דף הבית > איחוד מחודש
איחוד מחודש
הוצאה: הוצאת שלגי
תאריך הוצאה: 07-2024
קטגוריה: ספרי רומנטיקה וארוטיקה
מספר עמודים: 208

איחוד מחודש

         
תקציר

הוא שמר על מרחק במשך שנה...

לילה אחד הוא אינו מצליח לעמוד בפיתוי.

כאשר אנה דיאז נישאה בנישואי נוחות לאיל ההון קאיו סלזאר, בעלה הציב תנאי ברור ‒ שנת נישואין אחת כדי להרחיב את האימפריה שלו ולהבטיח את החופש של אנה. אלא שטרם יבשה הדיו על מסמכי הגירושין שלהם, איום ביטחוני מאלץ אותם להיות ביחד במשך 24 שעות!

כאשר הם מוצאים את עצמם לבסוף לבדם, הכלה התמימה שפולשת אל תוך חלומותיו של קאיו הופכת לפיתוי בהתגלמותו. זה הדבר האחרון שהוא רוצה לאחר שסגר את עצמו בפני האנדרלמוסיה שבאהבה.

אלא אם אנה תצליח להוכיח שהקשר ביניהם חזק יותר מהיכולת שלו לשמור על עצמו...

פרק ראשון

פרולוג

לפני שנה, כנסיית ישו הגואל, ריו דה ז'ניירו

אנה דיאז עמדה לאחר לחתונתה. דבר צפוי לחלוטין בחתונה רגילה. אלא שזו לא הייתה חתונה רגילה. אלה היו נישואי שידוך בין שתיים מהמשפחות המיוחסות בברזיל.

היא הייתה המשכון בעסקה בין אביה, איל תקשורת, לבין המיליארדר קאיו סלזאר, יזם בתחום הטכנולוגיה. שמו המלא היה קאיו סלזאר דה בארוס, אבל הוא הפנה את גבו להון המשפחתי ולשושלת שלו שנים אחדות לפני כן. הוא הצליח בכוחות עצמו והקים אימפריה משלו.

הקשרים שלו ושמו, גם ללא "דה בארוס", היו בעלי משמעות רבה מאוד. אביה היה זקוק לקאיו סלזאר לעסקה ואילו סלזאר היה זקוק לאישה. הוא היה צריך להציג תדמית מיושבת ושמרנית יותר כדי להרחיב את עסקיו באירופה ובעולם.

אנה הבינה מדוע – הוא טיפח תדמית של נער שעשועים. הוא נותר תמיד בגבולות מכובדים – על הסף – אבל לא השאיר ספק כלשהו בכך שהוא – על פי דיווחים בלתי פוסקים במדורי הרכילות – מאהב מדופלם של נשים יפות. בו בזמן הוא נהנה מכל המאפיינים של עושר והצלחה בלתי נתפסים.

אנה הייתה מסוגלת להבין שתדמית כזו יכולה לקדם אדם בבמה העולמית עד גבול מסוים. שני דברים שכנעו אותה להסכים לנישואין הללו. דבר ראשון היא הצליחה להבטיח את עתידו של אחיה הצעיר והאהוב, ודבר שני, הנישואין אמורים להימשך שנה בלבד.

נראה שזה הזמן שסלזאר מסוגל להקדיש להצגתה של תדמית נהנתנית פחות.

בהתאם להסכם הממון, עליה ללוות את בעלה לאירועים חברתיים כדי לסייע לו בקידום המיתוג החדש שלו כגבר נשוי. אנה מתבקשת לעשות ככל יכולתה כדי שהאיחוד ביניהם ייראה אמין על ידי כך שתציג את עצמה כאישה נאמנה ומסורה. בציבור.

מאחורי דלתות סגורות, לעומת זאת, לא מצופה ממנה להמשיך את המשחק. היא תקבל חדרים ומרחב פרטיים. וימים חופשיים כאשר אין צורך בנוכחותה באירועים פומביים.

העמימות היחידה בהסכם הייתה ההשמטה של כל אזכור לגבי יחסי אישות בחדר המיטות. ליבה הלם לנוכח המחשבה הזו וזיעה קרה הופיעה על עורה. לא כי חששה מהרעיון או מצאה את ארוסה בלתי מושך. ההפך הוא הנכון.

