משהו נפלא עומד להתרחש

בספר זה תמצאו סיפור אישי סוחף ומרגש המאפשר פתיחת אפשרויות מרחיקות לכת להתפתחות אישית ולהתגברות על קשיים בהקשרי חיים שונים.

סיפור על מסע שהתחיל ב־5 באוגוסט 2014, בהתרסקות בלתי צפויה אגב רכיבה על קטנוע, ונמשך כחמש שנים, עד שובו של יוסי קדמי מבית החולים בסן דייגו שבקליפורניה, עם לב וכליה חדשים.
ההתגברות על סכנת המוות המוחשית לא החלה כשהגיע לחדר טיפול נמרץ, אלא הייתה תוצאה של גישה לחיים וכלים מתחום ה־NLP, שבו קדמי מתמחה כבר יותר מעשרים שנה.

"בעוד רבים, גם בין הצוות הרפואי, לא האמינו שאשרוד את היום שלמוחרת, הרגשתי שהוענקה לי מתנה חד־פעמית ונדירה להשתחרר אחת ולתמיד מכל תחושת פחד או מעצור אחר וליצור עתיד חדש, חיים חדשים." יוסי קדמי

----------------------------

יוסי קדמי הוא בכיר מומחי ה־NLP בארץ. הוא הכשיר אלפי ישראלים בגישתו הייחודית וממשיך לעשות זאת בהצלחה רבה, בקורסים, בסדנאות ובהרצאות.

ארבעת ספריו הקודמים של קדמי מהווים את היסוד לתורת ה־NLP בישראל.
נוסף על כך, יצר קדמי עם בתו, שני קדמי-צוקרמן, מגוון של משחקים, ערכות וקלפים המייצרים חוויה משפחתית מסעירה במאות אלפי בתים.

זהו ספר חובה למתעניינים בתחום העצמה אישית ולכל אדם החפץ בכלים לשליטה מלאה בחייו. הספר מכיל תהליכים פרקטיים להתפתחות אישית.

images.jpg
22 ביולי 2014

1
יום הולדת שישים
כשאני הייתי ילד לא היה נהוג לחגוג ימי הולדת. לפעמים אני שואל את עצמי, מה, יכול להיות שהגיע 22 ביולי וזה היה עוד יום רגיל? אז התשובה היא כנראה כן. ההורים שלי היו אנשים נפלאים ואוהבים, כך הם פשוט גדלו, גם להם אף אחד לא חגג יום הולדת, וזה נראה להם הדבר הטבעי ביותר.

קרולין, אשתי האהובה, חוותה את אותה חוויית ילדות. ואולי זו הסיבה שאנחנו מקפידים לחגוג את יום הולדתו של כל אחד במשפחה.

יש אנשים שמאחדים כמה אירועים ורק אז חוגגים. אני חושב כך: אני רוצה לחגוג כמה שיותר, אז מדוע לאחד שמחות? אנחנו מקפידים על העוגה, הנרות ואפילו על השירים, ואין זה משנה מהו הגיל שלך.

אני תמיד תוהה מה יקרה כאשר אגיע לגיל 120, מה המשפחה תשיר לי, כי הרי בשיר המוכר מסיימים במילים: "שתזכה לשנה הבאה, עד 120 שנה". אחת האפשרויות היא שביום ההולדת ה־120 ישירו לי: "שתזכה ליום נפלא".

ישנם ימי הולדת שמייחסים להם משמעות מיוחדת, כמו בגיל ארבעים, ואפילו יש אנשים שמפתחים לעצמם משבר בגלל המשמעות שמייחסים למספר הזה.

יולי 2014 התקרב, וזהו יום הולדתי השישים, עוד מספר שמייחסים לו משמעות מיוחדת, כאילו אומרים לך, זהו אתה כבר ילד גדול. אתה מביט במראה, ואף שאתה סבא לנכדות גדולות, אתה אומר לעצמך: "על מה הם מדברים?"

אינני יודע אם חווית את התחושה הזו, שאתה רואה מישהו בגילך והוא נראה לך מבוגר יותר ממך, ואתה שואל את עצמך, "גם אני נראה כך בעיני אחרים? לא יכול להיות, אני מרגיש צעיר ומלא חיים". זאת חוויה שממחישה את עקרון הסובייקטיביות, הרעיון שאומר שאתה רואה דברים מנקודת המבט שלך, ואילו אחרים רואים דברים שונים ממה שאתה רואה, כי הם רואים זאת בעיניים שלהם, מנקודת המבט שלהם.

יש כאלו שמאחדים כמה אירועים ורק אז חוגגים. אני רוצה לחגוג כמה שיותר, אז מדוע לאחד שמחות?

הרגשתי מצוין וצעיר, וחשבתי בליבי, את יום ההולדת הזה אני רוצה לחגוג בצורה שונה. מבחינתי, חגיגה היא אירוע בתוך המשפחה המצומצמת שאני אוהב כל כך.

התכנסנו כל המשפחה וחשבנו כיצד להפוך את יום ההולדת הזה לחגיגה משפחתית ולכיף אמיתי. הועלו רעיונות שונים, נסיעה של כל המשפחה לבית מלון, אולי טיול משותף לחו"ל, אבל היה רעיון אחד שכבש אותי מייד – לשכור יאכטה ולשוט יחד למשך שבוע ימים. שתי הנכדות שלי, גל ובר, שבאותה עת היו בנות תשע ו־11, אוהבות ים ושיט מלידה – מה הפלא כאשר אימא ואבא הם שייטים אולימפיים בעלי הישגים מרשימים. הוחלט, יוצאים לשיט ביאכטה. אלי, החתן שלי ושאותו אני מאוד אוהב, הוא סקיפר, ככה שאנחנו מסודרים.

התחלנו לבדוק באינטרנט מקומות ויאכטות להשכרה עד שההחלטה נפלה, נוסעים לטורקיה ושוכרים יאכטה יפהפייה, שאת תמונותיה ראינו באינטרנט.

ובכן, היאכטה הוזמנה, כרטיסי הטיסה הוזמנו ומועד הרמת העוגן נקבע ל־16.8. טורקיה, חופים מקסימים, מים צלולים בצבע כחול מדהים – אני מכור לכל מה שקשור למים – לא יכולתי לחשוב על חגיגת יום הולדת מפנקת מזו.

כל בני המשפחה פינו זמן לחוויה, בר וגל ממש החלו לספור את הימים שנותרו עד להפלגה, ויחד פנטזנו על ההרפתקאות הצפויות לנו. דמיינו מה נעשה כאשר נשוט ביאכטה, אמרתי להן שאני קצת פוחד ממים עמוקים והתבדחנו מה יקרה אם הן תדחפנה אותי למים. פנטזנו על הדגים שנאכל, אותם דגים שיעלו לנו בחכה, בקיצור, חופשה חלומית שאנחנו עומדים לחוות יחד, חוויה נפלאה לחיים.

אחח, איזה כיף!

למען האמת, גם אני התחלתי לספור את הימים, גם הרגשתי שהחופשה מגיעה בדיוק בזמן הנכון. התקופה שקדמה לתאריך החופשה הייתה עמוסה בפעילות, אומנם פעילות שאני נהנה ממנה בכל רגע, אבל אין כמו חופשה עם המשפחה.

ב־5 באוגוסט החלום נעצר.