תקציר
עמודים: 289
שנת הוצאה לאור: 2019
גבריאלה היא מיליונרית יפהפייה, אספנית אמנות מוכרת, שמנהלת חיי משפחה למופת. היא מתפתה ונסחפת לתוך רומן עם לקוח מסתורי ומקסים. כאשר בנה ובעלה נחטפים ונרצחים היא מגלה שהם לא היו קורבנות מקריים, וכי האיש המסתורי אחראי למותם. כדי להיחלץ מעומק הייאוש והאלכוהוליזם שהיא טובעת לתוכם, עליה להתמודד עם השלדים שהסתירה בארון לפני זמן רב, ולבצע נקמה אכזרית נגד הרוצח. היא מגבשת תכנית נקמנית ונעזרת בגיא - גבר צעיר ויפה שהפך למאהב שלה. כיוון שלא ידע שהוא חלק בתכניתה, הוא קושר את חייו בצורה מסוכנת עם חייה שלה ומסכן את עתידו עבורה. האם הוא ישרת את צרכיה? האם היא תסכן את עתידו? והאם המאפיה הרוסית תהרוג את שניהם?
פרק ראשון
2010 גבריאלה
מסך הטלוויזיה ריצד מול עיניי חוזר על תמונה של בחור צעיר במדים, משתלשל על חבל ממסוק שריחף מעליו. כבר כמה ימים שאני נתקלת בתמונה הזו. כבר כמה שבועות מאז שפתחתי את עולמי לקלוט חדשות מבחוץ. כמו מתוך הרגל, חיטטתי בעיתונים בתקווה לראות כתבה מסוימת שאולי הספיקה להיכתב בזמן אלא שהימים עברו והתקווה שלי החלה להתפוגג. זכרתי את התקופה שבה התמונה שלי התנוססה על כל עיתון שהונח על ספסל. הימים שבהם הייתי אני החדשות הטריות. תיעבתי את העיתונאים האלה, שסוחטים נושא עד שהיה לזרא. ריחמתי על הבחור, גם מבלי לדעת במה מדובר. רציתי לנתק את עצמי מהתמונות הללו, אך משהו בהן משך אותי כמו מחזה זוועה שאי אפשר שלא להביט בו.
מזגתי לי עוד כוס של פורט חיוור. חשבתי על מבט התוכחה בעיניה של אסתר. "יותר מדי בקבוקים ריקים אני אוספת פה, גברת". היא קראה לי 'גברת' רק כשדאגה באמת. היא צדקה, כמובן. שבתי לשתות מידי ערב הרבה מדי אלכוהול. התאהבתי עד כלות בקהות שהוא העניק לי. הפכתי אותו לידידי הטוב. היחיד שהסכמתי לראות.