מהרגע הראשון שהיא ראתה את קאיו סלזאר בבית אביה, כאשר הוא הגיע בפעם הראשונה לדון בענייני עסקים שבועות אחדים לפני כן, הוא היה טבוע בתודעתה באופן מטריד עד מאוד.

בהיותו גבוה, שרירי ובעל מבנה גוף רזה, הוא היה נאה ללא ספק. שערו הכהה היה מסופר בתספורת קצרה, אבל ארוכה מספיק כדי למסגר פנים קשוחות. גבות כהות מונחות מעל עיניים עמוקות ואף נשרי שיותר מרומז על השושלת המושלמת שלו שחוזרת אחורה עד הקונקיסטאדורים1 הפורטוגזים של ברזיל. פיו היה מפוסל וחזק. חושני. הלסת שלו הייתה קשה ובדרך כלל מכוסה בזיפים. עיניו היו כהות. המיניות שנשפכה ממנו הייתה חזקה ומתנשאת כך שהיה קל מאוד להאמין למוניטין שלו כנער שעשועים.

היא בחנה אותו בחשאי כאשר הוא הגיע לפגישה עם אביה, אחת מתוך סדרה של פגישות חשאיות. בכל פעם הוא הגיע ללא פמליה, דבר יוצא דופן בקרב האנשים שנהגו להגיע אל אביה. הוא יצא, גבוה ורזה, ממכונית הספורט הנמוכה שלו כשהוא לבוש במכנסי ג'ינס דהויים וחולצת פולו בעלת שרוולים קצרים. ברור היה שהוא לא מרגיש חייב להיראות רשמי, ודבר זה סקרן את אנה וריגש אותה באותה מידה.

היא הופתעה מתגובתה הכה עוצמתית אליו. היא לא דמיינה מעולם את עצמה נמשכת לסוג כזה של נער שעשועים נאה, בייחוד כשהוא היה תוצר של אותו עולם מיוחס וציני כמו כל הגברים שלצידם היא גדלה: אביה ואחיה הגדולים.

אחיה הצעיר, פרנסיסקו, היה שונה. שונה מאוד. לכן היא אהבה אותו כל כך. עד כדי שהסכימה לנישואי שידוך.

אבל משהו בקאיו סלזאר קרא לה לפני שהייתה מסוגלת להכחיש או לעצור זאת. ברמה עמוקה ובסיסית מאוד, במקום שבו היא הסתירה את חוסר הביטחון שלה לגבי חוסר הניסיון שלה עם גברים. או נכון יותר, הניסיון האפסי שלה.

היא גדלה בבית שבו הייתה מוקפת בגברים, דבר שגרם לה להסתיר את עצמה ואת נשיותה, להתפוגג ברקע. ללא אימא ואחיות, הרגישה תמיד שונה בין חבריה לספסל הלימודים – היא נותרה מחוץ לעניינים הנשיים המסתוריים שהיא הייתה אמורה להבין אבל לא הבינה. לצד המופנמות הטבעית שלה, זו הייתה הסיבה לכך שהיא עדיין בתולה בגיל עשרים ושתיים, כשהיא עומדת לצעוד במעבר אל עבר בעלה, שאולי ידרוש את זכויותיו.

היא ידעה שאם קאיו סלזאר אכן ידרוש את זכויותיו כבעלה, זה יהיה לשם הרשמיות בלבד, או אולי הכרח חוקי כדי שהיא לא תוכל לעזוב בטרם עת. לא כי הוא רוצה בכך. היא ממש לא הטיפוס שלו. מצאו חן בעיניו דוגמניות גבוהות, ארוכות רגליים, דומות לסוסי מרוץ, ולא נשים בגובה ממוצע, בעלות קימורים לא אופנתיים ומחסור חמור בסגנון.

כאילו קרא את מחשבותיה, אביה, שעד אז דיבר בטלפון, סיים לבסוף את שיחתו והצטרף אליה במסדרון הכנסייה.

מבטו הקר והקודר, אפילו היום, כאשר הוא מוסר אותה, סרק אותה מלמעלה למטה. "את נראית כמו רווקה זקנה בשמלה הזו. את רוצה שסלזאר יחליט שהוא עשה טעות ענקית?"

