המדריך להייטקיסט המתחיל

המדריך להייטקיסט המתחיל מתאר את מסעו האישי של המחבר רון קנטור בעולם ההייטק, מהימים הראשונים בחברת תוכנה קטנה ועד לטיפוס בסולם תאגידי ועבודה בגוגל.
הספר משמש מדריך שימושי עבור אנשים המעוניינים לעבוד בהייטק או העושים את צעדיהם הראשונים בעולם זה, והוא מכיל תובנות וחוויות משמעותיות בשילוב מומחיות רבה והומור.
הספר מעודד למידה עצמית ומציע טיפים ושיטות שעשויים לסייע לקוראים לפתח את כישוריהם, הכוונה בקריירה, עצות לריאיון ואפילו מידע על עולם האופציות והמניות בסטארטאפים.
כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול על עולם ההייטק המורכב תוכלו למצוא בספר שבידיכם.

פרק 1:
איך סיימתי תואר במדעי המחשב תוך כדי עבודה במשרה מלאה בשלוש וחצי שנים
כשיצאתי לשוק העבודה טרי מהצבא, הייתי נרגש אבל גם קצת עצבני. היו לי כמה פרויקטים קטנים באמתחתי, ובכלל זה בלוג משחקים אשר הייתי מתחזק כתחביב, תבנית HTML גנרית שנמכרה בפלטפורמת המסחר של Envato וחנות אינטרנטית לאביזרי רכב שבניתי עבור העסק הקטן של אבא שלי, הכול מבוסס על framework* בשם WordPress. אבל לא היו לי שום הכשרה פורמלית או ניסיון מקצועי בפיתוח תוכנה.
למרות היעדר השכלה מסורתית במדעי המחשב, הצלחתי לקבל את עבודתי הראשונה בחברה קטנה לפיתוח תוכנה. הייתי אסיר תודה על ההזדמנות והחלטתי לנצל אותה עד תום.
מייד לאחר הכניסה לתפקידי החדש הבנתי שיש לי הרבה מה ללמוד. הייתי מוקף מפתחים מנוסים שהיו מוכנים לתמוך בי ולהדריך אותי. ככל שעבדתי על פרויקטים שונים וצברתי יותר ניסיון, התחלתי להרגיש בטוח יותר ביכולות שלי ובפוטנציאל שלי כמתכנת.
במבט לאחור על התקופה הזו, אני יכול לראות כמה רחוק הגעתי, אבל בזמנו הייתי פשוט אסיר תודה על ההזדמנות ללמוד ולגדול בתחום שבו בחרתי, וידעתי שזו רק תחילתו של המסע שלי כמתכנת.
כשהתחלתי ללמוד קוד, נמשכתי לטכנולוגיות נישה כמו PHP ו־jQuery. שפות ו־framework־ים אלה לא היו פופולריות כמו Java או React*, אבל הן אפשרו לי להתחיל לפתח מהר מאוד בלי הרבה הכנה מוקדמת כדי לקבל משהו שרָץ. לא צריך קומפיילר*, לא צריך ענן, לא צריך באנדלר*, לא צריך כלום – רק קובץ index.php שאפשר להפעיל בדאבל־קליק.
כשבניתי את תיק העבודות שלי והתחלתי לחפש את עבודתי הראשונה, לא הייתי בטוח באיזה אופן תשפיע ההתמקדות שלי בטכנולוגיות נישה על חיפוש העבודה שלי. חששתי שמעסיקים יראו את כישוריי פחות ערכיים או רלוונטיים מאלה של עמיתיי, שהתמקדו בשפות פופולריות יותר.
להפתעתי, טכנולוגיות הנישה שלי היו כנקודה מכרעת בחיפוש העבודה שלי. המעסיק הראשון שלי היה חברה קטנה לפיתוח תוכנה שחיפשה מישהו עם ניסיון ב־PHP ו־jQuery לצורך פרויקט ספציפי. הם התרשמו מהידע שלי על הטכנולוגיות הללו ומההתלהבות שלי מהן, והם ראו את כישוריי כמתאימים במיוחד לצרכים שלהם.
בסופו של דבר לא ממש היה אכפת לי מכך שהתחלתי בטכנולוגיות נישה. מה שהיה חשוב הוא שהיו לי הכישורים והידע שהמעסיק שלי היה צריך ושהצלחתי ללמוד טכנולוגיות חדשות ולהסתגל אליהן.
לאורך כל הקריירה שלי, למדתי שחשוב להתמקד בכישורים ובטכנולוגיות שמעניינים ומניעים אותך, ולא לנסות לרדוף אחרי הטרנדים האחרונים. כל עוד יש לכם בסיס חזק ויכולת ללמוד ולהסתגל, תוכלו למצוא את מקומכם בעולם התכנות.
