דואט אחוזת חצות
מאויבים לאוהבים * קרבה מאולצת * הזדמנות שנייה
חשבתי שמצאתי את הסוף הטוב שלי. הייתי מאוהב עד שהיא הרסה הכול וברחה ממני. חיפשתי אותה במשך ארבע שנים ארוכות, עד שמצאתי אותה.
תכננתי את הנקמה המושלמת, לחטוף את רפסודי ביום שבו הייתה אמורה להתחתן עם גבר אחר ולהכריח אותה להתמודד עם הזעם שלי כשתהיה כלואה באחוזה הגותית שלי.
עשיתי את זה.
עכשיו היא כאן, ולמרות הרצון שלי להעניש אותה, עדיין ישנה בינינו משיכה בלתי ניתנת להכחשה, וכשקירות האחוזה סוגרים עלינו, שנינו נאלצים להתמודד עם האמת. האם נוכל לסמוך זה על זה, או שהעבר האפל שלנו יכלה את שנינו?
הרכוש שלו מאת סופרת רבי המכר פ' ריין הוא רומן עכשווי אפל, גרסה מחודשת של רפונזל.
זה הספר שני בסדרת אחוזת חצות. הספר הראשון, האולטימטום שלו, יצא בהוצאת אליטה וזכה להצלחה רבה. כל ספר בסדרה נכתב על גיבורים שונים ויכול להיקרא כספר יחיד.
רפסודי
לא ככה דמיינתי את יום החתונה שלי.
חשבתי שאתחתן עם גבר שאני אוהבת. שאסתכל על עצמי במראה ואתחיל לדמוע כשאלבש את ההינומה שלי כי זה יהיה היום הכי מאושר בחיי. האמנתי שעצביי לא יהיו מרוטים או שאצטרך להירגע מהסיבה הפשוטה שאהיה בטוחה בהחלטתי וארצה לקפוץ אל הלא נודע בדרך אל האושר שלי.
אבל במקום זאת, אני עומדת לבד לגמרי בחדר מעופש בכנסייה, בוהה בהשתקפות שלי ונאבקת להצמיד את ההינומה למקומה. עבר הרבה זמן עד שהצלחתי לארגן את שערי הבלונדיני והארוך בתסרוקת, ואין לי שום כוונה לפרק את כל העבודה הקשה הזו.
ייתכן שאליסטר הוא לא הנשמה התאומה שלי, אבל אני כן אוהבת אותו כאדם וכחבר, ולמרות העובדה שאני לא מאוהבת בו בטירוף, הוא מייצג משהו שאני מעריכה יותר מהאהבה. חופש.
כשהוא הציע לי נישואים, הייתי כנה ואמרתי לו שאני לא מאוהבת בו עד מעל הראש, אבל הוא התעקש שזה בסדר. הוא אמר שבבוא הזמן אלמד לאהוב אותו ושהיו לי את האיכויות שהוא רצה באישה מכבדת, תומכת ומסורה.
אם הוא היה יודע את האמת, שההגעה שלי לכנסייה הייתה הדרך להכריח את אימא שלי לאפשר לי לצאת מהדירה ולזכות בחיים כלשהם, אני לא חושבת שהוא היה מרגיש ככה. ואם הוא היה יודע אילו מחשבות השתוללו במוחי מאוחר בלילה כשהייתי לבד במיטה, הוא בוודאות לא היה מרגיש ככה.
ובדיוק בגלל זה אני מרגישה כאילו בקרוב אקיא על השמלה הלבנה והפשוטה שלי.
ואם לא אהיה מה שהוא רוצה אחרי שנתחתן? ואם הניסיון שלי להפוך למה שהוא רוצה יהיה מחניק יותר מחיים תחת שלטונה המדכא של אימא שלי?
עיניי נעצמות בחוזקה. אני בת נוראה. איך אני מעיזה לחשוב דברים כאלה אחרי שהיא ויתרה על כל כך הרבה למעני? אני נושמת עמוק ופוקחת את עיניי.
לא. אסור לי לחשוב ככה. נורמלי לפחד ביום החתונה. כולם מדברים על רגליים קרות, וזה בדיוק מה שקורה עכשיו, מה שאנשים חווים לפני שהם מתחייבים למישהו לכל החיים.
אז למה אני לא מפחדת?
לא. גם על זה אסור לי לחשוב, בעיקר אם אני רוצה לעבור את היום הזה בשלום.
היום אתחתן עם גבר ישר והגון שלעולם לא יפגע בי. שלעולם לא ישקר לי. החיים שהוא יעניק לי הם יותר משיכולתי לקוות לו, ואני אמורה להיות אסירת תודה.
“תני לי לעשות את זה.”
אני נבהלת, מרימה את מבטי אל המראה וקולטת את אימא שלי עומדת בדלת.
בשנייה שאני מסתובבת אליה, תחושת האשמה שאני מרגישה מאז שהסכמתי להצעת הנישואים של אליסטר מכה בי.
עיניה החומות־כהות בוחנות אותי בתוכחה ובמעט בוז.
