דף הבית > דואט מצפן ונגד 2 - נגד
דואט מצפן ונגד 2 - נגד
הוצאה: אליטה - הוצאה לאור
תאריך הוצאה: 09-2023
קטגוריה: ספרי רומנטיקה וארוטיקה
מספר עמודים: 220
ניתן לרכישה גם במארז דואט מצפן ונגד מארז דואט מצפן ונגד מארז

דואט מצפן ונגד 2 - נגד

         
משתתף במבצע חודש אפריל
משתתף במבצע 30 שח
תקציר

* יריבים לאוהבים * הזדמנות שנייה * סוד מהעבר * אהבת ילדות * עורכי דין *

דילן קולט

כעורך דין לענייני גירושים אין לי עניין גדול באהבה. אהבתי כבר פעם, פגעתי כבר פעם, ואני לא מת לחזור על החוויה. עם זאת, אני דואג להשאיר את המיטה חמה. יום אחד אני מביא הביתה מישהי, ומשהו בה שונה. ברגע שזה נגמר אני יודע שאחרי הלילה הזה שום דבר לא יהיה אותו הדבר. הבוקר מביא איתו הלם שהולך לשנות את חיי.

עדן קונרד

כשדילן ואני נפגשים בבית המשפט בבוקר שלמחרת, אני מבינה שהסתבכתי קשות.

אנחנו מתמודדים זה נגד זה במשפט גירושים חשוב, אבל זה הרבה יותר מזה. דילן הוא לא רק עורך דין קשוח וחד שמציב לי אתגר מקצועי, הוא הבחור שמעולם לא שכחתי, והגבר שלא יניח לי עד שיקבל תשובות לכל השאלות שלו.

 

נגד מאת דבורה בליידון, סופרת רבי המכר של הניו יורק טיימס, הוא ספר על שני אנשים דומיננטיים שלומדים לוותר מעט לטובת האחר כדי לתת לאהבה שלהם לבעור.

זה הספר שני בסדרת יריבים לאוהבים. ספר ראשון בסדרה, מצפן. כל אחד מהספרים, על גיבורים שונים וניתן לקריאה כספר יחיד. שני הספרים יצאו לאור בהוצאת אליטה.

פרק ראשון

1
דילן

העולם שבתוך מנהטן הוא חיית טרף בפני עצמה. אתה לומד את זה כשאתה גר כאן, כשאתה מפלס בציפורניים את דרכך בעיר הזאת, בחיפוש אחר משהו חמקמק. עבור חלק מהאנשים, זו עבודה שתבטיח גג מעל ראשיהם. לאחרים זו מערכת יחסים שתעמוד במבחן הזמן ותשרוד את רוחות השינוי. לי יש את הראשונה, ואין לי שום עניין באחרת. המחט בערמת השחת שלי היא אישה מסוג מסוים.

אני לא טורח להתעסק עם בלונדיניות. לזין שלי יש אפס עניין באדומות שיער. עבורי, הכול סובב סביב אישה מהסוג שאני רואה מולי ברגע זה. שיער חום בהיר, עיניים כחולות וגוף קטן שיודע לנוע לקצב המוזיקה. הניסיון לימד אותי שאישה שיודעת לרקוד, יודעת להזדיין. האישה שבה אני מתבונן כעת מלאת חן ויפהפייה, ובעוד שעה תהיה במיטתי.

אני יורד מכיסא הבר ופונה אליה. "אני דילן."

היא טופחת על אוזנה. "מה אמרת?" אני רוכן קרוב יותר. "אני דילן, ואת?"

"רוקדת." היא פולטת צחוק קטן.

"הסתכלת עליי." אני עומד במקומי בזמן שאורחי המועדון רוקדים סביבי, מתחככים בחליפתי המיובאת, היקרה. היא מסתובבת ואז מאיטה.

"אני יכולה להגיד אותו דבר עליך."

אני משפיל את מבטי אל פניה. אלוהים, היא מדהימה. לעיניה גוון כחול, אותו גוון מיוחד של כחול שגורם לנשימתי להיעתק תמיד. "אנחנו עוזבים יחד הלילה."

זה גורם לאחת מגבותיה המושלמות להתרומם. "אתה מניח שאני לא כאן בחברת מישהו."

"את כאן לבדך." אני מסתובב איתה כדי ללכוד את מבטה שוב. החלק התחתון של שמלתה השחורה מתנופף בתנועתה ומגלה מעט מעור ירכיה.

"אולי אני אוהבת להיות לבדי."

"לא הלילה."

היא מאיטה ואז מחליקה את כף ידה אל תוך ידי. "תרקוד איתי, דילן."

אני נאנח אנחה כבדה. לא שמעתי את שלוש המילים האלה כבר שנים. לא רקדתי במשך פרק זמן דומה. אני מושך אותה אליי, מחליק את ידי הפנויה במורד גבה. "מה שמך?"

"זה משנה?" היא מרימה אליי את מבטה.

זה לא משנה אף פעם.

תוך כדי ריקוד אני מוביל אותה אל גומחה שבה נמצאים פחות אנשים והמוזיקה שקטה יותר. גופה עוקב אחריי אינסטינקטיבית, תנועותינו המשותפות גוררות מבטי הערכה מאחרים. היא מניחה לי להוביל כעת, אבל הביטחון שבצעדיה מבטיח תוקפנות במיטה. "אנחנו מבזבזים זמן."

שפתיה מתעקלות לחיוך. "יש כמה צורות למשחק מקדים."

"זה מה שאנחנו עושים?" אני צוחק. "אני רוצה לזיין אותך."

היא מהדקת את גופה לגופי. "אתה תעשה את זה."

הזין שלי תופח למשמע המילים. "עכשיו."

"סבלנות, דילן." שפתיה מברישות את הלסת שלי. "אני מבטיחה שזה יהיה לילה שלעולם לא תשכח."

אני מתקרב לנשק אותה, אבל היא נעה לאחור ופרץ צחוק נפלט ממנה. היא מתגרה. זה לא אמור לעורר אותי כך. בעבר התרחקתי מטיזריות בלי להביט לאחור, אבל האישה הזאת משכרת. הכול שובה אותי, מהניחוח המתוק של עורה ועד לקולה.

אני פורש את ידי על הקימור הרך של הישבן שלה ומקרב אותה אליי עוד. אני רוצה שתחוש בי. אני רוצה שתדע שאני קשה כאבן בגללה. "בואי איתי הביתה."

"הביתה?" היא משרבבת את שפתיה. "הנחתי שאתה טיפוס של חדר במלון."

אני בוחן את פניה, רואה בהן משהו שאני מחפש בכל פעם שאני מוכן לקחת אישה אל מיטתי.

זה משהו מוכר. זה עשוי להיות קימור סנטרה או צורת הגבות שלה. לאישה הזאת יש את כל זה. היא יפהפייה. "חדר במלון הוא לא אישי." אני שולף את התשובה הקבועה שלי. "כל מה שאני זקוק לו נמצא בדירה שלי."

"אתה לא מתכוון לחטוף אותי ולדרוש כופר, נכון?" זוויות פיה רוטטות בכמעט חיוך. הזין שלי פועם עם כל אחת מתנועותיה.

אנחנו עדיין רוקדים. הקצב איטי יותר, אבל מותניה עדיין זזים, וחזית שמלתה נצמדת אל גופי. "למי הייתי מתקשר לצורך כופר?" אני מביא את ידה השמאלית אל פי, מעביר את שפתיי על קמיצתה נטולת הטבעת.

"אתה לא נשוי, נכון?" עיניה נפערות. "אני לא נשואה."

אני אסיר תודה. הצורך להיות בתוכה משתלט עליי. יש לי יכולת להתרחק אם יש גבר שמחכה לה איפשהו, אבל היא אומרת אמת. השנים שביליתי בבתי משפט לימדו אותי לקרוא אנשים. אירוח אין־ספור נשים במיטתי בעבר הקנה לי את היכולת לזהות אשמה בעיניה של מי שקשורה אל גבר אחר. שלחתי הביתה נשים ששיחרו לטרף בברים של ניו יורק בחיפוש אחר עונג מהיר בזמן שהבעלים שלהן השכיבו את ילדיהן לישון.

סקס נקמה לא מעניין אותי. לא אהיה זה שיעזור להן להתגבר על הבן־זונה הנחות שזיין מישהי אחרת. אם גבר בוגד באישה שלו, אני לא רוצה להיות חלק מתוכניתה לנקום בו. אני אוהב את הסקס שלי פראי, מספק ונטול דרמה. אני חייב שיהיה בטוח מכל בחינה.

זיון טוב הופך להיות מסובך אם לבבות מעורבים בו. מחסומים של מרירות וחרטה מקיפים את הלב שלי. אני לא רואה סיבה להשתנות.

היפהפייה שבזרועותיי נעצרת כשהמוזיקה נחלשת. "תבטיח לי שלא תנסה להחזיק בי," היא לוחשת, מרימה אליי את מבטה.

זו הבטחה שאקיים ברצון. "אני נותן לך את המילה שלי. לילה אחד זה כל מה שאני רוצה."

מה חשבו הקוראים? 0 ביקורות
המלצות נוספות עבורך
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 28 ₪
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 28 ₪
דיגיטלי 20 ₪
מודפס 70 ₪
דיגיטלי 25 ₪
מודפס 70 ₪
עוד ספרים של אליטה - הוצאה לאור
דיגיטלי35 ₪ 29 ₪
מודפס98 ₪ 49.9 ₪
דיגיטלי140 ₪ 109 ₪
מודפס392 ₪ 159 ₪
30 שח
דיגיטלי70 ₪ 25 ₪
מודפס98 ₪ 30 ₪
30 שח
דיגיטלי70 ₪ 25 ₪
מודפס98 ₪ 30 ₪
30 שח
דיגיטלי70 ₪ 25 ₪
מודפס98 ₪ 30 ₪
עוד ספרים של דבורה בלאדון
דיגיטלי70 ₪ 55 ₪
מודפס196 ₪ 70 ₪
30 שח
דיגיטלי35 ₪ 25 ₪
מודפס98 ₪ 30 ₪
הירשמו לרשימת התפוצה של ביבוקס
Powered by blacknet.co.il