“אנה…” הוא מרים את ידו אל פניי אך אני נסוגה ממנו. “פעם אהבת את המגע שלי.” הוא שומט את ידו. המילים שלו קורעות אותי. רק אלוהים יודע כמה הוא צודק, כמה נזקקתי למגע שלו כמו אוויר לנשימה. לא יכולתי להירדם בלילה אם לא הייתי מרגישה אותו עוטף אותי. הייתי מכורה לעור שלו, לנשיקות שלו, למילים המנחמות שלו, והיום, אני נרתעת ממנו כמו מאש. “את יודעת שאני אוהב אותך,” המילים שלו מתרסקות על בית החזה שלי אך נשארות שם, חיצוניות, לא מצליחות לסדוק את המעטפת ולהיכנס פנימה, לא מחלחלות.
“מילים,” אני לוחשת, עיניי עצומות. “אלה רק מילים.”
הנובלה לפעום מחדש, מאת אן רוז, מביאה את סיפורם של אנה והנרי ומאפשרת לנו להתבונן במשבר בחיי הנישואין שלהם לאחר הטרגדיה שפקדה אותם.
אנה מואסת בשגרת החיים המונוטונית ומרגישה כלואה בין ידיו של הגבר המושלם. כשהיא מבקשת להתגרש עולמו קורס, ואילו היא מגלה את התשוקה המחודשת בזרועותיו של זר מסתורי… האומנם?