פיתולי חיים

לעיתים נכתבים שירים או סיפורים מתוך עיסוק תדיר בכתיבה וְהַמְתָּנָה לשעת השראה, ויפה ועמוקה היא הכתיבה.

אך לעיתים נושא אדם בקרבו מאוויים/כאבים רוחניים שנים רבות, ובגיל מסוים של בְּשֵׁלוּת פורצים הדברים החוצה באופן שאיננו ניתן לכיבוש על ידו, והם עולים על הכתב כמעט מאליהם.

זהו המאפיין המרכזי של ספר זה המוגש לעיונו של הקורא. ייתכן שמאוויים מסוימים יעניינו קוראים מסוימים, ואולי אף יהוו עבורם סוג של דיון או מזור.

צורת הכתיבה משמרת את האופנים בהם עלו הדברים – הגיגים שיריים ושירים הגיגיים.

* * * *

השירים מחולקים לשערים: "הגיגים שיריים" (מחולקים ל: "אדם מול אלוהיו", "בין אדם לאדם"), "אנקדוטות", "הרהורים חולפים" וְ"שירת סיום", על אף שֶׁמִּטִּבְעוֹ של כל שיר, שהוא עשוי לגעת בנושאים שונים.

* * * *

ביני ברויאר מלמד שנים רבות.

מנסה לשלב בין למידה ישיבתית ללמידה אקדמית ועוסק במוזיקה ודרמה.

אֱלֹהִים אֲחֵרִים

כְּשֶׁהָיִיתִי בַּיְּשִׁיבָה – צַדִּיק הָיִיתִי

אָץ בָּרְחוֹב וְתַלְמוּדִי עִמִּי, נֶחְפָּז מִמָּקוֹם לְמָקוֹם.

בְּתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס – לִנְסִיעָתִי מַמְתִּין, בְּסִפְרִי שָׁקוּעַ, לֹא מַבִּיט אָנֶה וָאָנָה.

וֶאֱלֹהִים עָלַי הִבִּיט –

אֶת מִצְווֹתַי בְּדִקְדּוּקָן רָאָה, אֶת חֲסִידוּתִי אָהַב.

לְיָמִים, אֶת הַיְּשִׁיבָה עָזַבְתִּי.

הִתְרוֹפַפְתִּי.

בָּרְחוֹב הִלַּכְתִּי, אֲנָשִׁים הָיוּ בּוֹ, עֵצִים נוֹפְפוּ מִסָּבִיב.

בְּתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס יָשְׁבָה זְקֵנָה, אֶת מַר צָרוֹתֶיהָ לְבִתָּהּ תִּנְּתָה, פּוֹגְרוֹם עָבְרָה. דְּמָעוֹת זָלְגוּ עֵינַי.

בָּקִי הָיִיתִי בְּמַשְׁלוֹת כּוֹבְסִים וְשִׂיחוֹת דְּקָלִים,

וֶאֱלֹהִים חֲדָשִׁים לִי מָצָאתִי.

וֶאֱלֹהִים הַיָּשָׁן עַל גַּבִּי בְּזַעַף נָקַשׁ, וְלָחַשׁ: “לֹא תַּעֲשֶׂה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים”.

וְעָשִׂיתִי וְעָשִׂיתִי.

מִנִּי אָז, מִתְהַלֵּךְ אָנֹכִי בֵּין אֱלֹהִים לֶאֱלֹהִים,

וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶהוּ אֱלֹהִים וְאֵיזֶהוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים.