“אירית, את שלומית?"
“יש ביניכן טלפתיה?"
“הבעלים מבדילים ביניכן?"
שאלות אלו ואחרות נשאלות התאומות הזהות אירית ושלומית אין-ספור פעמים. צעירים ומבוגרים מבקשים לשמוע דוגמאות מחוויותיהן, ופעם אחר פעם הן מקבלות תגובות נלהבות. כשהבינו עד כמה הנושא מרתק את השומעים, הן החליטו להעלות חלק מהחוויות על הכתב.
בדרכן הייחודית והסוחפת מתארות התאומות בספרן מקרים מעניינים, משעשעים ולעיתים תמוהים, שהפתיעו אף אותן. המקרים מאפשרים לקוראים להתוודע לעולמן המסקרן של התאומות אירית ושלומית, ומוכיחים שלא פעם הדמיון ביניהן יוצר מציאות שעולה על כל דמיון.
טלפתיה?
אחת השאלות המסקרנות שמופנית אלינו ללא הרף היא אם יש בינינו טלפתיה. כמה מקרים מוזרים, חריגים או בלתי צפויים שקרו לנו לאורך השנים גרמו לנו להשתאות ולומר זו לזו: “אני לא מאמינה.״
לא ייפלא אפוא שלעיתים אנחנו תוהות אם קיים קשר מיסטי בינינו...
אימא סיפרה לנו שיום אחד, כשהיינו קטנות ורק התחלנו לדבר — התארחנו בבית אחת הדודות. שיחקנו רחוק זו מזו, בפינות שונות של החצר הגדולה, והבית עצמו הפריד בינינו. לא הייתה לנו כל אפשרות לראות או לשמוע זו את זו.
פתאום ניגשה אחת מאיתנו לאימא ובכתה (אנחנו לא יודעות מי): “איקה, כואב.״
איקה — כך קראנו זו לזו. זה היה שיבוש של שמות החיבה שלנו: אירקה ושלומקה.
אימא שאלה: “קיבלת מכה? איפה כואב לך?״
“איקה, איקה!״
אימא הבינה.
היא מיהרה אל התאומה השנייה, ואכן התברר שהיא נפלה, קיבלה מכה ובכתה.
סחרחורת מידבקת
שלומית
אירית רצתה לנקב חורים באוזניים כדי שתוכל לענוד עגילים מתאימים.
אני לא.
אבל הלכתי איתה וחיכיתי בחוץ.
כעבור זמן קצר יצאה האישה אשר ביצעה את הניקוב ואמרה:
“סיימנו. את יכולה להביא לאחותך שתייה קרה? יש לה סחרחורת.״
אלא שלבסוף זו הייתה היא שהלכה לקנות את השתייה, ולא כוס אחת כי אם שתיים... גם לי הייתה סחרחורת.
מה מצחיק?
אחת המרצות שלנו באוניברסיטה הייתה אישיות מעוררת השראה. היה לה זיכרון פנומנלי, והיא שילבה בהרצאותיה המרתקות הדגמות באמצעות ציטוטי פרוזה, דקלום ומשחק (הכול בעל-פה!) — שיעורים חווייתיים שנחרתו בזיכרון.
גם הופעתה הייתה מרשימה: תמיד אלגנטית, לבושה בקפידה ועדויה בתכשיטים מיוחדים שהלמו את דמותה הססגונית.
באחת ההרצאות ישבנו, שלא כמנהגנו, בשורה הראשונה בצד. הגענו עם חברה ללימודים זמן קצר לפני תחילת השיעור, וזה היה המקום היחיד שנותרו בו כיסאות פנויים. החברה “חצצה״ בינינו ולא הייתה לנו כל אפשרות להסתודד. לפתע נתקפנו שתינו יחד בפרץ צחוק בלתי נשלט. בדיעבד הבנו שבו זמנית, וללא החלפת מילים או מבטים, הבחנו בתקרית לא אופיינית שפגמה בהופעתה-המושלמת-בדרך-כלל של המרצה: קצה צעיף בצבץ מתחת לאִמְרַת שמלתה. החלק המבצבץ הלך והתארך ככל שתנועותיה הפכו לרחבות ולנלהבות יותר. שיערנו שבאחד מכיסי השמלה שלבשה “נפער״ חור, והצעיף, שהיה ככל הנראה בכיס, השתלשל דרכו. תשומת הלב של שתינו הוסחה מההרצאה. עקבנו בעניין אחר מהלך התקדמותו של הצעיף ותהינו מתי יגיע לרצפה. כשאחת מאיתנו הצליחה להחניק את צחוקה היא ראתה מזווית עינה את הטלטלות שאחזו באחותה, וההתקף המידבק עבר מהאחת לשנייה ככדור פינג-פונג, תוך עקיפת “המחיצה האנושית״. בעודנו עסוקות בניסיון חסר תוחלת להסוות את התנהגותנו המביכה על ידי שיעולים, הרמת חפץ בלתי נראה או חיפוש אחר דבר-מה בתיק — החברה שישבה בינינו לא הבחינה במתרחש על הבמה שמולה, לא הבינה מה קרה לנו ונעצה מבט תמה פעם בזו ופעם בזו.
למזלנו, המרצה לא שמה לב.
בתום השיעור חשנו הקלה; לשמחתנו הצעיף לא צנח על הרצפה ונמנעה אי-נעימות מהמרצה המקסימה. נראה שבאופן תמוה רק אנחנו שמנו לב למתרחש, אפילו לא חברתנו שישבה בינינו, והביטה על המרצה מאותה זווית ראייה.
הסטודנטים התפזרו לדרכם ואנחנו הסברנו את פשר הצחוק המפתיע לחברתנו. לאחר מכן ניגשנו אל המרצה והסבנו בדיסקרטיות את תשומת ליבה לצעיף הסורר.
אתר ביבוקס הוקם בכדי לאפשר חווית רכישה נוחה ומהירה לקהל חובבי הספרים.
אנו מציעים מגוון ענק של ספרים בקריאה דיגיטלית באפליקציה או במשלוח עד הבית.
