות שנראו כמו נצח עד שהופיעו שני חובשים עם אלונקה ועמם רופא המשלחת. הרופא הביט סביב כדי לוודא שסכנת ההתמוטטות חלפה. הוא בחן את הפצועה ופקד להניח אותה בזהירות על גבי האלונקה ולהוציא אותה.
לאחר שהפצועה הוצאה, הביט אחד החופרים לכיוון החלק שנותר מהקיר שהתמוטט והבחין בכד מבצבץ מתוכו. ההוראות המחמירות שקיבלו החופרים אמרו כי ברגע שמתגלה ממצא כלשהו, עליהם לקרוא מיד לאחד מאנשי המקצוע.
אחד החופרים רץ לקרוא לדוקטור צעיר לארכיאולוגיה. הוא התקרב בזהירות לקיר. "משהו מבצבץ מתוך הכד," אמר בגרון חנוק מאבק ומהתרגשות, "לך תביא את הפרופסור."
פרופסור אמלינו פבריציו (שהעדיף להיקרא רק פבריציו), האיש שיזם את החפירה, הגיע והתקרב לקיר בזהירות. מתוך הכד השבור הבחין בהתרגשות שלא טרח להסתיר בנייר קלף מגולגל. פבריציו סקר בעין בוחנת את הכד, שהוטמן בגומחה בקיר ונחשף כעת, עם התמוטטותו. הוא קרא מיד למנהל החפירה וביקש ממנו לעצור את המשך החפירה להיום.
לאחר התייעצות עם מנהל החפירה לגבי בטיחות העבודה ליד הקיר שהתמוטט, וצילום הכד החשוף, החליט פבריציו להוציא את הכד בזהירות מן הגומחה בעזרתו של חופר ותיק. הם החלו לנקות בזהירות סביב לכד הלכוד, בודקים בעדינות את אפשרויות שחרורו מהגומחה שבקיר. רק לאחר שנחשף הכד ושוחרר כולו הוציא אותו פבריציו בזהירות והניח אותו בעדינות על משטח הברזנט שהונח על הרצפה.
בעזרת זכוכית המגדלת שהייתה תמיד בכיסו בחן פבריציו את הכד בזהירות, מסובב אותו לאטו מול האור. לפתע הבחין בכתובת ביוונית. "סוף סוף חזרתי לחיים," תרגם לחופרים שהצטופפו סביבו. פבריציו לא הבין את המסר אבל היה אחוז התרגשות. הוא לא יכול היה להתאפק, ובניגוד למקובל החל לשלוף בזהירות את הקלף המגולגל מתוך פתח הכד ובעדינות רבה פתח אותו. דף הקלף, שהשתמר כמעט במלואו, נכתב ביוונית עתיקה, שפבריציו הכיר על בוריה.
מי היה האיש שהעתיד היה מא וריו. הוא כמעט מת כי נר ם במקום הלא נכון. הוא הגיע לארץ רה חצה את הנהר סתכל על הגמ שם כמעט ראה את המוות מול עיניו. א רי שנ ם הוא חזר עטור תהילה קנה את ה ת שעל הגבעה לפני שהוכתר למלך העולם. כאות הו רה על שרוי הוא נתן לי אותו במתנה. שם עמוק מתחת לריצ ת יפס הסתרתי את סוד חיי.
בתחתית הדף, באותיות קטנות יותר, נכתב:
ה נתי מספר עות ם מכתב החידה הזה וה מנתי אותם במספר כ ים תוך תקווה ש כדים יימצא וכ ניתן יהיה נ ן לג ות את סודי.
פבריציו שיחזר בקלות את הכתוב באוזני החופרים הנרגשים:
"מי היה האיש שהעתיד היה מאחוריו. הוא כמעט מת כי נרדם במקום הלא נכון. הוא הגיע לארץ זרה חצה את הנהר הסתכל על הגמל שם כמעט ראה את המוות מול עיניו. אחרי שנים הוא חזר עטור תהילה קנה את הבית שעל הגבעה לפני שהוכתר למלך העולם. כאות הוקרה על שרותי הוא נתן לי אותו במתנה. שם עמוק מתחת לפסיפס הסתרתי את סוד חיי."
התוספת גם היא הייתה פשוטה לתרגום:
"הכנתי מספר עותקים מכתב החידה וטמנתי אותם במספר כדים תוך תקווה שהכדים יימצאו וכך יהיה ניתן לגלות את סודי."
למרות ההתרגשות הרבה ורצונו להמשיך לבחון את הקלף, פבריציו שלח את הדף לשימור, כדי שלא יישאר באור החזק שעלול היה לפגוע באיכות האותיות ובקלף עצמו.
החופרים הלכו להתרחץ ולהסיר את שכבת האבק שכיסתה את כולם, ופבריציו התיישב עם כמה מעוזריו הנרגשים במבנה ההנהלה. הם ניסו להעלות השערות מי המלך ומי הכותב. לצערו של פבריציו, אף אחד לא הצליח לפענח את הנאמר. השערות הועלו ונפסלו, והחידה נשארה בלתי פתורה. פבריציו בעל המזג הלטיני הסוער אהב דרמות וכתב החידה חולל דרמה טובה, אבל מבלי לפתור את כתב החידה, הדרמה הייתה מתסכלת מאוד. די מהר כתב החידה דלף לתקשורת, והיכה גלים.
בשלב מסוים פבריציו החליט לפרסם את כתב החידה במלואו והציע פרס כספי נכבד, תוך תקווה שמישהו יצליח לפצח את המשמעות של הטקסט. עצם הפרסום הוסיף עניין תקשורתי בחפירה ואף הביא מספר רב של תורמים, שהיו מוכנים לתת סכום נכבד למימון החפירה בתנאי ששמם יוזכר כנותני חסות.
אלפי הודעות נשלחו בניסיון לפתור את הכתוב. מילא שהמונים לא הצליחו לפענח את כתב החידה, חשב פבריציו, אבל הוא עצמו נכשל! איך זה יכול להיות? תחושה חזקה הדהדה בו, כמעט פיזית, שפתרון כתב החידה נמצא ממש לפניו — והוא, בעיוורונו, אינו רואה אותו. תסכול מוחלט אפף אותו.
אתר ביבוקס הוקם בכדי לאפשר חווית רכישה נוחה ומהירה לקהל חובבי הספרים.
אנו מציעים מגוון ענק של ספרים בקריאה דיגיטלית באפליקציה או במשלוח עד הבית.