“תודה,” אני לוחשת ומושיטה לה את ההינומה. כשגבי מופנה אליה שוב, אני צופה בה מחברת אותה לשיער שלי.
“יש עדיין זמן, את יכולה לשנות את דעתך,” היא אומרת.
כתפיי נשמטות בתסכול.
לא שוב.
“אימא,” אני מסתובבת אליה ואוחזת בידיה. דמעות עולות בעיניה ומבטה מתמלא בייאוש. “אליסטר יהיה טוב אליי. הוא גבר טוב.”
העצב שלה הופך לכעס, והיא מגלגלת את עיניה. “אין לך מושג מה גברים מסוגלים לעשות. תראי מה – “
“אני לא רוצה לדבר על זה. לא היום.” אני קוטעת אותה במהירות, דבר שאני לא נוטה לעשות.
“ברור שלא. כי אז תצטרכי לשקול את זה שאת לא יודעת הכול, ושהכנסת את עצמך למצב מסוכן בעבר.”
“אליסטר שונה. הוא – “
אימא זוקרת גבה. “איש ירא שמיים? את לא יודעת שחלק מהטורפים הכי גרועים מסתתרים מאחורי חזות של דת? העולם הוא מקום מסוכן, רפ... ליליאן, בדרכים שאת לא מסוגלת לדמיין. כל מה שעשיתי בחיי היה לנסות להגן עלייך מהאכזריות של העולם הזה, ומה אני מקבלת בתמורה על כך ששמרתי עלייך?”
החזה שלי מתכווץ והגרון שלי נחסם.
לא, לא, לא. לא עכשיו.
אני נושמת עמוק ומחזיקה את האוויר בריאותיי במשך כמה שניות לפני שהאוויר משתחרר מפי לאט. לאחר מכן, אני חוזרת על הפעולה עוד כמה פעמים.
“תסתכלי על עצמך, מתוקה. רואים שהלחץ מהחתונה הזו משפיע עלייך. איך תסתדרי עם נישואים? גם במערכות יחסים הכי מאושרות יש קשיים ומתחים,” היא לוחצת את ידיי ומניחה את כף ידה הקרירה על הלחי שלי.
“אני בסדר. אהיה בסדר.”
“אין משהו שלא אעשה בשבילך. את יודעת את זה, נכון?”
אני מהנהנת. אימא שלי ויתרה על כל כך הרבה דברים למעני במשך השנים. עצם זה שהיא הביאה אותי לעולם היה קורבן נפשי שתמיד אהיה אסירת תודה עליו.
לעולם לא אשכח את היום ההוא, כשהייתי קטנה יותר ודפדפתי באלבומי התמונות. שאלתי אותה למה אין תמונות שלה בהיריון איתי, והיא גילתה לי שנוצרתי כתוצאה מתקיפה מינית. הגבר שאנס אותה לא נתפס מעולם, וכשהתגלה שהיא הייתה בהיריון, לא היה לה מושג מה לעשות. היא סיפרה לי שמשהו בתוכה אמר לה שאני מיוחדת, אז היא החליטה ללדת אותי.
היא תמיד מתעקשת שבשנייה שהיא ראתה אותי, היא התאהבה בי מייד בלי קשר לדרך שבה נוצרתי, אבל עדיין יש חלק קטן ופקפקן בתוכי, חלק שמוסתר בקופסה ותחוב בפינה חשוכה במוחי. וכשאני מורידה את מכסה הקופסה הזו מדי פעם, אני תוהה עד כמה המילים שלה אמיתיות. בכל פעם שאני פותחת את הקופסה ההיא, בושה, אשמה וגועל מזנקים עליי, ואני צריכה להיאבק בהם כדי לסגור את המכסה שוב ולנסות להמשיך בחיי.
אז כן, אני יודעת אילו קורבנות אימא שלי הקריבה למעני במשך השנים, נוסף לכך שהיא נאלצה לארוז את חייה ולעבור לצד השני של המדינה בגלל טעות רצינית שעשיתי לפני ארבע שנים. ייתכן שהיא מגוננת עליי באופן מוגזם, אבל איך אוכל להאשים אותה אחרי מה שקרה לה? אני תמיד מרגישה כפוית טובה ואנוכית כשאני חושבת עליה באופן שלילי, אז אני מדחיקה את המחשבות האלה ככל יכולתי.
“אני יודעת, אימא.” אני מניחה את ידי על היד שמונחת לי על הלחי לפני שהיא מושכת אותה ממני.
“את תתחתני עם אליסטר ופשוט תשכחי ממני.” עיניה מתמלאות בדמעות והיא מסובבת את גבה אליי.
“לעולם לא אעשה דבר כזה,” אני מזדעפת. אין לי מושג איך לגרום לה להבין שרק משום שאני מתחתנת, זה לא אומר שאנטוש אותה. “אליסטר לא רוצה שאעבוד, אז אהיה בבית כל הזמן בדיוק כמו עכשיו. תוכלי לבוא אליי מתי שתרצי, ואני אגיע לבקר אותך.”
