דפיקות לב / רני רוזנטל

הָאַהֲבָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלִּי הָיְתָה בְּגִיל שֶׁבַע

שָׁכַחְתִּי מִזְּמַן אֵיךְ הִיא נִרְאֲתָה

לֹא לָקַחְתִּי חֵלֶק בְּחַיֶּיהָ, הִשְׁתַּנֵּינוּ בְּנִפְרד

אֶת שְׁמַּה אֲנִי זוֹכֵר וְאֶת דְּפִיקוֹת הַלֵּב

הֵן לֹא הִשְׁתַּנּוּ. אוֹתָן דְּפִיקוֹת לֵב

הִרְגַּשְׁתִּי כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי שֵׁמוֹת אֲחֵרִים...

רני רוזנטל נולד בירושלים, חי בישראל, באמסטרדם וברומא. מחלק את זמנו ביניהן

לבין תל אביב. מפסל יציקות ברונזה וטבעות פיסוליות ממתכות אצילות

ואבנים טובות.

מדברי המחבר:

הרצון לכתוב הגיע באופן פתאומי ובהפתעה מוחלטת. במהירות הפך הרצון לצורך

ואחר כך לתשוקה. נושאי השירים מגיעים באקראי, אין ביניהם מועדפים.

ספרו הראשון "...יותר מכל הנשים שהכרתי" ראה אור ב-2015.

שירים ראשונים:

דְּפִיקוֹת לֵב

הָאַהֲבָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלִּי הָיְתָה בְּגִיל שֶׁבַע

שָׁכַחְתִּי מִזְּמַן אֵיךְ הִיא נִרְאֲתָה

לֹא לָקַחְתִּי חֵלֶק בְּחַיֶּיהָ, הִשְׁתַּנֵּינוּ בְּנִפְרָד

אֶת שְׁמָהּ אֲנִי זוֹכֵר וְאֶת דְּפִיקוֹת הַלֵּב

הֵן לֹא הִשְׁתַּנּוּ. אוֹתָן דְּפִיקוֹת לֵב

הִרְגַּשְׁתִּי כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי שֵׁמוֹת אֲחֵרִים

כְּשֶׁתּוֹם בֶּן הַשֵּׁשׁ אָמַר לִי אַבָּא

אֲנִי לֹא רוֹצֶה שֶׁמַּאיָה תָּבוֹא לְבַקֵּר

מִיָּד הֵגַבְתִּי מָה פִּתְאוֹם הֲרֵי אַתָּה אוֹהֵב אוֹתָהּ

וּכְשֶׁהוּא עָנָה אֲבָל כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתָהּ

כּוֹאֵב לִי בַּלֵּב – הָיִינוּ לְרֶגַע בְּנֵי אוֹתוֹ גִּיל

מוּעָקָה

כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה לֹא עָבַר

אֲנִי מַכִּיר אֶת הַכֹּבֶד, הַלַּחַץ בֶּחָזֶה

מְחַפֵּשׂ מַשֶּׁהוּ, מִישֶׁהוּ לְהִתָּלוֹת עָלָיו

מִמֶּנָּה לֹא תִּצְמַח לִי יְשׁוּעָה

תָּכְנִיּוֹת, חֲבֵרִים, מִסְעָדָה, הַכֹּל מַרְגִּישׁ רַע

אַחְזִיק מַעֲמָד, יַגִּיעַ בֹּקֶר, יוֹם חָדָשׁ, הַבְטָחוֹת חֲדָשׁוֹת... חֲסַר תִּקְוָה.

כְּדֵי שֶׁמַּשֶּׁהוּ יִשְׁתַּנֶּה נָחוּץ בֶּן בְּרִית חָזָק מֵהִגָּיוֹן

אֲנִי מַבִּיט בַּחַלּוֹן

עוֹד לִפְנֵי רֶגַע שֶׁמֶשׁ

עַכְשָׁו הִיא מְצִיצָה דֶּרֶךְ קִרְעֵי עֲנָנִים

וּמְאִירָה אֶת טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם שֶׁהוֹלֵךְ וּמִתְחַזֵּק

