על החידלון

לִכְתֹּב עַל עֶצֶב וְעַל חִדָּלוֹן

לִכְתֹּב עַל כְּאֵב וְעַל שִׁגָּעוֹן

לִכְתֹּב עַל חַיִּים וְעַל מָוֶת

עַל קֶבֶר

שֶׁלֹּא יְכֻסֶּה לְעוֹלָם

לִכְתֹּב, וּלְהִסְתַּכֵּל מֵהַצַּד

בביקורת מטלטלת אך חומלת, נעמי זיתוני חוקרת בשיריה את נבכי הנפש; מקלפת במילים חדות את המסכות ואת האיפור מעל תחושות חרדה, פחד, ייסורים ואהבה, שאיתן מתמודדים בני אנוש מרגע שעמדו על דעתם.

שירתה עוסקת במרווחים שבין ייאוש ותקווה ובין אור וחשכה ובכוחם של החיים להתרומם מתהומות אין־סופיות. בספר ביכורים זה היא מציעה לקוראים מבט כן ונוקב בחוויה האנושית שחושף סודות כמוסים, על כאבם ועל יופיים.

שִׁיר אַהֲבָה לַחֲרָדָה הָאֱנוֹשִׁית

מוּלִי עָלוּ צוּקִים מִן הַמַּיִם

חוֹדְרִים אֶת קְלִפָּתוֹ הַקְּשִׁיחָה שֶׁל הַנּוֹף

דּוֹרְשִׁים אֶת נוֹכְחוּתָם

אֵין בָּהֶם טִפַּת רַחֲמִים אוֹ חֶמְלָה

כְּשֶׁמְּפֵרִים בְּבוֹטוּת נוֹכְחוּתָהּ הָרַכָּה שֶׁל שַׁלְוָה

הָאוֹקְיָנוּס נִמְשָׁךְ עַד הָאֹפֶק

מִתְמַזֵּג בְּהַרְמוֹנְיָה עִם חוֹלוֹ הַחַם וְהָרַךְ שֶׁל הַחוֹף

הַצּוּקִים נִפְרָדִים

הַצּוּקִים מַפְרִידִים

הַצּוּקִים מַכְאִיבִים

עַל הַחוֹף יֵשׁ חַיִּים

וַאֲנָשִׁים עֵירֻמִּים וְצוֹחֲקִים שֶׁקְּשׁוּרִים

בְּאֹפֶן מֻחְלָט וּבִלְתִּי נִתָּן לְעִרְעוּר

עִם גַּרְעִין הַקִּיּוּם

כְּשֶׁמְּטַפְּסִים לְפִסְגַּת הַצּוּק אֶפְשָׁר לִרְאוֹתָם שָׁם

חַסְרֵי מוּדָעוּת לַקֶּשֶׁר הָאַלְכִימִי שֶׁאוֹחֵז בָּם

אֲנִי עוֹמֶדֶת עַל פִּסְגַּת הַצּוּק

וּבִי דָּבָר לֹא אוֹחֵז,

אֲנִי מִתְמַכֶּרֶת לַתְּחוּשָׁה שֶׁל הָרוּחַ הָאַלִּימָה

עוֹד מַשָּׁב אֶחָד וְאֶפֹּל

לִתְהוֹם מְלֵאָה חֲרָדָה

בָּהּ טוֹבְעִים כָּל הָאֲנָשִׁים הַנִּפְרָדִים

הֵם מְנוֹפְפִים לִי מִלְּמַטָּה

קוֹרְאִים לִי לִפֹּל אֲלֵיהֶם

אֲנִי מַכִּירָה אוֹתָם

אֲנִי מַכִּירָה אֶת הַתְּהוֹם

אֲנִי מַכִּירָה אֶת הַחֲרָדָה,

אֲנִי מוּצֶפֶת אַהֲבָה.