אצטרך להוציא רישיון נהיגה, אחרת אהיה תלויה באוטובוסים של סיאטל. זה מלחיץ אותי קצת כי מעולם לא נסעתי בהם.
היא מושכת באפה ומשפילה את סנטרה לחזה שלה. “זה לא אותו הדבר.”
יבבות מפלחות את גופה הקטן, ואני נעמדת מולה במהירות ומניחה את ידיי על כתפיה. ליבי נשבר.
“אימא, מה אני יכולה לעשות?”
ידעתי שהיום הזה יהיה קשה בגלל הרבה מאוד סיבות, אבל לראות את האישה שתמיד שמרה והגנה עליי מתפרקת לרסיסים מולי פשוט הורג אותי.
היא מרימה את ראשה, ומבטה הדומע פוגש את מבטי. ניצוץ של תקווה מבזיק בעיניה החומות־כהות.
“אולי תציעי לאליסטר שאעבור לגור איתכם. אוכל לשמור עלייך כשהוא בעבודה, וכשיהיו לכם ילדים, אוכל לעזור לך.”
משהו בתוכי נובל בגלל ההצעה שלה, וייתכן שזו התקווה שהייתה לי ליצור לעצמי חיים נפרדים ממנה.
אבל אז אני מסתכלת עליה ומרגישה כמו האדם הכי נורא בעולם. המחשבות על כמה קשה היא עבדה כדי לגדל אותי לבד, ועל כך שהדבר היחיד שהיא אי פעם רצתה היה את הטוב ביותר עבורי רצות במוחי ואני לא יכולה לסרב לה.
“בטח,” אני מהנהנת ואומרת בצרידות. “אדבר איתו על זה הערב אחרי החתונה.”
הבעת פנים מרוצה מחליפה לרגע את העצב, ודמעותיה מתייבשות.
“נפלא. אני יודעת שתגרמי לו להבין שזה עדיף לכולם.” היא מנשקת את לחיי במהירות. “אלך להתרענן. גרמת לי לבכות, אז הפנים שלי בוודאי קצת נפוחות.”
היא חולפת על פניי, יוצאת מהדלת וסוגרת אותה מאחוריה.
אני נאנחת ונעמדת שוב מול המראה. הלחץ שהרגשתי התחלף באכזבה.
לא. אני לא מתכוונת להרוס את יום החתונה שלי.
אני מחליקה את ידיי על קדמת שמלתי, זוקרת את הסנטר ומדחיקה את כל השליליות. גם אם אימא תעבור לגור איתנו, עדיין ארגיש חופשייה יותר. אחיה יותר משאי פעם חייתי כשגרתי לבד איתה. זה עדיין שיפור. נוסף לכך, אזכה לבלות את שארית חיי עם אליסטר. גבר כן, אמין וצפוי. הכול יהיה בסדר. הכול יסתדר.
הדלת נפתחת שוב בחריקה. אני מביטה במראה ומתכוננת לראות שוב את אימא שלי, אבל אז החיוך נעלם משפתיי.
זאת לא היא.
זה הוא.
הגבר, שלמרות מיטב מאמציי, לא יוצא לי מהראש אף פעם.
הגבר שנראה מסוכן כמו קעקוע האריה שמכסה את זרועו השמאלית שכרגע מכוסה בז’קט החליפה היקרה שלו.
הגבר שמסתכל עליי כאילו הוא מוכן לרצוח אותי.
אני פותחת את הפה, אבל הוא מצמצם את המרחק בינינו לפני שאני מספיקה לצרוח. כף ידו החמה והחלקה לוחצת על שפתיי. אני משתוללת בזרועותיו, אבל זה חסר תועלת. הוא גדול מדי. חזק מדי.
שפתיו נצמדות לאוזני. “שלום, רפסודי. או שאני צריך לקרוא לך ליליאן?”
לא שמעתי את קולו המחוספס כבר ארבע שנים ארוכות. עיניי הירוקות פוגשות את עיניו בצבע הקרמל במראה, ואני מפסיקה לזוז בגלל השנאה שאני רואה בתוכן.
“סוף־סוף, מצאתי אותך.” שפתיו מתעקלות בחיוך ערמומי.
היום הגיע.
העבר שלי מצא אותי.
דווקא היום מכל הימים.
אתר ביבוקס הוקם מתוך אהבה גדולה לספרים, ומתוך מטרה להנגיש לקוראים חוויית רכישה וקריאה איכותית, נוחה ומהירה – בכל מקום ובכל זמן.
אנו מציעים מגוון עשיר של ספרים, הן במהדורות דיגיטליות לקריאה ישירות דרך האפליקציה שלנו, והן במהדורות מודפסות הנשלחות עד לפתח הבית. בין אם אתם מעדיפים לדפדף בעמודים או להחליק על מסך – אצלנו תמצאו את הדרך שמתאימה לכם לקרוא.
המבחר שלנו כולל רבי מכר, קלאסיקות, ספרי עיון, ילדים ונוער, ספרות מקור, ספרות מתורגמת ועוד – כולם במחירים משתלמים ובשירות מוקפד.