אנה נאבקה בכעס שגרמה לה תודעתה העצמית. היא בחרה בשמלה הזו בכוונה תחילה כי היא כיסתה אותה מהצוואר עד בהונות רגליה ומכתפיה עד פרקי ידיה. היא רצתה להעביר מסר ברור שאין להתייחס אליה כאל משכון מיני, נוסף להיותה משכון לנישואין. ברגע זה היא חששה יותר מכול מפני ההשפלה שבהבנתו של בעלה לעתיד שהיא משועבדת לו באופן צפוי וחסר אונים כמו כל אישה אחרת על פני כדור הארץ. היא חששה שהוא יבין שהיא רוצה אותו בתשוקה בוערת שהפתיעה אותה והבהילה אותה באותה מידה.

המפגש המשמעותי היחיד שלה עם סלזאר עד כה – לפני ארבעה שבועות בלבד – הבזיק בראשה. אביה גרר אותה מולו והציג אותה כמו סוסה לבדיקה. סלזאר אפילו לא הסתכל על אביה כשאמר בקצרה, "השאר אותנו לבד."

אם היה מדובר במצב אחר, אנה אולי הייתה מעריכה את מראהו הקומי של רודולפו דיאז כאשר הורו לו לצאת מחדר הקבלה שלו. אביה היה ערמומי וחכם והוא ידע שהסכמתו של סלזאר לקחת ממנו את בתו היחידה והבעייתית הייתה טובה מכדי להפסיד אותה, אז הוא בלע את כעסו ועזב אותם.

אנה רתחה מזעם לנוכח המחשבה שהיא מועברת מאביה אל בעלה כמו רכוש פרטי בימי הביניים. אבל קאיו סלזאר הסתכל עליה במשך דקה ארוכה בטרם אמר, "האם את רוצה לראות את העולם, אנה? כי זה מה שאני מציע לך. אני לוקח את החברה שלי לזירה הבינלאומית. כל מה שאני צריך זו אישה שתעמוד לצידי, שתשלים אותי מבלי לבלוט."

אנה הייתה המומה מעט מכנותו ומן העובדה שהוא אינו מנסה לפלרטט איתה כדי לשכנע אותה. היא התעכבה כדי לחדד את מחשבותיה ולדחות את שאריות כעסה, ובאופן מפתיע גם את החץ שפגע בה על כי לא זכתה ולו למתקפת הקסם הבסיסית ביותר של נער השעשועים המפורסם.

היא הייתה מבועתת מכך שהוא ישים לב לאופן שבו הימצאות בקרבתו משפיעה עליה, והשיבה במרירות, "יש בובות מתנפחות משוכללות מאוד כיום. היית יכול לחסוך לעצמך זמן והרבה כסף לו רכשת אחת כזו לנישואי הנוחות שלך."

עיניו הכהות הבזיקו לשמע תשובתה. היא התנחמה מעט מכך שתשובתה הפתיעה אותו.

הוא דיבר באיטיות. "אה, אבל בובה מתנפחת לא חונכה לנווט בחברה הגבוהה כפי שאת חונכת, אנה. כל אחד רוצה משהו... אז מה הדבר שאת רוצה או צריכה, שיגרום לנישואין האלה להיות... נעימים יותר?"

ולכן היא עושה זאת.

למען אחיה הקטן, ובסופו של דבר – היא לא יכלה להכחיש זאת – גם למען עצמה. למען החופש שלה עצמה.

אנה הביטה על אביה כעת ואמרה, "אם תמשיך לעכב אותנו, סלזאר יחליט לחזור בו מהעסקה הזו לא בגללי."

אביה הזעיף פנים, אך הנהן לעברו של השמש, אשר בתורו סימן למישהו, ואנה שמעה את "מארש החתונה" מאת מנדלסון מתחיל להתנגן. היא התכוננה בעוד הדלתות נפתחות והביטה לאורך המעבר אל המקום שבו עמדה הדמות הגבוהה של הגבר שלו היא עומדת להינשא. זר מוחלט, אם כי כבר הצליח לחדור אל מתחת לעורה באופן שהטריד אותה מאוד.

 

 

1

היום, ריו דה ז'ניירו

"מר סלזאר?"

קאיו סלזאר הסתובב וראה את עורך דינו מניח ערימה של מסמכים על שולחן האלון הרחב עם מדבקות במקומות שבהם הוא צריך לחתום.

הוא הושיט לו עט. "אלה הן החתימות האחרונות הדרושות למסמכי הגירושין שלך."

גירושין. קאיו סלזאר לקח את העט והתיישב.

הוא לא התכוון להינשא מעולם. זה לא היה חלק מהתוכניות שלו. לא לאחר שהיה עד לאנדרלמוסיה הרעילה של נישואי הוריו. הוא היה בר מזל. היו לו אחים בוגרים ממנו שנשאו בנטל הירושה של ההון והמפעלים של משפחת סלזאר דה בארוס, מה שאפשר לו להצליח בזכות עצמו ולהשתחרר מעול משפחתו, בעודו מאבד את "דה בארוס" בדרך.

ההצלחה של העסקים שבנה במו ידיו עצרה את כל השמועות על כך שהוא לא ישרוד ללא סיועה של משפחתו. לא זו בלבד שהוא שרד, אלא שהוא נהיה אחד מאנשי העסקים המצליחים ביותר בברזיל, והתחרה לבדו בעליונות של משפחתו. הוא חי חיים עצמאיים ללא צורך לתת דין וחשבון לאיש.

הוא ניצל את המצב עד תום בהתחלה – טיפח מוניטין של נער שעשועים מרדן, עבר כרוח סערה בחיי הלילה האגדיים של ברזיל ובחייהן של נשים יפות, וזה היה מהנה מאוד, אבל ככל הנראה נועד יותר לעצבן את אביו מאשר להשביע את רעבונו שלו.

למען האמת, החיים הללו החלו לאבד מזוהרם זמן מה לפני כן. קאיו הרגיש יותר ויותר שהוא חי לפי המוניטין שהוא יצר שכבר אינו משרת אותו או משעשע אותו.

כאשר ניסיונותיו באירופה ובצפון אמריקה החלו להיכשל בגלל שמועות על המוניטין הבלתי יציב שלו, קאיו הבין שהוא עלול להרוס את כל מה שבנה. אין ספק שיש אנשים רבים שממתינים לראות את הנפילה הפומבית שלו.

הוא לא ייתן להם את הסיפוק הזה והוא גם לא בעד הרס עצמי. לכן הוא החל להרהר בדבר שאינו מתקבל על הדעת – המסלול המהיר ביותר לשינוי מוחלט של המוניטין שלו – נישואין יציבים לאישה מתאימה.

זו הסיבה שלפני שנה בדיוק הוא נשא לאישה בת לאחת המשפחות הידועות ביותר בריו דה ז'ניירו, והפתיע את כולם.

הנישואין היו תוצר לוואי מצוין של העסקה עם רודולפו דיאז. לאיל התקשורת הייתה בת שהוא רצה לחתן וקאיו היה זקוק לאישה. העובדה שהיא באה מרקע מתאים ומייחוס דומה לזה של קאיו הייתה תוספת נחמדה, שתגרום לנישואין להיראות אמינים יותר.

אבל קאיו הסכים רק לחשוב על האיחוד הזה כאשר הוא פגש את אנה דיאז. פגישתם הראשונה לא בישרה טובות. שיער כהה כעין רעלה ארוכה ובלתי אופנתית כיסה את תווי פניה, ובגדים בגזרה רפויה לא רמזו על מבנה גופה. גובהה היה בינוני והיא לא עשתה רושם טוב במיוחד.

אבל אז אביה הרים את הסנטר שלה בעזרת אצבעותיו. שערה נפל לאחור וחשף פנים יפות בצורת לב, חיוורות ובעלות גבות כהות בצורת קשת. פיה הרך היה סגור לאות מרד. עיניה החומות כהות הבריקו בהתרסה בעוד אביה משוחח עם קאיו. היא זזה מאביה ואמרה בכעס. "אני לא בקר שאפשר להעביר בין גברים."

ברגע הזה, נסער מהמתח בין האב לבין בתו, קאיו זיהה שקיימת סכנה אמיתית שהיא תגרום לאלימות מצד אביה. הוא הריח ריח מתכתי באוויר. הוא הכיר אותו כי הריח אותו בעבר.

הדבר השפיע עליו עמוקות אף אל פי שהיא הייתה זרה לו לחלוטין.

בטרם הספיק לנתח את תגובתו, הוא החליט שהוא יינשא לה. הוא ביקש מאביה להשאיר אותם לבד כדי לדבר על זה, ואילו היא הפנתה כלפיו את זעמה הבלתי מוסתר.

להפתעתו של קאיו, אף על פי שהאישה הייתה חסרת ייחוד כמו סטודנטית, משהו התעורר לחיים בדמו. הוא אמר לעצמו שזה רק אישור לכך שהחלטתו נכונה – להציל את המוניטין שלו ולקדם את עסקיו.

הוא לא היה מסוגל לחשוב על נישואי נוחות אם אחת ממאהבותיו. דבר כזה היה גורם לאסון ולדרמה. לא, נישואין למישהי זרה לחלוטין – אם כי מהמשפחה הנכונה ומהרקע הנכון – יהיו מושלמים. כאשר הם יתגרשו, היא תהיה אישה עשירה מאוד. ללא נזק למי מהצדדים.

הוא שכנע את עצמו שזה כלל לא קשור ליצר ההגנתי שהתעורר בו כאשר הוא חש באלימות באוויר מצד אביה. וגם לא התגובה הפיזית המטרידה שהוא ביטל מייד כסטייה מהדרך.

וכך, כשנה לפני לכן, חתונתם הייתה חשאית והתקיימה ללא רעש והמולה. תחילה היא גרמה לשטף של התעניינות, אבל זה דעך עד מהרה. אחרי ככלות הכול, נישואין אסטרטגיים בין צאצאיהן של המשפחות העשירות ביותר בברזיל התרחשו כל הזמן.

והיום, הגירושין היו מאופקים באותה מידה.

הנישואין היו מוצלחים ביותר מבחינות רבות. אנה טיילה בעולם בעודו פותח סניפים בניו יורק, בלונדון ובבנגקוק. כשרעייתו לצידו, הוא התקבל בקהילה העסקית באופן חלק כי הוא אינו עוד נער השעשועים שמאיים להשאיר אחריו סערה של כותרות כפי שעשה כשסלל את דרכו באירופה ובצפון אמריקה.

למעשה, למרבה ההפתעה, קאיו מצא שאף אחת מהנשים שהצהירו על זמינותן אינה מושכת אותו עוד. הוא גילה שעובדת היותו נשוי אינה מרתיעה אף אחת.

קאיו הביט אל עבר גבה של האישה שעמדה בסמוך לאחד מן החלונות הענקיים שממנו נשקף נוף שומט לסתות של הרובע הכלכלי של ריו דה ז'ניירו. קרני השמש בשעת הבוקר המוקדמת גרמו לבניינים הגבוהים לנצוץ ולזהור.

לאשתו כבר אין שיער ארוך ובלתי אופנתי. יש לה תספורת קצרה יותר, תספורת קארה שהגיעה עד כתפיה ומסגרה את פניה. פנים שהוא לא העריך באופן מלא בפגישתם הראשונה. פנים שחשפו את יופיין ולעגו לקאיו בכל יום על כי הניח בתחילה שהיא ממוצעת.

היא הייתה מאופרת קלות באופן מקצועי, איפור שהדגיש עיניים בצבע חום כהה וריסים ארוכים ממוסגרים על ידי גבות טבעיות בצורת קשת. עורה בגוון זית בהיר היה ללא רבב. לאפה הייתה גבשושית אצילית קטנה. אבל היה זה פיה שבו הוא התמקד יותר ויותר: רך ומשורבט בטבעיות, אשר העניק לה לעיתים מראה פגיע, ולאחרונה, באופן מטריד, מראה מלחיץ יותר, מגרה כמעט.

הבגדים חסרי הצורה שהיא חיבבה כשהם נפגשו לראשונה נעלמו מזמן. היום היא לבשה חליפת מעצבים שחורה בגזרה צמודה בשילוב חולצת משי אפורה ונעלי עקב שחורות אשר משכו את תשומת הלב אל קרסוליה הדקים. תכשיטים חבויים. גם עם עקבים היא עדיין הייתה נמוכה ממנו בראש.

שיעול משך את תשומת ליבו לכך שעורך דינו עדיין ממתין לחתימתו על המסמכים.

מה לעזאזל קורה לו?

הנישואין הללו נועדו מראש להסתיים היום, והוא הצליח להשיג בדיוק את מה שהוא החליט להשיג שנה קודם לכן. קאיו התעלם מגוש ההתנגדות שהיה תקוע בגרונו, חתם על המסמכים והחזיר את העט לעורך דינו.

