הסיפור של הזקן הטוב והנערה היפה

הנה הוא! הסתכלו עליו, הולך ברחוב, עומד לעלות על החשמלית בעירו טריאסטה. לבוש היטב, עיניו מספרות על תהיות פנימיות. על מי מדובר? "הזקן הטוב", אדם מבוגר ומכובד, בעל אמצעים, שאוטוטו יפגוש את מושא תשוקתו. את הרכבת שלו מדהירה קדימה נערה יפה ושופעת חיים. הוא מתאהב בה, ואף ינסה לפתות אותה. יהיו מפגשים, ארוחות, ומגע – אם נרצה, זהו מפגש נדיר בין זִקנה לנעורים. לפנינו גם מפגש בין העייפות הקיומית של התרבות האירופית-הבורגנית לבין היפוכה הגמור.

הזקן נתקף אובססיה. התנהגותו גחמנית. הוא שרוי בסערה פנימית, ועמדתו המוסרית נקבעת לפי תנודת הדחפים שלו: אהבה, קנאה, חרטות, מתח וחוסר יציבות. הזקן חוקר את מצבו הנפשי, הולך ותועה במבוך של השערות מעיקות. וכך, כדי לתקשר עם פנימיותו, נתפס הזקן לרעיון: להשאיר ירושה אינטלקטואלית בדמות חיבור, שמטרתו תהיה להוכיח ״כמה חיונית בריאותם של הזקנים לטובת האנושות״.

"הזקן הטוב והנערה היפה" הוא משל אירוני, פלאי ומעודן, המעובד באיטיות ומגיע לכלל שלמות. זוהי היצירה הקצרה המרכזית ביותר של איטלו סבבו. היא פורסמה בשנת 1930, וזהו תרגומה הראשון לעברית.

 

להרפתקה של הזקן הטוב היה פרלוד, אבל הוא התרחש כמעט בלי שהוא שם לב לכך. במהלך הפסקה קצרה מעבודתו הוא נאלץ לקבל במשרדו אישה זקנה, שהציגה בפניו נערה שבשירותיה ניסתה לעניין אותו, הבת שלה. הן התקבלו למשרדו הודות למכתב המלצה שהביאו מחבר שלו. הזקן נקרא לפגישה בפתאומיות באמצע עבודתו, ולא הצליח להתנתק ממנה. הוא הביט במכתב בבלבול וניסה להבין את תוכנו מהר ככל האפשר — להבין ולשים קץ למטרד.

האישה המבוגרת לא שתקה לרגע, אבל הוא הבין רק משפטים יחידים: "הנערה הצעירה חזקה וחכמה, היא יודעת לקרוא ולכתוב אבל טובה יותר בקריאה." משפט נוסף לכד את תשומת לבו, כי היה כה יוצא דופן: "הבת שלי תיקח כל עבודה לכל היום, בתנאי שתקבל הפסקה קצרה למקלחת היומית שלה." לבסוף העירה הזקנה הערה שהביאה את הפגישה לידי סיום מיידי: "לוקחים עכשיו נשים להיות נהגות וסדרניות בטראם."

הזקן נעשה החלטי בן רגע. הוא כתב מכתב המלצה למנהל הטראמְוִיָה ושלח את הנשים לדרכן. כשנותר לבדו וחזר לענייניו, הוא חדל לרגע מעבודתו ותהה: "למה למען השם טרחה הזקנה לציין שהבת שלה מתקלחת כל יום?" הוא נענע בראשו וחייך מתוך תחושת עליונות. מה שמוכיח שזקנים נעשים זקנים במיוחד כשיש להם עבודה לעשות.