לאורך השנים הראשונות שלי כמפתח אתרים, הרעיון להתחיל בלימודים אקדמיים נראה לי רחוק כמו מאדים. אם תוהים למה, הסיבה היא שהאמנתי שכבר עמדתי במקום שבו שאפתי להיות: מפתח אתרים. הריגוש שבבניית משהו מאפס והסיפוק מניפוי באגים מסובכים
הספיקו לי. תואר מסורתי נראה לי כמו עיקוף מיותר ולא כמו נתיב ישיר למטרות שלי.
ובכל זאת, היו קולות, בייחוד אלו של הוריי, שהיו טובי לב אך עקשניים. כחלק מהסנטימנטים של משפחות רבות מתקופת העלייה מברית המועצות, הם החזיקו באמונה בלתי מעורערת כי השכלה פורמלית היא המפתח לא רק לכבוד, אלא גם לטיפוס בסולם ההצלחה בתעשייה. בעיניהם, ההישגים התכנותיים שלי, מספקים או מתגמלים כלכלית ככל שיהיו, חסרו את התוקף של תואר חתום ומאומת.
עם זאת, לעזוב את העבודה שלי לגמרי לא היה אפשרות. כל יום במשרד היה הרפתקה חדשה. הייתי נכנס עם חיוך רחב, להוט להתמודד עם האתגרים ועם הפרויקטים שחיכו לי. השמחה והתשוקה העצומה שחשתי בעבודתי היו בלתי ניתנות למשא ומתן, והמחשבה להחליף אותן באולמות הרצאות ובבחינות תיאורטיות הייתה מדכדכת.
אבל לחיים, כפי שהבנתי, יש דרך מוזרה להציע פתרונות דווקא כשאתה הכי לא מצפה להם.
אני זוכר לילה קר במיוחד במהלך אחד התרגילים במילואים. היינו יישובים על גבי משאית צבאית ענקית, עטופים בחשכה, כוכבים מפוזרים מעל. כשהרכב התגלגל לעבר יעדנו, העולם סביב היה מטושטש ומלא בצלליות וסילואטות. על רקע זמזום המנוע וקרקוש הרדיו מדי פעם התחלתי בשיחה עם חייל אחר; שיתפנו בסיפורים על החיים שלנו מחוץ לבועה הצבאית הזו.
כשהצגתי בפניו את הדילמה שלי – התשוקה לעבודה שלי אל מול הדחיפה של ההורים שלי לתואר אקדמי – הוא הציג בפניי אפשרות משנה חיים: האוניברסיטה הפתוחה. הוא צייר תמונה של מקום שמציע גמישות, מאפשר לי לקבוע את הקצב שלי ומבטיח שלא אצטרך לבחור בין העבודה שלי ובין תואר אקדמי.
באותו הלילה, על גבי המבצר הנע הזה תחת החופה העצומה של שמי הלילה, נשתל זרע הפשרה המציעה את הטוב משני העולמות. לא ידעתי אז כמה עוצמתית תהיה ההחלטה הזו וכיצד המסע דרך האוניברסיטה הפתוחה לא רק יפייס את ההורים שלי, אלא גם יוסיף עומק ורוחב משמעותיים להבנתי את הטכנולוגיה ואת האפשרויות הבלתי מוגבלות שלה.
כך גיליתי את האוניברסיטה הפתוחה. מפה לשם התחלתי ללמוד בה: התחלתי מקורס אחד בסמסטר קיץ, עברתי לשני קורסים בסמסטר רגיל ואז הרגשתי בנוח והמשכתי לכל התואר עם שלושה קורסים בסמסטר רגיל ושניים בקיץ. קצב זה אִפשר לי לסיים את התואר באחד־עשר סמסטרים, שהתפרסו על גבי שלוש שנים ושמונה חודשים, עם סמסטר אחד שבו לקחתי חופש וטסתי למזרח לנקות קצת את הראש.
עם הזמן, למדתי המון שיטות ודרכים כיצד לנהל את הזמן שלי בצורה יעילה וכיצד ללמוד נכון. אלו דברים שעזרו לי מאוד גם ליהנות במהלך התקופה הזו, שבה היו לי כל כך הרבה דברים על הראש. בפרק הזה אני רוצה לשתף אתכם בהם; כיצד לנהל את הזמן, איך ללמוד כאשר אין מסגרת קונבנציונלית שבה מישהו מנהל עבורנו את הזמן, מה הייתה תוכנית הלימודים שלי ובאילו כלים השתמשתי כדי להקל את חיי.