 

אנה דיאז סלזאר שמעה את חריקות העט הנע על הדפים מאחוריה. בעלה... חותם על מסמכי הגירושין שלהם. אחרי כן יגיע תורה. אז מדוע היא אינה ששה כבר לחתום על הגירושין האלה ולסיים את העניין הזה?

היא עמדה באותו מקום בדיוק לפני שנה כאשר הגיעה לכאן כדי לחתום על הסכם הממון לפני החתונה. אז, כמו עכשיו, היא דמיינה שהיא יכולה לראות את המקום שבו גלי הבוקר המוקדמים עולים לחוף הקופקבנה המפורסם.

היא השתוקקה להיות שם עכשיו. אלה היו השעות המועדפות עליה לבילוי בחוף הים – מוקדם, לפני שהמקום מתמלא בתושבי ריו דה ז'ניירו. או, יותר טוב, להיות שם יחד עם אחיה הקטן והאהוב פרנסיסקו. אלא שהוא נמצא במרחק של אלפי קילומטרים, באירופה. במקום שאליו היא מתכוונת לצאת אחר הצהריים לדרך עם כרטיס טיסה לכיוון אחד. היא תהיה מיליונרית גרושה – הודות להסדר הנדיב מאוד מבעלה. ההסדר שיכול היה להיות נדיב אף יותר לולא הייתה מתעקשת שהיא אינה ראויה לכסף הזה.

היא המתינה בהתרגשות לנוכח המחשבה על הטיסה לאירופה עם מימון שיספיק להתחלה של חיים חדשים. אבל, באופן מרגיז, ההתרגשות נחסמה על ידי תסכול. חרטה. משהו לא סגור. תשוקה שלא מומשה, לחשה באוזנה בת קול ערמומית.

היא טרקה את מחשבותיה בפני הרעיון הבוער הזה. היא הגיעה קרוב מדי להשפלה עצמית בניסיון לגרום לבעלה להגיב בשבועות האחרונים, כאילו מתוך ייאוש, ככל שמועד הגירושין שלהם התקרב. התשוקה המטרידה שהיא חשה כלפיו בראשית נישואיהם התגברה במשך הזמן, כמו לועגת לה מדי יום. כמו קוץ מתחת לעורה. תזכורת תמידית לחולשתה.

תודה לאל על כך שהם מתגרשים היום והיא תוכל להתרחק ממנו כמעט מבלי לפגוע בכבוד העצמי שלה. הוא לא יידע לעולם עד כמה היא רצתה אותו. כי הוא לא באמת שם לב אליה מעולם.

"גברת סלזאר? אנחנו מוכנים לחתימתך."

אנה נדרכה. גברת סלזאר. לא לעוד זמן רב. היא תשוב להיות אנה דיאז אחרי כן. היא הרגישה את עיניו של בעלה על גבה. אבל האם הוא היה אי פעם בעלה אם הם לא מימשו את נישואיהם? הם התגוררו ביחד, כן, והם טסו – הרבה – ונכחו באירועים כבעל ואישה, אבל פרט לכך הקשר ביניהם היה מזערי.

נראה ששותפים עסקיים בילו זה בחברתו של זה זמן רב יותר. הכירו זה את זה באופן אינטימי יותר. אבל... היא כן הרגישה שהיא מכירה את בעלה באופן אינטימי. באופן סודי מאוד, כשהיא הביטה בו בעניין רב וגילתה שהוא שונה מאוד מהגבר שהיא שפטה כשפגשה אותו לראשונה.

קאיו הפך להיות מסקרן מאוד בעיני אנה, וכאשר סקרנות חברה למשיכה פיזית... הרגשות שלה כלפיו כעת הסתכמו במשהו שהיא לא רצתה לפרט.

"אנה?"

קולו העמוק קטע את המלמולים בתוך ראשה וגרם לגוש בגרונה להיות גדול יותר. היא נשמה עמוק והסתובבה, מחשלת את עצמה בפני ההשפעה של בעלה עליה.

אבל גם זה לא עזר. הדם שלה התחמם וקצב הדופק שילש את עצמו. היא חששה שדמותו תהיה טבועה בראשה לנצח. ועיניו הכהות שהיו לא כהות לחלוטין. מקרוב היו בהן כתמים מזהב, שגרמו להן להיראות נמסות. היא ידעה כי היא ראתה אותן נמסות לילה אחד...