יוֹצֵא הַחוּצָה שָׁפוּף

כִּסּוּי הָרֹאשׁ שֶׁל מְעִיל הַגֶּשֶׁם מְטַפְטֵף

וּמַשְׁאִיר לְעֵינַי מֶרְחַב רְאִיָּה מְצֻמְצָם

אֵלָיו פּוֹלֶשֶׁת יַלְדָּה בְּשִׂמְלָה לְבָנָה

וְסַנְדָּלֶיהָ הַלְּבָנִים מְדַלְּגִים עַל קֻבִּיּוֹת שֶׁל קְלָאס

מְשֻׂרְטָטוֹת עַל הַמִּדְרָכָה מִתַּחַת לִשְׁלוּלִית

לְבַדָּהּ, כָּל קְפִיצָה מְנַפְנֶפֶת תַּלְתַּלִּים רְטֻבִּים

וּמַתִּיזָה סִילוֹנֵי מַיִם. פָּנֶיהָ מְרֻכָּזִים

וּפִיהָ פּוֹלֵט קְרִיאוֹת הֶסְבֵּר עַל מַהֲלַךְ הַמִּשְׂחָק

אֲנִי מְחַיֵּךְ, וּפִתְאוֹם פּוֹרֵץ בִּצְחוֹק

וְהַמּוּעָקָה שֶׁלִּי נִמְלֶטֶת מִמֶּנּוּ כְּמוֹ מִמַּגֵּפָה

לְגִימוֹת

בְּ-6 בְּעֶרֶב זֶה מוֹפִיעַ מִשּׁוּם מָקוֹם

וְלִפְנֵי שֶׁמַּבְשִׁיל נִדְחֶה עַל הַסַּף

תְּחוּשַׁת צִפִּיָּה צָצָה, מִתְעַכֶּבֶת לְרֶגַע וּמִסְתַּלֶּקֶת

בְּ-8 אֲנִי מְצַיֵּן לְעַצְמִי שֶׁכְּבָר מְאֻחָר

מוֹזֵג חֲצִי כּוֹס וְלוֹגֵם בְּאַנְחַת רְוָחָה

לְגִימוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת בִּמְהִירוּת בֵּינוֹנִית

נִנּוֹחַ, מוֹזֵג שׁוּב

וּמַמְשִׁיךְ בִּלְגִימוֹת קְטַנּוֹת אִטִּיּוֹת

כָּעֵת קַל לְהִתְעַלֵּם מֵהַרְגָּשָׁה מַטְרִידָה

שֶׁזֶּה חוֹזֵר עַל עַצְמוֹ בִּתְדִירוּת גְּבוֹהָה

שֶׁאֲנִי לֹא מִתְעַמֵּת עִם הַשֶּׁטַח הָאָפֹר

שֶׁבֵּין בְּחִירָה לְצֹרֶךְ

וְלֹא עִם כָּל הַרְגָּשָׁה מַטְרִידָה אַחֶרֶת

אֲנִי מַמְשִׁיךְ וּבְעָיוֹת הַשָּׁבוּעַ הַחוֹלֵף עוֹטוֹת צָעִיף

וְנֶעֱלָמוֹת בְּחִנָּנִיּוּת בְּאֹפֶק מְחֻסַּר פְּרָטִים

לוֹגֵם בַּעֲצַלְתַּיִם וּמַחְשְׁבוֹתַי מִתְפַּזְּרוֹת

וּמְנַתְּקוֹת מַגָּע

אִי אֶפְשָׁר לְהַדְבִּיק אוֹתָן וַאֲנִי מְאַבֵּד עִנְיָן

לְגִימוֹת קְטַנּוֹת מַמְשִׁיכוֹת מוּכְנִית

מִפַּעַם לְפַעַם מְגִיחָה מַחְשָׁבָה עַל נוֹשֵׂא מֻכָּר

וְצוֹלֶלֶת מֵחָדָשׁ לְנִבְכֵי הָעֲרָפֶל שֶׁאוֹפֵף אוֹתִי

בְּלִי שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי מָתַי הוֹפִיעַ

מַחְשָׁבָה אַחַת מְפַלֶּסֶת דַּרְכָּהּ בְּמַאֲמָץ:

פֶּסֶק זְמַן לְהַפְסִיק לִלְגֹּם, לְהִשָּׁאֵר נִנּוֹחַ, עֵר,

מְשֻׁחְרָר מִבְּלִי מֵשִׂים מִטִּרְדוֹת הַיּוֹם יוֹם

רַעְיוֹנוֹת מִצְטוֹפְפִים וּמְגַשְּׁשִׁים לְעֵבֶר הַיְּצִיאָה

וְאָז אֲנִי נִגָּשׁ לָאָרוֹן וּמֵבִיא אֶת הַגְּרָאפָּה

דְּמָעוֹת בָּעֵינַיִם

אֲנִי חוֹשֵׁב עַל הַמַּצָּב וּמוֹצִיא מַסְקָנָה

וּמְעַמֵּת אוֹתָהּ מוּל מַצָּבִים דּוֹמִים

וְאִם לֹא מָצָאתִי סְתִירָה קִבַּלְתִּי נֻסְחָה

וְאָז אֲנִי רָגוּעַ

הַכֹּל בָּא עַל מְקוֹמוֹ עַד הַפַּעַם הַבָּאָה

וּבְעֶצֶם זֹאת נֻסְחָה טִפְּשִׁית

וּבְכָל מִקְרֶה טְעוּנָה בְּדִיקוֹת נוֹסָפוֹת

וּוַדַּאי אַף פַּעַם לֹא אֶצְטָרֵךְ לָהּ

הִיא מִתְיַמֶּרֶת לַעֲשׂוֹת סֵדֶר

לֹא מְלַמֶּדֶת לִחְיוֹת

לֹא מְעַנְיֶנֶת וּמְעוֹרֶרֶת דְּחִיָּה

וְהַכֹּל קוֹרֶה נֶגֶד רְצוֹנִי

וּבֵינְתַיִם הַזְּמַן עוֹבֵר

וַאֲנִי מַחְמִיץ אֶת זֶה שֶׁבֶּאֱמֶת חָסֵר לִי

הָאִישִׁי, דְּפִיקוֹת הַלֵּב, דְּמָעוֹת בָּעֵינַיִם

הוּא מַסְבִּיר לִי עִם דְּמָעוֹת בָּעֵינַיִם