הם עברו ממקום למקום פעמים רבות בשנה האחרונה עד כי לעיתים קרובות היא הייתה מבולבלת מעט כאשר התעוררה בלילה במקום חדש – סוויטה במלון או באחד ממקומות המגורים של קאיו. בלילה המסוים ההוא היא צעדה מנומנמת אל חדר השינה שלה לאחר שלגמה כוס מים וקול גרם לה להרים את מבטה. היא הבינה מאוחר מדי שהיא לא חזרה אל חדר השינה שלה. היה זה חדרו של קאיו והוא בדיוק יצא מתוך ענן של אדים, ככל הנראה לאחר מקלחת בחדר הרחצה שלו.

המראה הלוהט שנגלה בפניה הדביק אותה למקום. הוא היה עירום לחלוטין. הוא ייבש את שערו בעזרת מגבת קטנה. עורו בגוון זית כהה היה עדיין לח. מבריק.

ברגע הזה אנה הבינה מדוע פסלים יצרו יצירות אומנות שהיו מוקדשות לגוף הגברי. חזהו היה קשה ורחב, מכוסה במעט שיער כהה. שרירים קפצו ונעו בעודו מייבש את שערו. קו כהה של שיער חצה את שרירי בטנו וירד עד סבך השיער שהכיל את גבריותו. מותניים צרים וירכיים חזקות. רגליים ארוכות.

אבל היא לא הייתה מסוגלת להסיט את מבטה מהחלק הגברי הזה שלו. גם במצב מנוחה הוא היה מרשים.

מכאוב כבד ומושך בין רגליה גרם לה ללחוץ את ירכיה זו לזו כאילו שהייתה מסוגלת להכיל את הערגה. ואז היד שאחזה במגבת הקטנה צנחה מטה והסתירה את מה שראו עיניה. רק אז היא הצליחה להתנתק מהתרדמת ומבטה הבוהה פגש במבטו. לראשונה היא שמה לה לאופן שבו עיניו יכולות להיראות... נמסות. לא רק כהות ובלתי מובנות באופן מייאש, כפי שהיא אמרה לעצמה לעיתים קרובות, אלא בעצם... לוהטות. לוהטות יותר מהשמש.

היא נמלטה.

"אנה?"

קולו החזיר אותה מהעבר אל ההווה. הגבות הכהות האלה היו מחוברות כעת. פיו החושני היה מהודק. היא ציפתה שהוא יהיה רגוע יותר. הוא עומד להיפטר מהאישה שהוא נישא לה למען קידום עסקיו בלבד. הוא יכול לצאת כעת ולקחת למיטה כמה נשים יפות ולהשביע את תאוותו. היא ידעה שלא היו לו מאהבות בתקופת נישואיהם. וזה בלבל אותה אף יותר.

היא מצמצה. "כן, אני מוכנה."

היא גררה את מבטה ממנו והביטה בשולחן. עורך הדין שלה הצביע על הקו המקווקוו והושיט לה עט. "החתימה האחרונה, גברת סלזאר. בזה תסתיים הניירת."

אנה נטלה את העט. התחושה הייתה כבדה. היא התכופפה ושמה לב שידה רועדת. היא כעסה על עצמה על שהיא מגיבה כך לאירוע שהיא ציפתה לו מהיום שהיא הסכימה להינשא לאיש הזה. היא שרבטה את שמה והעט נשמט מאצבעותיה העצבניות.

זהו.

נישואי הנוחות שאליהם היא נכנסה בחוסר רצון מוחלט הסתיימו כעת והם לא היו דומים כלל למה שהיא ציפתה שהם יהיו. הם היו... משהו אחר לחלוטין...

מה חשבו הקוראים? 0 ביקורות
המלצות נוספות עבורך
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 28 ₪
דיגיטלי49 ₪ 29 ₪
מודפס 98 ₪
דיגיטלי 47 ₪
קינדל 47 ₪
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 28 ₪
דיגיטלי35 ₪ 29 ₪
מודפס98 ₪ 49 ₪
עוד ספרים של הוצאת שלגי
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 28 ₪
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 28 ₪
דיגיטלי28 ₪ 29 ₪
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 28 ₪
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 28 ₪
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 28 ₪
עוד ספרים של אבי גרין
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 28 ₪
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 28 ₪
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 28 ₪
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 28 ₪
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 28 ₪
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 28 ₪
הירשמו לרשימת התפוצה של ביבוקס
Powered by blacknet.co.il